תשלומי הורים ומערכת החינוך.


Facebook


Twitter


Google-plus

תשלומי הורים ומערכת החינוך.

תשלומי הורים ומערכת החינוך. מערכת החינוך קובעת ע"פ חוק חינוך חובה חינם את תשלומי ההורים,

התשלומים נחלקים לתשלומים עבור שירותי חובה ולתשלומים עבור שירותי רשות. שירותי חובה הם

שירותים שחייבים לשלם בעבורם גם אם אין צורכים אותם.

שירות החובה היחיד הוא ביטוח תאונות אישיות לתלמידים. כל יתר השירותים הניתנים הם שירותי רשות,

והורה רשאי להחליט שילדו לא יצרוך שירות מסוים

ובמקרה זה לא ישלם עבורו.
מה קורה אם אין להורים יכולת כלכלית לשלם?
אין למנוע מתלמידים להשתתף בפעילויות בשל אי־תשלום

עקב קשיים כלכליים,

ויש למצוא פתרונות  לשיתופם באמצעות הרשות המקומית והנהלת בית הספר.
אין להתנות מתן שירות אחד בתשלום עבור שירות אחר.

מה זה תל"ן?

תוכנית לימודים נוספת (תל"ן) מותנית בהסכמה אישית בכתב של כל אחד ואחד מן ההורים לתוכנית

 ולתשלום עבורה.

אין די בהסכמה של נציגות ההורים המוסדית.

יש לשבץ תל"ן בסופו של יום הלימודים,

ולאפשר לתלמידים שהוריהם מבקשים שלא ילמדו בתוכנית להשתחרר לביתם.

אם תוכנית לימודים נוספת שובצה באמצעו של יום הלימודים,

 יש לאפשר לכל התלמידים להשתתף בה, גם אם הוריהם לא שילמו בעבורה,

או להציע לתלמידים שהוריהם מבקשים שלא ישתתפו בה, פעילות חינוכית אחרת.

את התל"ן יש לאשר באמצעות מנהל המחוז או מורשה מטעמו.

גבייה עבור רכישת שירותים מרצון מותנית בהסכמה אישית בכתב של כל אחד ואחד מן ההורים

לתשלום ולשירות.

ועד ההורים לא קובע לך מה הילדים שלך ילמדו!

אין די בהסכמה של נציגות ההורים המוסדית. אם הוחלט לקיים את השירות במהלכו של יום הלימודים,  ישותפו בו כלל התלמידים.

שעת לימודים במסגרת תל"ן היא שעה המאריכה את יום הלימודים ואיננה משמשת לפיצול כיתות אֵם לקבוצות לימוד.

"תשביתו את מערכת החינוך על התל"נים – זה הגזל האמיתי". (יו"ר ועדת החינוך מרגי ש"ס)

אני בעד ההורים במאבקם לביטול תשלומי הרשות והתל"ן ,
( "אנחנו דורשים את ביטול תשלומי ההורים שמהווים מס ופגיעה בשוויון הזדמנויות בחינוך."  נציג פורום ועדי ההורים היישובים זאב גולדבלט)  מאידך לדעתי זה גם עלול לפגוע בתלמיד ובהשכלתו. לכן הורים יקרים עליכם לדרוש שתשלומי התל"ן  ישולמו על ידי משרד החינוך!

לפי חוזר מנכ"ל והחלטת בגץ יש קשר בין אמצעי קצה  טכנולוגיים לתשלומי ההורים.

בהנחיית שופטי בג"ץ אוחדו העתירות בענייני אמצעי קצה (בג"ץ הטאבלטים) ובנוגע לגביית תשלומי הרשות בניגוד לחוק חינוך חובה חינם.

