תשלומי הורים ומערכת החינוך.


Facebook


Twitter


Google-plus

תשלומי הורים ומערכת החינוך.

תשלומי הורים ומערכת החינוך. מערכת החינוך קובעת ע"פ חוק חינוך חובה חינם את תשלומי ההורים,

התשלומים נחלקים לתשלומים עבור שירותי חובה ולתשלומים עבור שירותי רשות. שירותי חובה הם

שירותים שחייבים לשלם בעבורם גם אם אין צורכים אותם.

שירות החובה היחיד הוא ביטוח תאונות אישיות לתלמידים. כל יתר השירותים הניתנים הם שירותי רשות,

והורה רשאי להחליט שילדו לא יצרוך שירות מסוים

ובמקרה זה לא ישלם עבורו.
מה קורה אם אין להורים יכולת כלכלית לשלם?
אין למנוע מתלמידים להשתתף בפעילויות בשל אי־תשלום

עקב קשיים כלכליים,

ויש למצוא פתרונות  לשיתופם באמצעות הרשות המקומית והנהלת בית הספר.
אין להתנות מתן שירות אחד בתשלום עבור שירות אחר.

מה זה תל"ן?

תוכנית לימודים נוספת (תל"ן) מותנית בהסכמה אישית בכתב של כל אחד ואחד מן ההורים לתוכנית

 ולתשלום עבורה.

אין די בהסכמה של נציגות ההורים המוסדית.

יש לשבץ תל"ן בסופו של יום הלימודים,

ולאפשר לתלמידים שהוריהם מבקשים שלא ילמדו בתוכנית להשתחרר לביתם.

אם תוכנית לימודים נוספת שובצה באמצעו של יום הלימודים,

 יש לאפשר לכל התלמידים להשתתף בה, גם אם הוריהם לא שילמו בעבורה,

או להציע לתלמידים שהוריהם מבקשים שלא ישתתפו בה, פעילות חינוכית אחרת.

את התל"ן יש לאשר באמצעות מנהל המחוז או מורשה מטעמו.

גבייה עבור רכישת שירותים מרצון מותנית בהסכמה אישית בכתב של כל אחד ואחד מן ההורים

לתשלום ולשירות.

ועד ההורים לא קובע לך מה הילדים שלך ילמדו!

אין די בהסכמה של נציגות ההורים המוסדית. אם הוחלט לקיים את השירות במהלכו של יום הלימודים,  ישותפו בו כלל התלמידים.

שעת לימודים במסגרת תל"ן היא שעה המאריכה את יום הלימודים ואיננה משמשת לפיצול כיתות אֵם לקבוצות לימוד.

"תשביתו את מערכת החינוך על התל"נים – זה הגזל האמיתי". (יו"ר ועדת החינוך מרגי ש"ס)

אני בעד ההורים במאבקם לביטול תשלומי הרשות והתל"ן ,
( "אנחנו דורשים את ביטול תשלומי ההורים שמהווים מס ופגיעה בשוויון הזדמנויות בחינוך."  נציג פורום ועדי ההורים היישובים זאב גולדבלט)  מאידך לדעתי זה גם עלול לפגוע בתלמיד ובהשכלתו. לכן הורים יקרים עליכם לדרוש שתשלומי התל"ן  ישולמו על ידי משרד החינוך!

לפי חוזר מנכ"ל והחלטת בגץ יש קשר בין אמצעי קצה  טכנולוגיים לתשלומי ההורים.

בהנחיית שופטי בג"ץ אוחדו העתירות בענייני אמצעי קצה (בג"ץ הטאבלטים) ובנוגע לגביית תשלומי הרשות בניגוד לחוק חינוך חובה חינם.

בג"ץ בביקורת על משרד החינוך: גובים תשלומי חובה בכסות של תשלומים מרצון :שופטי בג"ץ מתחו ביקורת על משרד החינוך ורמזו כי במסגרת פרויקט התקשוב מחויבים בפועל ההורים לרכוש טאבלטים לילדיהם לצורך לימוד בכיתה, למרות שהתשלומים מוגדרים כתשלומי רשות. המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין והשופטים יצחק דנציגר וצבי זילברטל קבעו כי על משרד החינוך לסיים את הכנת חוזר המנכ"ל בנושא, להגישו לאישור ועדת החינוך של הכנסת ולהגיש תשובה נוספת לעתירה נגד מיזם רכישת הטאבלטים (הארץ 27/6/16).

