הלמידה מרחוק החלה לתפוס תאוצה ביום הראשון שבו הודיעו שאין למידה פרונטלית והופכים את הלמידה ללמידה מרחוק (הפוסט הקודם).

נכון ל- 13 במרץ העריך ה- OECD כי למעלה מ- 421 מיליון ילדים נפגעים בגלל סגירות בית הספר שהוכרזו או יושמו ב 39 מדינות. בנוסף, 22 מדינות נוספות הודיעו על סגר חלקי "מקומי".. שלוש מסקנות עולמיות נכון להיום:1. החינוך נדחף בבבת אחת לחדשנות שהיתה לוקחת שנים רבות במצב שגרה.2. שיתופי פעולה חינוכיים ציבוריים-פרטיים מקבלים חשיבות חדשה, וחשוב מזה – צורות חדשות.3. הפער הדיגיטלי מרחיב פערים קיימים ממילא.המגיפה היא גם הזדמנות להזכיר לעצמנו את הכישורים שתלמידים זקוקים להם בעולם בלתי צפוי זה, כמו קבלת החלטות מושכלות, פיתרון בעיות יצירתי, ואולי מעל הכל, יכולת הסתגלות. בכדי להבטיח שמיומנויות אלה הן בעדיפות עליונה לכל התלמידים והתלמידות, יש צורך להתמקד בבניית חוסן במערכות החינוך שלנו.ובהרחבה:1. החינוך נדחף למצב שעשוי להוביל לחידושים מפתיעים, ולזרז קצב שינוי שהיה איטי מאוד בכל מוסדות החינוך, ובכללם מוסדות ההשכלה הגבוהה ברחבי העולם. התחזיות העתידיות הן שלמידה מסורתית בכיתה באופן אישי תושלם עם אמצעי למידה חדשים – משידורים חיים דרך 'משפיעים ומשפיעות חינוכיים' ועד חוויות מציאות מדומה. למידה עשויה להפוך להרגל שמשולב בשגרה היומיומית – כאורח חיים אמיתי. (מקור)

כמה אקסיומות שנשברו:

למידה זה שיעור, האם השיעור באמצעים טכנולוגים שונה מהשיעור הםרונטלי הרגיל, לפי האקדמיה שיעור תלוי טכנולוגיה מוגבל ואפקטיבי עד 20 דקות והוא שונה מהשיעור הרגיל.

הצורך באותו שיעור בדיוק,

העיקר זה נוכחות -הנוכחות בשיעור היא העדות שהוראה ולמידה אכן התרחשו. הלמידה מרחוק צריכה לקחת בחשבון שחלק מהלימוד קורה בזמן אחר ולא בשעה שמונה בדיוק.

הסגר תפס את מערכת החינוך בלתי מוכנה בעליל, כפי שהיה גם בטסטים לפני, לא ניתן לדעתי, לצפות מהמורים והתלמידים להטמיע למידה מקוונת בחרום אם בשעת שיגרה היא בקושי או כמעט ולא מוטמעת. על מנת לראות האם למידה מרחוק אפקטיבית היה על המערכת לנצל וללמד את החומר הלימודי כחלק אינגרלי ממערכת הלימוד השיגרה, כי מה שלא עובד בשיגרה עלול לא לעבוד בשעת חירום..

נקודת המוצא חשבנו כי התלמידים חיים, נושמים בסביבת האינטרנט והרשתות החברתיות אבל נמצא שחלק גדול מהתלמידים נעדרים מיומניות בסיס (אורינות מחשב) בשימוש בכלים טכנולוגים בלמידה. ההעינות של התלמידים להגיש מתלה בזמן, באופן מקוון או לעבוד בקבוצות ושימוש בכלים שיתופיים לוקה בחסר…

מצד שני גם חלק גדול מהמורים לא יודע להשתמש בכלים טכנלוגיים, השימוש במסכים איננו ה"כוס תה" והם אינם רגלים לזה ולכן נוצר אצל חלקם חשש ופחד, משימוש בכלי לא מוכר.

אנשי התמיכה הטכנית של בית הספר אינם נמצאים ליד המורה ונותנים מענה ותמיכה למורה בית הספר (דרך אגב רבים מהם יצאו לחל"ת).יש צורך חשוב בבניית מערך תמיכה טכנית (כמו שיש באונברסיטאות) שייתן תמיכה טכנית לכלים טכנולוגיים של למידה מקוונת מרחוק.המערך יכלול מלבד צוותי הוראה, גם אנשי מקצוע טכניים שידאגו למתן עזרה ותמיכה לצוות הלמידה.