בג"ץ בביקורת על משרד החינוך: גובים תשלומי חובה בכסות של תשלומים מרצון :שופטי בג"ץ מתחו ביקורת על משרד החינוך ורמזו כי במסגרת פרויקט התקשוב מחויבים בפועל ההורים לרכוש טאבלטים לילדיהם לצורך לימוד בכיתה, למרות שהתשלומים מוגדרים כתשלומי רשות. המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין והשופטים יצחק דנציגר וצבי זילברטל קבעו כי על משרד החינוך לסיים את הכנת חוזר המנכ"ל בנושא, להגישו לאישור ועדת החינוך של הכנסת ולהגיש תשובה נוספת לעתירה נגד מיזם רכישת הטאבלטים (הארץ 27/6/16).

בהמשך להנחיות בסעיף 3.6-12 בחוזר הוראות הקבע עז/1, "שימוש תלמידים באמצעי קצה לצורכי למידה", בבתי ספר שבהם מתקיימת למידה באמצעות אמצעי קצה טכנולוגיים הנרכשים במרוכז אפשר לגבות עד סך של 677 ש"ח בשנה עבור אמצעי הקצה הטכנולוגי שיהיה בבעלות התלמיד ויעמוד לשימושו. לחלופין, אפשר יהיה לגבות עד סך של 300 ש"ח להשאלת אמצעי קצה טכנולוגי שיעמוד לשימושו של התלמיד. התשלומים האמורים יכללו ביטוח, עלות השימוש בפלטפורמה אם יש כזו וכן מע"ם. הסעיך הבא מעוד מקומם רכישה מרצון נהיית חיוב!

רכישת שירותים מרצון,

גבייה זו מוגדרת רכישת שירותים מרצון, והיא ייעודית למטרה זו ונעשית בהתאם להוראות המפורטות שנקבעו בסעיף 3.6-12 בחוזר הוראות הקבע עז/1(א), "שימוש תלמידים באמצעי קצה לצורכי למידה", ובאה נוסף על הגבייה עבור רכישת שירותים מרצון עבור כלל המטרות שלהן משמשת גבייה זו ומפורטות בסעיף זה.
בתום כל שנת לימודים ידווח בית הספר להורים על ניהול הכספים שנגבו במסגרת  תשלומי ההורים על פי המתחייב מסעיף 3.7-50 בחוזר הוראות הקבע סה/4(א),  "ניהול הגבייה והכספים במוסד החינוכי".

 הדיווח יימסר לנציגות ההורים המוסדית, ועותק שלו יישמר במזכירות בית הספר  לעיונם של ההורים המבקשים זאת.

אני נגד עליית תשלומי ההורים לבתי הספר בשבע השנים האחרונות ב-350%. ההכנסות מהתשלומים עלו מ-1.3 מיליארד שקלים ל-4.6 מיליארד שקלים.

בתי ספר רבים ורשויות מקומיות מנסים לגבות תשלומים של תוכניות העשרה באופן שנוגד את הנהלים וההנחיות:

ח"כ קארין אלהרר: " העובדה כי בתי ספר רבים ורשויות מקומיות מנסים לגבות תשלומים של תוכניות העשרה באופן שנוגד את הנהלים וההנחיות היא בעיה שאנו נתקלים בה מידי שנה בשנה. אולם אתמול פרסם עמרי מניב בחדשות ערוץ 10, כי לא רק שהרשויות מנסות לגבות תשלומי רשות שלא בהכרח מגיעים להם, אלא גם שהן משתמשות בחברות גביה ובמשרדי עורכי דין הנוקטים בפרקטיקות פסולות, שספק האם הן חוקיות, תוך הפחדה ואיום על הורים, שחלקם, כפי שעולה מהכתבה, נמנעו מהתשלום בצדק רב.

תשלומי התל"ן כבר מהווים הפרטה של מערכת החינוך, מנציחים ואף מגדילים את הפערים בין תלמידות ותלמידים לפי המצב הסוציואקונומי שלהם ולכן ראוי היה שלא ייגבו כלל. אולם הוספת חטא על פשע בשימוש של העיריות בגביה חיצונית המנסות לאיים ולהפחיד הורים לטובת גבית תשלומים מעלה חשש לעבירה על החוק ויש להפסיק אותה לאלתר".

