חינוך מחדש

 היקף השימוש בטלפון נייד בקרב משקי בית עם ילדים 12-15 בגילאי ב- 58.6  אחוז ממשקי הבית עם ילדים בגילאי 12-15, שהם כ- 229 אלף משקי בית, יש לפחות לילד אחד מכשיר טלפון נייד. על פי אומדן, שעור הילדים בני 12-15 במשפחות אלו, שלהם טלפון נייד, עומד על 50.0%. כלומר: שלפחות לאחד מכל 2 ילדים בגילאים אלו יש טלפון נייד. במונחי אוכלוסייה מדובר בלפחות בכ- 254 אלף ילדים בגילאי 12-15 שברשותם מכשיר טלפון נייד כאשר שעור הילדים שיש להם הטלפון הנייד עולה עם העלייה בגיל הילד.

• 70% מאוכלוסיית ישראל מגיל 12 ומעלה גולשים באינטרנט בפועל.

• ככל שרמת הדתיות גדלה כך גדל שיעור האנשים שאינם מחוברים לאינטרנט: רק 7.7% מהחילונים אינם מחוברים כלל לאינטרנט לעומת כ- 58% מהחרדים.

• ארבעה מתוך עשרה נשאלים (40.7%) שהגדירו את רמת הכנסתם כ”הרבה מתחת לממוצע” אינם מחוברים לאינטרנט ואולם רק כאחד מתוך עשרה נשאלים (8.7%) שהגדירו את רמת הכנסתם כ”הרבה מעל הממוצע”, אינם מחוברים לאינטרנט.

• הגולשים בגילאים 15-24 מבלים כחמישית מזמנם באינטרנט בגלישה בטלפונים סלולריים.

אנחנו רואים שרוב הילדים בישראל גולשים או משתמשים בטלפון סלולרי,טבלט או לפטופ על מנת לגלוש ברשת אבל לדעתי צריך לחנך מחדש את הת התלמידים על מנת שישמשו באופן תרבותי ומושכל בטכנולוגיה זאת.

מדריך יפה המורה על נימוסים והליכות פורסם בכלכליסט.

לא מוקדם בבוקר, לא בשעות הלילה

אין לשלוח הודעות sms לפני 8:30 בבוקר ואחרי 1:00 בלילה. במכשירים רבים צליל ההודעה חזק אף יותר מצלצול הטלפון, ועשוי להעיר פילים.

כמוכן מצאתי את ההסכם של נטע גורביץ:

כללים לשימוש בטלפון

1. הטלפון הזה שייך לנו. אנחנו קנינו אותו, אנחנו משלמים עליו. הוא נמצא אצלך אך ורק בהשאלה.
2. תמיד תשתף אותנו בסיסמה שלך.
3. לעולם אל תגיד, תכתוב או תשלח בטלפון דברים שלא היית אומר פנים אל פנים. תפעיל צנזורה עצמית.
4. לעולם אל תגיד, תכתוב או תשלח בטלפון דברים שאתה לא רוצה שאנשים אחרים יצטטו או יידעו. קח בחשבון שכול אינפורמציה שאתה מעביר בטלפון ניתנת לשכפול אינסופי.
5. לעולם אל תשתמש בטכנולוגיה הזאת על מנת לפגוע, להעליב, לשקר או להטעות אנשים אחרים. לעולם אל תשתתף בשיחות רבות משתתפים שבהן מתרחש אחד מהדברים האלה.
6. ברשתות חברתיות מותר לך לאשר רק אנשים שאתה מכיר באופן אישי.
7. לעולם אל תמסור לאף אחד ברשת את השם המלא, את מספר הטלפון או את הכתובת שלך.
8. הטלפון לא ישן איתך בחדר. אתה תיפרד ממנו מדי ערב בשעה 20:30 והוא יישאר בטעינה בסלון. הדבר היחידי שישן איתך בחדר הוא נעם. הטכנולוגיה של נעם מאפשרת לשחק איתו ללא חשש מקרינה.
9. הטלפון לא משתתף בארוחות, בנסיעות באוטו, בבילויים משותפים, בסיטואציות חברתיות. הוא לא מוזמן.
10. תמיד תניח את הטלפון בצד כשאתה מדבר עם אדם אחר. אתה ילד תרבותי ומנומס. אל תיתן לטלפון לשנות את זה.
11. אתה לא חייב לענות מייד. לא בוואטסאפ, לא בפייסבוק ורוב הזמן גם לא בטלפון. אתה ילד בן אחת-עשרה. לא מנהל חדר מיון.
12. בשעות בית הספר המכשיר נשאר בתיק למעט כדי להתקשר אלינו.
13. הטלפון שלך ממכר. זה הוכח מדעית. אתה תצטרך להפעיל את כוח הרצון כדי לא להתמכר אליו. תזכור תמיד: 98% מהצורך שלך להיות עם הטלפון נובע מהפחד לפספס דברים, אבל ב-98% מהזמן לא קורה בו שום דבר מעניין או חשוב. עד אתמול לא היה לך טלפון. נכון היה כיף? נכון שלא פספסת כלום?
14. תתרגל להשאיר מדי פעם את הטלפון בבית.
15. אל תצלם הכול כל הזמן: החוויות שאתה עובר נשמרות בזיכרון שלך לעד. בזיכרון של הטלפון הן יישארו רק עד שהוא ייאבד.
16. מוטלת עליך האחריות להשתמש בטכנולוגיה שאתה מחזיק ביד כדי לפתח ולהרחיב את עצמך. כשאתה משחק קנדי קראש או טמפל ראן אתה לא מפתח או מרחיב את עצמך. אתה מבין למה אנחנו מתכוונים.
17. תמיד, אבל תמיד, תענה כשאבא או אני מתקשרים אליך. תמיד.
18. לעולם תסמוך על שיקול הדעת שלך יותר מאשר על המכונה. גם אם כתוב בגוגל, גם אם ווייז אמר, גם אם אמרו בפייסבוק – שום טכנולוגיה לא מתקדמת יותר מהמוח שלך ושום טלפון לא חכם יותר מהלב שלך. וזה יהיה נכון תמיד.

