האם אירופה תגביל את השימוש ברשתות חברתיות לבני הנוער?

מומחי רשת זועקים נגד הצעה אירופית לדרוש מצעירים עד גיל 16 אישור הורים לשימוש ברשתות החברתיות: "ישלול מאנשים צעירים הזדמנויות חינוכיות וחברתיות"

ההצעה, המהווה תיקון לחוק הגנת המידע האירופי, כוללת עדכון שיגביל את השימוש של צעירים מתחת לגיל 16ברשתות חברתיות ויתנה אותו באישור הורים. זאת בניגוד למדיניות הנפוצה בעולם, שהיתה מקובלת עד כה גם באירופה, לפיה מגיל 13 ומעלה ניתן להירשם לרשתות חברתיות באופן חופשי ללא בקרת הורים.

לארי מגיד, מנכ"ל ארגון ConnectSafely העוסק בעידוד תקשורת בטוחה ברשת, כתב בהאפינגטון פוסט: "אני מודאג מההשלכות שעלולות להיות למדיניות הזו על 'הכפר הגלובלי' שלנו, בו אנו זקוקים למעורבותם של צעירים בשיחות חוצות-גבולות לפתרון כמה מהאתגרים הקריטיים ביותר של העולם, כולל הטרור העולמי ושינויי האקלים". לדבריו, שינוי הגיל יגרום לכך שדווקא צעירים שזקוקים ליכולת לבטא את עצמם ברשת יותר מאחרים בשל קשיים אישיים ומשפחתיים, יוגבלו מגישה לרשתות חברתיות בשל אי שיתוף פעולה מצד הוריהם.

לכתבה

מכתב שקיבלתי על ההרצאה

מכתב שקיבלתי על ההרצאה

מר אמיר לוז

ב – 15.7.15 התקיימה השתלמות קיץ טכנולוגית

והיית שותף כמרצה בנושא: טאבלטים בחינוך

ברצוננו להודות לך על השתתפותך

והרצאתך המרתקת עד מאוד

משתתפי ההשתלמות אף הם מביעים את הערכתם הרבה!!

יישר כח

ותודה על שיתוף הפעולה

עם הרבה הערכה.

בברכה,

רות שוקרון, רכזת תפעול ותחזוקה

מירי בנדיקט, רכזת טכנולוגית ומפתחת סביבות מקוונות

צוות מינהלת המחשבים, מנח"י

מר אמיר לוז   ב - 15.7.15 התקיימה השתלמות קיץ טכנולוגית והיית שותף כמרצה בנושא: טאבלטים בחינוך ברצוננו להודות לך על השתתפותך והרצאתך המרתקת עד מאוד משתתפי ההשתלמות אף הם מביעים את הערכתם הרבה!!   יישר כח ותודה על שיתוף הפעולה עם הרבה הערכה.   בברכה,   רות שוקרון, רכזת תפעול ותחזוקה מירי בנדיקט, רכזת טכנולוגית ומפתחת סביבות מקוונות צוות מינהלת המחשבים, מנח"י

האם טאבלטים מסייעים בכלל להוראה?

האם טאבלטים מסייעים בכלל להוראה? ללמידה? או להישגים? – האם מישהו בדק את זה? ואם בדק, האם על ילדים בבית ספר יסודי או רק על בוגרים בתיכון ובמכללה?

שאלתי למה  צריך את הטאבלט בבית הספר ?, את השאלות הפניתי למורים ממרכז הארץ ולתלמידים בגילים שונים. השתמשתי באפליקצית גוגל דוקס ושלחתי למורים, את התלמידים שאלתי בשיחה . להלן התוצאות: השימוש העקרי כפי שהתלמידים אמרו לי  שהטאבלט משמש במקום ספר לימוד זה קל לסחוב לא צריך להחליף וזה עדיף מספר המקורי.התלמידים משתמשים בספר דיגיטלי בשיעור , כלומר הטאבלט הוא לא רק ליופי אלא גם לשימוש בבית הספר. התלמידים אמרו שהם מורידים אפלקציות  חינוכיות (67%).

