סכנת הקרינה

סכנת הקרינה

השימוש בטכנולוגיית המידע חושף את התלמיד (והמורה) לקרינה, השאלה האם הקרינה מסוכנת לבני הנוער?

אירגון הבריאות העולמי הגדיר WiFi כמסרטן אפשרי WiFi והוא זיהום סביבתי, מכאן אני רואה שיש סכנה מקרינה, הסכנה נובעת הן משימוש בחשמל, והן משימוש בטאבלטים או במכשירי טלפון (DATA).

השימוש שהולך וגדל במכשירים אלקטרוניים וסלולריים בחיינו הגדיל את רמות הקרינה בשנים האחרונות אמנם קרינה נמצאת בכל מקום, גם בתוך הבית ובתוך חדר השינה, והמכשירים האלה הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ואף אחד מאתנו לא יוותר עליהם- לא בעבודה ולא בחיים הפרטיים. אבל ילדים שוהים בתוך כיתה סגורה שיש בה 35 תלמידים בממוצע, כשליש משעות היום. בכיתה יש מחשבים, מסך, מקרן, טאבלטים ו 35 טלפונים סלולריים. בחלק מהקירות של הכיתות והמסדרונות יש ארונות חשמל צמודים, ומחוץ לכל בית ספר יש כבלי חשמל ומתקני מתח גבוה ולפעמים גם אנטנות סלולריות.
שימוש במגוון המכשירים המאפשרים צריכת מדיה הולך וגדל  ולכן סכנת הקרינה וזמן החשיפה אליה רק הולך וגדל השימוש במכשירי מולטי-מדיה הכולל טלוויזיה, טלפונים חכמים, טאבלטים, מחשבים ניידים, וידאו ואינטרנט. בצד הירידה בעליות המכשירים, קיימת עלייה מהירה ומתמדת ברמה הטכנולוגית של המכשירים המאפשרת לדחוס לתוך חוויית המשתמש גירויים במגוון ובקצב גדלים והולכים. בנוסף לכך, גדלים מספר אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות המושכות אל המסכים ילדים, נוער ומתבגרים. כתוצאה מכך, ברבות ממדינות המערב מסתמנת עלייה מתמדת בזמן המסך של ילדים ונוער. אולם יחד עם היתרונות הרבים המצויים בנגישות למידע ולתקשורת מהירה, הרי שבשנים האחרונות מחקרים רבים קושרים בין חשיפה ממושכת למדיה לבין בעיות בריאותיות בקרב ילדים ונוער שעיקרם קרינה הנפלטת.

שימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

שימוש בטכנולוגיית המידע ורשתות חברתיות במערכת החינוך

 ילדים שוהים במוסדות חינוך לפחות שליש משעות היום, לרוב בתוך כיתות סגורות. במבנים של מוסדות חינוך קיים מספר רב של מקורות, חיצוניים ופנימיים, של קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת: רשת החשמל, שנאים, קווי מתח, אנטנות סלולריות, טלפונים סלולריים ונקודות גישה לאינטרנט אלחוטי (Wi-Fi, WLAN).

ביום 29.4.15 דחה בג"צ (בג"ץ 6269/12 ) עתירה שהגישה הנהגת ההורים הארצית בדרישה לבטל את החלטת משרד החינוך המתירה שימוש בתשתית מרשתת אלחוטית בבתי הספר בטענה שחשיפת תלמידים לקרינה בלתי מייננת צפויה לגרום לנזקים קשים לבריאותם. בג"צ קבע שקיומה של קיומה של עמדה מקצועית מנוגדת אינה מספיקה כדי לקבוע כי החלטת המשרד בלתי סבירה במידה המצדיקה התערבות של בית המשפט בהחלטת משרד החינוך. ביום 18.8.15 דחה בית המשפט העליון בקשה של הנהגת ההורים הארצית לקיים דיון נוסף בנושא (דנגץ 3367/15).

