מסכים

מסכים למה אני מתכוון למסכים, מסכים מה זה המסכים מסכים זה קולנוע, טלוויזיה וטלפונים סוללרים (וטאבלטים ומחשבים).. לאחרונה אני עד להורי תלמידים טוענים שמסכים והצפייה בהם, גורמים להפרעת קשב וריכוז.

שימוש בטכנולוגיית המידע -מסכים ורשתות חברתיות במערכת החינוך

דר ניר ברוש טוען שיש קשר בין מסכים להפרעות קשב וריכוז."הרופאים ואנשי חינוך. איגוד רופאי הילדים האמריקאי למשל, מזהיר מעל לעשור מפני השפעות הטלוויזיה והמחשב על הילדים ובני הנוער. המלצותיהם של הרופאים האמריקאים הן על הגבלה של עד שעתיים ביום לצפייה. עבור קבוצת ילדי הגן ההמלצות לשמירה על מוחותיהם של הילדים הן להגבלה של עד שעה אחת ביום בלבד – מכיוון שככל שהגיל צעיר יותר, מידת הנזק האפשרי גבוהה יותר. וככל שאנו יורדים בגילאים, לעבר גיל צעיר יותר, פוטנציאל הנזק לעתיד עולה- לפעוטות עד גיל שנתיים מזהירים הרופאים, אסור לצפות מעל לשעה ביום בשל הנזק הצפוי מאוחר יותר בחייהם.".

נמצא ע"פ דר בראש שיש קשר גם בין השמוש במשחקי מחשב להפרעת קשב וריכוז. ילדי ישראל חשופים למסכים הרבה מעל הממוצע העולמי החשיפה כוללת גם שימוש ברשתות חברתיות אפילו חלק מהילדים רוצים להיות יוטיברים- משתמשים בוידאו בצורה מקצועית. דר ניר בראש מסכם:

"אם ראינו את הקשר בין צפייה במדיה על סוגיה השונים לבין פגיעה ביכולת הקשב והריכוז, וראינו את הנתונים המדאיגים ביחס לבני הנוער בישראל, נוכל להבין שאנחנו נמצאים על מדרון חלקלק, שאל תוכו אנו גולשים בתקופה הנוכחית מבלי משים. במילים פשוטות- הילדים והנוער בישראל נמצאים בסיכון גבוה ביותר לסבול מהפרעות קשב וריכוז בהווה ובעתיד, בגלל החשיפה האדירה לטלוויזיה ולמחשב.

המציאות היא כזו שאנו עשויים לשאול את עצמנו בעתיד הלא כל כך רחוק מדוע לא עשינו ביחס לכך שום דבר, ולא התערבנו כשעוד היה ניתן לעצור את המגמה הזו בעודה באיבה?

עצירת מגמה זו דורשת את התעוררותם והתערבותם של מספר גורמים משפיעים, שחבירתם תוכל ליצור שינוי אמיתי בנושא זה- הורים, אנשי חינוך, אנשי רפואה ומעצבי דעת קהל- על ידי בניית תכניות אסטרטגיות ונקיטת פעולות לשינוי המצב. הרי מדובר כאן על פגיעה בעתידם של ילדינו- לא פחות מכך.

לצערנו אנו יודעים כי 'טחנות הצדק עובדות לאט', ועד שפעולה גורפת כזו תקרה מומלץ לקחת צעד של אחריות אישית, ולאמץ את המלצתם של הרופאים האמריקאים להורים ולצמצם את הצפייה הכוללת בטלוויזיה ומחשב לשעתיים ביום, ובגילאי גן להגביל עד שעה.

בסיכומו של דבר התערבות הורית היא אחד מהמפתחות החשובים ביותר לטיפול ומניעת הפרעות קשב ריכוז והיפראקטיביות בילדים, כפי שעולה שוב ושוב ממחקרים בתחום. את השורה התחתונה היטיב לנסח ד"ר טיאמאייר, רופא וחוקר שהיה בין מובילי המחקר על הפרעות קשב וריכוז בהולנד לאחרונה: 'ילדים רבים 'מגודלים' כיום על ידי הטלוויזיה, מכיוון שהטלוויזיה שומרת עליהם יותר שקטים ופחות לוחמניים וחסרי מנוח. אך בסופו של דבר, הטלוויזיה אינה מהווה תחליף ראוי ומספק לתפקידם של ההורים בחיי ילדיהם'.