התלמידים סיפרו שהםמשתמשים בטאבלט כדי להתאים את הלמידה לצורכיהם (למשל להגדיל או להקטין את הכתב, לשמוע הקראה של טקסט וכדומה). הם קולטים חומר לימודי לא רק מטקסט אלא גם על פי תמונה צליל או סרטים דבר העוזר להם בקליטת התוכן הלימודי. מקרב המורים שמעתי כי אין בנמצא אפליקציות טובות בעברית המלמדות את התלמידים, לדעתם יש להנחיל כישורי שפה שניה (אנגלית) על מנת לשפר את הצורך הלימודי של התלמידים.

מכאן עולה כי השימוש השכיח בטאבלט הוא בעיקר כתחליף לספר לימוד. בנוסף, נראה שהתלמידים מעידים על עצמם שהם משתמשים באפליקציות של הטאבלט שסופקו להם כסביבת למידה (סימון על ספר דיגיטלי והוספת פתקים) וכי השימוש בטאבלט מאפשר הנגשה של חומרי הלימוד והתאמתם לצרכים לימודיים אישיים.

האם הלמידה בעזרת טאבלט משמעותית?

האם הלמידה בעזרת טאבלט משמעותית?

שאלתי את התלמידים האם הם לומדים גם אחרי שעות הלימודים ומצאתי שתהליך הלמידה  נמשך גם מעבר שעות הלימודים ,גם בבית מכאן אני מחזק את הדיעה כי תהליך הלמידה  הוא מעבר זמן ומקום

התלמידים רואים בשימוש בטאבלט חידוש  מרענן בתהליכי ההוראה, ובגיוון הדרכים להעברת המסר החינוכי אך חלקם מציין  שהמורים לא יודעים להשתמש בכלי ושיטות ההוראה מלבד ספר דיגיטלי אין מימוש בפוטנציאל, התלמידים צינו שהם גם משחקים בשיעור  במיוחד שהוא משעמם , מכאן אולי על דרך המשחק הילדים יוכלו להבין ולקבל את המסר החינוכי.

תהליך הלמידה עם טאבלט.

תהליך הלמידה עם טאבלט מאד מעניין לעומת תהליך  הלמידה המסורתית, התלמידים אומרים שיותר מעניין להשתמש בטאבלט מאשר בספר , והשימוש באפלקציות (המועטות) גורם ליותר עניין והנאה.התלמידים מדווחים על יותר נגישות וזמינות של החומר הלימודי והמורים משתמשים בענן (דווקא של גוגל) על מנת להשתמש בחומר לימודי ,מצגות שהועברו בשיעור מתן קישורים לסרטים, וסיכומי שיעור כפי שהתחמידים כותבים. התלמידים מסרו שהם יותר מרוכזים מבעבר והקשב בשיעור גורם להם להתעניין יותר בחומר הנלמד, המורים מציינים שהם משתמשים בגוגל בעיקר על מנת בניית ,סקרים ובשאלונים האינטראקטיביים לתלמידים על מנת לשפר את תהליך ההוראה.

גוגל דוקס בשימוש בחינוך

נמצא שהרבה מן המורים משתשים בכוכל םורום על מנת לערוך סקרים שאלות ומחנים דיגיטליים.

