האם טאבלטים מסייעים בכלל להוראה?

האם טאבלטים מסייעים בכלל להוראה? ללמידה? או להישגים? – האם מישהו בדק את זה? ואם בדק, האם על ילדים בבית ספר יסודי או רק על בוגרים בתיכון ובמכללה?

שאלתי למה  צריך את הטאבלט בבית הספר ?, את השאלות הפניתי למורים ממרכז הארץ ולתלמידים בגילים שונים. השתמשתי באפליקצית גוגל דוקס ושלחתי למורים, את התלמידים שאלתי בשיחה . להלן התוצאות: השימוש העקרי כפי שהתלמידים אמרו לי  שהטאבלט משמש במקום ספר לימוד זה קל לסחוב לא צריך להחליף וזה עדיף מספר המקורי.התלמידים משתמשים בספר דיגיטלי בשיעור , כלומר הטאבלט הוא לא רק ליופי אלא גם לשימוש בבית הספר. התלמידים אמרו שהם מורידים אפלקציות  חינוכיות (67%).

התלמידים סיפרו שהםמשתמשים בטאבלט כדי להתאים את הלמידה לצורכיהם (למשל להגדיל או להקטין את הכתב, לשמוע הקראה של טקסט וכדומה). הם קולטים חומר לימודי לא רק מטקסט אלא גם על פי תמונה צליל או סרטים דבר העוזר להם בקליטת התוכן הלימודי. מקרב המורים שמעתי כי אין בנמצא אפליקציות טובות בעברית המלמדות את התלמידים, לדעתם יש להנחיל כישורי שפה שניה (אנגלית) על מנת לשפר את הצורך הלימודי של התלמידים.

מכאן עולה כי השימוש השכיח בטאבלט הוא בעיקר כתחליף לספר לימוד. בנוסף, נראה שהתלמידים מעידים על עצמם שהם משתמשים באפליקציות של הטאבלט שסופקו להם כסביבת למידה (סימון על ספר דיגיטלי והוספת פתקים) וכי השימוש בטאבלט מאפשר הנגשה של חומרי הלימוד והתאמתם לצרכים לימודיים אישיים.

האם הלמידה בעזרת טאבלט משמעותית?

האם הלמידה בעזרת טאבלט משמעותית?

שאלתי את התלמידים האם הם לומדים גם אחרי שעות הלימודים ומצאתי שתהליך הלמידה  נמשך גם מעבר שעות הלימודים ,גם בבית מכאן אני מחזק את הדיעה כי תהליך הלמידה  הוא מעבר זמן ומקום

התלמידים רואים בשימוש בטאבלט חידוש  מרענן בתהליכי ההוראה, ובגיוון הדרכים להעברת המסר החינוכי אך חלקם מציין  שהמורים לא יודעים להשתמש בכלי ושיטות ההוראה מלבד ספר דיגיטלי אין מימוש בפוטנציאל, התלמידים צינו שהם גם משחקים בשיעור  במיוחד שהוא משעמם , מכאן אולי על דרך המשחק הילדים יוכלו להבין ולקבל את המסר החינוכי.

תהליך הלמידה עם טאבלט.

תהליך הלמידה עם טאבלט מאד מעניין לעומת תהליך  הלמידה המסורתית, התלמידים אומרים שיותר מעניין להשתמש בטאבלט מאשר בספר , והשימוש באפלקציות (המועטות) גורם ליותר עניין והנאה.התלמידים מדווחים על יותר נגישות וזמינות של החומר הלימודי והמורים משתמשים בענן (דווקא של גוגל) על מנת להשתמש בחומר לימודי ,מצגות שהועברו בשיעור מתן קישורים לסרטים, וסיכומי שיעור כפי שהתחמידים כותבים. התלמידים מסרו שהם יותר מרוכזים מבעבר והקשב בשיעור גורם להם להתעניין יותר בחומר הנלמד, המורים מציינים שהם משתמשים בגוגל בעיקר על מנת בניית ,סקרים ובשאלונים האינטראקטיביים לתלמידים על מנת לשפר את תהליך ההוראה.

גוגל דוקס בשימוש בחינוך

נמצא שהרבה מן המורים משתשים בכוכל םורום על מנת לערוך סקרים שאלות ומחנים דיגיטליים.

 נושא נוסף בו התלמידים אמרו לי שהטאבלט בהתארגנות הלימודית כלומר  התלמידים לא שוכחים או מעבדים חלק מהחומר , יותר קל  (משקל) לקחת טאבלט מאשר ספרי לימוד. השימוש בטאבלט עוזר לארגן את החומר הלימודי על פי נושאים. לפעמים התלמידים אמרו שדף עבודה אבד להם מה שקורה פחות בשימוש הטאבלט. וכן האפשרות בלמידה באמצאות האינטרנט נותנת לתלמידים לחומר רקע נוסף לשיעור. מצד שני יש גם הפרעות בתהליך הלמידה שהנפוצה ביניהם היא " לא הטענתי את הטאבלט" , איבוד המכשיר שבר מסך. תלמיד אף סיפר לי שהייתה לו תקלה במכשיר, והמכשיר היה שבועיים  בתיקון והוא נאלץ ללמוד ללא טאבלט דבר שפגע בו קשות.. תלמדה אחרת סיפרה שנמחק לה הספר והייתה צריכה לחכות יותר משבוע עד אשר בא התומך שהטעין לה את הספר מחדש.

כל המידע נמצא באינטרנט

כל המידע נמצא באינטרנט
luz.co.il

הטאבלט הופך להיות ספר דיגטלי, הרבה מהתלמידים אמרו שהם גם מאד אוהבים לשחק בשיעור דבר שמפריע בקליטת החומר הלימודי ,המורים מתייחסים לזה ומכנים זאת כהסחה מהחומר הלימודי. השימוש ברשתות חברתיות  בשיעור (בעיקר בפייסבוק מסנג'ר) גם הוא גורם להסחה. (איפה הימים שבהם היינו מעבירים פתקים).

בעיה נוספת זה חיי סוללה קצרים בגלל שימוש באפלקציות רבות יש לחשוב על הטענת המכשירים תוך כדי תהליך  הלמידה.

 לפי המחקר הקטן שעשיתי מצאתי שרוב המורים וכמחצית התלמידים דיווחו כי למידה בדרך זו עשויה לתרום לגיוון בשיטות הוראה,  מעניין שהתלמידים של בתי הספר היסודי רואים בלימוד באמצעות טאבלט גורם יעל יותר לתהליך הלמידה מאשר התלמידים בתיכון. התלמידים מוסרים ששימוש בחומר הלימודי בטאבלט  מאפשר  יותר זמינות ולנגישות של מידע, לעבודת צוות ולהמשכיות הלמידה גם שעות אחר הצהריים (ובשבת שבית הספר סגור). ממצאים דומים עלו במחקרים נוספים שעסקו בהטמעת טאבלטים בלמידה, בעיקר בנושא רציפות הלמידה, תרומה למוטיבציה ללמידה ונגישות למידע. שימוש בטאבלט מאפשר לתלמידים עבודה בצוות בתהליך הלמידה וכך מבוטל עניין של "המרחק הפיזי"  מבית הספר  ויוצר אינטרגרציה בין תלמידים שבאו מאזורים שונים.

כמו כן שימוש ברשתות חברתיות גורם לשיפור הקשר חברתי בין התלמידים.