יש לציין כי בהרבה מבתי הספר תשתיות הלמידה ושימוש ברשת האינטרנט לוקות בחסר דבר המגביל את הלמידה ברמת הגלישה ברשת ה ואי פיי , רוחב פס וכדומה, נמצא למשל כי המערכות הטכנולוגיות בבית התלמיד לעיתים עולות על רמת המחשוב בבית הספר. לעומת זאת בהרבה בתים אין רמת אינטנרנט ראוייה לגלישה מייטבית ברשת.

לאור כל הנתונים האלו , אין אנו צריכים להיות מופתעים שהלמידה מרחוק היא כישלון שנובע מאי שימוש ביכולתיו בחיי השיגרה., הלימוד בעזרת הטכנולגיות המידע לא צריך להיות רק בשעת חירום אלא גם בשעת רגיעה. יש להשקיע בתשתיות אינטרנט המהיר בשעת רגיה כי הם לא יזוזו בשעת חירום, לא ניתן וסור לצפות כי ביום פקודה יהיה מעבר מהלמידה הפורנטלי ללמידה דיגיטלית. ואיך האח הגדול אומר יש להיערך בהתאם!

למידה מרחוק היא מיומנות יש ללמדה ולהטמיעה בגלל שהיא קיימת חלקית כל הצוות בכל בית ספר נדרש להמציא בעצמו את הגלגל. כי אין משנה סדורה.בתפיסה של מהנדסים זאת תקלה, אבל עבור החינוך זוהי חגיגה של ממש.(מקור) מאגר מוסדר של מערכי הדרכה פשוטים למורים ולתלמידים יחסוך משאבים וייסייע ללמידה בשגרה ועל אחת כמה וכמה בשעת חירום, כמו שנאמר קשה באימונים קל בקרב.

בשעה שהמנהלים והמורים המציאו את הגלגל, הם עוררו את התלהבותם הרדומה, את כוח היצירה שבהם ואת המקצועיות שרכשו במהלך שנים של למידה וניסיון. זאת ועוד: הם המציאו גלגל התפור בדיוק למידתם ולמידה של תלמידיהם.

מערכת ה"למידה מרחוק" הממשלתית טעונה שיפור, אך מורות ומורי ישראל עובדים *יותר מהרגיל* מפגינים יצירתיות ומשתמשים בכלים אחרים אפקטיביים ופורצי דרך. על מנת להשתמש באפליקציות פורצות דרך ולא של מודלים ישנים. האחיינית שלי למשל רואה סירטונים ביוטיוב על מנת לראות איך לעשות מה, המיומנות והשליטה ברשתות חברתיות ושימוש בכלים ממוחשבים ואפלקציות שונות הכרחים לתהליך הלמידה.

סדנאות יצירה ושיעורי התעמלות למינהם מראות שיש דרכים נוספות לרכישת ידע או שימוש מושכל בפלטפורמות שונות ליצירה (סדנאות אוכל, מלאכת יד , וכושר גופני).

החינוך הוא תוצר של מדיניות ממשלתית בו אם אין למדינה היכולת לשלוט על התהליך והתוכן אין בעצם תהליך לימוד.

המורים צעדו באומץ אל המאה ה-21, אך מנכ"לי החינוך והאוצר החזירו אותם למאה ה-19. ככה "אי אפשר יהיה לקיים את שגרת הלימודים!" אמר אבואב. לתפיסתו: אם אין שגרה מתוכננת ומפוקחת, אין לימודים מצד התלמידים ואין הוראה מצד המורים.

"החינוך הממוסד פועל מתוך ההנחה שילדים לומדים רק כאשר מלמדים אותם, רק את מה שמלמדים אותם ורק בגלל שמלמדים אותם. זו לא האמת. זה מוטעה כמעט לחלוטין". כך כתב ג'ון הולט בספרו "בלמידה מתמדת". את אותה טענה אפשר לנסח גם בהקשר של ההוראה: החינוך הממוסד פועל מתוך הנחה שמורים מלמדים רק כאשר הם מורים בכיתות, רק את מה שמופיע בתוכניות הלימודים ורק בגלל שמערכת החינוך מפקחת עליהם. גם זו לא אמת.

עם התפשטות הקורונה החלה הלמידה מרחוק ואז החלו התקלות. נמצא שיש בעיות הן בשידור והן בכניסה למודולים הן של מטח והן מערכות הנעזרות ברשתות חברתיות. התשתיות בארץ מיושנות והלמידה בעזרת שידורים ישירים או מטלות הניתנות באתר וכניסה של אלפי תלמידים לא ניתנת לביצוע במערך התקשוב של מדינת ישראל. נמצא גם שהתקלות נובעות גם מגיל התלמיד יותר בחינוך היסודי מאשר בחטיבות .

