האם גם בית הספר שלכם ישן?

האם גם בית הספר שלכם ישן?

האם גם בית הספר שלכם ישן? נשאלת האלה, יש בתי ספר עתיקים שנבנו אף בסוף המאה ה19 שמשמשים כבתי ספר. בית הספרתפקיד מכריע  בחברה  בתהליך החיברות – הסוציאליזציה של הפרט,  לא הבלעדי כי גם למשפחה יש תפקיד חשוב. בית הספר הוא כלי ומכשיר להפצת הידע.

כיום בתי הספר הם לא אחראים על הידע (אפילו לא משרד החינוך), ועל מנת לצירוך ידע לא צריך אף מוסד חינוכי, אפשר כיום למצוא את הידע ברשתות החברתיות ובאינטרנט ולא חייבים להשתמש בביה"ס ככלי בו נצרך הידע.

ידע- לא חייב בית ספר

ידע- לא חייב בית ספר

אז איך נצרוך ידע?

אם הגענו שאנו יכולים לצרוך ידע ואין אנו חייבים את בית הספר לשם כך, נשאלת השאלה למה אנו צריכים את בית הספר, לא אפרט פה יותר מדי אבל בית הספר הוא הכלי החשוב ביותר בתהליך הסוציאליזציה של הפרט, על מנת שהתלמיד ימצא את מקומו בחברה. בית הספר יכול להפנות את התלמיד על המידע הידוע על מנת להפוך את התלמיד ללקט את המידע הרלוונטי ללימוד.

shutterstock_137092964

 הכישורים שמערכת החינוך בישראל רוצה להקנות לבוגריה לצורך פיתוח רמת התעסוקתיות ועידוד השתלבות מיטבית בחברה ובעולם העבודה של המאה ה-21 כפי שצריכים להיראות על פי תפיסתם של מנהלי מערכת זו, לאור ההתפתחויות הרבות בטכנולוגיות מידע ותקשורת.
טכנולוגיות המידע והתקשורת הציפו את העולם במידע רב. באמצעות האינטרנט מידע זה נגיש לכול וזמין בכל עת. הוא פתוח, חשוף אך גם פרוץ ובלתי מבוקר‏‏. אחד היעדים שהוגדרו חשובים של מערכת החינוך הוא להכשיר את התלמידים לחיים בחברה תקשורתית ועתירת מידע, כך שיוכלו להפיק תועלת מן המידע הנגיש להם באופן בטוח‏‏. כמו כן, חותרת התוכנית לפתח אצל התלמידים יכולות יזמות, אינטגרצית ידע ויצירתיות באמצעות הכלים הדיגיטליים החדשניים.(ויקיפדיה).

מערכת החנוך הגדירה מהן המיומניות שבהם התלמיד צריך לרכוש במאה ה-21 (משרד החינוך):

מיומנויות המאה ה-21 כפי שהוגדרו בתוכנית להתאמת מערכת החינוך הישראלית למאה ה-21 הנן:

  • למידה שיתופית, יכולת לשתף פעולה בצוות, יכולת תקשורת טובה ויכולת הצגה יעילה.
  • טיפוח לומד עצמאי, יצירתי, סקרן, יוזם.
  • מוסריות, רכישת כללי התנהגות.
  • שימוש בכלי תקשוב.
  • אוריינות מידע.
  • חשיבה ביקורתית ויכולת לפתור בעיות.
  • פתרון בעיות, קבלת החלטות, והתמודדות עם שאלות פתוחות.

לכן כשאנו באים לבחון את בית הספר (ולא רק כמבנה) האם הוא באמת מתאים לרכישת מיומניות כפי שפרסם משרד החינוך או האם  בית הספר שלכם ישן?

אמיר לוז מומחה לשימוש ברשתות חברתיות בחינוך.

אמיר לוז מומחה לשימוש ברשתות חברתיות בחינוך.

אמיר לוז מומחה ברשתות חברתיות בחינוך.

אמיר לוז מומחה לשימוש ברשתות חברתיות בחינוך.

אמיר לוז מומחה לשימוש רשתות חברתיות בחינוך

אמיר לוז מומחה לשימוש רשתות חברתיות בחינוך

מהפכת המחשוב נמצאת באמצע יותר ויותר בתי ספר משתמשים ברשתות חברתיות על מנת לשפר את התהליך הלימודי. על מנת להשתמש ברשתות החברתיות , אנו צריכים כלים "טכנולוגיית הקצה" הכוללת טאבלטים ,מחשבים ניידים ואפילו סמארטפונים,

טכנולוגיית הקצה ברובה דורשת על מנת להתחבר לרשת האינטרנט רשת WIFI , הורים רבים לשימוש ברשת אלחוטית זאת מתנגדים בגלל חשש לקרינה? אבל לא עונים למה הם נותנים לילדיהם את הסמארטפון  שיש בו קרינה לא  פחותה.

אחרי שהסכמנו (או לא) שיש להשתמש בטאבלטים , אנו צריכים לדון באיזה טאבלט יש להשתמש במערכת החינוך לדעתי בגלל המחיר יש לתת להורים לבחור באיזה מכשיר לבחור, יש את המחשבים הניידים, טאבלטים- מחשבי לוח כמו איפד , טאבלטים בעלי מערכת הפעלה אנדרואיד, או טאבלטים עם מערכת הפעלה חלונות 10.

למה יש להשתמש בטאבלטים, כי בעצם יש לנו כבר אותם ואנו משתמשים בהם לא קשור לחינוך.

240_F_75990469_aqoU87dhviw4KWlFdWZiFdIFClGYNFCn

ואיך הטאבלטים יכולים לעזור לנו במערכת החינוכית? לדעתי  הטאבלטים נועדו להשתמש באפליקציות של רשתות חברתיות על מנת ליצור קשר, בין התלמידים בין המורים ואף בין גורמים שונים. הקשרים הללו והיכולות של המדיה החברתית יכולות לעזור בתהליך הלימודים.

לכן , אמיר לוז הוא בעד שימוש בטאבלטים ובאמצעותם ברשתות חברתיות  תוך שימוש ברשת הוי -פי לחיבור באינטרנט. מערכת החינוך שתשכיל לשלב גם את "טכנולוגיית הקצה"  וגם רשתות חברתיות תוכל ליצר את סביבת העבודה של המאה ה-21.

