תמצית האתר

תמצית האתר אחרי מחשבה החלטתי לא לסגור את האתר שלי http://luz.co.il

רשתות חברתיות בחינוך

אמיר לוז הוא בעל תואר שני בחינוך ונסיון של 15 שנה בשימושי מחשב בחינוך, אמיר לוז חקר את השימוש בטכנולוגיות המידע במערכת החינוכית, ואיך להשתמש בהם בצורה אפקטיבית בדגש על שימוש ברשתות חברתיות. אמיר לוז מרצה מתמקד שימוש ב"אמצעי קצה" במערכת החינוך,  שימוש יעיל ברשת האינטרנט, מעדיף ומטיף להשתמש ברשת הקווית אבל  מכיר בשימוש ב WIFI , ומטיף להשתמש ברשתות החברתיות במערכת החינוכית. ובעד המודל של למידה מרחוק.
אני מאמין שלי הוא להלן:

מה אנו צריכים על מנת להשתמש ברשתות חברתיות:

  1. אמצעי קצה , מחשבים, טאבלטים טלפונים ניידים.
  2. חיבור לרשת האינטרנט  קווי או בוואי פי , בחבילות גלישה ברשת בנייד,  !
  3. הכשרת מורים וגורמי ניהול, וכן הקניית מיומנות למורים וההנהלה וגם לתלמידים.
  4. רתימת ההורים ללימוד דרך רשתות חברתיות.יצירת אקלים בית ספרי המאפשר שימוש ברשתות חברתיות.

שימוש ברשתות חברתיות הוא אחד מיומנות היסוד הנדרשות מאדם בוגר על מנת להשתלב בחברה התעשייתית הידע של המאה ה-21.

אנו עדים לגידול במספר המשתמשים ברשתות חברתיות, נשאלת השאלה האם שימוש בהוראה פרונטלית הוא אפקטיבי ,  האם מה שהיה נכון באלפי השנים  האחרונות עדיין נכון במערכת החינוך של המאה ה-21 .לדעתי, החינוך הפורנטנלי למרות בקיים כיום מאבד מאפקטיביות שלו ובמחקרים שונים מהעולם אף נמצא שמדד יעילותה יורד.

מחקרים על אפקטיביות ההוראה, נמצא גם שהשימוש בעבודת צוות בחקר ומחקר מהווה את תהליך החינוך האמיתי , וכן לנורמות מעשיות של עבודת הכיתה. השימוש בעבודת צוות מחייב שימוש ברשתות חברתיות על מנת ליעל את תהליך הלמידה.השינוי בפדגוגיה צריך לבוא לידי ביטוי בכך שהתלמידים יקבלו יותר זמן על חשבון הזמן שהיה פעם של המורה. חשוב לשלב בכיתות למידה מבוססת פרויקטים ולמידה בקבוצות. התלמידים צריכים לקחת יותר אחריות על הלמידה שלהם והמורים צריכים להפוך למאמנים, מנהיגים ומנטורים — לא רק מנחים שעומדים מול הלוח יש לשנות את התפיסה שהמורה הוא בעל הידע , הידע נמצא ברשת  תפקיד המורה לנהל את תהליך הלמידה.

השימוש ברשתות חברתיות  עשויות לשנות את  תהליך הלמידה בשני מימדים:

  1. החינוך הוא לא תלוי מקום כלומר בית ספר.
  2. החינוך הוא לא תלוי זמן . ועשוי להמשך גם אחרי שעות הלימוד בבית הספר…

 

מהי מטרת החינוך: ליצור מידע לידע אחת הדרכים להפיץ ידע היא על ידי רשתות חברתיות.
התוצר הסופי לא חייב להיות טקסט כתוב אלא יכול להיות סרטון ,שיר תמונה, אינפוגרפיה  וכד' .

מה שמאפשר ליצור תוצרים אלו הם רשתות חברתיות יש לדרוש להשתמש בתוצר הסופי שיהיה מעניין את הלומד המלמד ואנשים שנחשפים לידע…

השימוש ברשתות חברתיות הוא תלוי תרבות, גיל  ומגדר , במחקרים בארה"ב נמצא ש שיש עליה תלולה משנת 2012 בשימוש באינסטגראם 35%. (הרשת הנפוצה  בגילי 08-24).

 

רוב האמריקאים  והישראלים  ,משתמשים בפייסבוק .

רוב האמריקנים גולשים ברשת ומשתמשים ברשת חברתית בכל קבוצות הגיל רוב המבוגרים מעל גיל 65 לא משתמשים כלל ברשתות חברתיות (בארה"ב משתמשים מדי יום רק 40 אחוז מקבוצת בני גיל זה).  לעומת זאת רוב משתמשי סנאפצ'ט הם בגילאי 24 ומטה ,מה שהמחקר מגלה שרשת חברתית מושפעת לא רק מגיל אלא גם במגדר רוב הנשים גולשות בפינטרסט. נמצא גם להשכלה יש תפקיד בגלישה ברשתות חברתיות יותר אקדמאים גולשים בלינקדין. ומשהו מעניין גם מוצא אתני משפיע על הגלישה ברשתות חברתיות יותר ויותר הספנים ושחורים משתמשים בוואטסאפ ! מאשר הלבנים.