צו השעה אם כן מכוון למהלך הסברתי נרחב, שבו סכנות הצפייה בטלוויזיה והשימוש במדיה יוסברו בצורה בהירה להורים ולדור המחנכים הנוכחי. באופן הזה נוכל להטות את המגמה המדאיגה הנוכחית, ולהבטיח עתיד טוב יותר עבור ילדינו."
"ד”ר דימטרי כריסטקיס, מרצה לרפואת ילדים באוניברסיטה בוושינגטון, ומי שביצע את המחקר, מודה שהמחקר היה מוגבל. הוא ביסס את נתוניו על סקירה קודמת של אימהות שרק נזכרו בהרגלי צפייה של ילדיהם בתקופת ילדותם המוקדמת ולא כאלו שדיווחו על כך ב”שידור חי”. דיווח בדיעבד עלול להטעות משום שלא תמיד תשובות שנשלפות מהזיכרון הן מדוייקות.
מה גם, שהמחקר מתייחס לקשר בין צפייה בטלויזיה לבין קשיי קשב וריכוז באופן כללי ולאו דווקא בקשיים שהם מאובחנים: הנשאלים מעולם לא התבקשו לפרט באם ילדיהם מאובחנים באופן רשמי בהפרעת קשב וריכוז.
בשורה התחתונה: אפשר להפסיק עם רגשי האשם. עובדתית, ילדים שראו מעט טלויזיה – או בכלל לא – מאובחנים כיום עם הפרעות קשב וריכוז (ADD/ADHD), ושפע של ראיות מובילות לכך שהסיבות להפרעה זו הינן גנטיות.
בנוסף, קיימים מחקרים – כמו זה של טרסה סטיבנס פסיכולוגית חינוכית וד”ר מירים מלסו מאונברסיטת לובוק בטקסס – הרואים קשר קלוש בין צפיה בטלויזיה לבין הופעת הסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז. (הקשר בין צפייה בטלויזיה לבין הפרעות קשב וריכוז).

באותו מאמר נאמר "אין קשר ישיר בין הפרעות קשב וריכוז לבין צפיה בטלויזיה אבל לדברי ד”ר קריסטקי, המהירות בה נעים האייטמים על מסך הטלויזיה והמחשב יכולה לפגוע במוחם של ילדים קטנים ולגרום להם לבעיית ריכוז במשימות איטיות שדורשות מחשבה. הוא מסביר שבניגוד לחיים האמיתיים, התמונות בטלויזיה רצות במהירות גבוהה מאוד ומלמדות את התינוק לחשוב שזה קצב נורמלי. כך, חשיפת מוחו המתפתח של הילד לטלויזיה מביאה לגירוי יתר של המוח ולשינוי תמידי בתהליך הריאקציה הכימית שמתרחש בו.
הטלויזיה יוצרת רעש תמידי שיכול להתנגש עם הדיבור הפנימי של הפעוט, באמצעותו הוא לומד לחשוב על פתרון לבעיות ולרסן תגובות אימפולסיביות, אומר ג’אן היילי, פסיכולוג ומומחה למדעי המוח. שתי הסוגיות שלהלן יכולות להביא להחרפת הסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז, בייחוד לאלו שיש סבירות גנטית שההפרעה תופיעה אצלם בשלבים מאוחרים יותר."
גם אני חושב שיש לאפשר שימוש במסכים , אבל יש להגביל למספר שעות יש הממליצים לשעה שעתיים ביום אני חושב יותר.
המסכים כולל את הטלפון החכם שהשימוש בו גדל והולך בידי הילדים " "מה שהיה לפני 10 שנים זה לא מה שיש לנו היום. ילדים בני 5 כבר שואלים את עצמם אם יש להם הפרעות קשב וריכוז. מה שהראנו במחקר זה שלפני 10 שנים היו 7 אחוז בעלי הפרעות קשב והיום יש פי שניים". טוען ד"ר מיכאל דוידוביץ' ממכבי הוביל מחקר שעסק בהפרעות קשב אצל ילדים ובני נוער.