חומר קריאה מומלץ

הכיתה במאה ה-21

למה להשתמש ב BYOD במערכת החינוך

מומלץ לקרוא גם את זה 

חשיבותם של הרשתות החברתיות 1

חשיבותם של הרשתות החברתיות 2

לסיכום

פייסבוק

הרשת החברתית פייסבוק

הרשת החברתית פייסבוק היא הרשת הכי נפוצה כיום באינטרנט בעולם,  1.49 מיליארד איש משתמשים ברשת החברתית פייסבוק . לפייסבוק יש גם עוד שני רשתות חברתיות אינסטגרם וואטסאפ

800 מליון משתמשים בווטסאפ.
300 מליון משתמשים באינסטגרם

700 מיליון משתמשים ב"פייסבוק מסנג'ר " ההופך לכלי תקשורת חשוב.
אנו רואים בפייסבוק ונספחיה כרשת החברתית המובילה בעולם וגם בארצנו.

11817126_10102273327714831_2192599927441555101_n

 

 

 

 

 

מכאן השאלה אם כל כך רבים כבר משתמשים ברשת החברתית פייסבוק לא הגיע הזמן לרתום אותה  למאמץ החינוכי. במיוחד לקבוצות העוסקות בנושא מסויים אירועים בבית הספר וכן גם תקשורת עם ההורים והתלמידים מצד גורמים בבית הספר הנהלה,מורים וכד'.

השימוש ברשתות חברתיות הוא כלי עזר מאד חשוב בתחום ההוראה הלמידה הבנת החומר  וחיזוק הקשר בין התלמיד וביתו למערכת החינוך.

חלק ניכר של פעילויות חינוכיות ניתן להפעיל באמצעות אפליקציות חינוכית Educational Facebook) (Apps.
מרחב הכלים לצרכי למידה בפייסבוק ולהפעלת פעילות חינוכית באמצעות הפייסבוק, שרובם נכונים גם למדיה חברתית אחרת, הם למעשה מרבית הכלים הבסיסיים שמציעה מדיה חברתית. על ידי הכרה של כלים אלה לעומק, המגבלות והאפשרויות, ניתן להתאימן ולשלבן תוך כדי גילוי יזמות ויצירתיות לפעילויות חינוכיות מגוונות, ובכך לשפר את איכותן ותוצאותיהן בקרב הלומדים. שימוש כלים לייצוג אדם או לייצוג נושא תוך צורות ייצוג קיימות בפייסבוק: עמוד אישי, קבוצה, דף אוהדים, שימוש בכלים לשם ארגון מסגרת המשתתפים בקהילה, או בקבוצה פתוחה, סגורה או סמויה. הקמת דיון, עדכון ושיח ב"קיר" קבוצתי ייעודי על פי נושא או מטרה לימודית כמובן ,עם אפשרות יישום אינטראקציה שיתופית הכוללת שיתוף ושרשור הודעות כתגובות ועדכון הודעות, כולל תגובות הלומדים כמשוב אישי בהקשר הלימודי והחברתי. שניהול צ'אט בין חברי קבוצת לימוד לצורך עדכון סינכרוני בתהליך הבניית מידע שיתופי וכד'. שליחה וניהול הודעות ועדכונן השוטף . אפשר להשתמש בפייסבוק לשיווק ופרסום מידע נתון לקבוצת משתמשים נתונה דבר שאני משתמש בו די הרבה הוא  ניהול ושיתוף מסמכים .
אפשר וצריך להשתמש בניהול ופרסום אירועים או אפילו בעריכת עריכת סקרים  העלאת תמונות, תיוגן ופרסומם להקשרים חינוכיים  שימוש בתמונה וידאו או שמע להרחבת הידע הניצבר הקמת  דפים יעודיים לקישורים והפניות וכלי לאסוף תגובות  כלי משוב: תגובות, "לייק", הודעה קבוצתית ואישית.

אפשר לקרוא את עמדת משרד החינוך:
http://bit.ly/1gmVs3z

רשתות חברתיות בחינוך

החינוך והמדיה חברתית

שימוש במדיה החברתית בחינוך.

לסיכום

השימוש ברשת החברתית הוא חיוני בתהליך הלמידה ורוב האנשים משתמשים בו אז למה לא בחינוך?

מכתב שקיבלתי על ההרצאה

מכתב שקיבלתי על ההרצאה

מר אמיר לוז

ב – 15.7.15 התקיימה השתלמות קיץ טכנולוגית

והיית שותף כמרצה בנושא: טאבלטים בחינוך

ברצוננו להודות לך על השתתפותך

והרצאתך המרתקת עד מאוד

משתתפי ההשתלמות אף הם מביעים את הערכתם הרבה!!

יישר כח

ותודה על שיתוף הפעולה

עם הרבה הערכה.

בברכה,

רות שוקרון, רכזת תפעול ותחזוקה

מירי בנדיקט, רכזת טכנולוגית ומפתחת סביבות מקוונות

צוות מינהלת המחשבים, מנח"י

מר אמיר לוז   ב - 15.7.15 התקיימה השתלמות קיץ טכנולוגית והיית שותף כמרצה בנושא: טאבלטים בחינוך ברצוננו להודות לך על השתתפותך והרצאתך המרתקת עד מאוד משתתפי ההשתלמות אף הם מביעים את הערכתם הרבה!!   יישר כח ותודה על שיתוף הפעולה עם הרבה הערכה.   בברכה,   רות שוקרון, רכזת תפעול ותחזוקה מירי בנדיקט, רכזת טכנולוגית ומפתחת סביבות מקוונות צוות מינהלת המחשבים, מנח"י

ספר דיגיטלי

ספר דיגיטלי

מי לא חלם פעם לכתוב ספר  ובמיוחד  ספר ילדים?  את הספרים שאנחנו מקריאים
לילדים שלנו כתבו רבים וטובים, אולם למה שלא נמציא עבורם או ביחד איתם סיפור משלנו?