החינוך בלמידה מרחוק מכיל מודלים שונים ושיטות שונות של לימוד (מקור), ההנחת היסוד שלי כי החינוך זקוק לרשתות חברתיות על מנת להתקיים הוכח כנכון 21 שנה אחרי שנכתב על ידי.

מערכת החינוך זקוקה למערך שיתן תמיכה ללמידה מרחוק, צריך לשחרר את המערכת ולהפוך אותה יותר מבוזרת למרות שהמערכת החינוך היא בעדשליטה פוליטית בשיטות וחומר ההוראה !(יש צורך בביזור).

למידה מרוחק הוא תהליך של רכישת ידע הנערך בין מורה לתלמיד לא בצורה של נוכחות פיזית של פנים מול פנים במקום פיזי כדוגמת כיתה או אולם הרצאות.

ברוב המקרים, הלמידה מרחוק דורשת מהלומד עבודה עצמאית ואחריות רבה יותר מאשר הלמידה הפרונטאלית מול המורה. בלמידה מרחוק נעשה שימוש בטכנולוגיות  המידע. כדי לגשר על המרחק בין הלומדים, המורים ובמקרים מסוימים מוסדות הלימוד. לכן, עם ההתפתחות הטכנולוגית דורשת למידה מרחוק מהתלמיד מידה מסוימת של אוריינות דיגיטלית אשר כוללת את היכולת לעבוד באופן יעיל עם תוכנות מחשב שונות, ידע אודות העקרונות הבסיסיים של מחשבים, יכולת לקחת חלק בקהילות מקוונות, רשתות חברתיות  ועוד.

קיימות מגוון רחב של מערכות למידה מרחוק, החל ממערכות המחקות את מודל הלמידה המסורתי וכלה במערכות המיישמות: "… שינוי מן היסוד [של] פילוסופיות חינוך, אמצעי הוראה, שיטות לימוד, מסגרות לימוד ואת דרכיו של הפרט לרכוש ידע" (דוד מיודוסר, רפי נחמיאס, אורלי להב (עורכים), מחקרים בשילוב תקשורת ומחשבים בחינוך,הוצאת רמות – אוניברסיטת תל אביב, 2004 )

יש מודלים שוניל למידה מרחוק , מי למידה דרך התכתבות (האוניברסיטה הפתוחה) , או שימוש ברדיו ובטלוויזיה ועד שימוש כיום במערכות מחשב  המקושרות במרשתת, המשתמשות ביכולת המחשב והרשת .

עם התפתחות האינטרנט התפתחה שיטת למידה משולבת מחשב, העושה שימוש באמצעי קשר חדשים, כמו: קבוצות דיון פורומים או לוחות הודעות, צ'אטים, עבודה משותפת ודיון על מסמכים או מצגות שמועלים לאינטרנט, שימוש במערכות מסרים מידיים או עבודה שיתופית על לוח (White Board) באמצעות Netmeeting ודומיו, עבודה באמצעות "כיתה וירטואלית" המאפשרת דיבור (אודיו) של כל תלמיד בנפרד, עם קבלת רשות דיבור מהמנחה (שיכול להיות אחד מהתלמידים) ועוד. רשת האינטרנט ודור חדש של יישומי תוכנה הפכו את הלמידה מרחוק למודל למידה איכותי וגמיש נטול אילוצי זמן ומקום, העושה שימוש במגוון של טכנולוגיות תקשוב, מתודולוגיות לימוד, שיתוף פעולה מקוון והנחיה מודרכת. קורסים ללמידה מרחוק מכונים גם קורסים מקוונים (on-line), וירטואליים או מתוקשבים (E-learning).

למידה מעורבת (Blended learning) מציעה שיטת לימוד המשלבת בין הרצאות פרונטאליות ללמידה משולבת מחשב (Lecture capture). מערכות אלה מאפשרות תיעוד של השיעור באופן המאפשר ללומד לחזור על החומר בצורה איכותית. מחקרים מראים[7] ששיטת לימוד זו יעילה, מאחר שהיא מאפשרת ללומד לימוד במסגרת הכוללת מפגשים בכיתה וניהול דיאלוג וקשר אנושי ומוחשי עם הלומדים האחרים והמרצה, ומצד שני מספקת ללומד המודרני, המורגל לשימוש בטכנולוגיה, סביבת לימוד ואינטראקציה מרוחקת, מכל מקום ובכל עת. שיטת הלמידה המעורבת מאגדת בתוכה מגוון תכונות של הלמידה משולבת מחשב.