ממצא נוסף שמצאתי הוא  יכולתם של התלמידים להתאים את הלמידה לצורכיהם האישיים, וזאת אומר התלמידים משתמשים במצלמה לצלם את הלוח לאחר השיעור , חיפוש סירטונים ומידע  נוסף ברשת על החומר הנלמד. התלמידים משתמשים ביכולת של הגדלת טקסט על מנת לראות טוב יוצר את החומר הנלמד, בסירטונים הם יכולים לראות כה עמים את החומר הנלמד עד שיבינו, במידה והם לא מבינים הם פונים לתלמידים וגם למורים  ובמיוחד חיפוש חומר המרשתת על מנת לקבל הסבר נוסף.

באמצעות הטאבלט החיבור לרשת נותן שאתה מחובר און ליין לחומר הלימודי

באמצעות הטאבלט החיבור לרשת נותן שאתה מחובר און ליין לחומר הלימודי

המורה הוא לא בעל הידע ותפקידו בשילוב טכנולוגיית המידע הוא הופך מבעל הידע למנהל  תהליך הלמידה. המורה המלמד באמצעות הטאבלט יכול לאפשר לכל תלמיד לפתח את סביבת הלמידה האישית שלו במסגרת הלמידה הכללית, שהיא לרוב אחידה יותר, ובכך ליצור פדגוגיה ייחודית בסביבת לימודים המאפשרת להתמקד בו בזמן הן בפרט והן בכלל, הן בבית הספר והן בבית התלמיד.

דבר נוסף התלמידים וגם המורים מסרו לי שהם לא רק עובדים בטאבלט אל גם באמצעים אחרים כמו לפטופים , ומחשבים ניידים. השימוש בענן הלימודי הוא יותר יעיל ומהיר בשימוש ברשת קווית בבית מאשר שימוש ב-WIFI , התלמידים וגם המורים משתמשים בוואטספ בטלפון הסלולרי (האפליקצייה לא עובדת בטאבלט) כלומר התלמידים  וגם המורים משתמשים לא רק בטאבלט בתהליך הלימודי הם משתמשים במכשירי קצה אחרים.

 

מעורבות הורים

מעורבות הורים

 

מעורבות ההורים בבית-הספר חיונית לבית הספר.  מגע רציף בין ההורים למורים עשוי להפוך את בית-הספר למוסד קרוב ומוכר עבור ההורים, המאפשר להם להשפיע על צביונו ולהיות מושפעים ממנו. תלמידים מפיקים תועלת מכך שבין הבית לבין בית-הספר שוררים יחסים של כבוד הדדי וקיימים ביניהם ערוצי תקשורת פתוחים", (חוזר המנהל הכללי ס"ד/4(א))

מעורבות הורים

מהי מידת מעורבות הורים בתהליך החינוכי בכלל ובהכנסת טאבלטים בפרט?

למורים ולהורים אינטרס משותף לקידום הילד בכל התחומים. שיתוף פעולה בין המורים להורים, יביא לפיתוח אחריות משותפת אשר תתרום להצלחת מטרות החינוך.  שיתוף זה יכול לבוא לידי ביטוי ברבדים שונים הכוללים דיווח מידע, גיבוי הדדי, התייעצות משותפת והחלטות מתוך כיבוד זכות ההורה להיות שותף בתהליך החינוכי של ילדו.

על מנת לקיים דיאלוג רציף ומשמעותי של מורים-הורים על המורה לפתח רגישות מקצועית והתחשבות בצורכי ההורים, תוך התייחסות מלאה לשיקול הדעת של הצוות המקצועי בבית-הספר.  יחסי גומלין תקינים וכבוד הדדי בין ההנהלה ההורים, המורים והתלמידים, הינם הכרחיים לקיומה של מערכת בית ספרית תקינה.

מאמר על מעורבות הורים

החברה הישראלית נמצאת בעיצומו של תהליך (פרידמן ופישר, 2002), שבו ההורים מבקשים לממש את זכותם להשפיע על החינוך הניתן לילדיהם בבית הספר.

באמצע שנות ה-80 הפכו מושגים כמו "התערבות ומעורבות" , "השבתות הורים" , "בתי ספר ייחודיים" , "חינוך אפור" , להיות "בג"צים" ו"פיטורי מנהלים ומורים על ידי הורים" מרכזיים בדיונים העוסקים בתהליך החינוכי.

בחוזר מנכ"ל תשסב/1( 4 בדצמבר 2001( קובע משרד החינוך: "להורים אחריות על חינוך ילדיהם, ויש להם הזכות והחובה להיות שותפים בתהליך החינוכי המתרחש בבית הספר והמשפיע על חיי ילדיהם גם מחוצה לו." וגם "בין מורים להורים רצוי שיתקיים שיתוף פעולה המבוסס על אמון הדדי . עבודה משותפת של בית הספר וההורים היא חלק בלתי נפרד מיצירת אקלים בית ספר חיובי, התורם להגברת מוטיבציה ללמידה ולשיפור ההישגים הלימודיים, החינוכיים, החברתיים, הערכיים והקהילתים."

לפי חוק חינוך ממלכתי  תש"ג 1953 יש להורים עמדה ויכולת לקבוע מה תכני הלימוד הנוספים שהם רוצים ללמד את ילדיהם: לפי דרישת הורי תלמידים במוסד חינוך, רשאי השר, בתנאים שנקבעו בתקנות, לאשר למוסד תכנית השלמה אחרת מזו שנקבעה על פי סעיף 5.

ועדי הורים כיתתיים וועד הורים מוסדי (נציגות הורים בית-ספרית) ייבחרו אך ורק על-פי תקנון ארגון ההורים הארצי".  בפועל, נציגויות הורים פועלות ברוב רובם של בתי-הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים בארץ ובמיעוטם של בתי-הספר הערביים,  וכמעט אינן קיימות בחינוך העצמאי[2]. מאידך, אין ועדי ההורים מוסמכים להתערב בהחלטות פדגוגיות של בית-הספר (בודאי שלא בתחום של העסקת מורים ואופן עבודתם), וזאת למרות שמבחינה חוקית, ניתנה בחוק חינוך ממלכתי להורים מידה מסוימת של השפעה על תכנית הלימודים הבית ספרית (עד כדי 25% ממנה, תוך התניה שההורים או הבעלות ישאו בהפרש העלות הנובע ממנה לעומת "תכנית היסוד", וזאת כאשר שלושה רבעים מחברי ועד ההורים תומכים בכך[3] ובאישור השר[4]). בפועל, כמעט ואין ניצול ממשי של סעיף זה בחוק מטעמים רבים, אשר רובם קשורים בחוסר מעורבות אמיתית של ההורים בנעשה בבית הספר או מניע חלש לפעול בתחום הנתפס כסמי-פרופסיונאלי.  ברמה הארצית ארגון ההורים פועל לקדם יעדים שונים, ובהם ביטול תשלומי הורים, הארכת יום הלימודים, מתן שיעורי עזר במסגרת בית-הספר וגיבוש הצעות לטיפוח מעמד המורה בישראל.

(החומר מצוטט ממשרד החינוך)

 לכן מעורבות הורים בתהליך החינוכי חשובה ביותר במיוחד עם הכנסת טכנולוגיית המידע לבתי הספר האתר הבית-ספרי יכול להיות מקור למידע עשיר להורים על אירועים ופעילויות, על שיעורי בית, על תכניות לימודים, וכד'. דואר אלקטרוני מאפשר העברת הודעות בתפוצה גדולה ובמהירות לציבור גדול של הורים.