המאמר של הטלפון הסלולרי – שילוב של טכנולוגיה מתקדמת ונימוס תמי לנצוט ליבוביץ

להלן מספר טיפים  בנימוסים והליכות לטלפון הנייד:

1. הטלפון הנייד נועד להעביר מסר – נסו לקצר את השיחה כמה שניתן, כך גם המסר יעבור בצורה אפקטיבית יותר.

2. כשאתם מתקשרים לטלפון נייד – הזדהו בשמכם בתחילת השיחה.

3. בילדותנו לימדו אותנו לא לדבר בפה מלא ולכן זה אולי יישמע מצחיק: אך הימנעו מדיבור במכשיר הסלולרי בזמן הארוחה.

4. אין לדבר בנייד במעלית, במהלך ישיבה, בספריות, בבתי חולים, בתיאטרון, בטיסה, כלומר, בכל מקום האוסר על כך או במקום ציבורי בו סביבתנו תרגיש חוסר נוחות.

5. כמו שיש פינות עישון שרק בהן מותר לעשן, אמצו לעצמכם פינה של פרטיות.

6. אם אתם נמצאים במקום ללא קליטה, הודיעו על כך לצד השני ותחזרו אליו מאוחר יותר. עדיף לדבר באווירה נינוחה ושלווה במקום לשאול "מה אמרת?" אחרי כל משפט.

7. מי חוזר למי אם השיחה נותקה? מי שהתקשר הוא זה שחוזר לאחר שהשיחה נותקה, אלא אם סיכמתם מראש על אפשרות אחרת. כלומר, מי שהתקשר ראשון הוא שמחדש שיחה שנותקה.

8. אם אתם מחזירים טלפון למי שידוע כפטפטן גדול, התחילו את השיחה במשפט כגון: "מר כהן, אני ממהר להחזיר לך שיחה לפני שאני יוצא לפגישה…"

9. שיחה ממתינה – כשאתם מתקשרים למישהו ושומעים צליל של שיחה ממתינה, אתם יודעים שהוא עסוק כרגע. עדיף לנתק את השיחה ולנסות שוב מאוחר יותר. עם זאת, אם השיחה מאוד חשובה ודחופה – תמשיכו לנדנד עד שיענו לכם.

10. כשאתם משוחחים בטלפון ושומעים צליל של שיחה ממתינה, אל תעברו אליה מבלי להקפיד על הכללים הבאים:
* התנצלו על כך שאתם עוברים לשיחה הממתינה ואמרו משפט כגון: "ברשותך, אני אענה,זו שיחה מחו"ל".
* הקפידו על שיחה קצרצרה עם השיחה הממתינה. אל תשכחו את האדם הממתין על הקו.
* כשאתם חוזרים לשיחה הראשונה, השתמשו במילת הקסם "תודה".