פייסבוק היא הרשת  הכי נפוצה בקרב קבוצת הגיל 13-24 לפי השימוש היומי ב"רשת חברתית".
מה הכוונה רשת נפוצה?  הרשת שלפחות פעם אחת נכנסים ביום.

 

התלמידים משתמשים ברשתות חברתיות, בשונה מהמורים, המורים וההורים נתפסים כגורם מ"איים" על התלמידים "מי רוצה להיות חברה של אמא בפייס" לכן רשתות כגון אינסטגראם ויו טיוב נתפסים יותר בקרב הצעירים מאשר מבוגרים.
רוב הגולשים ברשתות חברתיות משתמשים בהתקנים ניידים  כדוגמת טלפונים חכמים ומחשבי לוח.

חלק מהרשתות החברתיות אינן עובדות כראוי אלא רק בסיבת המכשירים הניידים.

משרד החינוך והעומדים בראשו לא החליטו האם יש להשתמש ברשתות חברתיות בחינוך העמימות שיצורים חוזרי המנכ"ל בעצם נותנים למורה ולהנהלת בית הספר את החלטה האם יש להשתמש ברשתות חברתיות בחינוך הן לצורך למידה והן לצורך חברתי .

("תוציאו אותי מקבוצת הוואטספ הכיתתית").

אז למה השימוש ברשתות חברתיות מקרטע?

בשאלה האם יש שימוש במדיה חברתית בחינוך? נמצאתי בעוד התלמידים טובעים ושולטים ברשת החברתית המורים יש להם בקושי חשבון בפייסבוק או כמו שאחד התלמידים אמר שימוש במדיה חברתית בחינוך  פופולארי בקרבנו אבל לא בקרב מורנו. (אחד התלמידים אף אמר שלמורים יש בורות טכנולוגית) התלמידים משתמשים ברשת החברתית לא רק לצרכי לימוד אלא ליצירת קהילות וחלקם אף למשחק.

87%  מהמורים בארה"ב אינם מעורים או משלבים את הרשתות החברתיות בתהליך החינוכי., אך המורים לא יודעים איך להתמודד עם רשתות חברתיות, ואיך להשתמש בטכנולוגיה זאת במערכת החינוך.בעקבות הקורונה השתפר המצב ויותר מורים השתמשו בניו מדיה בתהליך הלמידה.

המורים גם בארה"ב וגם בארץ חוששים לשלב את הטכנולוגיה הזאת מצד אחד עם אתה ברשת חברתית אתה חשוך ויודעים עליך יותר פרטים ממה שהמורים רוצים לתת המורים אומרים שמעמד המורה נחלש כי הוא בעצם חבר של התלמידים ולא יודע או לא יכול לנהל את תהליך הלמידה.

סיבות למה זה לא עובד…

  1. אין מספיק אמצעי קצה בבית הספר.
  2. אין גלישה ברשת האינטרנט, רמת נתשתיות בבתי ספר מחרידה ולעיתים אף לא קיימת!
  3. אין שימוש מספק  במחשבים או  בטאבלטים וגם אין שימוש אם בכלל  ברשתות חברתיות.
  4. איסור להשתמש בסמארטפון במערכת החינוך. משרד החינוך לא מעודד כל כך את הנושא
  5. הורים נגד קרינה…
  6. פרטיות. (בריונות רשת)
  7. הגורם האנושי… (תלמידים מורים והורים) שמעקבים את תהליך הכנסת הרשתות החברתיות כחלק מתהליך הלמידה.

לסיכום:
גידול בשימוש ברשתות חברתיות הולך וגדל, מערכת החינוך חייבת לקחת בחשבון את הרשתות החברתיות ככלי לימוד, והן ככלי חברתי ויצירת קשר. השימוש רשתות עלו  כמה דילמות במיוחד בין הקשר של המורים והתלמידים, שמערער את דפוסי ההתנהגות, גבולות ומסגרות חברתיות. הפחד משינוי משתק את המערכת אבל בעצם השימוש ברשתות חברתיות הוא צורך חברתי, שיגבור בסופו של דבר על הפדגוגיה מהדור הישן.

רשתות חברתיות כוללות טקסט תמונה החיבור בין האנשים יכול להיות תלוי בתוכן
התוכן יכול להיות טקסט או תמונה אבל בעיקר בזמן האחרון הוא בצורת סירטון. (טקטוק ויוטיוב)

השימוש בסרטונים מעודד יצירה של סרטון כתוצר חינוכי.