למרות התנגדות משרד החינוך יש לראות ברשתות החברתיות ככלי חשוב בתקשורת בין הנהלת בית הספר והמורים לבין ההורים . ההורים יודעים שאם יש להם שאלה כלשהי, בעיה או בקשה, הם יכולים לשלוח אי-מייל  פוסט SMS למחנכת, שתחזור אליהם במהלך היום.  בחו"ל משתמשים בעיקר בקבוצות סגורות בפייסבוק או בטוויטר להעביר מסרים  להורים , מתוך כבוד והערכה, לתהליך החינוכי הכולל לעיתים מסרים על תפקוד שלילי של הילד.

הכרעה הורית משרד החינוך משווק להורים פרויקט ניסיוני ומבקש את הסכמתם של 70% מהורי השכבה על מנת להצטרף אל הפרויקט הכולל שימוש בטאבלט במערכת החינוך, כלומר , על פי הנוהל שקבע משרד החינוך, הסכמה בכתב לרכישת הטאבלטים, של הורי 70% מהילדים בשכבה הרלוונטית, מהווה תנאי הכרחי להנהגת התוכנית. יש לציין, כי עצם החוקיות של מיזמי הטאבלטים במימון הורים ברור שבכל קבוצה גדולה של אנשים יימצאו דעות שונות – חלק מההורים תומכים בהצטרפות ומשוכנעים שטאבלט אישי יקדם את חינוך ילדיהם, בעוד שאחרים מתנגדים בתוקף משלל סיבות (. עם הזמן נוצרות  בקרב ההורים קבוצות של תומכי הפרויקט, שמנסות לשכנע הורים נוספים להצביע בעדו; מולם פועלים המתנגדים, שמדגישים את חסרונותיו ואת הבעייתיות שבחתימה על מסמך שמחייב את ההורים עד כיתה י"ב.

למשל

הורי הוד השרון ממשיכים לסרב להכנס למיזם הטאבלטים: גם בבית ספר לפיד הצביעו היום הורי שכבה ד' העולה לה' נגד המיזם.

בית ספר לפיד הינו כעת בית הספר השני בהוד השרון (בנוסף לבית ספר המגן) אשר למרות שמסיים שנת פעילות ראשונה עם מיזם הטאבלטים, הורי השכבה שאמורה להכנס לפרוייקט בשנת הלימודים תשע"ו מצביעים נגדו, עם שיעור הצבעה ומעורבות גבוהים מאוד. להלן התוצאות –

מתוך סה"כ של 108 משפחות בלפיד, 90 הצביעו.
בעד מיזם הטאבלטים – 35
נגד מיזם הטאבלטים – 55
כאמור 18 משפחות בחרו שלא להצביע.

משרד החינוך מנסה בכל דרך להכניס את לימוד טאבלטים לחינוך, זכות ההורים להתנגד להחלטה זאת  יש להאבק בצורה חכמה כי נלחמים לפעמים באינטרסים לא מוצדקים למשל מתן מימון ותמיכה למי שמכניס את הפרויקט לבית הספר. אני יוצא כנגד חיוב הורים , אין לחייב הורה אלא להגיע להסכמה על מנת להכניס טכנולוגיה  חינוכית, אני מתנגד לשימוש בכפייה בתהליך הלימודי.ובמיוחד בכפייה בשימוש בטגנולוגיית המידע.

תוכנית התקשוב –

משרד החינוך מזה מס' שנים מקדם תקשוב בבתי הספר, החל מיסודי, דרך חטיבות הביניים ועד התיכונים.
* בשלב ראשון, הוקמו חדרי מחשבים ששימשו את כלל התלמידים בבית הספר במס' שעות מצומצם.
* בהמשך, הוכנסו לכיתות מקרנים, מחשב נייד למורה ולעיתים אף לוח חכם.
* לאחר מכן, במסגרת תוכנית התקשוב הלאומית, נרכשו בתקציבים של המערכת אמצעי קצה ניידים מסוגים שונים, שתוחזקו ע"י בתי הספר ועמדו לרשות התלמידים. חלקם בשימוש אישי וחלקם בניוד בין התלמידים ובין הכיתות.
* לאחרונה, במסגרת תוכנית התקשוב – המאה ה-21, הכריז משרד החינוך על מודל BYOD – Bring Your Own Device. כלומר, משרד החינוך קיבל החלטה לצייד את כל תלמיד באמצעי נייד אישי במימון ההורים ובאחריותם.

טכנולוגיה בשירות הפדגוגיה –

באופן כללי, מערכת החינוך צריכה לשאוף לשיפור מתמיד, הן בהיבט הלימודים כשלעצמם ואיתו בהישגים. אך גם, ולא פחות חשוב מכך, בחינוך איכותי, המתייחס להתפתחות הריגשית, החברתית והערכית של התלמידים כיחידים וגם כחלק מהחברה.
לכן, כאשר מבקשים ליישם מודל חינוכי כזה או אחר, יש לבחון מהם היעדים ארוכי הטווח, מהן המטרות האופרטיביות וכיצד המודל משרת מטרות אלו. כמו-כן, יש לבחון את התאמת המודל לגיל הלומד ולהתפתחותו הריגשית, החברתית, השיכלית והפיזית.

בעיון במחקרים ובדבריהם של אנשי אקדמיה וחינוך, וגם מתוך אינטואיציה והגיון בריא, נראה כי שילוב של טכנולוגיה במערכת החינוך יכולה להביא תועלת רבה. לכן, השאלה אינה האם לשלב טכנולוגיה, אלא כיצד לעשות זאת? באיזה מודל (אחד או יותר)? באיזה גיל? לאילו שימושים? ובאיזה היקף שימוש?

נתייחס לרגע לשכבת גיל בית הספר היסודי – משרד החינוך, בבואו ליישם את מודל BYOD, מתקשה להציג מחקרים אקדמיים או דו"חות מחקר המבוססים על ניסיון המערכת, בארץ או בעולם, ואשר מעידים בבירור או ברמיזה על תועלת מוכחת ומשמעותית שצפויה מיישום מודל זה. יתרה מכך, למרות ניסיון עיקש, במחקרים שנוגעים לקבוצת גיל זו, כל שניתן למצוא היה התייחסות לשיפור של מיומנות המורים בשימוש בטכנולוגיה לצד שיפור בהנאה של התלמידים מהשימוש בטכנולוגיה.
לכן נשאלת השאלה – על מה מתבססת החלטת משרד החינוך ליישם מודל שבו לכל ילד מוצמד מכשיר אישי?

יישום תשתיות התקשורת –

עד שנת 2012 דגל משרד החינוך בשילוב הטכנולגיה על בסיס מערכות תקשורת קוויות, באופן גורף. זאת מתוך הבנה כי עדיין לא ניתן להבטיח שיישום מערכות תקשורת אלחוטיות אינו מהווה סיכון בריאותי, בעיקר בקרב אוכלוסיות רגישות כדוגמאת ילדים ומתבגרים.

בשנת 2013 עדכן משרד החינוך את חוזר מנכ"ל בנוגע להוראות הבטיחות בנושא שימוש במערכות תקשורת בבתי הספר – "בתוך פחות משנה שינה משרד החינוך שלוש פעמים את הוראות הבטיחות באשר לשימוש בציוד תקשורת וכן מחשבים ניידים וטבאלטים מסוגים שונים ("אמצעי קצה") בבתי הספר, שפורסמו בחוזרי מנכ"ל. מהשוואת הנוסחים עולה כי בגרסה האחרונה, שפורסמה בחודש יולי, הוסרו חלק גדול ממגבלות הזהירות על שימוש ברשת תקשורת אלחוטית, הנחשבת למסוכנת יותר מבחינה בריאותית. באחת הגרסאות נכתב כי השינויים נדרשו "לאור קשיים ביישום"."http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2166271

בימים אלו, במסגרת תוכנית BYOD מעודד משרד החינוך את הרשויות המקומיות ובתי הספר לשלב את הטכנולוגיה באופן שיטתי ופרטני בכיתות הלימוד. את יישום פתרון התשתיות משאיר משרד החינוך לפתחן ולמימונן של הרשויות המקומיות. אלו, בחסות חוזר המנכ"ל וכמעט בלי יוצא מן הכלל, בוחרות ליישם את הפתרון הזול והנוח – רשת אלחוטית (WiFi).

