סכנת הקרינה

סכנת הקרינה

השימוש בטכנולוגיית המידע חושף את התלמיד (והמורה) לקרינה, השאלה האם הקרינה מסוכנת לבני הנוער?

אירגון הבריאות העולמי הגדיר WiFi כמסרטן אפשרי WiFi והוא זיהום סביבתי, מכאן אני רואה שיש סכנה מקרינה, הסכנה נובעת הן משימוש בחשמל, והן משימוש בטאבלטים או במכשירי טלפון (DATA).

השימוש שהולך וגדל במכשירים אלקטרוניים וסלולריים בחיינו הגדיל את רמות הקרינה בשנים האחרונות אמנם קרינה נמצאת בכל מקום, גם בתוך הבית ובתוך חדר השינה, והמכשירים האלה הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ואף אחד מאתנו לא יוותר עליהם- לא בעבודה ולא בחיים הפרטיים. אבל ילדים שוהים בתוך כיתה סגורה שיש בה 35 תלמידים בממוצע, כשליש משעות היום. בכיתה יש מחשבים, מסך, מקרן, טאבלטים ו 35 טלפונים סלולריים. בחלק מהקירות של הכיתות והמסדרונות יש ארונות חשמל צמודים, ומחוץ לכל בית ספר יש כבלי חשמל ומתקני מתח גבוה ולפעמים גם אנטנות סלולריות.
שימוש במגוון המכשירים המאפשרים צריכת מדיה הולך וגדל  ולכן סכנת הקרינה וזמן החשיפה אליה רק הולך וגדל השימוש במכשירי מולטי-מדיה הכולל טלוויזיה, טלפונים חכמים, טאבלטים, מחשבים ניידים, וידאו ואינטרנט. בצד הירידה בעליות המכשירים, קיימת עלייה מהירה ומתמדת ברמה הטכנולוגית של המכשירים המאפשרת לדחוס לתוך חוויית המשתמש גירויים במגוון ובקצב גדלים והולכים. בנוסף לכך, גדלים מספר אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות המושכות אל המסכים ילדים, נוער ומתבגרים. כתוצאה מכך, ברבות ממדינות המערב מסתמנת עלייה מתמדת בזמן המסך של ילדים ונוער. אולם יחד עם היתרונות הרבים המצויים בנגישות למידע ולתקשורת מהירה, הרי שבשנים האחרונות מחקרים רבים קושרים בין חשיפה ממושכת למדיה לבין בעיות בריאותיות בקרב ילדים ונוער שעיקרם קרינה הנפלטת.

שימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

שימוש בטכנולוגיית המידע ורשתות חברתיות במערכת החינוך

 ילדים שוהים במוסדות חינוך לפחות שליש משעות היום, לרוב בתוך כיתות סגורות. במבנים של מוסדות חינוך קיים מספר רב של מקורות, חיצוניים ופנימיים, של קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת: רשת החשמל, שנאים, קווי מתח, אנטנות סלולריות, טלפונים סלולריים ונקודות גישה לאינטרנט אלחוטי (Wi-Fi, WLAN).

ביום 29.4.15 דחה בג"צ (בג"ץ 6269/12 ) עתירה שהגישה הנהגת ההורים הארצית בדרישה לבטל את החלטת משרד החינוך המתירה שימוש בתשתית מרשתת אלחוטית בבתי הספר בטענה שחשיפת תלמידים לקרינה בלתי מייננת צפויה לגרום לנזקים קשים לבריאותם. בג"צ קבע שקיומה של קיומה של עמדה מקצועית מנוגדת אינה מספיקה כדי לקבוע כי החלטת המשרד בלתי סבירה במידה המצדיקה התערבות של בית המשפט בהחלטת משרד החינוך. ביום 18.8.15 דחה בית המשפט העליון בקשה של הנהגת ההורים הארצית לקיים דיון נוסף בנושא (דנגץ 3367/15).

ד"ר גדי ליסק טוען:

רשתות אלחוטיות (Wi-Fi) ורשתות סלולאר משדרות גלי רדיו (RF) שהם גלים אלקטרומגנטיים. גלים אלו מהווים קרינה בלתי מייננת, קרינה שלא גורמות לפירוק של מבנה התא בגוף האדם בחשיפה מידית, אך בחשיפה ברמות גבוהות או בחשיפה לאורך זמן עלולה לפגוע בבריאות. . קרינה זו משודרת בעוצמות מזיקות מכל מכשיר המחובר לרשת אלחוטית, כמו מחשב נייד או טאבלט. לכן כיום בבית ממוצע ויותר ויותר בבתי ספר קיימים מספר רב של מקורות קרינה מזיקים סביב הילדים. מספר מקורות קרינה מכפיל את סך עוצמת הקרינה המשודרת.

קרינה אלקטרומגנטית וסיכון לסרטן

הנזק הנגרם לדנ"א מקרינה של טלפון נייד (השווה לקרינה של טאבלט) במשך 24 שעות שווה לנזק הנגרם מקרינה של 1600 צילומי חזה. הקרינה ממחשב נייד הנמצא במרחק חצי מטר מהגוף גדולה מהקרינה המגיעה מאנטנה סלולרית שבמרחק 100 מ' (Mallery-Blythe, 2015). ארגון הבריאות העולמי מקטלג קרינה מרשתות אלחוטיות מטלפונים סלולאריים וממכשירים המתחברים לרשת אלחוטית (מחשבים ניידים וטאבלטים) כשייכת לקבוצת B2, היינו מסרטן אפשרי. לקבוצה B2 שייכים גם חומרים כמו כספית עופרת, כלורופורם, די.די.טי., אדי מנוע דיזל ועוד.

ארגון הבריאות העולמי קבע כי שימוש בטלפונים סלולאריים וטלפונים אלחוטיים ביתיים יוצר סיכון מוגבר לסרטן מוח (Glioma). הסיכון גובר ככל שגיל תחילת השימוש במכשירים אלו נמוך יותר ומשך השימוש ארוך יותר. Acoustic Neuroma הוא סוג גידול סרטני נדיר הפורץ בעצב הקרניאלי השמיני המוביל מהאוזן הפנימית למוח. הסיכון לגידול זה עולה עם השימוש הראשון בטלפונים סלולאריים וטלפונים אלחוטיים ביתיים. ככל שזמן השימוש גדל כן גדל הסיכון להיווצרות הגידול. נפח הגידול עולה כל מאה שעות של שימוש במכשירים אלו. הסיכון לשני סוגי הסרטן אלה גדל עוד יותר אם החשיפה הראשונה לקרינה אלקטרומגנטית מתקיימת לפני גיל 20 Hardell, & Carlberg, 2013)).

לסיכום:

לדעתי יש סכנת קרינה בשימוש בטאבלטים במערכת החינוך, מערכת החינוך מודעת לבעיה זאת ע"פ פירסום חוזר מנכ"ל. לאחר שבשנים האחרונות אמצעי המדיה השתכללו והפכו נגישים, מצטברים מחקרים וגילויי עמדות של גופים רפואיים מרכזיים בצפון אמריקה ,אירופה ואוסטרליה, המציגים המלצות דומות לגבי התייחסות למניעת הנזק של זמן מסך עבור ילדים. והקרינה הנלוות.

נכון להיום בישראל הורים וגורמים רלוונטיים במערכת הבריאות מודעים לסכנות הבריאותיות של זמן המסך, ונחוץ, קודם כול, למלא חלל ידע זה.  אבל הממשלה  ובעיקר משרד הבריאות , ומשרד החינוך מאמצים  עמדות מעורפלות בנושא. אחת העמדות היא- עקרון הזהירות המונעת קובע כי אם פעילות מסוימת מעלה חששות לפגיעה בבריאות או בסביבה, יש לנקוט באמצעי זהירות גם אם יחסי הסיבה והתוצאה טרם הוכחו מדעית. כלומר די בהצבעה על אפשרות של נזק, ולא הוכחת נזק, כדי לחייב את הגורמים האחראים לפעול במטרה למנוע נזק אפשרי, וזאת בשל החובה המוסרית, הערכית והמשפטית להגן על חיי אדם ובריאותו. יש לנקוט בפעולה גם בטרם נמצאה הצדקה מדעית וזאת במטרה למנוע נזק מאשר לפצות על קיומו של אותו נזק לאחר שזה אירע. עקרון הזהירות המונעת קיבל מעמד סטטוטורי מחייב בחקיקה הישראלית המודרנית הקושרת בין בריאות הציבור לבין מקורות סיכון סביבתיים,