 נושא נוסף בו התלמידים אמרו לי שהטאבלט בהתארגנות הלימודית כלומר  התלמידים לא שוכחים או מעבדים חלק מהחומר , יותר קל  (משקל) לקחת טאבלט מאשר ספרי לימוד. השימוש בטאבלט עוזר לארגן את החומר הלימודי על פי נושאים. לפעמים התלמידים אמרו שדף עבודה אבד להם מה שקורה פחות בשימוש הטאבלט. וכן האפשרות בלמידה באמצאות האינטרנט נותנת לתלמידים לחומר רקע נוסף לשיעור. מצד שני יש גם הפרעות בתהליך הלמידה שהנפוצה ביניהם היא " לא הטענתי את הטאבלט" , איבוד המכשיר שבר מסך. תלמיד אף סיפר לי שהייתה לו תקלה במכשיר, והמכשיר היה שבועיים  בתיקון והוא נאלץ ללמוד ללא טאבלט דבר שפגע בו קשות.. תלמדה אחרת סיפרה שנמחק לה הספר והייתה צריכה לחכות יותר משבוע עד אשר בא התומך שהטעין לה את הספר מחדש.

כל המידע נמצא באינטרנט

כל המידע נמצא באינטרנט
luz.co.il

הטאבלט הופך להיות ספר דיגטלי, הרבה מהתלמידים אמרו שהם גם מאד אוהבים לשחק בשיעור דבר שמפריע בקליטת החומר הלימודי ,המורים מתייחסים לזה ומכנים זאת כהסחה מהחומר הלימודי. השימוש ברשתות חברתיות  בשיעור (בעיקר בפייסבוק מסנג'ר) גם הוא גורם להסחה. (איפה הימים שבהם היינו מעבירים פתקים).

בעיה נוספת זה חיי סוללה קצרים בגלל שימוש באפלקציות רבות יש לחשוב על הטענת המכשירים תוך כדי תהליך  הלמידה.

 לפי המחקר הקטן שעשיתי מצאתי שרוב המורים וכמחצית התלמידים דיווחו כי למידה בדרך זו עשויה לתרום לגיוון בשיטות הוראה,  מעניין שהתלמידים של בתי הספר היסודי רואים בלימוד באמצעות טאבלט גורם יעל יותר לתהליך הלמידה מאשר התלמידים בתיכון. התלמידים מוסרים ששימוש בחומר הלימודי בטאבלט  מאפשר  יותר זמינות ולנגישות של מידע, לעבודת צוות ולהמשכיות הלמידה גם שעות אחר הצהריים (ובשבת שבית הספר סגור). ממצאים דומים עלו במחקרים נוספים שעסקו בהטמעת טאבלטים בלמידה, בעיקר בנושא רציפות הלמידה, תרומה למוטיבציה ללמידה ונגישות למידע. שימוש בטאבלט מאפשר לתלמידים עבודה בצוות בתהליך הלמידה וכך מבוטל עניין של "המרחק הפיזי"  מבית הספר  ויוצר אינטרגרציה בין תלמידים שבאו מאזורים שונים.

כמו כן שימוש ברשתות חברתיות גורם לשיפור הקשר חברתי בין התלמידים.

ממצא נוסף שמצאתי הוא  יכולתם של התלמידים להתאים את הלמידה לצורכיהם האישיים, וזאת אומר התלמידים משתמשים במצלמה לצלם את הלוח לאחר השיעור , חיפוש סירטונים ומידע  נוסף ברשת על החומר הנלמד. התלמידים משתמשים ביכולת של הגדלת טקסט על מנת לראות טוב יוצר את החומר הנלמד, בסירטונים הם יכולים לראות כה עמים את החומר הנלמד עד שיבינו, במידה והם לא מבינים הם פונים לתלמידים וגם למורים  ובמיוחד חיפוש חומר המרשתת על מנת לקבל הסבר נוסף.

באמצעות הטאבלט החיבור לרשת נותן שאתה מחובר און ליין לחומר הלימודי

באמצעות הטאבלט החיבור לרשת נותן שאתה מחובר און ליין לחומר הלימודי

המורה הוא לא בעל הידע ותפקידו בשילוב טכנולוגיית המידע הוא הופך מבעל הידע למנהל  תהליך הלמידה. המורה המלמד באמצעות הטאבלט יכול לאפשר לכל תלמיד לפתח את סביבת הלמידה האישית שלו במסגרת הלמידה הכללית, שהיא לרוב אחידה יותר, ובכך ליצור פדגוגיה ייחודית בסביבת לימודים המאפשרת להתמקד בו בזמן הן בפרט והן בכלל, הן בבית הספר והן בבית התלמיד.