הספר הדיגיטלי הוא שימוש בכלי טכנולוגי על  מנת לפתח את הדמיון שלנו וליצור ביחד עם הילד , ספר דיגיטלי , בעל משמעות לנו ובעיקר לילד.

לפניכם כלי מדליק שמאפשר יצירה של סיפור דיגטלי לילדים.
יש בו את כל מה שצריך: עיצוב כריכה, אזורים לכתיבת טקסט, איורים ציורים , מקום לכתיבת הקדשה, אפשרות לתרגום הספר לשפות שונות בלחיצת כפתור ואפילו אפשרות לפרסום התוצר הסופי ברחבי הרשת. וכמובן ברשתות החברתיות.

אגב, השימוש בכלי הזה ביחד עם ילדים יכולה לחולל פלאים, לפתח את הדמיון ואת היצירתיות בהנאה.
ומה שהכי כיף זה שהכלי תומך חלקית בעברית.

סרט הדגמה המתאר את הספר הדיגיטלי

הספר בדיגטלי שלי לילד

האם טאבלטים מסייעים בכלל להוראה?

האם טאבלטים מסייעים בכלל להוראה? ללמידה? או להישגים? – האם מישהו בדק את זה? ואם בדק, האם על ילדים בבית ספר יסודי או רק על בוגרים בתיכון ובמכללה?

שאלתי למה  צריך את הטאבלט בבית הספר ?, את השאלות הפניתי למורים ממרכז הארץ ולתלמידים בגילים שונים. השתמשתי באפליקצית גוגל דוקס ושלחתי למורים, את התלמידים שאלתי בשיחה . להלן התוצאות: השימוש העקרי כפי שהתלמידים אמרו לי  שהטאבלט משמש במקום ספר לימוד זה קל לסחוב לא צריך להחליף וזה עדיף מספר המקורי.התלמידים משתמשים בספר דיגיטלי בשיעור , כלומר הטאבלט הוא לא רק ליופי אלא גם לשימוש בבית הספר. התלמידים אמרו שהם מורידים אפלקציות  חינוכיות (67%).

התלמידים סיפרו שהםמשתמשים בטאבלט כדי להתאים את הלמידה לצורכיהם (למשל להגדיל או להקטין את הכתב, לשמוע הקראה של טקסט וכדומה). הם קולטים חומר לימודי לא רק מטקסט אלא גם על פי תמונה צליל או סרטים דבר העוזר להם בקליטת התוכן הלימודי. מקרב המורים שמעתי כי אין בנמצא אפליקציות טובות בעברית המלמדות את התלמידים, לדעתם יש להנחיל כישורי שפה שניה (אנגלית) על מנת לשפר את הצורך הלימודי של התלמידים.

מכאן עולה כי השימוש השכיח בטאבלט הוא בעיקר כתחליף לספר לימוד. בנוסף, נראה שהתלמידים מעידים על עצמם שהם משתמשים באפליקציות של הטאבלט שסופקו להם כסביבת למידה (סימון על ספר דיגיטלי והוספת פתקים) וכי השימוש בטאבלט מאפשר הנגשה של חומרי הלימוד והתאמתם לצרכים לימודיים אישיים.

האם הלמידה בעזרת טאבלט משמעותית?

האם הלמידה בעזרת טאבלט משמעותית?

שאלתי את התלמידים האם הם לומדים גם אחרי שעות הלימודים ומצאתי שתהליך הלמידה  נמשך גם מעבר שעות הלימודים ,גם בבית מכאן אני מחזק את הדיעה כי תהליך הלמידה  הוא מעבר זמן ומקום

התלמידים רואים בשימוש בטאבלט חידוש  מרענן בתהליכי ההוראה, ובגיוון הדרכים להעברת המסר החינוכי אך חלקם מציין  שהמורים לא יודעים להשתמש בכלי ושיטות ההוראה מלבד ספר דיגיטלי אין מימוש בפוטנציאל, התלמידים צינו שהם גם משחקים בשיעור  במיוחד שהוא משעמם , מכאן אולי על דרך המשחק הילדים יוכלו להבין ולקבל את המסר החינוכי.

תהליך הלמידה עם טאבלט.

תהליך הלמידה עם טאבלט מאד מעניין לעומת תהליך  הלמידה המסורתית, התלמידים אומרים שיותר מעניין להשתמש בטאבלט מאשר בספר , והשימוש באפלקציות (המועטות) גורם ליותר עניין והנאה.התלמידים מדווחים על יותר נגישות וזמינות של החומר הלימודי והמורים משתמשים בענן (דווקא של גוגל) על מנת להשתמש בחומר לימודי ,מצגות שהועברו בשיעור מתן קישורים לסרטים, וסיכומי שיעור כפי שהתחמידים כותבים. התלמידים מסרו שהם יותר מרוכזים מבעבר והקשב בשיעור גורם להם להתעניין יותר בחומר הנלמד, המורים מציינים שהם משתמשים בגוגל בעיקר על מנת בניית ,סקרים ובשאלונים האינטראקטיביים לתלמידים על מנת לשפר את תהליך ההוראה.

גוגל דוקס בשימוש בחינוך

נמצא שהרבה מן המורים משתשים בכוכל םורום על מנת לערוך סקרים שאלות ומחנים דיגיטליים.

 נושא נוסף בו התלמידים אמרו לי שהטאבלט בהתארגנות הלימודית כלומר  התלמידים לא שוכחים או מעבדים חלק מהחומר , יותר קל  (משקל) לקחת טאבלט מאשר ספרי לימוד. השימוש בטאבלט עוזר לארגן את החומר הלימודי על פי נושאים. לפעמים התלמידים אמרו שדף עבודה אבד להם מה שקורה פחות בשימוש הטאבלט. וכן האפשרות בלמידה באמצאות האינטרנט נותנת לתלמידים לחומר רקע נוסף לשיעור. מצד שני יש גם הפרעות בתהליך הלמידה שהנפוצה ביניהם היא " לא הטענתי את הטאבלט" , איבוד המכשיר שבר מסך. תלמיד אף סיפר לי שהייתה לו תקלה במכשיר, והמכשיר היה שבועיים  בתיקון והוא נאלץ ללמוד ללא טאבלט דבר שפגע בו קשות.. תלמדה אחרת סיפרה שנמחק לה הספר והייתה צריכה לחכות יותר משבוע עד אשר בא התומך שהטעין לה את הספר מחדש.