  • יש להזהיר מפני הסכנות הטמונות בלמידה מתוקשבת אלחוטית בבתי הספר.
  • אני לא נגד תקשוב. ההיפך הוא הנכון, מבחינתי הכנסת הטאבלטים למערכת החינוך היא הכרחית וומבורכת. אבל יש לבצע את זה בדרך נבונה, עם כלים נכונים, עם מחשבים נייחים, או טאבלטים. עם עדיפות לחיבור קווי, בלי לסכן את הילדים, או את המורים. (כמו בישיבות הממשלה, משתמשים בטאבלטים בחיבור קווי).(חוזר מנכ"ל)
  • אני נגד שימוש בכפיה , אני מעדיף ששימוש במסכים לא יהיה בכפיה, יש ליישם את BYOD כרוחו ולא לכפות על ההורים רכישות של טאבלטים , וספרים דיגיטליים.
    (27/6/2016 – בהמשך לעתירה של מאות הורים , שופטי בג"צ קבעו שמשרד החינוך מפר את חוק תשלומי הורים מרצון בכך שההורים נדרשים לרכוש מכשירי קצה עבור התלמידי בתי הספר … ולכן , הדרישה של בתי הספר מההורים לרכוש טאבלטים / לפטופים עבור התלמידים אינה חוקית !!!)
  • אני נגד מדיניות של אמביוולנטיות. דוּ-עֶרְכִּיּוּת של משרד החינוך מצד אחד יש חוזרי מנכ"ל אבל מצד שני מתעלמים ועושים מה שהם רוצים כל הדרכים כשרות לשימוש בטאבלטים וברשתות חברתיות.
  • השימוש במסכים הוא כלי ולא מטרה על מנת להשיג שיפור בלימודים ,מה שנמצא ברגע זה בספק.

לדעתי יש לגבש כללים ותקנים עדכניים על מנת להשתמש במסכים במערכת החינוך כי לדעתי זה אבן היסוד לשימוש ברשתות חברתיות בחינוך. שימוש ברשתות חברתיות ישפר את תהליך הלמידה והתהליך החינוכי. (כך אני מאמין).

יש לשפר את התכנים ודרכי הלמידה, תוכניות הלימוד וכן להתחיל בשימוש ברשתות חברתיות ,

כמו כן על  פי המידע הקיים חובה לשפר את תהליך הלמידה בעזרת מסכים , ותוכניות לימודיות.

אחרית הדבר:

מלבד סכנת הקרינה , יש מחקרים שטוענים שמסכים גורמים לילדים הפרעות שינה, השמנה ו\או חולשת גופנית, מתח כרוני עד כדי לחץ דם גבוה וכן הפרעות התנהגות, טיקים, ויסות רגשי, שליטה קוגניטיבית ויכולת תקשורת חברתית לקויים, ירידה בלימודים, והפרעות קשב.

האם אירופה תגביל את השימוש ברשתות חברתיות לבני הנוער?

מומחי רשת זועקים נגד הצעה אירופית לדרוש מצעירים עד גיל 16 אישור הורים לשימוש ברשתות החברתיות: "ישלול מאנשים צעירים הזדמנויות חינוכיות וחברתיות"

ההצעה, המהווה תיקון לחוק הגנת המידע האירופי, כוללת עדכון שיגביל את השימוש של צעירים מתחת לגיל 16ברשתות חברתיות ויתנה אותו באישור הורים. זאת בניגוד למדיניות הנפוצה בעולם, שהיתה מקובלת עד כה גם באירופה, לפיה מגיל 13 ומעלה ניתן להירשם לרשתות חברתיות באופן חופשי ללא בקרת הורים.

לארי מגיד, מנכ"ל ארגון ConnectSafely העוסק בעידוד תקשורת בטוחה ברשת, כתב בהאפינגטון פוסט: "אני מודאג מההשלכות שעלולות להיות למדיניות הזו על 'הכפר הגלובלי' שלנו, בו אנו זקוקים למעורבותם של צעירים בשיחות חוצות-גבולות לפתרון כמה מהאתגרים הקריטיים ביותר של העולם, כולל הטרור העולמי ושינויי האקלים". לדבריו, שינוי הגיל יגרום לכך שדווקא צעירים שזקוקים ליכולת לבטא את עצמם ברשת יותר מאחרים בשל קשיים אישיים ומשפחתיים, יוגבלו מגישה לרשתות חברתיות בשל אי שיתוף פעולה מצד הוריהם.

לכתבה

מכתב שקיבלתי על ההרצאה

מכתב שקיבלתי על ההרצאה

מר אמיר לוז

ב – 15.7.15 התקיימה השתלמות קיץ טכנולוגית

והיית שותף כמרצה בנושא: טאבלטים בחינוך

ברצוננו להודות לך על השתתפותך

והרצאתך המרתקת עד מאוד

משתתפי ההשתלמות אף הם מביעים את הערכתם הרבה!!

יישר כח

ותודה על שיתוף הפעולה

עם הרבה הערכה.

בברכה,

רות שוקרון, רכזת תפעול ותחזוקה

מירי בנדיקט, רכזת טכנולוגית ומפתחת סביבות מקוונות

צוות מינהלת המחשבים, מנח"י

מר אמיר לוז   ב - 15.7.15 התקיימה השתלמות קיץ טכנולוגית והיית שותף כמרצה בנושא: טאבלטים בחינוך ברצוננו להודות לך על השתתפותך והרצאתך המרתקת עד מאוד משתתפי ההשתלמות אף הם מביעים את הערכתם הרבה!!   יישר כח ותודה על שיתוף הפעולה עם הרבה הערכה.   בברכה,   רות שוקרון, רכזת תפעול ותחזוקה מירי בנדיקט, רכזת טכנולוגית ומפתחת סביבות מקוונות צוות מינהלת המחשבים, מנח"י

ספר דיגיטלי

ספר דיגיטלי

מי לא חלם פעם לכתוב ספר  ובמיוחד  ספר ילדים?  את הספרים שאנחנו מקריאים
לילדים שלנו כתבו רבים וטובים, אולם למה שלא נמציא עבורם או ביחד איתם סיפור משלנו?

הספר הדיגיטלי הוא שימוש בכלי טכנולוגי על  מנת לפתח את הדמיון שלנו וליצור ביחד עם הילד , ספר דיגיטלי , בעל משמעות לנו ובעיקר לילד.

לפניכם כלי מדליק שמאפשר יצירה של סיפור דיגטלי לילדים.
יש בו את כל מה שצריך: עיצוב כריכה, אזורים לכתיבת טקסט, איורים ציורים , מקום לכתיבת הקדשה, אפשרות לתרגום הספר לשפות שונות בלחיצת כפתור ואפילו אפשרות לפרסום התוצר הסופי ברחבי הרשת. וכמובן ברשתות החברתיות.

אגב, השימוש בכלי הזה ביחד עם ילדים יכולה לחולל פלאים, לפתח את הדמיון ואת היצירתיות בהנאה.
ומה שהכי כיף זה שהכלי תומך חלקית בעברית.

סרט הדגמה המתאר את הספר הדיגיטלי

הספר בדיגטלי שלי לילד

האם טאבלטים מסייעים בכלל להוראה?

האם טאבלטים מסייעים בכלל להוראה? ללמידה? או להישגים? – האם מישהו בדק את זה? ואם בדק, האם על ילדים בבית ספר יסודי או רק על בוגרים בתיכון ובמכללה?

שאלתי למה  צריך את הטאבלט בבית הספר ?, את השאלות הפניתי למורים ממרכז הארץ ולתלמידים בגילים שונים. השתמשתי באפליקצית גוגל דוקס ושלחתי למורים, את התלמידים שאלתי בשיחה . להלן התוצאות: השימוש העקרי כפי שהתלמידים אמרו לי  שהטאבלט משמש במקום ספר לימוד זה קל לסחוב לא צריך להחליף וזה עדיף מספר המקורי.התלמידים משתמשים בספר דיגיטלי בשיעור , כלומר הטאבלט הוא לא רק ליופי אלא גם לשימוש בבית הספר. התלמידים אמרו שהם מורידים אפלקציות  חינוכיות (67%).

התלמידים סיפרו שהםמשתמשים בטאבלט כדי להתאים את הלמידה לצורכיהם (למשל להגדיל או להקטין את הכתב, לשמוע הקראה של טקסט וכדומה). הם קולטים חומר לימודי לא רק מטקסט אלא גם על פי תמונה צליל או סרטים דבר העוזר להם בקליטת התוכן הלימודי. מקרב המורים שמעתי כי אין בנמצא אפליקציות טובות בעברית המלמדות את התלמידים, לדעתם יש להנחיל כישורי שפה שניה (אנגלית) על מנת לשפר את הצורך הלימודי של התלמידים.

מכאן עולה כי השימוש השכיח בטאבלט הוא בעיקר כתחליף לספר לימוד. בנוסף, נראה שהתלמידים מעידים על עצמם שהם משתמשים באפליקציות של הטאבלט שסופקו להם כסביבת למידה (סימון על ספר דיגיטלי והוספת פתקים) וכי השימוש בטאבלט מאפשר הנגשה של חומרי הלימוד והתאמתם לצרכים לימודיים אישיים.