ד"ר גדי ליסק טוען:

רשתות אלחוטיות (Wi-Fi) ורשתות סלולאר משדרות גלי רדיו (RF) שהם גלים אלקטרומגנטיים. גלים אלו מהווים קרינה בלתי מייננת, קרינה שלא גורמות לפירוק של מבנה התא בגוף האדם בחשיפה מידית, אך בחשיפה ברמות גבוהות או בחשיפה לאורך זמן עלולה לפגוע בבריאות. . קרינה זו משודרת בעוצמות מזיקות מכל מכשיר המחובר לרשת אלחוטית, כמו מחשב נייד או טאבלט. לכן כיום בבית ממוצע ויותר ויותר בבתי ספר קיימים מספר רב של מקורות קרינה מזיקים סביב הילדים. מספר מקורות קרינה מכפיל את סך עוצמת הקרינה המשודרת.

קרינה אלקטרומגנטית וסיכון לסרטן

הנזק הנגרם לדנ"א מקרינה של טלפון נייד (השווה לקרינה של טאבלט) במשך 24 שעות שווה לנזק הנגרם מקרינה של 1600 צילומי חזה. הקרינה ממחשב נייד הנמצא במרחק חצי מטר מהגוף גדולה מהקרינה המגיעה מאנטנה סלולרית שבמרחק 100 מ' (Mallery-Blythe, 2015). ארגון הבריאות העולמי מקטלג קרינה מרשתות אלחוטיות מטלפונים סלולאריים וממכשירים המתחברים לרשת אלחוטית (מחשבים ניידים וטאבלטים) כשייכת לקבוצת B2, היינו מסרטן אפשרי. לקבוצה B2 שייכים גם חומרים כמו כספית עופרת, כלורופורם, די.די.טי., אדי מנוע דיזל ועוד.

ארגון הבריאות העולמי קבע כי שימוש בטלפונים סלולאריים וטלפונים אלחוטיים ביתיים יוצר סיכון מוגבר לסרטן מוח (Glioma). הסיכון גובר ככל שגיל תחילת השימוש במכשירים אלו נמוך יותר ומשך השימוש ארוך יותר. Acoustic Neuroma הוא סוג גידול סרטני נדיר הפורץ בעצב הקרניאלי השמיני המוביל מהאוזן הפנימית למוח. הסיכון לגידול זה עולה עם השימוש הראשון בטלפונים סלולאריים וטלפונים אלחוטיים ביתיים. ככל שזמן השימוש גדל כן גדל הסיכון להיווצרות הגידול. נפח הגידול עולה כל מאה שעות של שימוש במכשירים אלו. הסיכון לשני סוגי הסרטן אלה גדל עוד יותר אם החשיפה הראשונה לקרינה אלקטרומגנטית מתקיימת לפני גיל 20 Hardell, & Carlberg, 2013)).

לסיכום:

לדעתי יש סכנת קרינה בשימוש בטאבלטים במערכת החינוך, מערכת החינוך מודעת לבעיה זאת ע"פ פירסום חוזר מנכ"ל. לאחר שבשנים האחרונות אמצעי המדיה השתכללו והפכו נגישים, מצטברים מחקרים וגילויי עמדות של גופים רפואיים מרכזיים בצפון אמריקה ,אירופה ואוסטרליה, המציגים המלצות דומות לגבי התייחסות למניעת הנזק של זמן מסך עבור ילדים. והקרינה הנלוות.

נכון להיום בישראל הורים וגורמים רלוונטיים במערכת הבריאות מודעים לסכנות הבריאותיות של זמן המסך, ונחוץ, קודם כול, למלא חלל ידע זה.  אבל הממשלה  ובעיקר משרד הבריאות , ומשרד החינוך מאמצים  עמדות מעורפלות בנושא. אחת העמדות היא- עקרון הזהירות המונעת קובע כי אם פעילות מסוימת מעלה חששות לפגיעה בבריאות או בסביבה, יש לנקוט באמצעי זהירות גם אם יחסי הסיבה והתוצאה טרם הוכחו מדעית. כלומר די בהצבעה על אפשרות של נזק, ולא הוכחת נזק, כדי לחייב את הגורמים האחראים לפעול במטרה למנוע נזק אפשרי, וזאת בשל החובה המוסרית, הערכית והמשפטית להגן על חיי אדם ובריאותו. יש לנקוט בפעולה גם בטרם נמצאה הצדקה מדעית וזאת במטרה למנוע נזק מאשר לפצות על קיומו של אותו נזק לאחר שזה אירע. עקרון הזהירות המונעת קיבל מעמד סטטוטורי מחייב בחקיקה הישראלית המודרנית הקושרת בין בריאות הציבור לבין מקורות סיכון סביבתיים,