מבחינת פדגוגיות הלמידה הלמידה משולבת המחשב והלמידה המעורבת, מבוססות פדגוגיות קונקטיביסטיות על פי מודלים של סימנס (2005, 2007) ודונס (2007). זהו דור חדש של פדגוגית למידה, שרואה בלמידה תהליך של יצירת רשתות מידע, קשרים ומשאבים אותם מפעילים על בעיות אמיתיות. הפדגוגיה מבוססת על עידן הרשתות המניח קישוריות נגישה בכל זמן. הלמידה היא יצירה ותחזוקה של קשרים ברשתות שהם גמישים מספיק כך שניתן לנצלם לפתרון בעיות קיימות ובעיות שיצוצו בעתיד. תפקידו של הלומד אינו שינון וגם לא הבנה מלאה אלא היכולת למצוא ידע ולנצלו כאשר הוא נזקק לו. על פי הקונקטיביזם חלק גדול מתהליכי פתרון הבעיות נעשה על ידי מכונות. הקונקטיביזם מסתמך על קשרים תמידיים באמצעות רשתות בין אנשים, תוצרים דיגיטליים ותוכן מכל מקום ובכל זמן. ולכן למידה מרחוק יכולה להתבצע רק כאשר הטכנולוגיה של הרשתות העולמיות מאפשרת זאת.]

 Terry Anderson, Jon Dron, Three generations of distance education pedagogy, The International Review of Research in Open and Distributed Learning 12, 2011-03-25, עמ' 80–97 doi: 10.19173/irrodl.v12i3.890

^ New classroom learning technologies.

למידה מרחוק:

יש שני מודלים עיקרים בלמידה  מרחוק למידה סכרונית או אסיכרונית:
הגדרות:

סינכרוני המרצה והסטודנטים נמצאים בו-זמנית מול המחשב, השיעור מנוהל על ידי המרצה, ניתן לנהל דיון, להעלות שאלות, להתייחס וכד'. אתגר מרכזי –חיבור אינטרנט יציב, ניטרול הסחות דעת בסביבה. א-סינכרוני המרצה מעלה חומרים לאתר הקורס, הלומדים נכנסים בזמן ובמקום הנוח להם, לומדים ומבצעים מטלות ללא תלות בנוכחות המרצה. אתגר מרכזי – צמצום קשר בין אישי, התאמת ההוראה לקהל "תוך כדי תנועה". מתי זה מתאים? סינכרוני כאשר חשוב מאוד לקיים דיון, כאשר יש סוגיה מורכבת שעל המרצה לסייע בהבנתה כאשר הצורך בתיווך במידע הוא קריטי

. מומלץ: לתכנן שיעור לא ארוך מדי. מומלץ לתכנן נקודות להפסקת ההרצאה ויצירת אינטראקציה עם הסטודנטים. אפשר פעילות קצרה, שאלון קצר, תרגיל או בקשה להעלאת סיכום קצר.

א-סינכרוני כאשר מרבית השיעור מוקדש ללמידה/הקנייה על בסיס מאמר, סרטון או טקסט אחר. כאשר הסטודנט נדרש לנתח, להביע דעה וכד' ביחס לחומר הנלמד. כאשר קטע מצולם קצר שלכם מסבירים נותן מענה לתיווך הנחוץ. המלצות: ü סינכרוני – חשוב לתכנן שיעור לא ארוך מדי. מומלץ לתכנן נקודות להפסקת ההרצאה ויצירת אינטראקציה עם הסטודנטים. אפשר פעילות קצרה, שאלון קצר, תרגיל או בקשה להעלאת סיכום קצר. ü עבודה בקבוצות אפשרית בשני המצבים, אך פשוטה יותר בא-סינכרוני ü בתחילת הדרך, מומלץ להקדיש את השיעורים הסינכרוניים לחלקים בהוראה שאין לכם דרך אחרת להעביר אותם, וגם כדי לשאול את הסטודנטים שאלות ולענות על שאלות שלהם.

מקור:
https://teaching-center.tau.ac.il/sites/teachingcenter.tau.ac.il/files/media_server/all-units/teaching-center-new/%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%20%D7%95%D7%90-%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%20.pdf

 המלצות ללמידה מרחוק:

למידה מרחוק בצורה סינכרונית (שיעור המועבר line-on בעזרת zoom או Unicko ועוד),

יש לתכנן  יחידת לימוד עד 20 דקות ולא יותר.
חשוב לשאול את התלמידים (שאלות הבנה), או שיתוף על ידי דיון או הצבעה. לדעתי השיחה עם התלמיד היא מאד חשובה!