האם הלמידה בעזרת טאבלט משמעותית?

האם הלמידה בעזרת טאבלט משמעותית?

שאלתי את התלמידים האם הם לומדים גם אחרי שעות הלימודים ומצאתי שתהליך הלמידה  נמשך גם מעבר שעות הלימודים ,גם בבית מכאן אני מחזק את הדיעה כי תהליך הלמידה  הוא מעבר זמן ומקום

התלמידים רואים בשימוש בטאבלט חידוש  מרענן בתהליכי ההוראה, ובגיוון הדרכים להעברת המסר החינוכי אך חלקם מציין  שהמורים לא יודעים להשתמש בכלי ושיטות ההוראה מלבד ספר דיגיטלי אין מימוש בפוטנציאל, התלמידים צינו שהם גם משחקים בשיעור  במיוחד שהוא משעמם , מכאן אולי על דרך המשחק הילדים יוכלו להבין ולקבל את המסר החינוכי.

תהליך הלמידה עם טאבלט.

תהליך הלמידה עם טאבלט מאד מעניין לעומת תהליך  הלמידה המסורתית, התלמידים אומרים שיותר מעניין להשתמש בטאבלט מאשר בספר , והשימוש באפלקציות (המועטות) גורם ליותר עניין והנאה.התלמידים מדווחים על יותר נגישות וזמינות של החומר הלימודי והמורים משתמשים בענן (דווקא של גוגל) על מנת להשתמש בחומר לימודי ,מצגות שהועברו בשיעור מתן קישורים לסרטים, וסיכומי שיעור כפי שהתחמידים כותבים. התלמידים מסרו שהם יותר מרוכזים מבעבר והקשב בשיעור גורם להם להתעניין יותר בחומר הנלמד, המורים מציינים שהם משתמשים בגוגל בעיקר על מנת בניית ,סקרים ובשאלונים האינטראקטיביים לתלמידים על מנת לשפר את תהליך ההוראה.

גוגל דוקס בשימוש בחינוך

נמצא שהרבה מן המורים משתשים בכוכל םורום על מנת לערוך סקרים שאלות ומחנים דיגיטליים.

 נושא נוסף בו התלמידים אמרו לי שהטאבלט בהתארגנות הלימודית כלומר  התלמידים לא שוכחים או מעבדים חלק מהחומר , יותר קל  (משקל) לקחת טאבלט מאשר ספרי לימוד. השימוש בטאבלט עוזר לארגן את החומר הלימודי על פי נושאים. לפעמים התלמידים אמרו שדף עבודה אבד להם מה שקורה פחות בשימוש הטאבלט. וכן האפשרות בלמידה באמצאות האינטרנט נותנת לתלמידים לחומר רקע נוסף לשיעור. מצד שני יש גם הפרעות בתהליך הלמידה שהנפוצה ביניהם היא " לא הטענתי את הטאבלט" , איבוד המכשיר שבר מסך. תלמיד אף סיפר לי שהייתה לו תקלה במכשיר, והמכשיר היה שבועיים  בתיקון והוא נאלץ ללמוד ללא טאבלט דבר שפגע בו קשות.. תלמדה אחרת סיפרה שנמחק לה הספר והייתה צריכה לחכות יותר משבוע עד אשר בא התומך שהטעין לה את הספר מחדש.

כל המידע נמצא באינטרנט

כל המידע נמצא באינטרנט
luz.co.il

הטאבלט הופך להיות ספר דיגטלי, הרבה מהתלמידים אמרו שהם גם מאד אוהבים לשחק בשיעור דבר שמפריע בקליטת החומר הלימודי ,המורים מתייחסים לזה ומכנים זאת כהסחה מהחומר הלימודי. השימוש ברשתות חברתיות  בשיעור (בעיקר בפייסבוק מסנג'ר) גם הוא גורם להסחה. (איפה הימים שבהם היינו מעבירים פתקים).

בעיה נוספת זה חיי סוללה קצרים בגלל שימוש באפלקציות רבות יש לחשוב על הטענת המכשירים תוך כדי תהליך  הלמידה.

 לפי המחקר הקטן שעשיתי מצאתי שרוב המורים וכמחצית התלמידים דיווחו כי למידה בדרך זו עשויה לתרום לגיוון בשיטות הוראה,  מעניין שהתלמידים של בתי הספר היסודי רואים בלימוד באמצעות טאבלט גורם יעל יותר לתהליך הלמידה מאשר התלמידים בתיכון. התלמידים מוסרים ששימוש בחומר הלימודי בטאבלט  מאפשר  יותר זמינות ולנגישות של מידע, לעבודת צוות ולהמשכיות הלמידה גם שעות אחר הצהריים (ובשבת שבית הספר סגור). ממצאים דומים עלו במחקרים נוספים שעסקו בהטמעת טאבלטים בלמידה, בעיקר בנושא רציפות הלמידה, תרומה למוטיבציה ללמידה ונגישות למידע. שימוש בטאבלט מאפשר לתלמידים עבודה בצוות בתהליך הלמידה וכך מבוטל עניין של "המרחק הפיזי"  מבית הספר  ויוצר אינטרגרציה בין תלמידים שבאו מאזורים שונים.

כמו כן שימוש ברשתות חברתיות גורם לשיפור הקשר חברתי בין התלמידים.

ממצא נוסף שמצאתי הוא  יכולתם של התלמידים להתאים את הלמידה לצורכיהם האישיים, וזאת אומר התלמידים משתמשים במצלמה לצלם את הלוח לאחר השיעור , חיפוש סירטונים ומידע  נוסף ברשת על החומר הנלמד. התלמידים משתמשים ביכולת של הגדלת טקסט על מנת לראות טוב יוצר את החומר הנלמד, בסירטונים הם יכולים לראות כה עמים את החומר הנלמד עד שיבינו, במידה והם לא מבינים הם פונים לתלמידים וגם למורים  ובמיוחד חיפוש חומר המרשתת על מנת לקבל הסבר נוסף.

באמצעות הטאבלט החיבור לרשת נותן שאתה מחובר און ליין לחומר הלימודי

באמצעות הטאבלט החיבור לרשת נותן שאתה מחובר און ליין לחומר הלימודי

המורה הוא לא בעל הידע ותפקידו בשילוב טכנולוגיית המידע הוא הופך מבעל הידע למנהל  תהליך הלמידה. המורה המלמד באמצעות הטאבלט יכול לאפשר לכל תלמיד לפתח את סביבת הלמידה האישית שלו במסגרת הלמידה הכללית, שהיא לרוב אחידה יותר, ובכך ליצור פדגוגיה ייחודית בסביבת לימודים המאפשרת להתמקד בו בזמן הן בפרט והן בכלל, הן בבית הספר והן בבית התלמיד.

דבר נוסף התלמידים וגם המורים מסרו לי שהם לא רק עובדים בטאבלט אל גם באמצעים אחרים כמו לפטופים , ומחשבים ניידים. השימוש בענן הלימודי הוא יותר יעיל ומהיר בשימוש ברשת קווית בבית מאשר שימוש ב-WIFI , התלמידים וגם המורים משתמשים בוואטספ בטלפון הסלולרי (האפליקצייה לא עובדת בטאבלט) כלומר התלמידים  וגם המורים משתמשים לא רק בטאבלט בתהליך הלימודי הם משתמשים במכשירי קצה אחרים.

 

מעורבות הורים

מעורבות הורים

 

מעורבות ההורים בבית-הספר חיונית לבית הספר.  מגע רציף בין ההורים למורים עשוי להפוך את בית-הספר למוסד קרוב ומוכר עבור ההורים, המאפשר להם להשפיע על צביונו ולהיות מושפעים ממנו. תלמידים מפיקים תועלת מכך שבין הבית לבין בית-הספר שוררים יחסים של כבוד הדדי וקיימים ביניהם ערוצי תקשורת פתוחים", (חוזר המנהל הכללי ס"ד/4(א))

מעורבות הורים

מהי מידת מעורבות הורים בתהליך החינוכי בכלל ובהכנסת טאבלטים בפרט?

למורים ולהורים אינטרס משותף לקידום הילד בכל התחומים. שיתוף פעולה בין המורים להורים, יביא לפיתוח אחריות משותפת אשר תתרום להצלחת מטרות החינוך.  שיתוף זה יכול לבוא לידי ביטוי ברבדים שונים הכוללים דיווח מידע, גיבוי הדדי, התייעצות משותפת והחלטות מתוך כיבוד זכות ההורה להיות שותף בתהליך החינוכי של ילדו.