  • יש להזהיר מפני הסכנות הטמונות בלמידה מתוקשבת אלחוטית בבתי הספר.
  • אני לא נגד תקשוב. ההיפך הוא הנכון, מבחינתי הכנסת הטאבלטים למערכת החינוך היא הכרחית וומבורכת. אבל יש לבצע את זה בדרך נבונה, עם כלים נכונים, עם מחשבים נייחים, או טאבלטים. עם עדיפות לחיבור קווי, בלי לסכן את הילדים, או את המורים. (כמו בישיבות הממשלה, משתמשים בטאבלטים בחיבור קווי).(חוזר מנכ"ל)
  • אני נגד שימוש בכפיה , אני מעדיף ששימוש במסכים לא יהיה בכפיה, יש ליישם את BYOD כרוחו ולא לכפות על ההורים רכישות של טאבלטים , וספרים דיגיטליים.
    (27/6/2016 – בהמשך לעתירה של מאות הורים , שופטי בג"צ קבעו שמשרד החינוך מפר את חוק תשלומי הורים מרצון בכך שההורים נדרשים לרכוש מכשירי קצה עבור התלמידי בתי הספר … ולכן , הדרישה של בתי הספר מההורים לרכוש טאבלטים / לפטופים עבור התלמידים אינה חוקית !!!)
  • אני נגד מדיניות של אמביוולנטיות. דוּ-עֶרְכִּיּוּת של משרד החינוך מצד אחד יש חוזרי מנכ"ל אבל מצד שני מתעלמים ועושים מה שהם רוצים כל הדרכים כשרות לשימוש בטאבלטים וברשתות חברתיות.
  • השימוש במסכים הוא כלי ולא מטרה על מנת להשיג שיפור בלימודים ,מה שנמצא ברגע זה בספק.

לדעתי יש לגבש כללים ותקנים עדכניים על מנת להשתמש במסכים במערכת החינוך כי לדעתי זה אבן היסוד לשימוש ברשתות חברתיות בחינוך. שימוש ברשתות חברתיות ישפר את תהליך הלמידה והתהליך החינוכי. (כך אני מאמין).

יש לשפר את התכנים ודרכי הלמידה, תוכניות הלימוד וכן להתחיל בשימוש ברשתות חברתיות ,

כמו כן על  פי המידע הקיים חובה לשפר את תהליך הלמידה בעזרת מסכים , ותוכניות לימודיות.

אחרית הדבר:

מלבד סכנת הקרינה , יש מחקרים שטוענים שמסכים גורמים לילדים הפרעות שינה, השמנה ו\או חולשת גופנית, מתח כרוני עד כדי לחץ דם גבוה וכן הפרעות התנהגות, טיקים, ויסות רגשי, שליטה קוגניטיבית ויכולת תקשורת חברתית לקויים, ירידה בלימודים, והפרעות קשב.

טאבלטים במקום ספרי לימוד

טאבלטים במקום ספרי לימוד.

טאבלטים במקום ספרי לימוד פרק א'

ההחלטה להכניס ספרי לימוד דיגיטלים  היא של משרד החינוך , אך גם לעיריות יש שיקול דעת מכריעה בהכנסת טכנולוגיות אלו למערכת החינוך בהרבה עיריות בארץ החליטו על שימוש בטאבלטים במקום ספרי לימוד, מהות ההחלטה היא מהפכה דיגיטלית בבתי הספר : ראשי החינוך בעיריות  החליטו שעל התלמידים ללמוד מטאבלטים שבהם יותקנו ספרים אלקטרונים. המכשירים החדשים ירכשו על ידי ההורים בעלות של כ-850 שקלים ליחידה. ועוד כ 450 ש"ח עלות הספרים הדיגיטלים.

האם הלמידה בעזרת טאבלט משמעותית? טאבלטים במקום ספרי לימוד

האם הלמידה בעזרת טאבלט משמעותית? טאבלטים במקום ספרי לימוד

 

החלטות קורות בעירייהבעירייה החליטו שלא להשאיר מאחור את המרחב הטכנולוגי ואפשר לומר "שזאת הפעם הראשונה בישראל שבבת אחת מאות ואולי אלפי תלמידים ילמדו רק מטאבלטים ולא מספרים", אמר השבוע אחד המנהלים. אלא שלצד ההתלהבות, יש גם לא מעט הורים ואנשי הוראה שלא אוהבים את היוזמה החדשה ובעיקר חוששים מהשינוי.