כל המידע נמצא באינטרנט

כל המידע נמצא באינטרנט
luz.co.il

הטאבלט הופך להיות ספר דיגטלי, הרבה מהתלמידים אמרו שהם גם מאד אוהבים לשחק בשיעור דבר שמפריע בקליטת החומר הלימודי ,המורים מתייחסים לזה ומכנים זאת כהסחה מהחומר הלימודי. השימוש ברשתות חברתיות  בשיעור (בעיקר בפייסבוק מסנג'ר) גם הוא גורם להסחה. (איפה הימים שבהם היינו מעבירים פתקים).

בעיה נוספת זה חיי סוללה קצרים בגלל שימוש באפלקציות רבות יש לחשוב על הטענת המכשירים תוך כדי תהליך  הלמידה.

 לפי המחקר הקטן שעשיתי מצאתי שרוב המורים וכמחצית התלמידים דיווחו כי למידה בדרך זו עשויה לתרום לגיוון בשיטות הוראה,  מעניין שהתלמידים של בתי הספר היסודי רואים בלימוד באמצעות טאבלט גורם יעל יותר לתהליך הלמידה מאשר התלמידים בתיכון. התלמידים מוסרים ששימוש בחומר הלימודי בטאבלט  מאפשר  יותר זמינות ולנגישות של מידע, לעבודת צוות ולהמשכיות הלמידה גם שעות אחר הצהריים (ובשבת שבית הספר סגור). ממצאים דומים עלו במחקרים נוספים שעסקו בהטמעת טאבלטים בלמידה, בעיקר בנושא רציפות הלמידה, תרומה למוטיבציה ללמידה ונגישות למידע. שימוש בטאבלט מאפשר לתלמידים עבודה בצוות בתהליך הלמידה וכך מבוטל עניין של "המרחק הפיזי"  מבית הספר  ויוצר אינטרגרציה בין תלמידים שבאו מאזורים שונים.

כמו כן שימוש ברשתות חברתיות גורם לשיפור הקשר חברתי בין התלמידים.

ממצא נוסף שמצאתי הוא  יכולתם של התלמידים להתאים את הלמידה לצורכיהם האישיים, וזאת אומר התלמידים משתמשים במצלמה לצלם את הלוח לאחר השיעור , חיפוש סירטונים ומידע  נוסף ברשת על החומר הנלמד. התלמידים משתמשים ביכולת של הגדלת טקסט על מנת לראות טוב יוצר את החומר הנלמד, בסירטונים הם יכולים לראות כה עמים את החומר הנלמד עד שיבינו, במידה והם לא מבינים הם פונים לתלמידים וגם למורים  ובמיוחד חיפוש חומר המרשתת על מנת לקבל הסבר נוסף.

באמצעות הטאבלט החיבור לרשת נותן שאתה מחובר און ליין לחומר הלימודי

באמצעות הטאבלט החיבור לרשת נותן שאתה מחובר און ליין לחומר הלימודי

המורה הוא לא בעל הידע ותפקידו בשילוב טכנולוגיית המידע הוא הופך מבעל הידע למנהל  תהליך הלמידה. המורה המלמד באמצעות הטאבלט יכול לאפשר לכל תלמיד לפתח את סביבת הלמידה האישית שלו במסגרת הלמידה הכללית, שהיא לרוב אחידה יותר, ובכך ליצור פדגוגיה ייחודית בסביבת לימודים המאפשרת להתמקד בו בזמן הן בפרט והן בכלל, הן בבית הספר והן בבית התלמיד.

דבר נוסף התלמידים וגם המורים מסרו לי שהם לא רק עובדים בטאבלט אל גם באמצעים אחרים כמו לפטופים , ומחשבים ניידים. השימוש בענן הלימודי הוא יותר יעיל ומהיר בשימוש ברשת קווית בבית מאשר שימוש ב-WIFI , התלמידים וגם המורים משתמשים בוואטספ בטלפון הסלולרי (האפליקצייה לא עובדת בטאבלט) כלומר התלמידים  וגם המורים משתמשים לא רק בטאבלט בתהליך הלימודי הם משתמשים במכשירי קצה אחרים.

 

אינטרנט

אינטרנט

הגלישה באינטרנט במהירות 100 מגה האם זאת גלישה מהירה, הגלישה באינטרנט בארץ היא איטית יחסית לעולם אבל מה מצבנו באמת?

 

http://www.washingtonpost.com/blogs/govbeat/wp/2015/01/08/how-state-internet-speeds-compare-with-countries-around-the-world/

באמצעות הטאבלט החיבור לרשת נותן שאתה מחובר און ליין לחומר הלימודי

באמצעות הטאבלט החיבור לרשת נותן שאתה מחובר און ליין לחומר הלימודי

מעורבות הורים

מעורבות הורים

 

מעורבות ההורים בבית-הספר חיונית לבית הספר.  מגע רציף בין ההורים למורים עשוי להפוך את בית-הספר למוסד קרוב ומוכר עבור ההורים, המאפשר להם להשפיע על צביונו ולהיות מושפעים ממנו. תלמידים מפיקים תועלת מכך שבין הבית לבין בית-הספר שוררים יחסים של כבוד הדדי וקיימים ביניהם ערוצי תקשורת פתוחים", (חוזר המנהל הכללי ס"ד/4(א))

מעורבות הורים

מהי מידת מעורבות הורים בתהליך החינוכי בכלל ובהכנסת טאבלטים בפרט?

למורים ולהורים אינטרס משותף לקידום הילד בכל התחומים. שיתוף פעולה בין המורים להורים, יביא לפיתוח אחריות משותפת אשר תתרום להצלחת מטרות החינוך.  שיתוף זה יכול לבוא לידי ביטוי ברבדים שונים הכוללים דיווח מידע, גיבוי הדדי, התייעצות משותפת והחלטות מתוך כיבוד זכות ההורה להיות שותף בתהליך החינוכי של ילדו.