השיעורים המקוונים ללמידה אינטראקטיבית מאפשרים ניצול מיטבי של הזמן. למעשה השיעור שמועבר בפועל דומה מאד לשיעור המתוכנן מאחר ואין בו הסחות, סטיות מהנושא, התייחסות להערות לא רלוונטיות, קריאות ביניים או בעיות משמעת. ניתן לנצל את הזמן שנחסך למענה לשאלות סטודנטים או העלאת שאלות של המרצה לבדיקת הבנה ולסיכומים. (נחסך מהמורה להעיר על תלבושת , התנהגות נוכחות וכד').

למידה מהבית בצורה א-סינכרונית

הקלטת הרצאה בקולו של המרצה על גבי מצגת PowerPoint

המרצה מקליט את קולו בשילוב כתיבה בעט על לוח ואקום (לוח מגע) שמשמש כלוח בכיתה.
לדעתי אפילו יש להשתמש בשליחת מאמרים במייל… או קישור בוואטסאפ  ולתת עבודה על סמך מאמרים אלו.

אפשר ורצוי להקים קבוצות לימוד שיתקשרו ביניהם (רשתות חברתיות ) ועל התלמידים לעבד את המידע לידע ולהעביר את התבונות למורה.

שאלות? אשמח אם תצרו איתי קשר…

חכו לפוסט הבא…..

פרטיות ברשת

פרטיות ברשת יש הטוענים שאין דבר כזה כלל:

"מחשב אישי הוא לא אישי בכלל. העיסוק בשאלה מהי פרטיות באינטרנט צריך להתחיל מהעובדה הברורה שאין כזה דבר, ורוב האנשים, בהינתן להם הבחירה, יוותרו על הפרטיות". לטענתו, אם הגולש בוחר לחשוף את עצמו באינטרנט, עליו להתמודד עם התוצאות. "הצעות החוק העומדות היום לדיון בכנסת, ועוסקות בצנזורה באינטרנט, הן מחרידות ונובעות מתחושה של פניקה מוסרית" .
(גלובס 2008 ,נועה פרג).

שימוש ברשתות חברתיות מחייב אותנו לשמור על הפרטיות שלנו

רשתות חברתיות הן לא האי-מייל הפרטי שלנו, גם לא תיבת הדואר בבית, הן פתוחות לכל, אבל לא חייבות להיות ככה. הן לא הבית הפרטי שלנו שמישהו פרץ אליו וגנב את תכולתו.
מודעות לכך היא מילת המפתח. אם גולש מנהל בלוג זמין לכל חיפוש בגוגל, פרופילים פתוחים בכל רשת חברתית, כדאי שידע שדבריו יכולים להגיע מעבר לפינה הקטנה שלו ברשת. ואם אתם מעדיפים לשלוט בנעשה יש דרכים רבות להגן על הפרטיות ולמנוע מכל גולש באשר הוא לראות את התכנים שהעלנו ברשתות חברתיות.
מומלץ שכל גולש יקח אחריות על התכנים שהוא מעלה ויזכור שברגע שהם נשלחו לרשת הם עשויים להפוך לנחלת הכלל.
(שימרו על הפרטיות – בכל רשת חברתית ניתן לקבוע "הגדרות פרטיות" כלומר, מי רשאי לראות את הפרופיל של ילדכם, אילו פרטים הוא רשאי לראות, האם יכול לראות תמונות והגדרות נוספות. אל תתביישו לקבוע הגדרות "מחמירות" כך שרק חברים יוכלו לראות את התכנים שילדיכם מעלים ולפנות אליהם.
אל תתרמו מידע – עדכנו בעמוד הפייסבוק רק מידע שלא ניתן לעשות בו שימוש לרעה. אל תפרסמו נתונים כמו כתובת מגורים, היכן ממוקם בית הספר, מספר תעודת זהות, מספר טלפון ופרטים חשובים נוספים.
הגדירו כללים – מה מותר לילד לפרסם ומה אסור. תמונות נשארות תמיד ברשת, הימנעו מתמונות במצבים חושפניים, מביכים ומצבים שעלולים לייצר בעיה בעתיד. הימנעו מלצלם פרטים אישיים, רשת האינטרנט מלאה בגורמים שישמחו להשתמש בכל פיסת מידע, גם אם לכם היא נראית לא רלוונטית או חשובה.
תייגו אתכם? – ברשת הפייסבוק ניתן לבצע "תיוג" תמונות, כלומר לספר לחברים בפייסבוק מי נמצא בתמונה. ייתכן וילדכם יתויג מעת לעת על ידי חבריו. דעו כי ניתן לבטל את התיוג הזה.
דברו עם הילד – דרך טובה לשמור על בטיחות הילד ברשתות החברתיות היא לדבר איתו, בגובה העיניים, לשאול מי הם החברים, מהם החוויות בהם נתקל בגלישה ברשת החברתית, האם חבריו הם ילדים או אנשים בוגרים, אילו מסרים קיבל. אם זיהיתם משהו חריג היכנסו יחד עם הילד לפרופיל שלו ובדקו במה מדובר.
הטרדה היא פסולה – הטרדה, בריונות, אלימות מילולית לא סבירה , הפצת שקרים או חדירה לפרטיות הן תופעות שקיימות גם ברשתות חברתיות. לפני שמאפשרים לילד לפתוח פרופיל ברשתות חברתיות שונות כדאי להסביר על התופעות האלה ולעודד אותו לשתף אתכם אם נתקל בהן.