דבר נוסף התלמידים וגם המורים מסרו לי שהם לא רק עובדים בטאבלט אל גם באמצעים אחרים כמו לפטופים , ומחשבים ניידים. השימוש בענן הלימודי הוא יותר יעיל ומהיר בשימוש ברשת קווית בבית מאשר שימוש ב-WIFI , התלמידים וגם המורים משתמשים בוואטספ בטלפון הסלולרי (האפליקצייה לא עובדת בטאבלט) כלומר התלמידים  וגם המורים משתמשים לא רק בטאבלט בתהליך הלימודי הם משתמשים במכשירי קצה אחרים.

 

מעורבות הורים

מעורבות הורים

 

מעורבות ההורים בבית-הספר חיונית לבית הספר.  מגע רציף בין ההורים למורים עשוי להפוך את בית-הספר למוסד קרוב ומוכר עבור ההורים, המאפשר להם להשפיע על צביונו ולהיות מושפעים ממנו. תלמידים מפיקים תועלת מכך שבין הבית לבין בית-הספר שוררים יחסים של כבוד הדדי וקיימים ביניהם ערוצי תקשורת פתוחים", (חוזר המנהל הכללי ס"ד/4(א))

מעורבות הורים

מהי מידת מעורבות הורים בתהליך החינוכי בכלל ובהכנסת טאבלטים בפרט?

למורים ולהורים אינטרס משותף לקידום הילד בכל התחומים. שיתוף פעולה בין המורים להורים, יביא לפיתוח אחריות משותפת אשר תתרום להצלחת מטרות החינוך.  שיתוף זה יכול לבוא לידי ביטוי ברבדים שונים הכוללים דיווח מידע, גיבוי הדדי, התייעצות משותפת והחלטות מתוך כיבוד זכות ההורה להיות שותף בתהליך החינוכי של ילדו.

על מנת לקיים דיאלוג רציף ומשמעותי של מורים-הורים על המורה לפתח רגישות מקצועית והתחשבות בצורכי ההורים, תוך התייחסות מלאה לשיקול הדעת של הצוות המקצועי בבית-הספר.  יחסי גומלין תקינים וכבוד הדדי בין ההנהלה ההורים, המורים והתלמידים, הינם הכרחיים לקיומה של מערכת בית ספרית תקינה.

מאמר על מעורבות הורים

החברה הישראלית נמצאת בעיצומו של תהליך (פרידמן ופישר, 2002), שבו ההורים מבקשים לממש את זכותם להשפיע על החינוך הניתן לילדיהם בבית הספר.

באמצע שנות ה-80 הפכו מושגים כמו "התערבות ומעורבות" , "השבתות הורים" , "בתי ספר ייחודיים" , "חינוך אפור" , להיות "בג"צים" ו"פיטורי מנהלים ומורים על ידי הורים" מרכזיים בדיונים העוסקים בתהליך החינוכי.

בחוזר מנכ"ל תשסב/1( 4 בדצמבר 2001( קובע משרד החינוך: "להורים אחריות על חינוך ילדיהם, ויש להם הזכות והחובה להיות שותפים בתהליך החינוכי המתרחש בבית הספר והמשפיע על חיי ילדיהם גם מחוצה לו." וגם "בין מורים להורים רצוי שיתקיים שיתוף פעולה המבוסס על אמון הדדי . עבודה משותפת של בית הספר וההורים היא חלק בלתי נפרד מיצירת אקלים בית ספר חיובי, התורם להגברת מוטיבציה ללמידה ולשיפור ההישגים הלימודיים, החינוכיים, החברתיים, הערכיים והקהילתים."