על מנת לקיים דיאלוג רציף ומשמעותי של מורים-הורים על המורה לפתח רגישות מקצועית והתחשבות בצורכי ההורים, תוך התייחסות מלאה לשיקול הדעת של הצוות המקצועי בבית-הספר.  יחסי גומלין תקינים וכבוד הדדי בין ההנהלה ההורים, המורים והתלמידים, הינם הכרחיים לקיומה של מערכת בית ספרית תקינה.

מאמר על מעורבות הורים

החברה הישראלית נמצאת בעיצומו של תהליך (פרידמן ופישר, 2002), שבו ההורים מבקשים לממש את זכותם להשפיע על החינוך הניתן לילדיהם בבית הספר.

באמצע שנות ה-80 הפכו מושגים כמו "התערבות ומעורבות" , "השבתות הורים" , "בתי ספר ייחודיים" , "חינוך אפור" , להיות "בג"צים" ו"פיטורי מנהלים ומורים על ידי הורים" מרכזיים בדיונים העוסקים בתהליך החינוכי.

בחוזר מנכ"ל תשסב/1( 4 בדצמבר 2001( קובע משרד החינוך: "להורים אחריות על חינוך ילדיהם, ויש להם הזכות והחובה להיות שותפים בתהליך החינוכי המתרחש בבית הספר והמשפיע על חיי ילדיהם גם מחוצה לו." וגם "בין מורים להורים רצוי שיתקיים שיתוף פעולה המבוסס על אמון הדדי . עבודה משותפת של בית הספר וההורים היא חלק בלתי נפרד מיצירת אקלים בית ספר חיובי, התורם להגברת מוטיבציה ללמידה ולשיפור ההישגים הלימודיים, החינוכיים, החברתיים, הערכיים והקהילתים."

לפי חוק חינוך ממלכתי  תש"ג 1953 יש להורים עמדה ויכולת לקבוע מה תכני הלימוד הנוספים שהם רוצים ללמד את ילדיהם: לפי דרישת הורי תלמידים במוסד חינוך, רשאי השר, בתנאים שנקבעו בתקנות, לאשר למוסד תכנית השלמה אחרת מזו שנקבעה על פי סעיף 5.

ועדי הורים כיתתיים וועד הורים מוסדי (נציגות הורים בית-ספרית) ייבחרו אך ורק על-פי תקנון ארגון ההורים הארצי".  בפועל, נציגויות הורים פועלות ברוב רובם של בתי-הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים בארץ ובמיעוטם של בתי-הספר הערביים,  וכמעט אינן קיימות בחינוך העצמאי[2]. מאידך, אין ועדי ההורים מוסמכים להתערב בהחלטות פדגוגיות של בית-הספר (בודאי שלא בתחום של העסקת מורים ואופן עבודתם), וזאת למרות שמבחינה חוקית, ניתנה בחוק חינוך ממלכתי להורים מידה מסוימת של השפעה על תכנית הלימודים הבית ספרית (עד כדי 25% ממנה, תוך התניה שההורים או הבעלות ישאו בהפרש העלות הנובע ממנה לעומת "תכנית היסוד", וזאת כאשר שלושה רבעים מחברי ועד ההורים תומכים בכך[3] ובאישור השר[4]). בפועל, כמעט ואין ניצול ממשי של סעיף זה בחוק מטעמים רבים, אשר רובם קשורים בחוסר מעורבות אמיתית של ההורים בנעשה בבית הספר או מניע חלש לפעול בתחום הנתפס כסמי-פרופסיונאלי.  ברמה הארצית ארגון ההורים פועל לקדם יעדים שונים, ובהם ביטול תשלומי הורים, הארכת יום הלימודים, מתן שיעורי עזר במסגרת בית-הספר וגיבוש הצעות לטיפוח מעמד המורה בישראל.

(החומר מצוטט ממשרד החינוך)

 לכן מעורבות הורים בתהליך החינוכי חשובה ביותר במיוחד עם הכנסת טכנולוגיית המידע לבתי הספר האתר הבית-ספרי יכול להיות מקור למידע עשיר להורים על אירועים ופעילויות, על שיעורי בית, על תכניות לימודים, וכד'. דואר אלקטרוני מאפשר העברת הודעות בתפוצה גדולה ובמהירות לציבור גדול של הורים.

למרות התנגדות משרד החינוך יש לראות ברשתות החברתיות ככלי חשוב בתקשורת בין הנהלת בית הספר והמורים לבין ההורים . ההורים יודעים שאם יש להם שאלה כלשהי, בעיה או בקשה, הם יכולים לשלוח אי-מייל  פוסט SMS למחנכת, שתחזור אליהם במהלך היום.  בחו"ל משתמשים בעיקר בקבוצות סגורות בפייסבוק או בטוויטר להעביר מסרים  להורים , מתוך כבוד והערכה, לתהליך החינוכי הכולל לעיתים מסרים על תפקוד שלילי של הילד.

הכרעה הורית משרד החינוך משווק להורים פרויקט ניסיוני ומבקש את הסכמתם של 70% מהורי השכבה על מנת להצטרף אל הפרויקט הכולל שימוש בטאבלט במערכת החינוך, כלומר , על פי הנוהל שקבע משרד החינוך, הסכמה בכתב לרכישת הטאבלטים, של הורי 70% מהילדים בשכבה הרלוונטית, מהווה תנאי הכרחי להנהגת התוכנית. יש לציין, כי עצם החוקיות של מיזמי הטאבלטים במימון הורים ברור שבכל קבוצה גדולה של אנשים יימצאו דעות שונות – חלק מההורים תומכים בהצטרפות ומשוכנעים שטאבלט אישי יקדם את חינוך ילדיהם, בעוד שאחרים מתנגדים בתוקף משלל סיבות (. עם הזמן נוצרות  בקרב ההורים קבוצות של תומכי הפרויקט, שמנסות לשכנע הורים נוספים להצביע בעדו; מולם פועלים המתנגדים, שמדגישים את חסרונותיו ואת הבעייתיות שבחתימה על מסמך שמחייב את ההורים עד כיתה י"ב.

למשל

הורי הוד השרון ממשיכים לסרב להכנס למיזם הטאבלטים: גם בבית ספר לפיד הצביעו היום הורי שכבה ד' העולה לה' נגד המיזם.