כיון שאין מספיק מידע על ההשפעות ארוכות הטווח שבחשיפה לקרינה מרשתות WiFi, ברור כי על-פי "עיקרון הזהירות המונעות" Better be safe than sorry, בעיקר כאשר יש פתרון בטוח אחר בדמות רשת קווית.

לכן הורים יקרים ברצוני להציע לכם שאם אתם בעד או שאתם נגד יש להתארגן ולהשפיע על המערכת הבית ספרית

 

Visit Amir's profile on Pinterest.

 

חינוך מחדש

חינוך מחדש

 היקף השימוש בטלפון נייד בקרב משקי בית עם ילדים 12-15 בגילאי ב- 58.6  אחוז ממשקי הבית עם ילדים בגילאי 12-15, שהם כ- 229 אלף משקי בית, יש לפחות לילד אחד מכשיר טלפון נייד. על פי אומדן, שעור הילדים בני 12-15 במשפחות אלו, שלהם טלפון נייד, עומד על 50.0%. כלומר: שלפחות לאחד מכל 2 ילדים בגילאים אלו יש טלפון נייד. במונחי אוכלוסייה מדובר בלפחות בכ- 254 אלף ילדים בגילאי 12-15 שברשותם מכשיר טלפון נייד כאשר שעור הילדים שיש להם הטלפון הנייד עולה עם העלייה בגיל הילד.

• 70% מאוכלוסיית ישראל מגיל 12 ומעלה גולשים באינטרנט בפועל.

• ככל שרמת הדתיות גדלה כך גדל שיעור האנשים שאינם מחוברים לאינטרנט: רק 7.7% מהחילונים אינם מחוברים כלל לאינטרנט לעומת כ- 58% מהחרדים.

• ארבעה מתוך עשרה נשאלים (40.7%) שהגדירו את רמת הכנסתם כ”הרבה מתחת לממוצע” אינם מחוברים לאינטרנט ואולם רק כאחד מתוך עשרה נשאלים (8.7%) שהגדירו את רמת הכנסתם כ”הרבה מעל הממוצע”, אינם מחוברים לאינטרנט.

• הגולשים בגילאים 15-24 מבלים כחמישית מזמנם באינטרנט בגלישה בטלפונים סלולריים.

אנחנו רואים שרוב הילדים בישראל גולשים או משתמשים בטלפון סלולרי,טבלט או לפטופ על מנת לגלוש ברשת אבל לדעתי צריך לחנך מחדש את הת התלמידים על מנת שישמשו באופן תרבותי ומושכל בטכנולוגיה זאת.

manos-cel-1113fg-v-1063

מדריך יפה המורה על נימוסים והליכות פורסם בכלכליסט.

לא מוקדם בבוקר, לא בשעות הלילה

אין לשלוח הודעות sms לפני 8:30 בבוקר ואחרי 1:00 בלילה. במכשירים רבים צליל ההודעה חזק אף יותר מצלצול הטלפון, ועשוי להעיר פילים.

כמוכן מצאתי את ההסכם של נטע גורביץ:

כללים לשימוש בטלפון

1. הטלפון הזה שייך לנו. אנחנו קנינו אותו, אנחנו משלמים עליו. הוא נמצא אצלך אך ורק בהשאלה.
2. תמיד תשתף אותנו בסיסמה שלך.
3. לעולם אל תגיד, תכתוב או תשלח בטלפון דברים שלא היית אומר פנים אל פנים. תפעיל צנזורה עצמית.
4. לעולם אל תגיד, תכתוב או תשלח בטלפון דברים שאתה לא רוצה שאנשים אחרים יצטטו או יידעו. קח בחשבון שכול אינפורמציה שאתה מעביר בטלפון ניתנת לשכפול אינסופי.
5. לעולם אל תשתמש בטכנולוגיה הזאת על מנת לפגוע, להעליב, לשקר או להטעות אנשים אחרים. לעולם אל תשתתף בשיחות רבות משתתפים שבהן מתרחש אחד מהדברים האלה.
6. ברשתות חברתיות מותר לך לאשר רק אנשים שאתה מכיר באופן אישי.
7. לעולם אל תמסור לאף אחד ברשת את השם המלא, את מספר הטלפון או את הכתובת שלך.
8. הטלפון לא ישן איתך בחדר. אתה תיפרד ממנו מדי ערב בשעה 20:30 והוא יישאר בטעינה בסלון. הדבר היחידי שישן איתך בחדר הוא נעם. הטכנולוגיה של נעם מאפשרת לשחק איתו ללא חשש מקרינה.
9. הטלפון לא משתתף בארוחות, בנסיעות באוטו, בבילויים משותפים, בסיטואציות חברתיות. הוא לא מוזמן.
10. תמיד תניח את הטלפון בצד כשאתה מדבר עם אדם אחר. אתה ילד תרבותי ומנומס. אל תיתן לטלפון לשנות את זה.
11. אתה לא חייב לענות מייד. לא בוואטסאפ, לא בפייסבוק ורוב הזמן גם לא בטלפון. אתה ילד בן אחת-עשרה. לא מנהל חדר מיון.
12. בשעות בית הספר המכשיר נשאר בתיק למעט כדי להתקשר אלינו.
13. הטלפון שלך ממכר. זה הוכח מדעית. אתה תצטרך להפעיל את כוח הרצון כדי לא להתמכר אליו. תזכור תמיד: 98% מהצורך שלך להיות עם הטלפון נובע מהפחד לפספס דברים, אבל ב-98% מהזמן לא קורה בו שום דבר מעניין או חשוב. עד אתמול לא היה לך טלפון. נכון היה כיף? נכון שלא פספסת כלום?
14. תתרגל להשאיר מדי פעם את הטלפון בבית.
15. אל תצלם הכול כל הזמן: החוויות שאתה עובר נשמרות בזיכרון שלך לעד. בזיכרון של הטלפון הן יישארו רק עד שהוא ייאבד.
16. מוטלת עליך האחריות להשתמש בטכנולוגיה שאתה מחזיק ביד כדי לפתח ולהרחיב את עצמך. כשאתה משחק קנדי קראש או טמפל ראן אתה לא מפתח או מרחיב את עצמך. אתה מבין למה אנחנו מתכוונים.
17. תמיד, אבל תמיד, תענה כשאבא או אני מתקשרים אליך. תמיד.
18. לעולם תסמוך על שיקול הדעת שלך יותר מאשר על המכונה. גם אם כתוב בגוגל, גם אם ווייז אמר, גם אם אמרו בפייסבוק – שום טכנולוגיה לא מתקדמת יותר מהמוח שלך ושום טלפון לא חכם יותר מהלב שלך. וזה יהיה נכון תמיד.

המאמר של הטלפון הסלולרי – שילוב של טכנולוגיה מתקדמת ונימוס תמי לנצוט ליבוביץ

להלן מספר טיפים  בנימוסים והליכות לטלפון הנייד:

1. הטלפון הנייד נועד להעביר מסר – נסו לקצר את השיחה כמה שניתן, כך גם המסר יעבור בצורה אפקטיבית יותר.