לפי חוק חינוך ממלכתי  תש"ג 1953 יש להורים עמדה ויכולת לקבוע מה תכני הלימוד הנוספים שהם רוצים ללמד את ילדיהם: לפי דרישת הורי תלמידים במוסד חינוך, רשאי השר, בתנאים שנקבעו בתקנות, לאשר למוסד תכנית השלמה אחרת מזו שנקבעה על פי סעיף 5.

ועדי הורים כיתתיים וועד הורים מוסדי (נציגות הורים בית-ספרית) ייבחרו אך ורק על-פי תקנון ארגון ההורים הארצי".  בפועל, נציגויות הורים פועלות ברוב רובם של בתי-הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים בארץ ובמיעוטם של בתי-הספר הערביים,  וכמעט אינן קיימות בחינוך העצמאי[2]. מאידך, אין ועדי ההורים מוסמכים להתערב בהחלטות פדגוגיות של בית-הספר (בודאי שלא בתחום של העסקת מורים ואופן עבודתם), וזאת למרות שמבחינה חוקית, ניתנה בחוק חינוך ממלכתי להורים מידה מסוימת של השפעה על תכנית הלימודים הבית ספרית (עד כדי 25% ממנה, תוך התניה שההורים או הבעלות ישאו בהפרש העלות הנובע ממנה לעומת "תכנית היסוד", וזאת כאשר שלושה רבעים מחברי ועד ההורים תומכים בכך[3] ובאישור השר[4]). בפועל, כמעט ואין ניצול ממשי של סעיף זה בחוק מטעמים רבים, אשר רובם קשורים בחוסר מעורבות אמיתית של ההורים בנעשה בבית הספר או מניע חלש לפעול בתחום הנתפס כסמי-פרופסיונאלי.  ברמה הארצית ארגון ההורים פועל לקדם יעדים שונים, ובהם ביטול תשלומי הורים, הארכת יום הלימודים, מתן שיעורי עזר במסגרת בית-הספר וגיבוש הצעות לטיפוח מעמד המורה בישראל.

(החומר מצוטט ממשרד החינוך)

 לכן מעורבות הורים בתהליך החינוכי חשובה ביותר במיוחד עם הכנסת טכנולוגיית המידע לבתי הספר האתר הבית-ספרי יכול להיות מקור למידע עשיר להורים על אירועים ופעילויות, על שיעורי בית, על תכניות לימודים, וכד'. דואר אלקטרוני מאפשר העברת הודעות בתפוצה גדולה ובמהירות לציבור גדול של הורים.

למרות התנגדות משרד החינוך יש לראות ברשתות החברתיות ככלי חשוב בתקשורת בין הנהלת בית הספר והמורים לבין ההורים . ההורים יודעים שאם יש להם שאלה כלשהי, בעיה או בקשה, הם יכולים לשלוח אי-מייל  פוסט SMS למחנכת, שתחזור אליהם במהלך היום.  בחו"ל משתמשים בעיקר בקבוצות סגורות בפייסבוק או בטוויטר להעביר מסרים  להורים , מתוך כבוד והערכה, לתהליך החינוכי הכולל לעיתים מסרים על תפקוד שלילי של הילד.