ההורים צריכים להחליט אם להצטרף לפרויקט השאלת ספרי לימוד – או לחילופין למסגרת למידה באמצעות טאבלט.

 כיום ההורים צריכים להחליט אם להצטרף לפרויקט השאלת ספרי לימוד – או לחילופין למסגרת למידה באמצעות טאבלט.

בשאלה ששאלתי כמה חניות ספרים  נמצא כי עלות רכישת ספרים יד שניה זולה יותר מעלות פורייקט השאלת ספרים (280 ש"ח ). פרויקט השאלת ספרי לימוד , משתלם להורה רק עם הספרים יהיו  חדשים .

באשר ללמידה עם טאבלטים, הורים שניצבים מול הדילמה של מעבר ללימודי תקשוב באמצעות טאבלט, נדרשים בימים אלה לקבל החלטה אם להיפרד מספרי הנייר ולעבור ללמוד דרך מסך, ידידו הטוב ביותר של הילדים בימינו.

אז נשאלת השאלות: איזה טאבלט לקנות האם טאבלט שהעירייה ממליצה או לקנות על פי הכיס של התלמיד. מה לקנות טאבלט עם מערכת הפעלה IOS , אנדרואיד , או מבוסס חלונות. באיזה אפלקציה  של הכותר הדיגטלי להשתמש והם היא מותאמת לשלל סוגי הטאבלטים. ??

הקידמה הטכנולוגית לא יכולה לפסוח על תחום החינוך, בעיקר לנוכח דור המסכים שגדל היום. בתי-הספר יכולים לשלב למידה דיגיטלית בשתי דרכים הנכנסות לתוכנית תקשוב של משרד החינוך: במודל הבסיסי, הדגש הוא על המורה המתוקשב והתלמידים מסתייעים במסך ובמקרן בכיתה, כשהם מצוידים בספרי הלימוד ו/או בספרים דיגיטליים המוצגים על גבי הלוח. עם התוכנית הזו נמנים 1,600 בתי-ספר.

במודל המתקדם, בנוסף למורה המתוקשב, מצוידים התלמידים בטאבלט או בלפטופ שבתוכם מצויים ספרים דיגיטליים לצד תוכניות לימוד ויתר העשרות. התוכנית הזו כוללת כ-250 בתי-ספר, 200 מתוכם מקבלים של 100 אלף שקל. היתר מפעילים את התוכנית עצמאית וללא מימון משרד החינוך.

טאבלטים במקום ספרי לימוד- כל המידע נמצא באינטרנט

טאבלטים במקום ספרי לימוד

מסקנות:

  •  אין להתיחס לשימוש בטאבלים כאל אופנה, אופנה מטיבעה באה והולכת וכנראה גם אופנת הכנסת הטאבלטים תשתנה ב-5 שנים הבאות.
  • כל אמצעי הלמידה צריכים להיות ממומנים על ידי המדינה. כמו במרבית ארצות אירופה. אמצעי למידה אמורים להיות במפעל השאלה לאומי , בו התלמיד לוקח אחריות מלאה על שמירת הציוד. במציאות שלנו זה מתנהל באופן חלקי, לא שיטתי. בתוך ההקשר הרחב של כניסת הלמידה באמצעות טאבלט, נושא מימון הרכישה מעלה קושי המעצים את החששות והלבטים .

  • על מנת להכניס את הטאבלטים יש לחשוב האם זה טוב ונכון לתלמיד , בנתיים המחקרים מראים אחרת. כל טכנולוגייה שנכנסה למערכת החינוך לא גרמה לשינוי מהותי בתהליך הלמידה .

  • מחקרים חדשים מזהים את הקשיים שאיתם מתמודדים בתי הספר שמנסים לעבור להוראה דיגיטלית – החל מבעיה תקציבית של מימון הטאבלטים ועד הקושי של המורים לפקח על הקשב של התלמידים.

  • נושא הקרינה הוא מאד חשוב והוא גורם משמעותי בהכנסת הטאבלט לבית הספר.

לאחרונה רבים ממוסדות החינוך שבהם הייתה לצידה המשולבת טאבלטים, הוחלט על ידי ההורים לא להמשיך את הפרויקט בגלל בעיקר  ירידה ברמת הלימודים.