2. כשאתם מתקשרים לטלפון נייד – הזדהו בשמכם בתחילת השיחה.

3. בילדותנו לימדו אותנו לא לדבר בפה מלא ולכן זה אולי יישמע מצחיק: אך הימנעו מדיבור במכשיר הסלולרי בזמן הארוחה.

4. אין לדבר בנייד במעלית, במהלך ישיבה, בספריות, בבתי חולים, בתיאטרון, בטיסה, כלומר, בכל מקום האוסר על כך או במקום ציבורי בו סביבתנו תרגיש חוסר נוחות.

5. כמו שיש פינות עישון שרק בהן מותר לעשן, אמצו לעצמכם פינה של פרטיות.

6. אם אתם נמצאים במקום ללא קליטה, הודיעו על כך לצד השני ותחזרו אליו מאוחר יותר. עדיף לדבר באווירה נינוחה ושלווה במקום לשאול "מה אמרת?" אחרי כל משפט.

7. מי חוזר למי אם השיחה נותקה? מי שהתקשר הוא זה שחוזר לאחר שהשיחה נותקה, אלא אם סיכמתם מראש על אפשרות אחרת. כלומר, מי שהתקשר ראשון הוא שמחדש שיחה שנותקה.

8. אם אתם מחזירים טלפון למי שידוע כפטפטן גדול, התחילו את השיחה במשפט כגון: "מר כהן, אני ממהר להחזיר לך שיחה לפני שאני יוצא לפגישה…"

9. שיחה ממתינה – כשאתם מתקשרים למישהו ושומעים צליל של שיחה ממתינה, אתם יודעים שהוא עסוק כרגע. עדיף לנתק את השיחה ולנסות שוב מאוחר יותר. עם זאת, אם השיחה מאוד חשובה ודחופה – תמשיכו לנדנד עד שיענו לכם.

10. כשאתם משוחחים בטלפון ושומעים צליל של שיחה ממתינה, אל תעברו אליה מבלי להקפיד על הכללים הבאים:
* התנצלו על כך שאתם עוברים לשיחה הממתינה ואמרו משפט כגון: "ברשותך, אני אענה,זו שיחה מחו"ל".
* הקפידו על שיחה קצרצרה עם השיחה הממתינה. אל תשכחו את האדם הממתין על הקו.
* כשאתם חוזרים לשיחה הראשונה, השתמשו במילת הקסם "תודה".

• בחרו צלצול נעים וערב לאוזן. זכרו שיש מסביבכם אנשים ולכן נסו גם להגדיר את הצלצול באופן כזה שהוא לא יהיה רועש או חזק מדי.

• נסו להימנע מלספר את תולדות חייכם או את כל מאורעות אמש במקומות ציבוריים כגון: אוטובוסים, תורים, בנקים וכולי. הקדימו תרופה לשיחה: אם אתם נמצאים בפגישה או בארוחה לדוגמא, עליכם לציין בתחילת הסעודה שאתם מחכים הערב לשיחה דחופה מהבן שבצבא או מכל אדם אחר, וכאשר הטלפון ירטוט, עזבו לרגע את השולחן וצאו מהחדר. אם תסננו שיחה נכנסת בלי להודיע מראש שאתם מחכים, הדבר עלול ליצור אצל הסועד עימכם את הרושם שמחר אולי גם הוא יסונן.

• הצעת ייעול: אם אתם מנויים על המכורים למכשיר הטלפון הנייד – זה הזמן להתחיל במלאכת הגמילה. "תשכחו" את הפלאפון בבית לעיתים, וכך תוכלו לגלות שוב את היתרונות הנהדרים בכך שאינכם זמינים כל הזמן, בכל מקום.

• ולסיום, זרקו את ה"הלו" ואת ה"כן" לפח כשאתם עונים לשיחה נכנסת. במקום אמצו מילים חיוביות וחמות כגון: "שלום" או "בוקר טוב".

למסכים יש תכונה מהפנטת. הם מושכים לנו את העין ואם זה לא מספיק, עולם ההתראות האינסופיות שאנחנו חיים בו, גם הוא מושך אותנו אל המסך ללא הפסקה.יש  למצוא את  המינון הנכון של צריכה דיגיטלית, נימוס וכבוד הדדי בחברת אנשים.במינון נכון, זה לא כמות זמן מוחלטת, אלא ביחס התנהגותי. אם אתה מכבד את האנשים שסובבים אותך, דואג לבריאות שלך ושל הסביבה שלך ויודע לשים לב לניהול הזמן שלך – אפשר עדיין להפיק ממסך נייד את המיטב. זה עניין של חינוך: לא לנהוג/ללכת/לרכב על אופניים תוך כדי שימוש בנייד, להשתיק את המכשיר כשהסיטואציה מאפשרת, להגדיר לעצמך מסגרת זמן יומית שאינה תלויה או קשורה במסך, רצוי שהיא תכלול אינטראקציה עם אנשים נוספים. בשורה התחתונה מדובר בתעדוף ומשמעת. הכי קל להאשים את המכשירים, ולא את מי שבוחר באופי השימוש האישי שלו בהם.

היה תרבותי

שימוש מושכל במסכים

 

 

שיחה עם תלמידים

שיחה עם תלמידים

היום במקרה בנסעתי מתל אביב נסעתי עם קבוצת תלמידים  באוטובוס לכיוון תל אביב, התלמידים היו מצוידים בטלפונים ניידים והפלגנו בשיחה מעניינת על רשתות חברתיות וחינוך.

השיחה עם תלמידים, נותנת לנו אנשי החינוך לראות מה קורא באינטראקציה החינוכית המבוססת בשימוש ברשתות חברתיות בין התלמידים לבין עצמם ובין התלמידים למורים או מההורים. שיחה עם תלמידים נותנת לכם נקודות מחשבה שונות בשימוש ברשתות חברתיות בחינוך. השיחה עם התלמידים עדיפה להיות לדעתם שיחה בתוך רשת חברתית מאשר שיחת חולין. ברצוני להודות לתלמידים ששיחה זאת נתנה תמונה על מה שקורה במערכת החינוך שלנו.

אחת התלמידות סיפרה שכל הנושא התקשורת הבין כיתתים מתבצעת הווטסאפ , ודרך הטלפון הסוללרי , הווטסאפ אינו יכול בדרך כלל להתנהל דרך הטאבלט או המחשב הנייד הוא תלוי טלפון , לכל תלמיד יש 2 קבוצות אחת שכוללת את המורה העוסקת בעיקר בהודעות מנהליות והשניה מעיינת יותר בה אין כניסה למורה ופה מתרחש התהליך האמיתי.

ואטספ בחינוך

ואטספ בחינוך

התלמידים כבר עייפים מהרשת החברתית פייסבוק ומעדיפים כמה שפחות לא להשתמש בה רבים (במקרה השיחה רבות) אמרו שהם עזבו או לא פתחו חשבון בפייסבוק, אחת התלמידות העירה "לא רוצה שאימא שלי תהיה חברה שלי בפייסבוק" אז שאלתי איך התקשורת נעשית בין התלמידים בפייסבוק , אמרו התלמידים עם יש קבוצה בפייסבוק היא בדרך קבוצה סגורה.