בית ספר לפיד הינו כעת בית הספר השני בהוד השרון (בנוסף לבית ספר המגן) אשר למרות שמסיים שנת פעילות ראשונה עם מיזם הטאבלטים, הורי השכבה שאמורה להכנס לפרוייקט בשנת הלימודים תשע"ו מצביעים נגדו, עם שיעור הצבעה ומעורבות גבוהים מאוד. להלן התוצאות –

מתוך סה"כ של 108 משפחות בלפיד, 90 הצביעו.
בעד מיזם הטאבלטים – 35
נגד מיזם הטאבלטים – 55
כאמור 18 משפחות בחרו שלא להצביע.

משרד החינוך מנסה בכל דרך להכניס את לימוד טאבלטים לחינוך, זכות ההורים להתנגד להחלטה זאת  יש להאבק בצורה חכמה כי נלחמים לפעמים באינטרסים לא מוצדקים למשל מתן מימון ותמיכה למי שמכניס את הפרויקט לבית הספר. אני יוצא כנגד חיוב הורים , אין לחייב הורה אלא להגיע להסכמה על מנת להכניס טכנולוגיה  חינוכית, אני מתנגד לשימוש בכפייה בתהליך הלימודי.ובמיוחד בכפייה בשימוש בטגנולוגיית המידע.

תוכנית התקשוב –

משרד החינוך מזה מס' שנים מקדם תקשוב בבתי הספר, החל מיסודי, דרך חטיבות הביניים ועד התיכונים.
* בשלב ראשון, הוקמו חדרי מחשבים ששימשו את כלל התלמידים בבית הספר במס' שעות מצומצם.
* בהמשך, הוכנסו לכיתות מקרנים, מחשב נייד למורה ולעיתים אף לוח חכם.
* לאחר מכן, במסגרת תוכנית התקשוב הלאומית, נרכשו בתקציבים של המערכת אמצעי קצה ניידים מסוגים שונים, שתוחזקו ע"י בתי הספר ועמדו לרשות התלמידים. חלקם בשימוש אישי וחלקם בניוד בין התלמידים ובין הכיתות.
* לאחרונה, במסגרת תוכנית התקשוב – המאה ה-21, הכריז משרד החינוך על מודל BYOD – Bring Your Own Device. כלומר, משרד החינוך קיבל החלטה לצייד את כל תלמיד באמצעי נייד אישי במימון ההורים ובאחריותם.

טכנולוגיה בשירות הפדגוגיה –

באופן כללי, מערכת החינוך צריכה לשאוף לשיפור מתמיד, הן בהיבט הלימודים כשלעצמם ואיתו בהישגים. אך גם, ולא פחות חשוב מכך, בחינוך איכותי, המתייחס להתפתחות הריגשית, החברתית והערכית של התלמידים כיחידים וגם כחלק מהחברה.
לכן, כאשר מבקשים ליישם מודל חינוכי כזה או אחר, יש לבחון מהם היעדים ארוכי הטווח, מהן המטרות האופרטיביות וכיצד המודל משרת מטרות אלו. כמו-כן, יש לבחון את התאמת המודל לגיל הלומד ולהתפתחותו הריגשית, החברתית, השיכלית והפיזית.

בעיון במחקרים ובדבריהם של אנשי אקדמיה וחינוך, וגם מתוך אינטואיציה והגיון בריא, נראה כי שילוב של טכנולוגיה במערכת החינוך יכולה להביא תועלת רבה. לכן, השאלה אינה האם לשלב טכנולוגיה, אלא כיצד לעשות זאת? באיזה מודל (אחד או יותר)? באיזה גיל? לאילו שימושים? ובאיזה היקף שימוש?

נתייחס לרגע לשכבת גיל בית הספר היסודי – משרד החינוך, בבואו ליישם את מודל BYOD, מתקשה להציג מחקרים אקדמיים או דו"חות מחקר המבוססים על ניסיון המערכת, בארץ או בעולם, ואשר מעידים בבירור או ברמיזה על תועלת מוכחת ומשמעותית שצפויה מיישום מודל זה. יתרה מכך, למרות ניסיון עיקש, במחקרים שנוגעים לקבוצת גיל זו, כל שניתן למצוא היה התייחסות לשיפור של מיומנות המורים בשימוש בטכנולוגיה לצד שיפור בהנאה של התלמידים מהשימוש בטכנולוגיה.
לכן נשאלת השאלה – על מה מתבססת החלטת משרד החינוך ליישם מודל שבו לכל ילד מוצמד מכשיר אישי?

יישום תשתיות התקשורת –

עד שנת 2012 דגל משרד החינוך בשילוב הטכנולגיה על בסיס מערכות תקשורת קוויות, באופן גורף. זאת מתוך הבנה כי עדיין לא ניתן להבטיח שיישום מערכות תקשורת אלחוטיות אינו מהווה סיכון בריאותי, בעיקר בקרב אוכלוסיות רגישות כדוגמאת ילדים ומתבגרים.

בשנת 2013 עדכן משרד החינוך את חוזר מנכ"ל בנוגע להוראות הבטיחות בנושא שימוש במערכות תקשורת בבתי הספר – "בתוך פחות משנה שינה משרד החינוך שלוש פעמים את הוראות הבטיחות באשר לשימוש בציוד תקשורת וכן מחשבים ניידים וטבאלטים מסוגים שונים ("אמצעי קצה") בבתי הספר, שפורסמו בחוזרי מנכ"ל. מהשוואת הנוסחים עולה כי בגרסה האחרונה, שפורסמה בחודש יולי, הוסרו חלק גדול ממגבלות הזהירות על שימוש ברשת תקשורת אלחוטית, הנחשבת למסוכנת יותר מבחינה בריאותית. באחת הגרסאות נכתב כי השינויים נדרשו "לאור קשיים ביישום"."http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2166271

בימים אלו, במסגרת תוכנית BYOD מעודד משרד החינוך את הרשויות המקומיות ובתי הספר לשלב את הטכנולוגיה באופן שיטתי ופרטני בכיתות הלימוד. את יישום פתרון התשתיות משאיר משרד החינוך לפתחן ולמימונן של הרשויות המקומיות. אלו, בחסות חוזר המנכ"ל וכמעט בלי יוצא מן הכלל, בוחרות ליישם את הפתרון הזול והנוח – רשת אלחוטית (WiFi).