על מנת לקיים דיאלוג רציף ומשמעותי של מורים-הורים על המורה לפתח רגישות מקצועית והתחשבות בצורכי ההורים, תוך התייחסות מלאה לשיקול הדעת של הצוות המקצועי בבית-הספר.  יחסי גומלין תקינים וכבוד הדדי בין ההנהלה ההורים, המורים והתלמידים, הינם הכרחיים לקיומה של מערכת בית ספרית תקינה.

מאמר על מעורבות הורים

החברה הישראלית נמצאת בעיצומו של תהליך (פרידמן ופישר, 2002), שבו ההורים מבקשים לממש את זכותם להשפיע על החינוך הניתן לילדיהם בבית הספר.

באמצע שנות ה-80 הפכו מושגים כמו "התערבות ומעורבות" , "השבתות הורים" , "בתי ספר ייחודיים" , "חינוך אפור" , להיות "בג"צים" ו"פיטורי מנהלים ומורים על ידי הורים" מרכזיים בדיונים העוסקים בתהליך החינוכי.

בחוזר מנכ"ל תשסב/1( 4 בדצמבר 2001( קובע משרד החינוך: "להורים אחריות על חינוך ילדיהם, ויש להם הזכות והחובה להיות שותפים בתהליך החינוכי המתרחש בבית הספר והמשפיע על חיי ילדיהם גם מחוצה לו." וגם "בין מורים להורים רצוי שיתקיים שיתוף פעולה המבוסס על אמון הדדי . עבודה משותפת של בית הספר וההורים היא חלק בלתי נפרד מיצירת אקלים בית ספר חיובי, התורם להגברת מוטיבציה ללמידה ולשיפור ההישגים הלימודיים, החינוכיים, החברתיים, הערכיים והקהילתים."

לפי חוק חינוך ממלכתי  תש"ג 1953 יש להורים עמדה ויכולת לקבוע מה תכני הלימוד הנוספים שהם רוצים ללמד את ילדיהם: לפי דרישת הורי תלמידים במוסד חינוך, רשאי השר, בתנאים שנקבעו בתקנות, לאשר למוסד תכנית השלמה אחרת מזו שנקבעה על פי סעיף 5.

ועדי הורים כיתתיים וועד הורים מוסדי (נציגות הורים בית-ספרית) ייבחרו אך ורק על-פי תקנון ארגון ההורים הארצי".  בפועל, נציגויות הורים פועלות ברוב רובם של בתי-הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים בארץ ובמיעוטם של בתי-הספר הערביים,  וכמעט אינן קיימות בחינוך העצמאי[2]. מאידך, אין ועדי ההורים מוסמכים להתערב בהחלטות פדגוגיות של בית-הספר (בודאי שלא בתחום של העסקת מורים ואופן עבודתם), וזאת למרות שמבחינה חוקית, ניתנה בחוק חינוך ממלכתי להורים מידה מסוימת של השפעה על תכנית הלימודים הבית ספרית (עד כדי 25% ממנה, תוך התניה שההורים או הבעלות ישאו בהפרש העלות הנובע ממנה לעומת "תכנית היסוד", וזאת כאשר שלושה רבעים מחברי ועד ההורים תומכים בכך[3] ובאישור השר[4]). בפועל, כמעט ואין ניצול ממשי של סעיף זה בחוק מטעמים רבים, אשר רובם קשורים בחוסר מעורבות אמיתית של ההורים בנעשה בבית הספר או מניע חלש לפעול בתחום הנתפס כסמי-פרופסיונאלי.  ברמה הארצית ארגון ההורים פועל לקדם יעדים שונים, ובהם ביטול תשלומי הורים, הארכת יום הלימודים, מתן שיעורי עזר במסגרת בית-הספר וגיבוש הצעות לטיפוח מעמד המורה בישראל.

(החומר מצוטט ממשרד החינוך)

 לכן מעורבות הורים בתהליך החינוכי חשובה ביותר במיוחד עם הכנסת טכנולוגיית המידע לבתי הספר האתר הבית-ספרי יכול להיות מקור למידע עשיר להורים על אירועים ופעילויות, על שיעורי בית, על תכניות לימודים, וכד'. דואר אלקטרוני מאפשר העברת הודעות בתפוצה גדולה ובמהירות לציבור גדול של הורים.

למרות התנגדות משרד החינוך יש לראות ברשתות החברתיות ככלי חשוב בתקשורת בין הנהלת בית הספר והמורים לבין ההורים . ההורים יודעים שאם יש להם שאלה כלשהי, בעיה או בקשה, הם יכולים לשלוח אי-מייל  פוסט SMS למחנכת, שתחזור אליהם במהלך היום.  בחו"ל משתמשים בעיקר בקבוצות סגורות בפייסבוק או בטוויטר להעביר מסרים  להורים , מתוך כבוד והערכה, לתהליך החינוכי הכולל לעיתים מסרים על תפקוד שלילי של הילד.

הכרעה הורית משרד החינוך משווק להורים פרויקט ניסיוני ומבקש את הסכמתם של 70% מהורי השכבה על מנת להצטרף אל הפרויקט הכולל שימוש בטאבלט במערכת החינוך, כלומר , על פי הנוהל שקבע משרד החינוך, הסכמה בכתב לרכישת הטאבלטים, של הורי 70% מהילדים בשכבה הרלוונטית, מהווה תנאי הכרחי להנהגת התוכנית. יש לציין, כי עצם החוקיות של מיזמי הטאבלטים במימון הורים ברור שבכל קבוצה גדולה של אנשים יימצאו דעות שונות – חלק מההורים תומכים בהצטרפות ומשוכנעים שטאבלט אישי יקדם את חינוך ילדיהם, בעוד שאחרים מתנגדים בתוקף משלל סיבות (. עם הזמן נוצרות  בקרב ההורים קבוצות של תומכי הפרויקט, שמנסות לשכנע הורים נוספים להצביע בעדו; מולם פועלים המתנגדים, שמדגישים את חסרונותיו ואת הבעייתיות שבחתימה על מסמך שמחייב את ההורים עד כיתה י"ב.

למשל

הורי הוד השרון ממשיכים לסרב להכנס למיזם הטאבלטים: גם בבית ספר לפיד הצביעו היום הורי שכבה ד' העולה לה' נגד המיזם.

בית ספר לפיד הינו כעת בית הספר השני בהוד השרון (בנוסף לבית ספר המגן) אשר למרות שמסיים שנת פעילות ראשונה עם מיזם הטאבלטים, הורי השכבה שאמורה להכנס לפרוייקט בשנת הלימודים תשע"ו מצביעים נגדו, עם שיעור הצבעה ומעורבות גבוהים מאוד. להלן התוצאות –

מתוך סה"כ של 108 משפחות בלפיד, 90 הצביעו.
בעד מיזם הטאבלטים – 35
נגד מיזם הטאבלטים – 55
כאמור 18 משפחות בחרו שלא להצביע.

משרד החינוך מנסה בכל דרך להכניס את לימוד טאבלטים לחינוך, זכות ההורים להתנגד להחלטה זאת  יש להאבק בצורה חכמה כי נלחמים לפעמים באינטרסים לא מוצדקים למשל מתן מימון ותמיכה למי שמכניס את הפרויקט לבית הספר. אני יוצא כנגד חיוב הורים , אין לחייב הורה אלא להגיע להסכמה על מנת להכניס טכנולוגיה  חינוכית, אני מתנגד לשימוש בכפייה בתהליך הלימודי.ובמיוחד בכפייה בשימוש בטגנולוגיית המידע.

תוכנית התקשוב –

משרד החינוך מזה מס' שנים מקדם תקשוב בבתי הספר, החל מיסודי, דרך חטיבות הביניים ועד התיכונים.
* בשלב ראשון, הוקמו חדרי מחשבים ששימשו את כלל התלמידים בבית הספר במס' שעות מצומצם.
* בהמשך, הוכנסו לכיתות מקרנים, מחשב נייד למורה ולעיתים אף לוח חכם.
* לאחר מכן, במסגרת תוכנית התקשוב הלאומית, נרכשו בתקציבים של המערכת אמצעי קצה ניידים מסוגים שונים, שתוחזקו ע"י בתי הספר ועמדו לרשות התלמידים. חלקם בשימוש אישי וחלקם בניוד בין התלמידים ובין הכיתות.
* לאחרונה, במסגרת תוכנית התקשוב – המאה ה-21, הכריז משרד החינוך על מודל BYOD – Bring Your Own Device. כלומר, משרד החינוך קיבל החלטה לצייד את כל תלמיד באמצעי נייד אישי במימון ההורים ובאחריותם.

טכנולוגיה בשירות הפדגוגיה –

באופן כללי, מערכת החינוך צריכה לשאוף לשיפור מתמיד, הן בהיבט הלימודים כשלעצמם ואיתו בהישגים. אך גם, ולא פחות חשוב מכך, בחינוך איכותי, המתייחס להתפתחות הריגשית, החברתית והערכית של התלמידים כיחידים וגם כחלק מהחברה.
לכן, כאשר מבקשים ליישם מודל חינוכי כזה או אחר, יש לבחון מהם היעדים ארוכי הטווח, מהן המטרות האופרטיביות וכיצד המודל משרת מטרות אלו. כמו-כן, יש לבחון את התאמת המודל לגיל הלומד ולהתפתחותו הריגשית, החברתית, השיכלית והפיזית.