למה משתפים ברשתות חברתיות.
1. ערך עצמי (Mirroring) – החוויה של אישור מתמיד לייחודיותו של האדם, על הכרה אמיתית ביתרונותיו ובמגבלותיו, המאפשרת לו להיות בעל ערך עצמי תקין ולחיות בשלום עם עצמו ועם המציאות.
2. האדרה (אידאליזציה) – תחושה של ביטחון ושייכות עמוקה שאינה ניתנת להפרה בין האדם לעולם, המקנה לו ערכים של שיתוף, חמלה ונדיבות ומאפשרת לו להרחיב את ה"עצמי" עד כדי התמזגות עם אחרים כחלק מחוויית האחדות עם העולם.
3. מוּבָנות (או תאוֹמוּת) – חוויה של היכרות אינטימית של האדם עם אדם בעל נפש תאומה לזו שלו. חוויה זו יוצרת תחושה של ברית ושל אחדות עם האחר, המפיגה את בדידותו של האדם ומעניקה לו תחושה שאין הוא מצוי לבדו בעולם למרות קשייו ומצוקותיו. באמצעות חוויית התאומות חש הפרט כאילו "נמסים" גבולות העצמי הפרטי ובכך הוא יכול לנוח ממשא הבדידות הפרטית שאותו נושא כל פרט בגפו.

https://www.isoc.org.il/internet-il/articles-and-research/magazine/the-right-exposure-on-social-networks
במסמך של הכנסת נכתב כי:" – האינטרנט הוא סביבה המבטלת עכבות התנהגותיות ומעודדת חשיפת מידע אישי. מחקרים מעידים כי בעת השימוש במחשבים לצורך תקשורת יש נכונות לחשוף מידע אישי רב יותר מאשר בתקשורת פנים-אל-פנים. במחקר שהתבסס על נתונים שנאספו בקרב בני נוער בארה"ב נמצא כי נורמות של חשיפת מידע אישי פנים-אל-פנים שונות מנורמות של חשיפת מידע באינטרנט, וככל שהשימוש באינטרנט רב ואינטנסיבי יותר גדלה הנכונות לחשוף פרטים אישיים ברשת. מצב זה מיוחס לכמה גורמים: האנונימיות שמתאפשרת בתקשורת באמצעות האינטרנט; ההפחתה בסימנים לא מילוליים, שבגינה עשויה להיווצר תפיסה של בן השיח ותגובותיו המבוססת על משאלות, תקוות וצרכים של הדובר, ולא על המציאות; היעדר סינכרוניזציה בין בני השיח, היוצר תחושה של שליטה מוגברת"..
https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/fd546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_fd546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_10340.pdf
ממצאי מחקר האיחוד האירופי מעידים כי %12 מבני הנוער בני ה- 11-16 יוצרים קשר עם אנשים שאין להם היכרות קודמת עמם ברשתות חברתיות, ו-%34 יוצרים קשר ברשתות חברתיות עם חברים של בני משפחה או עם חברים של חבריהם שלא פגשו מעולם פנים-אל-פנים. %15 מן הילדים בני ה-9-16 המשתמשים באינטרנט שלחו מידע אישי לאנשים שלא פגשו מעולם פנים- אל-פנים – %6 מהם בתדירות של אחת לחודש או יותר, ו-%14 שלחו תמונות או סרטונים שלהם לאנשים שלא פגשו מעולם – %5 מהם בתדירות של אחת לחודש או יותר. %9 מן הילדים שהשתתפו בסקר נפגשו עם מי שהכירו באינטרנט. שיעור המשתתפים בסקר שנפגשו עם מי שהכירו באינטרנט עולה עם הגיל, מ- 2% מן הילדים בני ה-9-10 עד% 16 מבני הנוער בני ה-15-16 .62 אחוזים ממי שנפגשו עם אנשים שהכירו באמצעות האינטרנט יצרו קשר ראשוני באמצעות רשתות חברתיות. 61 אחוזים מההורים של המשתתפים בסקר שדיווחו כי נפגשו עם חברים שיצרו עמם קשר באינטרנט אינם מודעים להתנהגות זו של ילדיהם; שיעור המודעות של הורים לפגישות אלו עולה עם העלייה בגילו של הילד. % 1 מהמשתתפים בסקר, שהם 11% מהילדים שנפגשו עם מי שהכירו לראשונה באינטרנט, הוטרדו מפגישה זו. 22% מהם דיווחו כי האדם שנפגשו עמו פגע בהם מילולית, 11% דיווחו כי נפגעו מינית ו-3% – כי נפגעו פיזית. % 63 הוטרדו מפגישה עם אדם בן גילם, % 22 הוטרדו מפגישה עם צעיר המבוגר מהם ו-8% הוטרדו בפגישה עם מבוגרים.
https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/fd546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_fd546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_10340.pdf
לפי מאמרם של ד"ר אברום רותם ועידית אבני, מבחינת הגורמים לפגיעה אין הבדל בין פגיעה במרחב הפיזי לבין פגיעה מקוונת: ילדים ובני נוער שנוקטים אלימות במצבים מסוימים בעולם הפיזי יעשו כן גם בעולם המקוון. עם זאת, פגיעה מקוונת גורמת לנזקים קשים הרבה יותר מפגיעה פיזית, והשלכותיה רחבות ועמוקות יותר, מכמה סיבות:

