Elementor #337 - AI Education LUZ

פירמידת הלמידה והטקסונומיה של בלום הם שני מודלים חינוכיים שנועדו לתאר תהליכי למידה, אך הם עושים זאת מנקודות מבט שונות.

פירמידת הלמידה:

פירמידת הלמידה מתארת את היחס בין סוגי פעילויות לימודיות שונות לבין רמת הזכירה והשימור שלהן אצל הלומדים. היא מציגה היררכיה של שיטות למידה מהכי פחות אפקטיבית (הקשבה להרצאות, קריאה) ועד להכי יעילה (הוראה לאחרים, עשייה בפועל). המודל גורס שהמעורבות של הלומד בפעילות משפיעה על יכולתו לשמור על המידע שנלמד:

1. הרצאות (5%) – הקשבה פסיבית.
2. קריאה (10%) – קליטת מידע מקריאה.
3. הדגמות (30%) – שילוב של ראייה עם שמיעה.
4. דיון קבוצתי (50%) – השתתפות פעילה בדיונים.
5. למידה על ידי עשייה (75%) – הפעלת הידע בתרגול מעשי.
6. הוראה לאחרים (90%) – שימוש פעיל במידע כדי ללמד אחרים.

הטקסונומיה של בלום:

הטקסונומיה של בלום מתארת את שלבי החשיבה הנדרשים בלמידה, ומחלקת את תהליך הלמידה לשש רמות עולות של מורכבות קוגניטיבית. המודל מתמקד בתהליכים של עיבוד מידע ובניית ידע:

1. זכירה – היכולת לשנן ולזכור עובדות.
2. הבנה – יכולת להסביר את המשמעות של המידע.
3. יישום – שימוש בידע שנלמד בסיטואציות חדשות.
4. ניתוח – פירוק מידע למרכיביו והבנת הקשרים ביניהם.
5. הערכה – הערכת מידע על סמך קריטריונים מסוימים.
6. יצירה – יצירת תוצרים חדשים על בסיס הידע הנלמד.

ההבדלים והדמיון:

• מיקוד: פירמידת הלמידה עוסקת באפקטיביות של שיטות הוראה שונות לשימור המידע, בעוד הטקסונומיה של בלום עוסקת ברמות חשיבה וקוגניציה.
• היררכיה: שתי הגישות מבוססות על עקרון היררכי. פירמידת הלמידה מתארת כיצד מעורבות פעילה מובילה לשימור טוב יותר של המידע, בעוד הטקסונומיה של בלום מתארת את שלבי החשיבה מהפשוטים למורכבים.
• מטרות: פירמידת הלמידה ממוקדת בתוצאה (שימור מידע), בעוד בלום עוסק בתהליך הלמידה וביכולת לנתח, להעריך וליצור ידע.

שני המודלים משלימים זה את זה בכך שהם עוזרים להבין את תהליך הלמידה מזוויות שונות: האחת מתמקדת בשיטות הוראה והאחרת ביכולות הקוגניטיביות שנדרשות מהתלמיד.