• בחרו צלצול נעים וערב לאוזן. זכרו שיש מסביבכם אנשים ולכן נסו גם להגדיר את הצלצול באופן כזה שהוא לא יהיה רועש או חזק מדי.

• נסו להימנע מלספר את תולדות חייכם או את כל מאורעות אמש במקומות ציבוריים כגון: אוטובוסים, תורים, בנקים וכולי. הקדימו תרופה לשיחה: אם אתם נמצאים בפגישה או בארוחה לדוגמא, עליכם לציין בתחילת הסעודה שאתם מחכים הערב לשיחה דחופה מהבן שבצבא או מכל אדם אחר, וכאשר הטלפון ירטוט, עזבו לרגע את השולחן וצאו מהחדר. אם תסננו שיחה נכנסת בלי להודיע מראש שאתם מחכים, הדבר עלול ליצור אצל הסועד עימכם את הרושם שמחר אולי גם הוא יסונן.

• הצעת ייעול: אם אתם מנויים על המכורים למכשיר הטלפון הנייד – זה הזמן להתחיל במלאכת הגמילה. "תשכחו" את הפלאפון בבית לעיתים, וכך תוכלו לגלות שוב את היתרונות הנהדרים בכך שאינכם זמינים כל הזמן, בכל מקום.

• ולסיום, זרקו את ה"הלו" ואת ה"כן" לפח כשאתם עונים לשיחה נכנסת. במקום אמצו מילים חיוביות וחמות כגון: "שלום" או "בוקר טוב".

למסכים יש תכונה מהפנטת. הם מושכים לנו את העין ואם זה לא מספיק, עולם ההתראות האינסופיות שאנחנו חיים בו, גם הוא מושך אותנו אל המסך ללא הפסקה.יש  למצוא את  המינון הנכון של צריכה דיגיטלית, נימוס וכבוד הדדי בחברת אנשים.במינון נכון, זה לא כמות זמן מוחלטת, אלא ביחס התנהגותי. אם אתה מכבד את האנשים שסובבים אותך, דואג לבריאות שלך ושל הסביבה שלך ויודע לשים לב לניהול הזמן שלך – אפשר עדיין להפיק ממסך נייד את המיטב. זה עניין של חינוך: לא לנהוג/ללכת/לרכב על אופניים תוך כדי שימוש בנייד, להשתיק את המכשיר כשהסיטואציה מאפשרת, להגדיר לעצמך מסגרת זמן יומית שאינה תלויה או קשורה במסך, רצוי שהיא תכלול אינטראקציה עם אנשים נוספים. בשורה התחתונה מדובר בתעדוף ומשמעת. הכי קל להאשים את המכשירים, ולא את מי שבוחר באופי השימוש האישי שלו בהם.

שימוש מושכל במסכים

השימוש בטאבלט במערכת החינוך

כידוע לאחרונה בעולם ובארץ הוחל להכניס טאבלט למערכת החינוך. בשלב הראשון כל ספרי החינוך עברו תהליך של דיגטליזציה  ואפשר לצפות בספרים על ידי טאבלטים. רב הספרים יכולים להיקרא גם באנדרואיד גם ב- IOS  וגם בקינדל של אמזון. טנו רואים בעיקר שהשימוש בטאבלט במערכת החינוך הוא בעיקר הפיכה של הספר הכתוב לספר דיגיטלי שמטרתו להוריד את מחירי הספרים.

השימוש בטאבלט במערכת החינוך ,לדעתי, כנהוג בחו"ל  בעיקר ,יש בצורך ברשת (wi-fi )  בארץ אין דרישה כזאת, כל הספרים יורדים לטאבלטים ונמצאים שם. אבל יש להשתמש בטאבלט ברשתות חברתיות ובאפליקציות למידה שונות שיביאו ללימוד חוויתי בעל משמעות.

השימוש בטאבלט במערכת החינוך גורם לשינוי בתפקיד המורה . המורה חייב להשתמש באטבלט ולהעביר את החומר הנלמד וזאת על ידי שימוש במולטימדיה דוגמת סרטים, מצגות וסריקה של חומר כתוב. לחלק מהגישה לחומרים היה חובה התחברות לרשת. בחלק מבתי הספר העלאת החומר הכולל מערכי שיעור ותוכן דיגיטלי והם מעלים את זה לטאבלטים תוך שימוש ועזרה של ספק חיצוני.