בעיון במחקרים ובדבריהם של אנשי אקדמיה וחינוך, וגם מתוך אינטואיציה והגיון בריא, נראה כי שילוב של טכנולוגיה במערכת החינוך יכולה להביא תועלת רבה. לכן, השאלה אינה האם לשלב טכנולוגיה, אלא כיצד לעשות זאת? באיזה מודל (אחד או יותר)? באיזה גיל? לאילו שימושים? ובאיזה היקף שימוש?

נתייחס לרגע לשכבת גיל בית הספר היסודי – משרד החינוך, בבואו ליישם את מודל BYOD, מתקשה להציג מחקרים אקדמיים או דו"חות מחקר המבוססים על ניסיון המערכת, בארץ או בעולם, ואשר מעידים בבירור או ברמיזה על תועלת מוכחת ומשמעותית שצפויה מיישום מודל זה. יתרה מכך, למרות ניסיון עיקש, במחקרים שנוגעים לקבוצת גיל זו, כל שניתן למצוא היה התייחסות לשיפור של מיומנות המורים בשימוש בטכנולוגיה לצד שיפור בהנאה של התלמידים מהשימוש בטכנולוגיה.
לכן נשאלת השאלה – על מה מתבססת החלטת משרד החינוך ליישם מודל שבו לכל ילד מוצמד מכשיר אישי?

יישום תשתיות התקשורת –

עד שנת 2012 דגל משרד החינוך בשילוב הטכנולגיה על בסיס מערכות תקשורת קוויות, באופן גורף. זאת מתוך הבנה כי עדיין לא ניתן להבטיח שיישום מערכות תקשורת אלחוטיות אינו מהווה סיכון בריאותי, בעיקר בקרב אוכלוסיות רגישות כדוגמאת ילדים ומתבגרים.

בשנת 2013 עדכן משרד החינוך את חוזר מנכ"ל בנוגע להוראות הבטיחות בנושא שימוש במערכות תקשורת בבתי הספר – "בתוך פחות משנה שינה משרד החינוך שלוש פעמים את הוראות הבטיחות באשר לשימוש בציוד תקשורת וכן מחשבים ניידים וטבאלטים מסוגים שונים ("אמצעי קצה") בבתי הספר, שפורסמו בחוזרי מנכ"ל. מהשוואת הנוסחים עולה כי בגרסה האחרונה, שפורסמה בחודש יולי, הוסרו חלק גדול ממגבלות הזהירות על שימוש ברשת תקשורת אלחוטית, הנחשבת למסוכנת יותר מבחינה בריאותית. באחת הגרסאות נכתב כי השינויים נדרשו "לאור קשיים ביישום"."http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2166271

בימים אלו, במסגרת תוכנית BYOD מעודד משרד החינוך את הרשויות המקומיות ובתי הספר לשלב את הטכנולוגיה באופן שיטתי ופרטני בכיתות הלימוד. את יישום פתרון התשתיות משאיר משרד החינוך לפתחן ולמימונן של הרשויות המקומיות. אלו, בחסות חוזר המנכ"ל וכמעט בלי יוצא מן הכלל, בוחרות ליישם את הפתרון הזול והנוח – רשת אלחוטית (WiFi).

כיון שאין מספיק מידע על ההשפעות ארוכות הטווח שבחשיפה לקרינה מרשתות WiFi, ברור כי על-פי "עיקרון הזהירות המונעות" Better be safe than sorry, בעיקר כאשר יש פתרון בטוח אחר בדמות רשת קווית.

לכן הורים יקרים ברצוני להציע לכם שאם אתם בעד או שאתם נגד יש להתארגן ולהשפיע על המערכת הבית ספרית

 

Visit Amir's profile on Pinterest.

 

חינוך מחדש

חינוך מחדש

 היקף השימוש בטלפון נייד בקרב משקי בית עם ילדים 12-15 בגילאי ב- 58.6  אחוז ממשקי הבית עם ילדים בגילאי 12-15, שהם כ- 229 אלף משקי בית, יש לפחות לילד אחד מכשיר טלפון נייד. על פי אומדן, שעור הילדים בני 12-15 במשפחות אלו, שלהם טלפון נייד, עומד על 50.0%. כלומר: שלפחות לאחד מכל 2 ילדים בגילאים אלו יש טלפון נייד. במונחי אוכלוסייה מדובר בלפחות בכ- 254 אלף ילדים בגילאי 12-15 שברשותם מכשיר טלפון נייד כאשר שעור הילדים שיש להם הטלפון הנייד עולה עם העלייה בגיל הילד.

• 70% מאוכלוסיית ישראל מגיל 12 ומעלה גולשים באינטרנט בפועל.

• ככל שרמת הדתיות גדלה כך גדל שיעור האנשים שאינם מחוברים לאינטרנט: רק 7.7% מהחילונים אינם מחוברים כלל לאינטרנט לעומת כ- 58% מהחרדים.

• ארבעה מתוך עשרה נשאלים (40.7%) שהגדירו את רמת הכנסתם כ”הרבה מתחת לממוצע” אינם מחוברים לאינטרנט ואולם רק כאחד מתוך עשרה נשאלים (8.7%) שהגדירו את רמת הכנסתם כ”הרבה מעל הממוצע”, אינם מחוברים לאינטרנט.

• הגולשים בגילאים 15-24 מבלים כחמישית מזמנם באינטרנט בגלישה בטלפונים סלולריים.

אנחנו רואים שרוב הילדים בישראל גולשים או משתמשים בטלפון סלולרי,טבלט או לפטופ על מנת לגלוש ברשת אבל לדעתי צריך לחנך מחדש את הת התלמידים על מנת שישמשו באופן תרבותי ומושכל בטכנולוגיה זאת.

manos-cel-1113fg-v-1063

מדריך יפה המורה על נימוסים והליכות פורסם בכלכליסט.

לא מוקדם בבוקר, לא בשעות הלילה

אין לשלוח הודעות sms לפני 8:30 בבוקר ואחרי 1:00 בלילה. במכשירים רבים צליל ההודעה חזק אף יותר מצלצול הטלפון, ועשוי להעיר פילים.

כמוכן מצאתי את ההסכם של נטע גורביץ:

כללים לשימוש בטלפון

1. הטלפון הזה שייך לנו. אנחנו קנינו אותו, אנחנו משלמים עליו. הוא נמצא אצלך אך ורק בהשאלה.
2. תמיד תשתף אותנו בסיסמה שלך.
3. לעולם אל תגיד, תכתוב או תשלח בטלפון דברים שלא היית אומר פנים אל פנים. תפעיל צנזורה עצמית.
4. לעולם אל תגיד, תכתוב או תשלח בטלפון דברים שאתה לא רוצה שאנשים אחרים יצטטו או יידעו. קח בחשבון שכול אינפורמציה שאתה מעביר בטלפון ניתנת לשכפול אינסופי.
5. לעולם אל תשתמש בטכנולוגיה הזאת על מנת לפגוע, להעליב, לשקר או להטעות אנשים אחרים. לעולם אל תשתתף בשיחות רבות משתתפים שבהן מתרחש אחד מהדברים האלה.
6. ברשתות חברתיות מותר לך לאשר רק אנשים שאתה מכיר באופן אישי.
7. לעולם אל תמסור לאף אחד ברשת את השם המלא, את מספר הטלפון או את הכתובת שלך.
8. הטלפון לא ישן איתך בחדר. אתה תיפרד ממנו מדי ערב בשעה 20:30 והוא יישאר בטעינה בסלון. הדבר היחידי שישן איתך בחדר הוא נעם. הטכנולוגיה של נעם מאפשרת לשחק איתו ללא חשש מקרינה.
9. הטלפון לא משתתף בארוחות, בנסיעות באוטו, בבילויים משותפים, בסיטואציות חברתיות. הוא לא מוזמן.
10. תמיד תניח את הטלפון בצד כשאתה מדבר עם אדם אחר. אתה ילד תרבותי ומנומס. אל תיתן לטלפון לשנות את זה.
11. אתה לא חייב לענות מייד. לא בוואטסאפ, לא בפייסבוק ורוב הזמן גם לא בטלפון. אתה ילד בן אחת-עשרה. לא מנהל חדר מיון.
12. בשעות בית הספר המכשיר נשאר בתיק למעט כדי להתקשר אלינו.
13. הטלפון שלך ממכר. זה הוכח מדעית. אתה תצטרך להפעיל את כוח הרצון כדי לא להתמכר אליו. תזכור תמיד: 98% מהצורך שלך להיות עם הטלפון נובע מהפחד לפספס דברים, אבל ב-98% מהזמן לא קורה בו שום דבר מעניין או חשוב. עד אתמול לא היה לך טלפון. נכון היה כיף? נכון שלא פספסת כלום?
14. תתרגל להשאיר מדי פעם את הטלפון בבית.
15. אל תצלם הכול כל הזמן: החוויות שאתה עובר נשמרות בזיכרון שלך לעד. בזיכרון של הטלפון הן יישארו רק עד שהוא ייאבד.
16. מוטלת עליך האחריות להשתמש בטכנולוגיה שאתה מחזיק ביד כדי לפתח ולהרחיב את עצמך. כשאתה משחק קנדי קראש או טמפל ראן אתה לא מפתח או מרחיב את עצמך. אתה מבין למה אנחנו מתכוונים.
17. תמיד, אבל תמיד, תענה כשאבא או אני מתקשרים אליך. תמיד.
18. לעולם תסמוך על שיקול הדעת שלך יותר מאשר על המכונה. גם אם כתוב בגוגל, גם אם ווייז אמר, גם אם אמרו בפייסבוק – שום טכנולוגיה לא מתקדמת יותר מהמוח שלך ושום טלפון לא חכם יותר מהלב שלך. וזה יהיה נכון תמיד.