כיון שאין מספיק מידע על ההשפעות ארוכות הטווח שבחשיפה לקרינה מרשתות WiFi, ברור כי על-פי "עיקרון הזהירות המונעות" Better be safe than sorry, בעיקר כאשר יש פתרון בטוח אחר בדמות רשת קווית.

לכן הורים יקרים ברצוני להציע לכם שאם אתם בעד או שאתם נגד יש להתארגן ולהשפיע על המערכת הבית ספרית

 

Visit Amir's profile on Pinterest.

 

חינוך מחדש

חינוך מחדש

 היקף השימוש בטלפון נייד בקרב משקי בית עם ילדים 12-15 בגילאי ב- 58.6  אחוז ממשקי הבית עם ילדים בגילאי 12-15, שהם כ- 229 אלף משקי בית, יש לפחות לילד אחד מכשיר טלפון נייד. על פי אומדן, שעור הילדים בני 12-15 במשפחות אלו, שלהם טלפון נייד, עומד על 50.0%. כלומר: שלפחות לאחד מכל 2 ילדים בגילאים אלו יש טלפון נייד. במונחי אוכלוסייה מדובר בלפחות בכ- 254 אלף ילדים בגילאי 12-15 שברשותם מכשיר טלפון נייד כאשר שעור הילדים שיש להם הטלפון הנייד עולה עם העלייה בגיל הילד.

• 70% מאוכלוסיית ישראל מגיל 12 ומעלה גולשים באינטרנט בפועל.

• ככל שרמת הדתיות גדלה כך גדל שיעור האנשים שאינם מחוברים לאינטרנט: רק 7.7% מהחילונים אינם מחוברים כלל לאינטרנט לעומת כ- 58% מהחרדים.

• ארבעה מתוך עשרה נשאלים (40.7%) שהגדירו את רמת הכנסתם כ”הרבה מתחת לממוצע” אינם מחוברים לאינטרנט ואולם רק כאחד מתוך עשרה נשאלים (8.7%) שהגדירו את רמת הכנסתם כ”הרבה מעל הממוצע”, אינם מחוברים לאינטרנט.

• הגולשים בגילאים 15-24 מבלים כחמישית מזמנם באינטרנט בגלישה בטלפונים סלולריים.

אנחנו רואים שרוב הילדים בישראל גולשים או משתמשים בטלפון סלולרי,טבלט או לפטופ על מנת לגלוש ברשת אבל לדעתי צריך לחנך מחדש את הת התלמידים על מנת שישמשו באופן תרבותי ומושכל בטכנולוגיה זאת.

manos-cel-1113fg-v-1063

מדריך יפה המורה על נימוסים והליכות פורסם בכלכליסט.

לא מוקדם בבוקר, לא בשעות הלילה

אין לשלוח הודעות sms לפני 8:30 בבוקר ואחרי 1:00 בלילה. במכשירים רבים צליל ההודעה חזק אף יותר מצלצול הטלפון, ועשוי להעיר פילים.

כמוכן מצאתי את ההסכם של נטע גורביץ:

כללים לשימוש בטלפון

1. הטלפון הזה שייך לנו. אנחנו קנינו אותו, אנחנו משלמים עליו. הוא נמצא אצלך אך ורק בהשאלה.
2. תמיד תשתף אותנו בסיסמה שלך.
3. לעולם אל תגיד, תכתוב או תשלח בטלפון דברים שלא היית אומר פנים אל פנים. תפעיל צנזורה עצמית.
4. לעולם אל תגיד, תכתוב או תשלח בטלפון דברים שאתה לא רוצה שאנשים אחרים יצטטו או יידעו. קח בחשבון שכול אינפורמציה שאתה מעביר בטלפון ניתנת לשכפול אינסופי.
5. לעולם אל תשתמש בטכנולוגיה הזאת על מנת לפגוע, להעליב, לשקר או להטעות אנשים אחרים. לעולם אל תשתתף בשיחות רבות משתתפים שבהן מתרחש אחד מהדברים האלה.
6. ברשתות חברתיות מותר לך לאשר רק אנשים שאתה מכיר באופן אישי.
7. לעולם אל תמסור לאף אחד ברשת את השם המלא, את מספר הטלפון או את הכתובת שלך.
8. הטלפון לא ישן איתך בחדר. אתה תיפרד ממנו מדי ערב בשעה 20:30 והוא יישאר בטעינה בסלון. הדבר היחידי שישן איתך בחדר הוא נעם. הטכנולוגיה של נעם מאפשרת לשחק איתו ללא חשש מקרינה.
9. הטלפון לא משתתף בארוחות, בנסיעות באוטו, בבילויים משותפים, בסיטואציות חברתיות. הוא לא מוזמן.
10. תמיד תניח את הטלפון בצד כשאתה מדבר עם אדם אחר. אתה ילד תרבותי ומנומס. אל תיתן לטלפון לשנות את זה.
11. אתה לא חייב לענות מייד. לא בוואטסאפ, לא בפייסבוק ורוב הזמן גם לא בטלפון. אתה ילד בן אחת-עשרה. לא מנהל חדר מיון.
12. בשעות בית הספר המכשיר נשאר בתיק למעט כדי להתקשר אלינו.
13. הטלפון שלך ממכר. זה הוכח מדעית. אתה תצטרך להפעיל את כוח הרצון כדי לא להתמכר אליו. תזכור תמיד: 98% מהצורך שלך להיות עם הטלפון נובע מהפחד לפספס דברים, אבל ב-98% מהזמן לא קורה בו שום דבר מעניין או חשוב. עד אתמול לא היה לך טלפון. נכון היה כיף? נכון שלא פספסת כלום?
14. תתרגל להשאיר מדי פעם את הטלפון בבית.
15. אל תצלם הכול כל הזמן: החוויות שאתה עובר נשמרות בזיכרון שלך לעד. בזיכרון של הטלפון הן יישארו רק עד שהוא ייאבד.
16. מוטלת עליך האחריות להשתמש בטכנולוגיה שאתה מחזיק ביד כדי לפתח ולהרחיב את עצמך. כשאתה משחק קנדי קראש או טמפל ראן אתה לא מפתח או מרחיב את עצמך. אתה מבין למה אנחנו מתכוונים.
17. תמיד, אבל תמיד, תענה כשאבא או אני מתקשרים אליך. תמיד.
18. לעולם תסמוך על שיקול הדעת שלך יותר מאשר על המכונה. גם אם כתוב בגוגל, גם אם ווייז אמר, גם אם אמרו בפייסבוק – שום טכנולוגיה לא מתקדמת יותר מהמוח שלך ושום טלפון לא חכם יותר מהלב שלך. וזה יהיה נכון תמיד.