הכרעה הורית משרד החינוך משווק להורים פרויקט ניסיוני ומבקש את הסכמתם של 70% מהורי השכבה על מנת להצטרף אל הפרויקט הכולל שימוש בטאבלט במערכת החינוך, כלומר , על פי הנוהל שקבע משרד החינוך, הסכמה בכתב לרכישת הטאבלטים, של הורי 70% מהילדים בשכבה הרלוונטית, מהווה תנאי הכרחי להנהגת התוכנית. יש לציין, כי עצם החוקיות של מיזמי הטאבלטים במימון הורים ברור שבכל קבוצה גדולה של אנשים יימצאו דעות שונות – חלק מההורים תומכים בהצטרפות ומשוכנעים שטאבלט אישי יקדם את חינוך ילדיהם, בעוד שאחרים מתנגדים בתוקף משלל סיבות (. עם הזמן נוצרות  בקרב ההורים קבוצות של תומכי הפרויקט, שמנסות לשכנע הורים נוספים להצביע בעדו; מולם פועלים המתנגדים, שמדגישים את חסרונותיו ואת הבעייתיות שבחתימה על מסמך שמחייב את ההורים עד כיתה י"ב.

למשל

הורי הוד השרון ממשיכים לסרב להכנס למיזם הטאבלטים: גם בבית ספר לפיד הצביעו היום הורי שכבה ד' העולה לה' נגד המיזם.

בית ספר לפיד הינו כעת בית הספר השני בהוד השרון (בנוסף לבית ספר המגן) אשר למרות שמסיים שנת פעילות ראשונה עם מיזם הטאבלטים, הורי השכבה שאמורה להכנס לפרוייקט בשנת הלימודים תשע"ו מצביעים נגדו, עם שיעור הצבעה ומעורבות גבוהים מאוד. להלן התוצאות –

מתוך סה"כ של 108 משפחות בלפיד, 90 הצביעו.
בעד מיזם הטאבלטים – 35
נגד מיזם הטאבלטים – 55
כאמור 18 משפחות בחרו שלא להצביע.

משרד החינוך מנסה בכל דרך להכניס את לימוד טאבלטים לחינוך, זכות ההורים להתנגד להחלטה זאת  יש להאבק בצורה חכמה כי נלחמים לפעמים באינטרסים לא מוצדקים למשל מתן מימון ותמיכה למי שמכניס את הפרויקט לבית הספר. אני יוצא כנגד חיוב הורים , אין לחייב הורה אלא להגיע להסכמה על מנת להכניס טכנולוגיה  חינוכית, אני מתנגד לשימוש בכפייה בתהליך הלימודי.ובמיוחד בכפייה בשימוש בטגנולוגיית המידע.

תוכנית התקשוב –

משרד החינוך מזה מס' שנים מקדם תקשוב בבתי הספר, החל מיסודי, דרך חטיבות הביניים ועד התיכונים.
* בשלב ראשון, הוקמו חדרי מחשבים ששימשו את כלל התלמידים בבית הספר במס' שעות מצומצם.
* בהמשך, הוכנסו לכיתות מקרנים, מחשב נייד למורה ולעיתים אף לוח חכם.
* לאחר מכן, במסגרת תוכנית התקשוב הלאומית, נרכשו בתקציבים של המערכת אמצעי קצה ניידים מסוגים שונים, שתוחזקו ע"י בתי הספר ועמדו לרשות התלמידים. חלקם בשימוש אישי וחלקם בניוד בין התלמידים ובין הכיתות.
* לאחרונה, במסגרת תוכנית התקשוב – המאה ה-21, הכריז משרד החינוך על מודל BYOD – Bring Your Own Device. כלומר, משרד החינוך קיבל החלטה לצייד את כל תלמיד באמצעי נייד אישי במימון ההורים ובאחריותם.

טכנולוגיה בשירות הפדגוגיה –

באופן כללי, מערכת החינוך צריכה לשאוף לשיפור מתמיד, הן בהיבט הלימודים כשלעצמם ואיתו בהישגים. אך גם, ולא פחות חשוב מכך, בחינוך איכותי, המתייחס להתפתחות הריגשית, החברתית והערכית של התלמידים כיחידים וגם כחלק מהחברה.
לכן, כאשר מבקשים ליישם מודל חינוכי כזה או אחר, יש לבחון מהם היעדים ארוכי הטווח, מהן המטרות האופרטיביות וכיצד המודל משרת מטרות אלו. כמו-כן, יש לבחון את התאמת המודל לגיל הלומד ולהתפתחותו הריגשית, החברתית, השיכלית והפיזית.