העדר נוכחות ומגע פיזי בין הפוגע לנפגע מאפשר מרחב נוח לביטוי האלימות שאיננו מוגבל על-ידי מנגנוני פיקוח ובקרה חברתיים.

 הרשת מאפשרת אנונימיות ומפחיתה את החשש של הפוגע מפני זיהוי והשלכותיו.

 הנפגע לעתים אינו מודע כלל לפגיעה ואיננו יכול להימלט מנזקיה.

 מגוון האפשרויות של הפצת המסרים בדרך מקוונת גדול הרבה יותר מאשר במרחב הפיזי.

 האמצעים המקוונים מאפשרים להכניס למעגל הפוגעים והנפגעים משתתפים רבים בתוך זמן קצר. ריבוי הצופים ויכולתם להיות אקטיביים מעודדים את הפוגע ומגדילים את עוצמת הפגיעה ואת היקפה.

 פגיעה מקוונת לעתים איננה ניתנת להסרה, והיא נשמרת ללא הגבלת זמן.

 הזמינות וקלות המימוש גורמים להידרדרות מהירה מהתנהגות ללא כוונה לפגוע לאלימות פוגענית.

 לפגיעה המקוונת יש השלכות חמורות על הנפגע. הוא מתקשה להגן על עצמו, ועלול לחוות מצוקה פסיכולוגית: תסכול, דיכאון, כעס, פגיעה בהערכה העצמית ושינויי התנהגות כגון התבודדות או תוקפנות. הדחייה החברתית שנחווית בעקבות פגיעה מקוונת בגיל ההתבגרות עלולה להביא לתוצאות שליליות שישפיעו על הנפגע כל חייו.
http://ianethics.com/wp-content/uploads/2009/10/cyberBullying_IA_oct_09.pdf