להורים יש תפקיד חשוב בתהליך, כי עליהם מוטלת לרכוש את הטאבלט את ספרי הלימוד- התוכן הדיגיטאלי.

יש שיפור בציוני תלמידים בעיקר החלשים. יש למידה  בחברותא, הקבוצות עושות את הכל תהליך הלמידה דבר עוזר לתלמידים בעיקר החלשים המחוננים הם אלה שבעצם מנהלים את תהליך הלמידה בקבוצות המורים הפכו להיות מנהלי התהליך הלמידה ולא מעבירים את החומר כבעלי הידע, יש תהליך של למידת חקר.

בשימוש בטאבלט במערכת החינוך-תהליך הלמידה לא מוגבל במקום ובזמן הוא יכול להיות בבית ,בספריה במוזאון, ולא רק בכיתה בבית הספר. הלימודים יכולים להיות גם אחר צהרים בשעה שבית הספר סגור.

מתצפיות שנערכו ושאלונים שהועברו בבית הספר נמצא כי שיטת למידה מתוקשבת זו מגבירה את המעורבות של התלמידים ומגבירה אצלם את המוטיבציה. מבחינת ההוראה הפעילה יש כאן שילוב של זמינות מידע , נגישות המחשה ויכולת להשפיע על יצירת התכנים הלימודיים.

המורה מנהל את תהליך הלמידה ואף לעיתים משתלט עלין וזאת על מנת לכוון את התלמידים לידע המצופה מהמורה, הייתי אומר שתפקיד המורה הוא למנוע בירבור ולנתב את התלמידים לידע המצופה מהם על פי מערך השיעור.

שימוש בטאבלט כספר דיגיטאלי

באופן בסיסי אפשר להבחין בין שני מודלים עקרוניים של "ספרי לימוד בפורמט דיגיטלי". המודל הראשון והפשוט ביותר הוא "סריקה" של ספר קיים מפורמט מודפס לפורמט דיגיטלי, ללא כל שינוי בתכנים או באפשרויות הלמידה באמצעות הספר. . המודל השני מאפשר שינויים, אפשרויות נוספות והתאמה ויזואלית ו/או תוכנית של הספר לסביבת העבודה הדיגיטלית. בבסיס הגישה השנייה טמונה הנחה כי יש מקום להתאים את הפורמט לטכנולוגיה ולנצל את יתרונותיה, ולא רק "לשעתק" את הפורמט. כמובן, מרחב האפשרויות של המודל השני הוא כמעט אין-סופי: הערות, קישורים, סרטוני וידיאו, קטעי האזנה, משימות לתלמידים ועוד כהנה וכהנה אפשרויות. ספר כאמור יכול להפוך לבסיס רחב מאוד ללמידה ולמעין סביבת למידה.

שימוש באינטרנט בחינוך

אנו נמצאים בשלב של שימוש באינטרנט בחינוך ,מערכת החינוך עברה שלבים רבים ובעשרים השנים אחרונות אנו במצב שכבר הכנסנו את המחשב לבית הספר, בנינו תשתיות לאינטרנט, הקמנו בבית הספר רשת אלחוטית WIFI . ועכשיו לדעתי הגענו לשלב של הפיכת בית הספר למרכז למידה.

עם כניסת המחשב למערכת החינוך עלתה השאלה מהו תפקיד המורה, כניסת המחשב  וטכנולוגיית המידע הנה חידוש הדורש שינויים בשיטת ההוראה ובתפקידו של המורה בכיתה. הנחת היסוד שלנו שתמיכת המורה בשינוי היא תנאי הכרחי להתרחשות התהליך.

הכנסת המחשבים לבית הספר ושימוש ברשתות חברתיות  דורשת את השתתפות המורים, ללא השתתפות זו אין מערכת החינוך יכולה להכניס את טכנולוגיית המידע למערכת, מכאן נקודת המוצא שלמורה יש תפקיד חשוב בהכנסת טכנולוגיית המידע למערכת והצלחת התהליך.

מערכת החינוך ושימוש בטכנולוגיית המידע

המפתח  להפעלת טכנולוגיית המידע ובתוכם רשתות חברתיות ,תלוי  במורים ,לכן  כדי להשיג את היעדים המצופים, נעוץ בהכשרתם של המורים בתהליך  הפעלת המחשב  ושימוש במדיה חברתית בתהליך ההוראה. הצטיידות של בתי הספר בחומרה ותוכנה ושיפור יכולת הגלישה איננה מספיקה. הגורם החשוב הוא לפתח מומחיות של המורה בשימוש  יעיל בציוד ,בתוכנות ובמדיה החברתית . יש   צורך ברכישת "אוריינות מחשב".