מקור הוא חוזר מנכ"ל  המעודכן לשת הלימודים התשע"ט

 

להלן מה ההורים צריכים לשלם במערכת החינוך הישראלית.  כפי שפרסמתי אשמח לתגובתכם:
.

 

השינויים שחייבים להיות במערכת החינוך

השינויים שחייבים להיות במערכת החינוך

בעקבות השינויים במערכת הכלכלית בשוק העבודה יש צורך להכין את התלמיד  למערכת הכלכלית של המאה ה-21. כל שינוי במערכת החינוך נובע משינוי  תפקידי העבודה התקשורת החברתית שמאפיינת את החברה התעשייתית המשתנה, תפקיד בית הספר תפקידו לכוון את התלמיד למקצוע של שוק העבודה העתידי והכישורים שידרשו ממנו. שינוי מבנה בית הספר  הוא צורך קיומי .

מערכת החינוך צריכה  לחשוב על על יצירתיות ופתרון בעיות ולא על שינון.

השינויים שחייבים להיות במערכת החינוך הם כורח המציאות של המשק  הכלכלי של המאה העשרים. מערכת החינוך בישראל מתבסס היום על  שינון החומר כלומר חשוב לדעת  מי היה בר כוכבא ובאיזה שנים פעל אבל אין  מערכת החינוך חושבת על יצירתיות ופתרון בעיות.
השינויים שחייבים להיות במערכת החינוך חייבים לקחת בחשבון את תפקיד המורים, שימוש בטכנולוגיה, חשיבות השימוש ברשתות חברתיות. שינויים בתפיסת הזמן והמרחב!
מערכת החינוך מצריכה  להקנות לתלמידים חשיבה יצירתית וביקורתית ,ולתת להם כלים לרכישת כישורים חברתיים ורגשיים. התלמידים צריכים ללמוד איך לעבוד עם אנשים שונים מהם, שחושבים אחרת. צריך לתת להם לחשוב מחוץ לקופסה. (פרופ' אנדראס שלייכר) .

מערכת החינוך עוברת שינויים בתפקיד המורים דרך הלמידה ובתוצר הלימודי

מערכת החינוך עוברת שינויים בתפקיד המורים דרך הלמידה ובתוצר הלימודי

שלייכר ממשיך ואומר  "אי־אפשר פשוט להלביש מודל של למידה דיגיטלית או מודרנית מעל המודל הקיים. השינוי צריך להיות עמוק יותר — והוא חייב להתבצע בשיתוף פעולה עם המורים. בעבר, במפעלים התעשייתיים, מישהו מלמעלה אמר לכולם מה לעשות — והם עשו. בעולם המודרני צריך לוודא שהעובדים עצמם יהיו מעורבים גם בפתרון. אם לא תערבו את המורים והמנהלים בעיצוב הרפורמה — לא תצליחו לחולל שינוי משמעותי במערכת, כי הם פשוט לא יירתמו אליו. תדמיין שאתה מורה, ומדי כמה שנים מגיע שר חינוך חדש שנותן הוראות חדשות. בסופו של דבר, מרוב שינויים אתה כבר לא מאמין בשום דבר — ופשוט ממשיך לעשות את מה שעשית תמיד.

המורים בישראל עובדים על אוטומט, יש את תכנית הלימודים, יש את מדיניות השר אבל זה שייך לעולם הכלכלי הישן ,"המורים והמנהלים צריכים לקבל יותר אחריות, צריך לתת להם להצליח ולהכיר בהצלחה שלהם, ולאפשר להם לבנות קריירה מגוונת ומורכבת יותר. כיום, כל מה שמורה בישראל צריך לעשות כדי לקבל העלאת שכר זה לצבור ותק. במערכות חינוך אחרות בעולם, מורים יכולים להתמקצע במסלולים ובתחומים שונים. יש דרכים שונות לקידום ויש המון מקום לצמוח ולצבור חוויות וניסיונות. בשנחאי, למשל, מורה מבלה את השנה הראשונה בתפקיד עם ליווי של מורים אחרים, והוא יכול לראות איך הם מתנהלים בכיתות. זה מאוד נדיר בישראל".