ל 100% מהתלמידים שנשאלו יש ווטסאפ , הם חברים בכ- 30 קבוצות שונות, שרובם קשורות או בנושא לימודי משותף או בקבוצה הבית ספרית רוב הזמן הם מחוברים , הם אמרו מזל שהם ישנים בלילה אחרת גם אז הם היו מחוברים , אחד התלמידים אומרים שדבר ראשון שהם עושים בבוקר זה לראות מה קורה בווטסאפ. ואחת התלמידות אמרה שהיא מקבלת מאות הודעות ביום.

חשיבות מדיניות החינוך בשימוש במדיה חברתית

חשיבות המדיה חברתית בחינוך

התלמידים אומרים שהם אינם בכלל נוהגים לדבר בטלפון , הם אוהבים לדבר דרך האפליקציות אך אין הם משתמשים בדרך כלל בעברית תקנית ואוהבים להשתמש באיקונים על מנת חהביע רעיון או מחשבה  😆

התלמידים מציינים שהם משתמשים ברשתות חברתיות שונות כגון אינסטגרם יוטיוב סנאפצ'אט (אפליקציה ששולחים בה תמונות לאנשים לכמה שניות) התלמידים אוהבים את הרשת הזאת כי זה לא נשאר לנצח על השרת אלא לתקופה קצובה וזה לא פוגע בפרטיות.

הפרטיות הוא נושא מאד רגיש אצל התלמידים הם אינם אוהבים לשתף את מי שהם לא מכירים  בדרך כלל הם לא רוצים שהמורים יהיו חברים שלהם בכל רשת חבתית כי הם לא רוצים פיקוח כלשהו,

חלק מהתלמידים ציונו שהמורים הם "בורים טכנולוגים" ואינם יודעים להשתמש ברשתות החברתיות ,  התלמידים אינם מעוניינים ללמד את המורה או ההורה או כל מבוגר אחראי איך להשתמש ברשתות חברתיות , ההתלמידים אוהבים לשתף דברים בעיקר תמונות אבל גם למשל סיכומי שיעור.התלמידים מתפארים בטלפונים שלהם הם טוענים שלמורים יש טלפונים ישנים.

התלמידים ציינו שהמורים הצעירים משתמשים ברשתות חברתיות יותר מהמורים המבוגרים בחבורה. כמו כן התלמידים ציינו שקל להם להתקשר עם מורים צעירים יותר מאשר   המורים המבוגרים במגוון רשתות חברתיות זולת פייסבוק.

שאלתי תלמידים מה מאפיין מורה צעיר? הם אמרו מורה בן 24- 35 , ורב המורים הצעירים הם מורות.

למרות שיש נטישה לעת התלמידים עדיין לרובם יש חשבון בפייסבוק, יותר לבנות מאשר לבנים. לדעתם האינסטגרם היא הרשת החשובה ביותר. ורק אחר כך יוטיוב שם התלמידים רואים או שומעים את המוזיקה שהם אוהבים. הרשת החברתית השלישית שתלמידים משתמשים היא הסנפצ'אט שמתחילה  לתפוס תאוצה בקרב התלמידים.

הנוער בעיקר איננו מחובר  לטוויטר, ופלטפורמה זאת איננה מענייינת את הנוער שלנו. וכן בשימוש בבלוגים.

לסיכום , לדעת התלמידים יש פער בין ההורים המורים לבין התלמידים , התלמידים קוראים לזה פער טכנולוגי, התלמידים לא אוהבים להיות בקשר עם מבוגר והם ממדרים אותו, התלמידים משתפים גם תוכן לימודי ברשת החברתית כגון סיכומי שיעור, צילומי לוח, ומה יהיה במבחן?, לרשתות החברתיות יש תפקיד חשוב בשיח החברתי של התלמידים ולפעמים נראה לי שזה השיח היחידי בינהם הם מעדיפים להשתמש בשיח טקסטואלי ושימוש באיקונים על מנת להביע רגשות או מחשבות מאשר תוכן מילולי, או שימוש בדיבור בהלכה למעשה. השימוש ברשתות חברתיות שונה משימוש המורים , אבל פייסבוק עדין מהוה את הבסיס. המורים מובחנים בין המורים הצעירים למורים המבוגרים שלתלמידים קל יותר לתקשר  ברשתות החברתיות. כמו כן עיקר התקשורת גם עם המורים ,היא  יותר טקסטואלית ולא מילולית.

manos-cel-1113fg-v-1063

 

 

 

אמיר לוז ב- pinterest

אמיר לוז ב- pinterest

Pintersest  מה זה?

Android robot holding blanc screen mobile device

לפי וקפדיה

פינטרסט (מאנגליתPinterest) היא רשת חברתית מקוונת דמוית לוח מודעות. השירות מאפשר למשתמשיו ליצור ולנהל אוספי תמונות משלהם. מטרתו המוצהרת של האתר היא "לחבר בין כל האנשים בעולם באמצעות 'דברים' שמעניינים אותם". פינטרסט מנוהלת בידי חברת Cold Brew Labs, המבוססת בפאלו אלטוקליפורניה. מרבית משתמשיה של פינטרסט הן נשים, אשר מהוות כ- 79% מבין סך המשתמשים. בהתאם, לפי אתר Ad Planner, הנושא הבולט ביותר בשימוש באתר הוא "מעצבי אופנה וקולקציות", ואחריו הנושא "אומנויות".[1]
Visit Amir's profile on Pinterest.

הרצאה בנושא שימוש בטאבלט במערכת החינוך

3שימוש בטאבלט במערכת החינוך

שימוש בטאבלט במערכת החינוך

הרצאה בנושא שימוש בטאבלט במערכת החינוך

אני עושה הרצאות בנושא הכנסת טאבלטים במערכת החינוך והנה מצגת של הרצאה שאני מעביר .

 

כל המידע נמצא באינטרנט

כל המידע נמצא באינטרנט
luz.co.il

חומר המופיע באתר

10 סיבות חשובות לשימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך.

אמצעים טכנולוגים בחינוך

שימוש בטאבלט בחינוך

ליצירת קשר

 

אמצעים טכנולוגים בחינוך

וידאו מעניין בשימוש באמצעים טכנולוגים בחינוך

בסרטון הבא נראה איך השפיעו המצאות טכנולוגיות על התהליך החינוכי מעניין ומרתק

 

הילדים שלנו מכורים למסך

הילדים שלנו מכורים למסך

הילדים שלנו מכורים למסך, אם בעבר היו הילדים מעבירים את הזמן בבלוי במשחקי ספורט, או בילויים חברתיים ,נמצא במחקר בריטי המתמחה בילדים נמצא ,כי ילדים מ"בלים"  לפחות 6.5 שעות מסך  .

במחר דומה נמצא שרק לפני  20 שנה בילו הילדים  רק 3 שעות כלומר עליה של יותר מ 100% בשימושי מסך (שימושי מסך מוגדרים כשימוש בטלווזיה, קונסולות המשחקים, ,טלפון נייד , טאבלט ומחשב)

לפי המחקר המספר שימוש של בני העשרה הוא שמונה שעות בממוצע , אפילו נמצא שבני הנוער לא רק רואים טלווזיה אלא באותו זמן הם גם גולשים באינטרנט.

רוב הילדים מבלים את זמן המסך שלהם מול הטלויזיה אבל נמצא כי חדירת הטאבלטים , והניידים לגיל הרך גודלת והולכת בקרב הילדים מתחת לגיל 8 .

נמצא גם שאת החדשות מוצאים  בני הנוער בעיקר ברשת , מה שבעבר מצאו בני הנוער מידע חדשותי בעיתונות הכתובה. כמו כן נמצא שיש ירידה בקריאת מגאזינים של בני הנוער (כמו "מעריב לנוער" ).