המאמר של הטלפון הסלולרי – שילוב של טכנולוגיה מתקדמת ונימוס תמי לנצוט ליבוביץ

להלן מספר טיפים  בנימוסים והליכות לטלפון הנייד:

1. הטלפון הנייד נועד להעביר מסר – נסו לקצר את השיחה כמה שניתן, כך גם המסר יעבור בצורה אפקטיבית יותר.

2. כשאתם מתקשרים לטלפון נייד – הזדהו בשמכם בתחילת השיחה.

3. בילדותנו לימדו אותנו לא לדבר בפה מלא ולכן זה אולי יישמע מצחיק: אך הימנעו מדיבור במכשיר הסלולרי בזמן הארוחה.

4. אין לדבר בנייד במעלית, במהלך ישיבה, בספריות, בבתי חולים, בתיאטרון, בטיסה, כלומר, בכל מקום האוסר על כך או במקום ציבורי בו סביבתנו תרגיש חוסר נוחות.

5. כמו שיש פינות עישון שרק בהן מותר לעשן, אמצו לעצמכם פינה של פרטיות.

6. אם אתם נמצאים במקום ללא קליטה, הודיעו על כך לצד השני ותחזרו אליו מאוחר יותר. עדיף לדבר באווירה נינוחה ושלווה במקום לשאול "מה אמרת?" אחרי כל משפט.

7. מי חוזר למי אם השיחה נותקה? מי שהתקשר הוא זה שחוזר לאחר שהשיחה נותקה, אלא אם סיכמתם מראש על אפשרות אחרת. כלומר, מי שהתקשר ראשון הוא שמחדש שיחה שנותקה.

8. אם אתם מחזירים טלפון למי שידוע כפטפטן גדול, התחילו את השיחה במשפט כגון: "מר כהן, אני ממהר להחזיר לך שיחה לפני שאני יוצא לפגישה…"

9. שיחה ממתינה – כשאתם מתקשרים למישהו ושומעים צליל של שיחה ממתינה, אתם יודעים שהוא עסוק כרגע. עדיף לנתק את השיחה ולנסות שוב מאוחר יותר. עם זאת, אם השיחה מאוד חשובה ודחופה – תמשיכו לנדנד עד שיענו לכם.

10. כשאתם משוחחים בטלפון ושומעים צליל של שיחה ממתינה, אל תעברו אליה מבלי להקפיד על הכללים הבאים:
* התנצלו על כך שאתם עוברים לשיחה הממתינה ואמרו משפט כגון: "ברשותך, אני אענה,זו שיחה מחו"ל".
* הקפידו על שיחה קצרצרה עם השיחה הממתינה. אל תשכחו את האדם הממתין על הקו.
* כשאתם חוזרים לשיחה הראשונה, השתמשו במילת הקסם "תודה".

• בחרו צלצול נעים וערב לאוזן. זכרו שיש מסביבכם אנשים ולכן נסו גם להגדיר את הצלצול באופן כזה שהוא לא יהיה רועש או חזק מדי.

• נסו להימנע מלספר את תולדות חייכם או את כל מאורעות אמש במקומות ציבוריים כגון: אוטובוסים, תורים, בנקים וכולי. הקדימו תרופה לשיחה: אם אתם נמצאים בפגישה או בארוחה לדוגמא, עליכם לציין בתחילת הסעודה שאתם מחכים הערב לשיחה דחופה מהבן שבצבא או מכל אדם אחר, וכאשר הטלפון ירטוט, עזבו לרגע את השולחן וצאו מהחדר. אם תסננו שיחה נכנסת בלי להודיע מראש שאתם מחכים, הדבר עלול ליצור אצל הסועד עימכם את הרושם שמחר אולי גם הוא יסונן.

• הצעת ייעול: אם אתם מנויים על המכורים למכשיר הטלפון הנייד – זה הזמן להתחיל במלאכת הגמילה. "תשכחו" את הפלאפון בבית לעיתים, וכך תוכלו לגלות שוב את היתרונות הנהדרים בכך שאינכם זמינים כל הזמן, בכל מקום.

• ולסיום, זרקו את ה"הלו" ואת ה"כן" לפח כשאתם עונים לשיחה נכנסת. במקום אמצו מילים חיוביות וחמות כגון: "שלום" או "בוקר טוב".

למסכים יש תכונה מהפנטת. הם מושכים לנו את העין ואם זה לא מספיק, עולם ההתראות האינסופיות שאנחנו חיים בו, גם הוא מושך אותנו אל המסך ללא הפסקה.יש  למצוא את  המינון הנכון של צריכה דיגיטלית, נימוס וכבוד הדדי בחברת אנשים.במינון נכון, זה לא כמות זמן מוחלטת, אלא ביחס התנהגותי. אם אתה מכבד את האנשים שסובבים אותך, דואג לבריאות שלך ושל הסביבה שלך ויודע לשים לב לניהול הזמן שלך – אפשר עדיין להפיק ממסך נייד את המיטב. זה עניין של חינוך: לא לנהוג/ללכת/לרכב על אופניים תוך כדי שימוש בנייד, להשתיק את המכשיר כשהסיטואציה מאפשרת, להגדיר לעצמך מסגרת זמן יומית שאינה תלויה או קשורה במסך, רצוי שהיא תכלול אינטראקציה עם אנשים נוספים. בשורה התחתונה מדובר בתעדוף ומשמעת. הכי קל להאשים את המכשירים, ולא את מי שבוחר באופי השימוש האישי שלו בהם.

היה תרבותי

שימוש מושכל במסכים

 

 

טאבלטים במקום ספרי לימוד

טאבלטים במקום ספרי לימוד.

טאבלטים במקום ספרי לימוד פרק א'

ההחלטה להכניס ספרי לימוד דיגיטלים  היא של משרד החינוך , אך גם לעיריות יש שיקול דעת מכריעה בהכנסת טכנולוגיות אלו למערכת החינוך בהרבה עיריות בארץ החליטו על שימוש בטאבלטים במקום ספרי לימוד, מהות ההחלטה היא מהפכה דיגיטלית בבתי הספר : ראשי החינוך בעיריות  החליטו שעל התלמידים ללמוד מטאבלטים שבהם יותקנו ספרים אלקטרונים. המכשירים החדשים ירכשו על ידי ההורים בעלות של כ-850 שקלים ליחידה. ועוד כ 450 ש"ח עלות הספרים הדיגיטלים.

האם הלמידה בעזרת טאבלט משמעותית? טאבלטים במקום ספרי לימוד

האם הלמידה בעזרת טאבלט משמעותית? טאבלטים במקום ספרי לימוד

 

החלטות קורות בעירייהבעירייה החליטו שלא להשאיר מאחור את המרחב הטכנולוגי ואפשר לומר "שזאת הפעם הראשונה בישראל שבבת אחת מאות ואולי אלפי תלמידים ילמדו רק מטאבלטים ולא מספרים", אמר השבוע אחד המנהלים. אלא שלצד ההתלהבות, יש גם לא מעט הורים ואנשי הוראה שלא אוהבים את היוזמה החדשה ובעיקר חוששים מהשינוי.

ההורים צריכים להחליט אם להצטרף לפרויקט השאלת ספרי לימוד – או לחילופין למסגרת למידה באמצעות טאבלט.

 כיום ההורים צריכים להחליט אם להצטרף לפרויקט השאלת ספרי לימוד – או לחילופין למסגרת למידה באמצעות טאבלט.