לכן בתהליך של שימוש בטכנולוגיה במערכת החינוך למורים יש תפקיד חשוב, המורים צריכים להיות אחראים על תהליך הלמיד ולכן אם אנו רוצים להתמקד במורים יש לתת למורים את הכלים להצליח.

""להתמקד במורים. לתת להם מקום יותר משמעותי במערכת ויותר אפשרויות לבטא את עצמם. במדינות עם מערכת חינוך איכותית, המורים לא רק מלמדים תכנים אלא גם מעצבים אותם ואת דרכי ההוראה ומרחב הלמידה. המורים לוקחים בעלות ואחריות על מה שמתרחש בכיתות — זאת נקודת הפתיחה. אם לא תשנו את היחס למורים, יהיה קשה מאוד לשנות את יתר הדברים".(שלייכר)

אז מה צריכה  מערכת החינוך לעשות?

ישראל צריכה לחשוב ולשנות גישה  והתפישה של תפקיד מערכת החינוך הישראלית, היא  חייבת ללמד כפי שנהוג בשוק העבודה של המאה ה-21 , השינוי בפדגוגיה צריך לבוא לידי ביטוי בכך שהתלמידים יקבלו יותר זמן על חשבון הזמן שהיה פעם של המורה. חשוב לשלב בכיתות למידה מבוססת פרויקטים ולמידה בקבוצות. התלמידים צריכים לקחת יותר אחריות על הלמידה שלהם והמורים צריכים להפוך למאמנים, מנהיגים ומנטורים — לא רק מנחים שעומדים מול הלוח".
"למידה היא פעילות ולא מקום, אז אני מניח שנראה סביבות למידה מגוונות יותר ומבוססות על טכנולוגיה — והמבנה הפיזי יהיה רק מקום נוסף שבו מתרחשת למידה. כיום בית הספר מוגדר על ידי התכנים שנלמדים בו, האספקה שלהם וקבלת התעודה בסוף. בעתיד, כל אחד מהמרכיבים האלה יכול להשתנות. לכן אנחנו לא צריכים רק להסתפק בהתאמה של בתי הספר לעתיד — אלא ליצור את העתיד.

מכאן אנו מסיקים

 

מסקנות העתיד החינוך:

1. אין תחליף טכנולוגי לתפקיד המורה.  המורה הוא מנהל את תפקיד הלמידה, על מנת  להשוות את תהליך הלמידה בשיעור לתהליך הקורה בשוק העבודה יש להשתמש בטכנולוגיה.
2. השימוש בטכנולוגיית המידע תפקידו להעצים את תפקיד ההוראה.
השימוש בטכנולוגית המיידע שהיא כיום זולה יותר , מהווה חלק משמעותי בתהליך הלמידה.
השימוש בטכנולוגייה הוא צורך קיומי, הוא אחד הדרישות הנדרשות (מיומניות יסוד) בחברה התעשייתית של המאה ה 21.

3.  השימוש בעבודת צוות בחקר ומחקר מהווה את החינוך האמיתי לנורמות של עבודת הכיתה. חשוב לשלב בכיתות למידה מבוססת פרויקטים ולמידה בקבוצות.  שבהם המורה מתווה את הכללים ואת תוצר הלימודי יוצרים התלמידים (עבודת חקר). לכן…