חברי ומורי אבישי פרויד אמר:
מה ניתן לעשות על מנת לשמור על פרטיותנו?
• "אף פעם לא הצטערתי על דבר שלא אמרתי".
TMI. (too much information) לאנשים יש נטייה לחשוף פרטים ברשתות החברתיות אשר ערכם לא יסולא בפז. נכון שלא כולנו משרתים ביחידות עילית בצבא, אולם גם מידע תמים לכאורה אודות חופשה אשר אתם יוצאים אליה יכול להזמין לביתכם את הפורץ אשר קיבל את התאריכים המדויקים בהם לא תהיו בבית. כלל האצבע קובע כי ניתן לפרסם כל מידע בו אתם מרגישים בנוח אשר ייקרא על ידי אנשים זרים.
• חברים מוכרים.
צרפו לרשתות שלכם רק חברים אותם אתם מכירים אישית. שימוש בפרופילים מזויפים נעשה מאוד נפוץ ולכן חשוב להיות בררן ולהכיר את האדם מאחורי הפרצוף. לא מכירים, לא מאשרים.
• אמינות הרשת החברתית.
ודאו מראש לפני ההרשמה מהי מדיניות הפרטיות של הרשת ומידת ההגנה הנדרשת אותה היא מספקת לשמירה על פרטיותכם. בנקודה זו חשוב לציין שפייסבוק חשופה לאחרונה לביקורת רבה כלפי מדיניות הפרטיות שלה, מפני שברירת המחדל בחשבונות החדשים שלה היא שיתוף מלא וגלוי של כל התוכן אשר מפרסם החבר.
• הודעות פישינג.
יש ספק, אין ספק. חשוב לבחון כל הודעה המתקבלת – קל וחומר אם היא ממישהו לא מוכר. לחיצה תמימה על קובץ מצורף או הודעה שקיבלנו עלולה להשתיל קוד זדוני על המחשב שלכם אשר יאפשר לגנוב אינפורמציה.
• כניסה בטוחה לרשת.
הצורה הבטוחה ביותר לכניסה היא דרך כתובת השמורה במועדפים, או הזנה ישירה בשורת הכתובת בדפדפן. לא מומלץ להיכנס דרך קישורים שמגיעים במייל מפני שהם עלולים להוביל אתכם לאתרים מתחזים אשר יחשפו את סיסמתכם ויאפשרו לגנוב מכם מידע (כפי שקרה בעבר עם אתר אינטרנט אשר התחזה לזה של בנק הפועלים)
• שימרו על ילדיכם.
במידה ואתם הורים לילדים הגולשים ברשתות חברתיות, שוחחו איתם והסבירו להם על הסכנות האופציונאליות האורבות להם (מקרה אופיר רחום ז"ל אשר פותה להגיע לרמאללה ונרצח, בעקבות שיחות צ'אט אשר ניהל עם מחבלת אשר התחזתה לתיירת)
• להיות בררן בהתקנת אפליקציות ברשתות החברתיות.
האקרים המודעים לפופולאריות הגדולה של האפליקציות ברשתות החברתיות עשויים לפתח אפליקציות זדוניות.
https://www.logos.co.il/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA/

לסיכום:
"ברגע שהעלית מידע לרשת החברתית, ויתרת על הזכות שלך לפרטיות באותו מידע ביחס למי שאליו חשפת את המידע, והשליטה על הפצת המידע לצדדים שלישיים יצאה מידך. קח בחשבון שדברים שאתה מפרסם בפייסבוק נשארים בארכיב תמידי, וייתכן שייעשה במידע שימוש נגדך בעתיד".

https://www.themarker.com/law/1.1862195
ומדריך לפרטיות ברשת:
https://www.protocol.co.il/manage-ads-personalization/

פרטיות ברשת. בעקבות ראיון שנתתי לרדיו, הרשתות החברתיות גורמות לנו לחשוף פרטים שלולא הרשתות החברתיות לא היינו חושפים פרטים אלו.
הרשתות החברתיות גורמות לאלימות, הכפשות המנוגדות לכל דרך לתהליך החינוכי. כל מה שאי פעם כתבת יכול בעתיד להיות כנגדך. לכן סייג לחוכמה שתיקה (גנץ?) לכן אם אין כזה דבר פרטיות ברשת מוטב לנו לא לנדב פרטים שעלולים לפגוע בך בעתיד.
מידע ברשתות חברתיות יכול להיות משמך האמיתי או מכנוי שאתה מאמץ (רונית הביביסטית למשל או אשת-לוט) גילך (נשים הוזהרתם) השכלה, רמת השכלה, מקום מגורים וכד' שאנשי הרשת החברתית יטרגטו אתכם על מנת לחשוף אותכם לחומר פרסומי זה ואחר. אם למשל קולגייט מפרסמת הטלוויזיה זה לכל האזרחים, פרסום מצלמה זה במיוחד לך זה שהמקצוע או התחביב שלו הוא צילום.
למה הרשתות החברתיות הם בחינם כי תמורת החינם הזה אתה מפרסם דברים שאחרת לא הייית מפרסם בריש גלי למשל שאתה שנוסע לחו"ל ומפרסם לציבור על כך קורא בעצם לפורץ… בכלל לא תמיד כדאי לפרסם לכלל הציבור ופה נדבר על מידת הפרטיות שזה לחברים , או אפילו לא לכל החברים אלא לספציפים במיוחד. המידע לא כולל רק טקסט אלא גם תמונות, תמונות מסך של וואטסאפ או אפילו סירטונים. לכן עדיף לחשוף מידע ולחשוב טוב איזו מטרה הוא משרת. למשל אני חוקר רשתות חברתיות וכיף לי לחשוף פרט זה, וכן אני גם לא מתבייש בתואר השני שלי , ונשאלת האם אשלם בעתיד מחיר על חשיפת מידע זה?
אשמח לתגובתכם!