תפקיד המורה בשיעורים מבוססי  מחשב ורשתות חברתיות.

להתנהגותו ולתפקודו של המורה בסביבת הלימודים מבוססת מחשב יש למורה תפקיד מכריע בהשגת  התוצר הלימודי , על המורה לספק את המיומניות הטכניות לתלמיד על מנת לתפעל את המערכת, המורה צריך להיות קשוב לבעיות הנובעות מתהליך הלימוד , לכן הוא צריך לנהל את תהליך הלמידה:

:     שליטה במחשב בתוכנות וברשת החברתית  והכרת הפעולות המבוססות בו.

:     שליטה באפיק הרשת החברתית הנבחר ומה אפשר להפיק ממנה.

:     שליטה בתוכנית הלימודים ומבנה התוכן שלה.

:     שימוש  מושכל בטכנולוגית המידע, על מנת להשיג אינפורמציה רלוונטית לתחום התוכן בו התלמיד לומד/ חוקר .

:     מענה מקשר ,מתווך בין הכלי הטכנולוגי לתלמיד ובעיותיו במידת הצורך.

בעקבות השימוש במחשב ,באינטרנט   וברשת החברתית המורה איננו בעל הידע העיקרי, הידע הנרכש הוא תוצאה של חיפוש במאגר המידע. המורה תפקידו לנהל את הידע עליו ללמד את התלמיד לשאול שאלת חקר, ומה המידע העיקרי ומה המידע השולי, אחרת התלמיד ילמד להיות טכני וילמד רק להעביר ולהעתיק קבצים ושורות ולא ילמד למצוא מידע עקרי, "חיפוש מידע לשם עיבוד בתבונה- עקרונות יסוד לפיתוח מערך הוראה המשולב מאגר מידע." .תפקיד המורה הוא הנחיית התלמיד בתהליך הלמידה.

שיטת ההוראה ואסטרטגית הלמידה היא כלי החשוב ביותר שהמורה בוחר, דבר המשפיע על תהליך הלמידה, בלמידה באמצעות המחשב  יש מקום חשוב לתפיסת תפקיד המורה לא מעל התלמידים אלא לצדם  (בתהליך הלימודי).

הכלים שמציעה טכנולוגית המידע הם בעלי פוטנציאל רב במיוחד לסביבה לימודית גמישה  תפקיד המורים  הוא לעבד ביחד עם התלמידים תוכנית מתאימה לצורכי הלימוד שלהם, ולספק להם תמיכה ע"י הדרכה, הפניה  למקורות המידע ושימוש באמצעים טכנולוגים .

עם כניסת המחשב וטכנולוגיית המידע  למערכת החינוך השתנה תפקיד המורה, המורים צריכים להתאים את עצמם  לא רק שינוי בתחומי הידע, אלא גם בצרכי הלומדים, לכן המורה חייב ליצור סביבה לימודית  ,שתעודד צורות מגוונות של למידה בעזרת מחשב, ובמיוחד שימוש ברשתות חברתיות.

המורה הבוחר באסטרטגיית למידה בעזרת מחשב  חייב לקחת בחשבון את הגדלת העומס המוטל עליו, העבודה במחשב מביאה מורים רבים לעבור משיטת הוראה פרונטלית להוראה מותאמת (אדפטיבית) ליחידים או למוד בצוותים קטנים .

תהליך הלמידה המומלץ למורים , הוא לימוד בצוותים (גם של תלמידים וגם של מורים)  בלימוד  בין תחומי כך שיש מספר נקודות  ראיה לנושא החקר. וכך יש קשר של החומר הנלמד לנושא אותנטי  הכרה או הזדהות עם השינוי  יצליח להטמיע את תהליך השינוי קרי הכנסת טכנולוגיית המידע  לביה"ס.

מערכת החינוך חייבת לצאת מנקודת הנחה שיש להוציא תלמיד  למשק של שנות ה-2000 ולתת את הכל המיומניות על מנת שיוכל להשתלב במשק מתפתח זה.

תפקיד המורה לדעתי, הוא לנהל את תהליך הלמידה , ואיך לנהל את תהליך דבר תלוי מחשב. וכמובן ברשת האינטרנט דוגמה לכיתה בשימוש בגוגל ובישומיו לדעתי כך יראה בית הספר בעתיד.