השימוש במדיה חברתית ובזמן מסך גדלה  בקרב התלמידים בימינו.

השימוש במדיה חברתית ובזמן מסך גדלה בקרב התלמידים בימינו.

המחקר מצא כי הילדים כבר לא אוהבים תקשורת מילולית למשל השימוש בתכונה הויזואלית שבו רואים את החברים איננה אהודה על בני הנוער, כמו כן בני הנוער החלו להעדיף תקשורת המבוססת על הקלדת טקסט או איקונים על פני תקשורת מילולית הכוללת שיחת טלפון פשוטה.

התלמידים של היום אוהבים להשתמש באפליקציות השומרות על פרטיותם כדוגמת ווטסאפ מסנג'ר של פייסבוק שימוש בקבוצות סגורות בפייסבוק. התלמידים אוהבים להשתמש  בתמונות איקונים על מנת להביא את דעתם. או בשימוש בקיצורי מילים, נמצא במחקרים אחרים על ירידה ביכולת בשימוש המילה הכתובה  בכתיבת טקסט.

הילדים שלנו מכורים למסך רוב התקשורת בניהם ואליהם נמצאת  דרך מסך השימוש במדיה דיגטלית הוא חיובי אבל יש לו גם השלכות שליליות וגם פוגעניות .(נרחיב בפוסט אחר על סכנות הרשת). לכן יש לקחת בחשבון את השימוש במדיה  הדגיטלית מבחינה עסקית או חינוכית שתפנה לילדים כי הם משתמשים בזמן מסך רב.

השימוש ברשתות חברתיות בחינוך

רשתות חברתיות בחינוך

אנו נמצאים בעידן רשתות החברתיות, רוב התלמידים משתמשים ברשת החברתית , ולכן לא נותרה הברירה שהמורים יצטרפו למהפכה הטכנולוגית הזאת. משרד החינוך אוסר על המורים להיות חבר של התלמידים אבל לאט לאט  יותר ויותר מורים מצטרפים ומלמדים בעזרת הרשתות החברתיות, כיום משרד החינוך מאשר למורים להשתמש ברשתות חברתיות אם רק המורים ינהלו את תהליך הלמידה.

נמצא על פי מחקר של האוניברסיטה העברית כי 60% מהמורים משתמשים ככלי הוראה, השימוש לא רק  במובן הפדגוגי אלא גם לצרכים חינוכים וחברתיים גרדא ,

המטרות העיקריות לשימוש ברשתות חברתיות הם על פי המורים:

  • ניהול הכיתה הן מבחינה לימודית והן מבחינה לימודית.
  • פניה לקשת של תלמידים הן החלשים והן המצטיינים.
  • מבוגר אחראי שעומד על המשמר במיוחד עקב סכנות באינטרנט, הרחבת הקשר מעבר לשעות הלימוד והמרחב הבית ספרי.
Boy With His Computer Sitting On A Pile Of Books

השימוש ברשתות חברתיות על מנת ליצור ידע

בזמן "צוק איתן" מרבית המורים היו בקשר עם התלמידים, ויש לציין שזה היה בזמן החופש הגדול, השימוש ברשתות חברתיות גדל הן מצד התלמידים והן מצד המורים דבר שהביא אינטראקציה בין הצדדים, מורים רבים ציינו כי עיקר העבודה עם התלמידים הייתה מתן חיזוק רגשי ופחות עסקה בתוכן הלימודי, בכיתות הגבוהות הצטרפו תלמידים שמבינים ברשתות חברתיות למאמץ ההסברה הישראלי..

הרשתות החברתיות הם הדוגמא שכאן ועכשיו הם צורך חינוכי ממדרגה ראשונה, המהפיכה הטכנולוגית והשימוש ברשתות חברתיות הם  צורך של החברה התעשייתית של המאה ה-21.

אלווין טופלר מדבר על שלושה גלים כלכליים:

הגל החקלאי – בו רוב האוכלוסייה התפרנסה מחקלאות.

הגל התעשייתי- בו רוב האוכלוסייה התפרנסה מהתעשייה.

וגל המידע – בו רוב האוכלוסייה מתפרנסת מעיסוקים בתחום המידע.

מתוך גל המידע נובע גל  הידע שאנו נמצאים בתחילתו, שיביא לכך שרוב אוכלוסיית העולם תתפרנס בעתיד מיצירת ידע חדש.

אם בעבר בית הספר היה תפקידו להעביר ידע בין  המורים לתלמידים , היום המורים נותנים כלים ללמידה עצמאית של חומר, בהם המורה עדין מנהל הלמידה  ומכוון את התלמיד למידע שיהפוך את התלמיד לידע. השלב הבא הוא  למידה משותפת  וזה נקרא מורים דור 2.0 על מנת ליצר ידע.

אם לסכם אז תהליך ההוראה משתנה באופן רכישת המידע והצורה להפיכתו לידע.

העתיד הכלכלי של מדינה מתפתחת היא לייצר ידע!

שימוש באינטרנט בחינוך

שימוש באינטרנט בחינוך

אנו נמצאים בשלב של שימוש באינטרנט בחינוך ,מערכת החינוך עברה שלבים רבים ובעשרים השנים אחרונות אנו במצב שכבר הכנסנו את המחשב לבית הספר, בנינו תשתיות לאינטרנט, הקמנו בבית הספר רשת אלחוטית WIFI . ועכשיו לדעתי הגענו לשלב של הפיכת בית הספר למרכז למידה.

עם כניסת המחשב למערכת החינוך עלתה השאלה מהו תפקיד המורה, כניסת המחשב  וטכנולוגיית המידע הנה חידוש הדורש שינויים בשיטת ההוראה ובתפקידו של המורה בכיתה. הנחת היסוד שלנו שתמיכת המורה בשינוי היא תנאי הכרחי להתרחשות התהליך.

 

הכנסת המחשבים לבית הספר ושימוש ברשתות חברתיות  דורשת את השתתפות המורים, ללא השתתפות זו אין מערכת החינוך יכולה להכניס את טכנולוגיית המידע למערכת, מכאן נקודת המוצא שלמורה יש תפקיד חשוב בהכנסת טכנולוגיית המידע למערכת והצלחת התהליך.

שימוש מושכל בטכנולוגיית המידע

מערכת החינוך ושימוש בטכנולוגיית המידע

המפתח  להפעלת טכנולוגיית המידע ובתוכם רשתות חברתיות ,תלוי  במורים ,לכן  כדי להשיג את היעדים המצופים, נעוץ בהכשרתם של המורים בתהליך  הפעלת המחשב  ושימוש במדיה חברתית בתהליך ההוראה. הצטיידות של בתי הספר בחומרה ותוכנה ושיפור יכולת הגלישה איננה מספיקה. הגורם החשוב הוא לפתח מומחיות של המורה בשימוש  יעיל בציוד ,בתוכנות ובמדיה החברתית . יש   צורך ברכישת "אוריינות מחשב".

תפקיד המורה בשיעורים מבוססי  מחשב ורשתות חברתיות.

להתנהגותו ולתפקודו של המורה בסביבת הלימודים מבוססת מחשב יש למורה תפקיד מכריע בהשגת  התוצר הלימודי , על המורה לספק את המיומניות הטכניות לתלמיד על מנת לתפעל את המערכת, המורה צריך להיות קשוב לבעיות הנובעות מתהליך הלימוד , לכן הוא צריך לנהל את תהליך הלמידה:

:     שליטה במחשב בתוכנות וברשת החברתית  והכרת הפעולות המבוססות בו.