בעיון במחקרים ובדבריהם של אנשי אקדמיה וחינוך, וגם מתוך אינטואיציה והגיון בריא, נראה כי שילוב של טכנולוגיה במערכת החינוך יכולה להביא תועלת רבה. לכן, השאלה אינה האם לשלב טכנולוגיה, אלא כיצד לעשות זאת? באיזה מודל (אחד או יותר)? באיזה גיל? לאילו שימושים? ובאיזה היקף שימוש?

נתייחס לרגע לשכבת גיל בית הספר היסודי – משרד החינוך, בבואו ליישם את מודל BYOD, מתקשה להציג מחקרים אקדמיים או דו"חות מחקר המבוססים על ניסיון המערכת, בארץ או בעולם, ואשר מעידים בבירור או ברמיזה על תועלת מוכחת ומשמעותית שצפויה מיישום מודל זה. יתרה מכך, למרות ניסיון עיקש, במחקרים שנוגעים לקבוצת גיל זו, כל שניתן למצוא היה התייחסות לשיפור של מיומנות המורים בשימוש בטכנולוגיה לצד שיפור בהנאה של התלמידים מהשימוש בטכנולוגיה.
לכן נשאלת השאלה – על מה מתבססת החלטת משרד החינוך ליישם מודל שבו לכל ילד מוצמד מכשיר אישי?

יישום תשתיות התקשורת –

עד שנת 2012 דגל משרד החינוך בשילוב הטכנולגיה על בסיס מערכות תקשורת קוויות, באופן גורף. זאת מתוך הבנה כי עדיין לא ניתן להבטיח שיישום מערכות תקשורת אלחוטיות אינו מהווה סיכון בריאותי, בעיקר בקרב אוכלוסיות רגישות כדוגמאת ילדים ומתבגרים.

בשנת 2013 עדכן משרד החינוך את חוזר מנכ"ל בנוגע להוראות הבטיחות בנושא שימוש במערכות תקשורת בבתי הספר – "בתוך פחות משנה שינה משרד החינוך שלוש פעמים את הוראות הבטיחות באשר לשימוש בציוד תקשורת וכן מחשבים ניידים וטבאלטים מסוגים שונים ("אמצעי קצה") בבתי הספר, שפורסמו בחוזרי מנכ"ל. מהשוואת הנוסחים עולה כי בגרסה האחרונה, שפורסמה בחודש יולי, הוסרו חלק גדול ממגבלות הזהירות על שימוש ברשת תקשורת אלחוטית, הנחשבת למסוכנת יותר מבחינה בריאותית. באחת הגרסאות נכתב כי השינויים נדרשו "לאור קשיים ביישום"."http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2166271

בימים אלו, במסגרת תוכנית BYOD מעודד משרד החינוך את הרשויות המקומיות ובתי הספר לשלב את הטכנולוגיה באופן שיטתי ופרטני בכיתות הלימוד. את יישום פתרון התשתיות משאיר משרד החינוך לפתחן ולמימונן של הרשויות המקומיות. אלו, בחסות חוזר המנכ"ל וכמעט בלי יוצא מן הכלל, בוחרות ליישם את הפתרון הזול והנוח – רשת אלחוטית (WiFi).

כיון שאין מספיק מידע על ההשפעות ארוכות הטווח שבחשיפה לקרינה מרשתות WiFi, ברור כי על-פי "עיקרון הזהירות המונעות" Better be safe than sorry, בעיקר כאשר יש פתרון בטוח אחר בדמות רשת קווית.

לכן הורים יקרים ברצוני להציע לכם שאם אתם בעד או שאתם נגד יש להתארגן ולהשפיע על המערכת הבית ספרית

 

Visit Amir's profile on Pinterest.