4.אחד מהאתגרים הכי גדולים של מורה הוא ליצור מעורבות של תלמידים במהלך השיעור. בית הספר מעבד שתי תכונות חשובות אחת זה המיקום הפיזי והשני הזמן ללמוד, בית הספר מהווה מסגרת על אבל הלימודים באמצעות הטכנולוגיה  משנים את הזמן והמקום. השימוש בטכנולוגיית המידע הוא כלי חיוני שבו התלמיד יכול לקלוט את החומר הנלמד בשיעור במיוחד התלמיד חייב להשתמש באוריניות אינטרנטית וכן התלמיד חייב להשתמש ברשתות חברתיות על מנת ליצור קשר בין התלמידים המהווים את קבוצת הלימוד שהן מייצרות תוצר לימודי .רוב התקשורת הבינאישית שלנו נעשית היום דרך הרשתות החברתיות , אין כמעט חברה משפחה שאין בה תקשורת בין חבריה שלא נעזרת ברשת חברתית. מי ואטסאפ פייסבוק, כולל תקשורת חזיתית.

5.שימוש במצגות  סרטונים או כל דבר אחר על מנת ליצר ולהציג את החומר הנלמד שבו בעצם אנו הופכים את הידע למידע הוא תהליך הנדרש להציג רעיונות בתעשייה. כלומר המידע איננו רק טקסט אלא גם אלמנט חזותי.

מטרת החינוך היום : היכולת לשתף פעולה, חשיבה ביקורתית, יכולת השימוש בכלים ממוחשבים כדי לאתר מידע, תקשורת ויצירתיות.

לכן לדעתי שימוש בטכנולוגיית המידע,כבר יוצרת דפוסי הוראה חדשים. החיוניות בשימוש ברשתות חברתיות נותנת מימד חדש, הרשתות החברתיות באינטרנט הוסיפו ממד חדש לכוח שהיה נתון עד כה ברובו בידי התקשורת הכתובה והאלקטרונית.  הרשתות החברתיות אף עוקפות את כלי התקשורת ואינן  מושפעות מהחלטת הצנזורה. העוצמה הרבה של הרשתות החברתיות, היכולה לטענת רבים לשנות סדרי עולם, מחייבת אותנו לעורר מודעות בקרב המשתמשים וגם לסכנות הטמונות בשימוש בהן.

למידה דיגיטאלית היא התשתית הפדגוגיה העדכנית במאה ה- 21, הכוללת שיטות הוראה-למידה משולבי טכנולוגית מידע ותקשורת בסביבה למידה מקוונת, ויישום אופני התנהלות הולמים במרחב המקוון לצרכי חינוך. למידה זו מושתתת על נגישות ושימוש ביחידות וחומרי הוראה-למידה דיגיטאליים, לצד מקורות מידע ברשת, העומדים לרשות המורה והלומדים לשם הבניית ידע מבוססת חקר, שיתוף, הרחבה והעמקה.השפעת הטכנולגיה על החינוך!

ראה שעוד שנים מספר, גם במערכת החינוך, רוב רובה של הנגישות למידע לימודי תהיה באמצעות טקסט דיגיטאלי. גישה עדכנית ללמידה מחייבת יישום למידה דיגיטלית, לא כמותרות, אלא כהתנהלות שגרתית בה הלמידה מתקיימת ומסתמכת על מידע המונגש בטקסט דיגיטאלי.

לשם הלימה ללמידה העדכנית של היום, הלמידה הדיגיטאלי, יש לעדכן גם את ההגדרה של "ספר לימוד" בפרט, ו"חומרי לימוד" בכלל, לכל סוג ופורמט.

הייתי רוצה לראות בתי ספר שיעצבו את החברות והכלכלות של המחר. לבתי ספר ולמורים יש תפקיד מאוד חשוב בשינוי החיים שלנו!
שימוש במדיה חברתית בחינוך הוא חלק חיוני לדעתי  בתהליך החינוכי, אנו רואים שיש רתיעה מלעסוק בנושא  עקב בורות של משרד החינוך וחלק גדול מהמורים, השימוש ברשתות חברתיות נועד קודם ביצירת קשר בין חברי הקבוצה . העברת אינפורמציה לימודית הכוללת גם טקסט וגם סרטונים ותמונות. הרשתות החברתיות יתפסו בעתיד מקום יותר חשוב בתהליך החינוכי .