בשאלה ששאלתי כמה חניות ספרים  נמצא כי עלות רכישת ספרים יד שניה זולה יותר מעלות פורייקט השאלת ספרים (280 ש"ח ). פרויקט השאלת ספרי לימוד , משתלם להורה רק עם הספרים יהיו  חדשים .

באשר ללמידה עם טאבלטים, הורים שניצבים מול הדילמה של מעבר ללימודי תקשוב באמצעות טאבלט, נדרשים בימים אלה לקבל החלטה אם להיפרד מספרי הנייר ולעבור ללמוד דרך מסך, ידידו הטוב ביותר של הילדים בימינו.

אז נשאלת השאלות: איזה טאבלט לקנות האם טאבלט שהעירייה ממליצה או לקנות על פי הכיס של התלמיד. מה לקנות טאבלט עם מערכת הפעלה IOS , אנדרואיד , או מבוסס חלונות. באיזה אפלקציה  של הכותר הדיגטלי להשתמש והם היא מותאמת לשלל סוגי הטאבלטים. ??

הקידמה הטכנולוגית לא יכולה לפסוח על תחום החינוך, בעיקר לנוכח דור המסכים שגדל היום. בתי-הספר יכולים לשלב למידה דיגיטלית בשתי דרכים הנכנסות לתוכנית תקשוב של משרד החינוך: במודל הבסיסי, הדגש הוא על המורה המתוקשב והתלמידים מסתייעים במסך ובמקרן בכיתה, כשהם מצוידים בספרי הלימוד ו/או בספרים דיגיטליים המוצגים על גבי הלוח. עם התוכנית הזו נמנים 1,600 בתי-ספר.

במודל המתקדם, בנוסף למורה המתוקשב, מצוידים התלמידים בטאבלט או בלפטופ שבתוכם מצויים ספרים דיגיטליים לצד תוכניות לימוד ויתר העשרות. התוכנית הזו כוללת כ-250 בתי-ספר, 200 מתוכם מקבלים של 100 אלף שקל. היתר מפעילים את התוכנית עצמאית וללא מימון משרד החינוך.

טאבלטים במקום ספרי לימוד- כל המידע נמצא באינטרנט

טאבלטים במקום ספרי לימוד

מסקנות:

  •  אין להתיחס לשימוש בטאבלים כאל אופנה, אופנה מטיבעה באה והולכת וכנראה גם אופנת הכנסת הטאבלטים תשתנה ב-5 שנים הבאות.
  • כל אמצעי הלמידה צריכים להיות ממומנים על ידי המדינה. כמו במרבית ארצות אירופה. אמצעי למידה אמורים להיות במפעל השאלה לאומי , בו התלמיד לוקח אחריות מלאה על שמירת הציוד. במציאות שלנו זה מתנהל באופן חלקי, לא שיטתי. בתוך ההקשר הרחב של כניסת הלמידה באמצעות טאבלט, נושא מימון הרכישה מעלה קושי המעצים את החששות והלבטים .

  • על מנת להכניס את הטאבלטים יש לחשוב האם זה טוב ונכון לתלמיד , בנתיים המחקרים מראים אחרת. כל טכנולוגייה שנכנסה למערכת החינוך לא גרמה לשינוי מהותי בתהליך הלמידה .

  • מחקרים חדשים מזהים את הקשיים שאיתם מתמודדים בתי הספר שמנסים לעבור להוראה דיגיטלית – החל מבעיה תקציבית של מימון הטאבלטים ועד הקושי של המורים לפקח על הקשב של התלמידים.

  • נושא הקרינה הוא מאד חשוב והוא גורם משמעותי בהכנסת הטאבלט לבית הספר.

לאחרונה רבים ממוסדות החינוך שבהם הייתה לצידה המשולבת טאבלטים, הוחלט על ידי ההורים לא להמשיך את הפרויקט בגלל בעיקר  ירידה ברמת הלימודים.

 

שיחה עם תלמידים

שיחה עם תלמידים

היום במקרה בנסעתי מתל אביב נסעתי עם קבוצת תלמידים  באוטובוס לכיוון תל אביב, התלמידים היו מצוידים בטלפונים ניידים והפלגנו בשיחה מעניינת על רשתות חברתיות וחינוך.

השיחה עם תלמידים, נותנת לנו אנשי החינוך לראות מה קורא באינטראקציה החינוכית המבוססת בשימוש ברשתות חברתיות בין התלמידים לבין עצמם ובין התלמידים למורים או מההורים. שיחה עם תלמידים נותנת לכם נקודות מחשבה שונות בשימוש ברשתות חברתיות בחינוך. השיחה עם התלמידים עדיפה להיות לדעתם שיחה בתוך רשת חברתית מאשר שיחת חולין. ברצוני להודות לתלמידים ששיחה זאת נתנה תמונה על מה שקורה במערכת החינוך שלנו.

אחת התלמידות סיפרה שכל הנושא התקשורת הבין כיתתים מתבצעת הווטסאפ , ודרך הטלפון הסוללרי , הווטסאפ אינו יכול בדרך כלל להתנהל דרך הטאבלט או המחשב הנייד הוא תלוי טלפון , לכל תלמיד יש 2 קבוצות אחת שכוללת את המורה העוסקת בעיקר בהודעות מנהליות והשניה מעיינת יותר בה אין כניסה למורה ופה מתרחש התהליך האמיתי.

ואטספ בחינוך

ואטספ בחינוך

התלמידים כבר עייפים מהרשת החברתית פייסבוק ומעדיפים כמה שפחות לא להשתמש בה רבים (במקרה השיחה רבות) אמרו שהם עזבו או לא פתחו חשבון בפייסבוק, אחת התלמידות העירה "לא רוצה שאימא שלי תהיה חברה שלי בפייסבוק" אז שאלתי איך התקשורת נעשית בין התלמידים בפייסבוק , אמרו התלמידים עם יש קבוצה בפייסבוק היא בדרך קבוצה סגורה.

ל 100% מהתלמידים שנשאלו יש ווטסאפ , הם חברים בכ- 30 קבוצות שונות, שרובם קשורות או בנושא לימודי משותף או בקבוצה הבית ספרית רוב הזמן הם מחוברים , הם אמרו מזל שהם ישנים בלילה אחרת גם אז הם היו מחוברים , אחד התלמידים אומרים שדבר ראשון שהם עושים בבוקר זה לראות מה קורה בווטסאפ. ואחת התלמידות אמרה שהיא מקבלת מאות הודעות ביום.

חשיבות מדיניות החינוך בשימוש במדיה חברתית

חשיבות המדיה חברתית בחינוך

התלמידים אומרים שהם אינם בכלל נוהגים לדבר בטלפון , הם אוהבים לדבר דרך האפליקציות אך אין הם משתמשים בדרך כלל בעברית תקנית ואוהבים להשתמש באיקונים על מנת חהביע רעיון או מחשבה  😆

התלמידים מציינים שהם משתמשים ברשתות חברתיות שונות כגון אינסטגרם יוטיוב סנאפצ'אט (אפליקציה ששולחים בה תמונות לאנשים לכמה שניות) התלמידים אוהבים את הרשת הזאת כי זה לא נשאר לנצח על השרת אלא לתקופה קצובה וזה לא פוגע בפרטיות.

הפרטיות הוא נושא מאד רגיש אצל התלמידים הם אינם אוהבים לשתף את מי שהם לא מכירים  בדרך כלל הם לא רוצים שהמורים יהיו חברים שלהם בכל רשת חבתית כי הם לא רוצים פיקוח כלשהו,

חלק מהתלמידים ציונו שהמורים הם "בורים טכנולוגים" ואינם יודעים להשתמש ברשתות החברתיות ,  התלמידים אינם מעוניינים ללמד את המורה או ההורה או כל מבוגר אחראי איך להשתמש ברשתות חברתיות , ההתלמידים אוהבים לשתף דברים בעיקר תמונות אבל גם למשל סיכומי שיעור.התלמידים מתפארים בטלפונים שלהם הם טוענים שלמורים יש טלפונים ישנים.

התלמידים ציינו שהמורים הצעירים משתמשים ברשתות חברתיות יותר מהמורים המבוגרים בחבורה. כמו כן התלמידים ציינו שקל להם להתקשר עם מורים צעירים יותר מאשר   המורים המבוגרים במגוון רשתות חברתיות זולת פייסבוק.

שאלתי תלמידים מה מאפיין מורה צעיר? הם אמרו מורה בן 24- 35 , ורב המורים הצעירים הם מורות.

למרות שיש נטישה לעת התלמידים עדיין לרובם יש חשבון בפייסבוק, יותר לבנות מאשר לבנים. לדעתם האינסטגרם היא הרשת החשובה ביותר. ורק אחר כך יוטיוב שם התלמידים רואים או שומעים את המוזיקה שהם אוהבים. הרשת החברתית השלישית שתלמידים משתמשים היא הסנפצ'אט שמתחילה  לתפוס תאוצה בקרב התלמידים.