המאמר של הטלפון הסלולרי – שילוב של טכנולוגיה מתקדמת ונימוס תמי לנצוט ליבוביץ

להלן מספר טיפים  בנימוסים והליכות לטלפון הנייד:

1. הטלפון הנייד נועד להעביר מסר – נסו לקצר את השיחה כמה שניתן, כך גם המסר יעבור בצורה אפקטיבית יותר.

2. כשאתם מתקשרים לטלפון נייד – הזדהו בשמכם בתחילת השיחה.

3. בילדותנו לימדו אותנו לא לדבר בפה מלא ולכן זה אולי יישמע מצחיק: אך הימנעו מדיבור במכשיר הסלולרי בזמן הארוחה.

4. אין לדבר בנייד במעלית, במהלך ישיבה, בספריות, בבתי חולים, בתיאטרון, בטיסה, כלומר, בכל מקום האוסר על כך או במקום ציבורי בו סביבתנו תרגיש חוסר נוחות.

5. כמו שיש פינות עישון שרק בהן מותר לעשן, אמצו לעצמכם פינה של פרטיות.

6. אם אתם נמצאים במקום ללא קליטה, הודיעו על כך לצד השני ותחזרו אליו מאוחר יותר. עדיף לדבר באווירה נינוחה ושלווה במקום לשאול "מה אמרת?" אחרי כל משפט.

7. מי חוזר למי אם השיחה נותקה? מי שהתקשר הוא זה שחוזר לאחר שהשיחה נותקה, אלא אם סיכמתם מראש על אפשרות אחרת. כלומר, מי שהתקשר ראשון הוא שמחדש שיחה שנותקה.

8. אם אתם מחזירים טלפון למי שידוע כפטפטן גדול, התחילו את השיחה במשפט כגון: "מר כהן, אני ממהר להחזיר לך שיחה לפני שאני יוצא לפגישה…"

9. שיחה ממתינה – כשאתם מתקשרים למישהו ושומעים צליל של שיחה ממתינה, אתם יודעים שהוא עסוק כרגע. עדיף לנתק את השיחה ולנסות שוב מאוחר יותר. עם זאת, אם השיחה מאוד חשובה ודחופה – תמשיכו לנדנד עד שיענו לכם.

10. כשאתם משוחחים בטלפון ושומעים צליל של שיחה ממתינה, אל תעברו אליה מבלי להקפיד על הכללים הבאים:
* התנצלו על כך שאתם עוברים לשיחה הממתינה ואמרו משפט כגון: "ברשותך, אני אענה,זו שיחה מחו"ל".
* הקפידו על שיחה קצרצרה עם השיחה הממתינה. אל תשכחו את האדם הממתין על הקו.
* כשאתם חוזרים לשיחה הראשונה, השתמשו במילת הקסם "תודה".

• בחרו צלצול נעים וערב לאוזן. זכרו שיש מסביבכם אנשים ולכן נסו גם להגדיר את הצלצול באופן כזה שהוא לא יהיה רועש או חזק מדי.

• נסו להימנע מלספר את תולדות חייכם או את כל מאורעות אמש במקומות ציבוריים כגון: אוטובוסים, תורים, בנקים וכולי. הקדימו תרופה לשיחה: אם אתם נמצאים בפגישה או בארוחה לדוגמא, עליכם לציין בתחילת הסעודה שאתם מחכים הערב לשיחה דחופה מהבן שבצבא או מכל אדם אחר, וכאשר הטלפון ירטוט, עזבו לרגע את השולחן וצאו מהחדר. אם תסננו שיחה נכנסת בלי להודיע מראש שאתם מחכים, הדבר עלול ליצור אצל הסועד עימכם את הרושם שמחר אולי גם הוא יסונן.

• הצעת ייעול: אם אתם מנויים על המכורים למכשיר הטלפון הנייד – זה הזמן להתחיל במלאכת הגמילה. "תשכחו" את הפלאפון בבית לעיתים, וכך תוכלו לגלות שוב את היתרונות הנהדרים בכך שאינכם זמינים כל הזמן, בכל מקום.

• ולסיום, זרקו את ה"הלו" ואת ה"כן" לפח כשאתם עונים לשיחה נכנסת. במקום אמצו מילים חיוביות וחמות כגון: "שלום" או "בוקר טוב".

למסכים יש תכונה מהפנטת. הם מושכים לנו את העין ואם זה לא מספיק, עולם ההתראות האינסופיות שאנחנו חיים בו, גם הוא מושך אותנו אל המסך ללא הפסקה.יש  למצוא את  המינון הנכון של צריכה דיגיטלית, נימוס וכבוד הדדי בחברת אנשים.במינון נכון, זה לא כמות זמן מוחלטת, אלא ביחס התנהגותי. אם אתה מכבד את האנשים שסובבים אותך, דואג לבריאות שלך ושל הסביבה שלך ויודע לשים לב לניהול הזמן שלך – אפשר עדיין להפיק ממסך נייד את המיטב. זה עניין של חינוך: לא לנהוג/ללכת/לרכב על אופניים תוך כדי שימוש בנייד, להשתיק את המכשיר כשהסיטואציה מאפשרת, להגדיר לעצמך מסגרת זמן יומית שאינה תלויה או קשורה במסך, רצוי שהיא תכלול אינטראקציה עם אנשים נוספים. בשורה התחתונה מדובר בתעדוף ומשמעת. הכי קל להאשים את המכשירים, ולא את מי שבוחר באופי השימוש האישי שלו בהם.

היה תרבותי

שימוש מושכל במסכים