:     שליטה באפיק הרשת החברתית הנבחר ומה אפשר להפיק ממנה.

:     שליטה בתוכנית הלימודים ומבנה התוכן שלה.

:     שימוש  מושכל בטכנולוגית המידע, על מנת להשיג אינפורמציה רלוונטית לתחום התוכן בו התלמיד לומד/ חוקר .

:     מענה מקשר ,מתווך בין הכלי הטכנולוגי לתלמיד ובעיותיו במידת הצורך.

 

בעקבות השימוש במחשב ,באינטרנט   וברשת החברתית המורה איננו בעל הידע העיקרי, הידע הנרכש הוא תוצאה של חיפוש במאגר המידע. המורה תפקידו לנהל את הידע עליו ללמד את התלמיד לשאול שאלת חקר, ומה המידע העיקרי ומה המידע השולי, אחרת התלמיד ילמד להיות טכני וילמד רק להעביר ולהעתיק קבצים ושורות ולא ילמד למצוא מידע עקרי, "חיפוש מידע לשם עיבוד בתבונה- עקרונות יסוד לפיתוח מערך הוראה המשולב מאגר מידע." .תפקיד המורה הוא הנחיית התלמיד בתהליך הלמידה.

שיטת ההוראה ואסטרטגית הלמידה היא כלי החשוב ביותר שהמורה בוחר, דבר המשפיע על תהליך הלמידה, בלמידה באמצעות המחשב  יש מקום חשוב לתפיסת תפקיד המורה לא מעל התלמידים אלא לצדם  (בתהליך הלימודי).

הכלים שמציעה טכנולוגית המידע הם בעלי פוטנציאל רב במיוחד לסביבה לימודית גמישה  תפקיד המורים  הוא לעבד ביחד עם התלמידים תוכנית מתאימה לצורכי הלימוד שלהם, ולספק להם תמיכה ע"י הדרכה, הפניה  למקורות המידע ושימוש באמצעים טכנולוגים .

עם כניסת המחשב וטכנולוגיית המידע  למערכת החינוך השתנה תפקיד המורה, המורים צריכים להתאים את עצמם  לא רק שינוי בתחומי הידע, אלא גם בצרכי הלומדים, לכן המורה חייב ליצור סביבה לימודית  ,שתעודד צורות מגוונות של למידה בעזרת מחשב, ובמיוחד שימוש ברשתות חברתיות.

 

המורה הבוחר באסטרטגיית למידה בעזרת מחשב  חייב לקחת בחשבון את הגדלת העומס המוטל עליו, העבודה במחשב מביאה מורים רבים לעבור משיטת הוראה פרונטלית להוראה מותאמת (אדפטיבית) ליחידים או למוד בצוותים קטנים .

תהליך הלמידה המומלץ למורים , הוא לימוד בצוותים (גם של תלמידים וגם של מורים)  בלימוד  בין תחומי כך שיש מספר נקודות  ראיה לנושא החקר. וכך יש קשר של החומר הנלמד לנושא אותנטי  הכרה או הזדהות עם השינוי  יצליח להטמיע את תהליך השינוי קרי הכנסת טכנולוגיית המידע  לביה"ס.

מערכת החינוך חייבת לצאת מנקודת הנחה שיש להוציא תלמיד  למשק של שנות ה-2000 ולתת את הכל המיומניות על מנת שיוכל להשתלב במשק מתפתח זה.

תפקיד המורה לדעתי, הוא לנהל את תהליך הלמידה , ואיך לנהל את תהליך דבר תלוי מחשב. וכמובן ברשת האינטרנט דוגמה לכיתה בשימוש בגוגל ובישומיו לדעתי כך יראה בית הספר בעתיד.

חוזרים ללימודים-מספר התלמידים הנכנסים לפייסבוק גדל.

פייסבוק היא רשת חברתית הקשורה במיישרין לבית הספר 

מספר התלמידים נכנסים לפייסבוק גדל עם תחילת שנת הלמודים.

פייסבוק היא תוצר של מערכת החינוך ונוצרה באונ' הידעתם שמספר הקלקות על הודעות בפייסבוק עולה במיוחד בזמנים של חזרה ללימודים, כנראה הכיתה החדשה בית הספר החדש או הגעגועים לבית הספר  או העלאת כיתה ,מגבירים את הפעילות החברתית ברשת ומכאן גם על הקלקת על מודעות .נמצא שהכניסה לרשת הפייסבוק עולה במיוחד בימים של חזרה לביה"ס מה שמלמד שהתלמידים לא נמצאים כל כך ברשת בזמן חופשת יולי אוגוסט. או במילים אחרות מספר התלמידים הנמצאים בפייסבוק בימים שהם לקראת החזרה ללימודים גבוה יותר מאשר מספר התלמידים הנמצאים בחופשה.
אז מי אמר שפייסבוק או הרשתות החברתיות אינן חלק ממערכת החינוך.

החזרה ללימודים יותר נכנסים לפייסבוק

חזרה ללימודים מגדילה את מספר הנכנסים לרשתות חברתיות.

שימוש במדיה חברתית בחינוך

שימוש במדיה חברתית בחינוך

אתר חדש בהקמה של אמיר לוז

המורים והמדיה החברתית

מדיה חברתי והמורה

אמיר לוז אחרי 15 שנים כרכז המחשבים- אחראי מחשוב בבית הספר החקלאי מקוה ישראל ,החלטתי לפנות לדרך חדשה , ולכתוב לייעץ למוסדות חינוך על מנת למקסם את הפעילות הדורשת שימוש במחשב וברשת החברתית במערכת החינוך. לכן באתר זה  אתמקד ברשתות חברתיות. מטרת האתר היא:  שימוש במדיה חברתית בחינוך.

באתר השני אני אעסוק בעיקר בשימושי מחשב  כלומר שימוש במערכות הפעלה, שימוש בוורד אקסל לעומת זה באתר הזה אתמקד בשימוש ברשת החברתית, במדיה החברתית במערכת החינוך . על מנת ליצור איתי קשר במדיה החברתית אפשר ליצור קשר :

אמיר לוז מומחה בשימוש מדיה חברתית בחינוך

שימוש במדיה חברתית בחינוך

אמיר לוז נותן תמיכה טכנית חינם ברשת בתוכנות של אופיס  windows. באתר זה נתמקד על רשתות  חברתיות בחינוך  ולכן כל מה שחדש  ומיוחד נמצא באתר  הזה הוא סיפור על פרדיגמות ורעיונות לשימוש במדיה החברתית במערכות חינוך.

אמיר לוז הפך להיות מומחה בשילוב המחשבים –טכנולוגיית המידע- במערכות חינוכיות.  את הכשרתו קיבל אמיר לוז  באוניברסיטת בן גוריון שבנגב שם גם היה מרצה זוטר כמו כן היה מרצה זוטר  באונ' תל אביב,  אונ' לידס. אמיר הוא בעל ידע מקיף ורחב בנושאי מחשוב הכוללים שימוש במערכות הפעלה, חלונות , שימוש באופיס 2013 . אמיר לוז מוכר על ידי מיקרוסופט כנותן תמיכה טכנית בחלונות ובאופיס. אמיר לוז פעיל ברשתות חברתיות  ואתם מוזמנים להתחבר אליו. אמיר בוגר מכללות ובתי ספר ללימודים גבוהים  שנתנו לו את הכשרה להדרכה והרצאה בנושאי מחשוב.

אתם מוזמנים להתחבר לאתר הפייסבוק שלי