 

הממצאים שנמצאו  במחקרים  שנערכו מצביעים על כך שסטודנטים  אשר למדו קורס בשיטת הוראה מרחוק היו יותר מרוצים בהשוואה לסטודנטים שלמדו בקמפוס פנים אל פנים שנה לפני זה. סטודנטים שלמדו מרחוק  עקב הקורונה הרגישו כי למידה מרחוק תרמה לידע שלהם וכן למסוגלות העצמית שלהם. אכן, למידה מרחוק יכולה להוות פתרון ללמידה לאורך חיים על ידי הנגשת הקורסים ללמידה בכל מקום ובכל זמן, ועל ידי מתן אפשרות ללומדים לווסת ולנטר את תהליך הלמידה שלהם. בעוד שסטודנטים אשר לומדים פנים אל פנים משתתפים בשיעורים המתקיימים באולמות ההרצאה, סטודנטים שלומדים מרחוק נדרשים לאחריות מלאה על תהליך הלמידה שלהם. הם צריכים לקבוע את המטרות שלהם, לנהל את הזמן שלהם ולעקוב אחר התקדמותם. בהתאם לתיאוריית הרגולציה העצמית של הלמידה. נמצא שיש לא מעט סטודנטים שהלמידה מרחוק מהווה קושי עבורם מאחר ולא הצליחו לפתח מיומנויות של הכוונה עצמית. על פי הממצאים שלנו, כדי לסייע לסטודנטים המתקשים לנהל את תהליך הלמידה מרחוק, סביבת הלימוד צריכה להיות מובנית, מסודרת, קלה לניווט וידידותית למשתמש. כל חומרי הלימוד חייבים להיות נגישים ומודגשים על פי לוחות זמנים ברורים וידועים מראש. המשימות הלימודיות צריכות לקדם למידה פעילה ומשמעותית, וצריכות להכיל התנסויות מעניינות, הקשורות למקום עבודתו של הסטודנט, והכוללות הזדמנויות לאינטראקציה עם סטודנטים עמיתים ממקומות שונים בארץ ובעולם.

אחת המשימות של מערכת החינוך בעידן של מידע עשיר, שמציף אותנו מכל עבר, היא לחנך את
הלומד בה להפיק את התועלת הראויה מהמידע ולהישמר מפני הסכנות הטמונות בו. התחום העוסק
בחיפוש המידע ועיבודו נקרא מידענות או אוריינות מידע. המידענות היא שימוש מושכל במידע, על
סוגיו וייצוגיו השונים, על מנת להשיג יעד מוגדר. היא אינה תולדה של טכנולוגיות התקשוב.

 היא קדמה לעידן הדיגיטלי. אולם, בהשפעת טכנולוגיות המידע והתקשורת קיבלה המידענות משמעות
חדשה. היא תופסת מקום יותר ויותר נכבד בתרבות האנושית. יכולתו של אדם להשתמש במידענות
כדי ליצור ולגבש בעצמו את הידע הנחוץ לו, חשובה כיום לא פחות, ואולי אף יותר, מצבירת ידע
ערוך ומוכן (משרד החינוך, 2009 .(מיומנויות המאה ה- 21 כוללות מיומנויות כמו: חשיבה יצירתית
וסקרנות אינטלקטואלית; אוריינות מידע ותקשורת (התלמידים ישתמשו בטכנולוגיה ובסביבה על
מנת לתקשר ולעבוד בשיתוף פעולה עם אחרים שרחוקים מהם, במטרה לקדם את לימודיהם ולעזור
לאחרים); קשרים בינאישיים וניהול עצמי (מיומנויות בינאישיות ועבודה שיתופית, למידה
והתנהלות עצמאית, גמישות והסתגלות ואחריות אישית וחברתית); חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות
וקבלת החלטות (אוריינות מידע או מידענות); הבנה טכנולוגית; תפיסה טכנולוגית והפעלה שלה
(שימוש בתוכנות, שימוש באינטרנט, הגנה באינטרנט, שימוש בטכנולוגיה לתקשורת).

ןאחד המטרות החשובות , לדעתי, היא היכולת להשתמש ברשתות חברתיות בתהליך הלימודי וליצור  תוצר חינוכי שלא חייב להיות מודפס. נמצא במחקרים  שונים  כי תלמידים בעלי נסיון בשימוש במחשב נייד ורשתות חברתיות  הוכיחו יכולות גבוהות יותר באופן סטטיסטי מובהק בהשוואה לתלמידים שלמדו בכיתה רגילה ללא תקשוב. היכולות הגבוהות יותר, התבטאו הן בציון כולל גבוה

ותר והן במיומנויות כמו ארגון מידע בטבלה, הערכת אמינות ומהימנות מידע, איכות הכתיבה של פסקת טיעון והפקה טובה יותר של כרזה , מצגות או סירטונים תוך שימוש בכלים ממוחשבים. ממצאים אלה מצביעים ברמה המעשית ולא רק ברמה הצהרתית, על היתרון המצטבר של ההוראה והלמידה בכיתות עם תקשוב אינטנסיבי ,ושימוש במחשבים ניידים אישיים והאינטרנט תוך שימוש ברשתות חברתיות.

לימוד בעזרת מחשב

כותרת אלמנט

אמיר לוז ממוחה לשימוש ברשתות חברתיות בחינוך.