הנוער בעיקר איננו מחובר  לטוויטר, ופלטפורמה זאת איננה מענייינת את הנוער שלנו. וכן בשימוש בבלוגים.

לסיכום , לדעת התלמידים יש פער בין ההורים המורים לבין התלמידים , התלמידים קוראים לזה פער טכנולוגי, התלמידים לא אוהבים להיות בקשר עם מבוגר והם ממדרים אותו, התלמידים משתפים גם תוכן לימודי ברשת החברתית כגון סיכומי שיעור, צילומי לוח, ומה יהיה במבחן?, לרשתות החברתיות יש תפקיד חשוב בשיח החברתי של התלמידים ולפעמים נראה לי שזה השיח היחידי בינהם הם מעדיפים להשתמש בשיח טקסטואלי ושימוש באיקונים על מנת להביע רגשות או מחשבות מאשר תוכן מילולי, או שימוש בדיבור בהלכה למעשה. השימוש ברשתות חברתיות שונה משימוש המורים , אבל פייסבוק עדין מהוה את הבסיס. המורים מובחנים בין המורים הצעירים למורים המבוגרים שלתלמידים קל יותר לתקשר  ברשתות החברתיות. כמו כן עיקר התקשורת גם עם המורים ,היא  יותר טקסטואלית ולא מילולית.

manos-cel-1113fg-v-1063

 

 

 

הרצאה בנושא שימוש בטאבלט במערכת החינוך

3שימוש בטאבלט במערכת החינוך

שימוש בטאבלט במערכת החינוך

הרצאה בנושא שימוש בטאבלט במערכת החינוך

אני עושה הרצאות בנושא הכנסת טאבלטים במערכת החינוך והנה מצגת של הרצאה שאני מעביר .

 

כל המידע נמצא באינטרנט

כל המידע נמצא באינטרנט
luz.co.il

חומר המופיע באתר

10 סיבות חשובות לשימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך.

אמצעים טכנולוגים בחינוך

שימוש בטאבלט בחינוך

ליצירת קשר

 

השימוש בטאבלט במערכת החינוך

השימוש בטאבלט במערכת החינוך

כידוע לאחרונה בעולם ובארץ הוחל להכניס טאבלט למערכת החינוך. בשלב הראשון כל ספרי החינוך עברו תהליך של דיגטליזציה  ואפשר לצפות בספרים על ידי טאבלטים. רב הספרים יכולים להיקרא גם באנדרואיד גם ב- IOS  וגם בקינדל של אמזון. טנו רואים בעיקר שהשימוש בטאבלט במערכת החינוך הוא בעיקר הפיכה של הספר הכתוב לספר דיגיטלי שמטרתו להוריד את מחירי הספרים.

השימוש בטאבלט במערכת החינוך ,לדעתי, כנהוג בחו"ל  בעיקר ,יש בצורך ברשת (wi-fi )  בארץ אין דרישה כזאת, כל הספרים יורדים לטאבלטים ונמצאים שם. אבל יש להשתמש בטאבלט ברשתות חברתיות ובאפליקציות למידה שונות שיביאו ללימוד חוויתי בעל משמעות.

השימוש בטאבלט במערכת החינוך גורם לשינוי בתפקיד המורה . המורה חייב להשתמש באטבלט ולהעביר את החומר הנלמד וזאת על ידי שימוש במולטימדיה דוגמת סרטים, מצגות וסריקה של חומר כתוב. לחלק מהגישה לחומרים היה חובה התחברות לרשת. בחלק מבתי הספר העלאת החומר הכולל מערכי שיעור ותוכן דיגיטלי והם מעלים את זה לטאבלטים תוך שימוש ועזרה של ספק חיצוני.

להורים יש תפקיד חשוב בתהליך, כי עליהם מוטלת לרכוש את הטאבלט את ספרי הלימוד- התוכן הדיגיטאלי.

tablet-pc-and-smart-phone-92313-840

יש שיפור בציוני תלמידים בעיקר החלשים. יש למידה  בחברותא, הקבוצות עושות את הכל תהליך הלמידה דבר עוזר לתלמידים בעיקר החלשים המחוננים הם אלה שבעצם מנהלים את תהליך הלמידה בקבוצות המורים הפכו להיות מנהלי התהליך הלמידה ולא מעבירים את החומר כבעלי הידע, יש תהליך של למידת חקר.

בשימוש בטאבלט במערכת החינוך-תהליך הלמידה לא מוגבל במקום ובזמן הוא יכול להיות בבית ,בספריה במוזאון, ולא רק בכיתה בבית הספר. הלימודים יכולים להיות גם אחר צהרים בשעה שבית הספר סגור.

מתצפיות שנערכו ושאלונים שהועברו בבית הספר נמצא כי שיטת למידה מתוקשבת זו מגבירה את המעורבות של התלמידים ומגבירה אצלם את המוטיבציה. מבחינת ההוראה הפעילה יש כאן שילוב של זמינות מידע , נגישות המחשה ויכולת להשפיע על יצירת התכנים הלימודיים.

המורה מנהל את תהליך הלמידה ואף לעיתים משתלט עלין וזאת על מנת לכוון את התלמידים לידע המצופה מהמורה, הייתי אומר שתפקיד המורה הוא למנוע בירבור ולנתב את התלמידים לידע המצופה מהם על פי מערך השיעור.

שימוש בטאבלט כספר דיגיטאלי

באופן בסיסי אפשר להבחין בין שני מודלים עקרוניים של "ספרי לימוד בפורמט דיגיטלי". המודל הראשון והפשוט ביותר הוא "סריקה" של ספר קיים מפורמט מודפס לפורמט דיגיטלי, ללא כל שינוי בתכנים או באפשרויות הלמידה באמצעות הספר. . המודל השני מאפשר שינויים, אפשרויות נוספות והתאמה ויזואלית ו/או תוכנית של הספר לסביבת העבודה הדיגיטלית. בבסיס הגישה השנייה טמונה הנחה כי יש מקום להתאים את הפורמט לטכנולוגיה ולנצל את יתרונותיה, ולא רק "לשעתק" את הפורמט. כמובן, מרחב האפשרויות של המודל השני הוא כמעט אין-סופי: הערות, קישורים, סרטוני וידיאו, קטעי האזנה, משימות לתלמידים ועוד כהנה וכהנה אפשרויות. ספר כאמור יכול להפוך לבסיס רחב מאוד ללמידה ולמעין סביבת למידה.

 

 

ביטול בית הספר

ביטול בית הספר

לדעתי, אנו מתקרבים לימים בהם השימוש בבית הספר, כפי שאנו משתמשים כיום, יעבור מהעולם. החינוך המסורתי כפי שהיה קיים  כבר אינו כל כך רלוונטי למערכת החינוך של המאה ה-21.

מערכת החינוך צריכה לנצל את הטכנולוגיה הקיימת על מנת להעביר תכניים חינוכיים שממנו נובע ביטול בית הספר כמוסד חינוכי  והפיכתו למרכז ידע ומידע.

עם המצאות הטכנולוגיה אין אני רואה את החובה ללמוד במקום מסוים, בזמן מסוים , דבר מסוים, ולכן תהליך הלמידה  יהיה משולל מקום, זמן ואף במיה מה תוכן. מטרת החינוך הוא ליצור תלמיד שיהיה בעל תעודת בגרות  שתיתן לו את הכלי להתקבל למוסד אקדמי על מנת להוציא תואר שיתן לו את היכולת להשתלב בשוק העבודה.בתי הספר בעתיד מטרתם העיקרית  הם כמוסד לינוכי ומוסד שמקנה ידע, אך יש לשם לב לא כל מי מקנה ידע הוא מחנך, ולא כל מחנך מקנה ידע.
בית הספר העתידי מטרתו תהיה להכשיר את אזרח העתיד, במאמר מוסגר יש להכשיר את התלמיד להיות אזרח קונפורמי ואף אפילו צייתן .

מערכת החינוך:  דוגלת כן לשימוש לימודי לא לשימוש חברתי

ביטול בית הספר יאפשר להכשיר את התלמידים ללמוד את החומר הרלוונטי על מנת להצליח בעולם העבודה.. בית הספר יהפוך למרכז למידה ומרכז חברתי שמטרתו ליצור דורות של לומדים, תפקיד המורה יהיה לנווט ולנהל את תהליך הלמידה של כל פרט ופרט. הצוות הפדגוגי יהיה חייב לדעת להשתמש בטכנולוגיה על מנת להעביר את תכני החינוך לתלמיד.

ביטול בית הספר כמוסד הקיים כיום לדעתי לא ישרוד את המאה העשרים ואחת וביטול בית הספר הוא כורח המציאות של החברה התעשייתית של המאה הנוכחית.