בהמשך להנחיות בסעיף 3.6-12 בחוזר הוראות הקבע עז/1, "שימוש תלמידים באמצעי קצה לצורכי למידה", בבתי ספר שבהם מתקיימת למידה באמצעות אמצעי קצה טכנולוגיים הנרכשים במרוכז אפשר לגבות עד סך של 677 ש"ח בשנה עבור אמצעי הקצה הטכנולוגי שיהיה בבעלות התלמיד ויעמוד לשימושו. לחלופין, אפשר יהיה לגבות עד סך של 300 ש"ח להשאלת אמצעי קצה טכנולוגי שיעמוד לשימושו של התלמיד. התשלומים האמורים יכללו ביטוח, עלות השימוש בפלטפורמה אם יש כזו וכן מע"ם. הסעיך הבא מעוד מקומם רכישה מרצון נהיית חיוב!

רכישת שירותים מרצון,

גבייה זו מוגדרת רכישת שירותים מרצון, והיא ייעודית למטרה זו ונעשית בהתאם להוראות המפורטות שנקבעו בסעיף 3.6-12 בחוזר הוראות הקבע עז/1(א), "שימוש תלמידים באמצעי קצה לצורכי למידה", ובאה נוסף על הגבייה עבור רכישת שירותים מרצון עבור כלל המטרות שלהן משמשת גבייה זו ומפורטות בסעיף זה.
בתום כל שנת לימודים ידווח בית הספר להורים על ניהול הכספים שנגבו במסגרת  תשלומי ההורים על פי המתחייב מסעיף 3.7-50 בחוזר הוראות הקבע סה/4(א),  "ניהול הגבייה והכספים במוסד החינוכי".

 הדיווח יימסר לנציגות ההורים המוסדית, ועותק שלו יישמר במזכירות בית הספר  לעיונם של ההורים המבקשים זאת.

אני נגד עליית תשלומי ההורים לבתי הספר בשבע השנים האחרונות ב-350%. ההכנסות מהתשלומים עלו מ-1.3 מיליארד שקלים ל-4.6 מיליארד שקלים.

בתי ספר רבים ורשויות מקומיות מנסים לגבות תשלומים של תוכניות העשרה באופן שנוגד את הנהלים וההנחיות:

ח"כ קארין אלהרר: " העובדה כי בתי ספר רבים ורשויות מקומיות מנסים לגבות תשלומים של תוכניות העשרה באופן שנוגד את הנהלים וההנחיות היא בעיה שאנו נתקלים בה מידי שנה בשנה. אולם אתמול פרסם עמרי מניב בחדשות ערוץ 10, כי לא רק שהרשויות מנסות לגבות תשלומי רשות שלא בהכרח מגיעים להם, אלא גם שהן משתמשות בחברות גביה ובמשרדי עורכי דין הנוקטים בפרקטיקות פסולות, שספק האם הן חוקיות, תוך הפחדה ואיום על הורים, שחלקם, כפי שעולה מהכתבה, נמנעו מהתשלום בצדק רב.

תשלומי התל"ן כבר מהווים הפרטה של מערכת החינוך, מנציחים ואף מגדילים את הפערים בין תלמידות ותלמידים לפי המצב הסוציואקונומי שלהם ולכן ראוי היה שלא ייגבו כלל. אולם הוספת חטא על פשע בשימוש של העיריות בגביה חיצונית המנסות לאיים ולהפחיד הורים לטובת גבית תשלומים מעלה חשש לעבירה על החוק ויש להפסיק אותה לאלתר".

מקור הוא חוזר מנכ"ל  המעודכן לשת הלימודים התשע"ט

 

להלן מה ההורים צריכים לשלם במערכת החינוך הישראלית.  כפי שפרסמתי אשמח לתגובתכם:
.

 

רשתות חברתיות בחינוך – הצלחתם לעודד אותי

 רשתות חברתיות בחינוך -הצלחתם לעודד אותי

הצלחתם לעודד אותי לאחרונה אני כותב הרבה, ומביא הרבה חומר על שימוש ברשתות חברתיות , במערכת החינוך. לאחרונה יש הרבה פניות במייל על מידע בנושא , אני אשמח לעזור אבל אם משהו רוצה להשתמש בחומר באתר אשמח אם ייתן לי קצת קרדיט.

שימוש ברשתות חברתיות בחינוך

אמיר לוז מומחה לשימוש רשתות חברתיות בחינוך

רשתות חברתיות בחינוך המלצות

הרבה חומרים תוכלו למצוא בדף הפייסבוק שלי :
https://www.facebook.com/socialmediaeducation2014/

בנושא קרינה אני רואה  שקיים חשש מוצדק לדעתי מנושא הקרינה ואני ממליץ על קבוצת הפייסבוק: קרינה לא בבית ספרנו

הכנסת טכנולוגיית המידע היא צורך של החברה המודרנית על בית הספר להיות ערוף לכך אבל יש המון ביקורת על נושא זה: הוא בקבוצה הבא : ניסויי לא מבוקר – מחשוב בתי הספר.

אני יוצא מנקודת הנחה שמאז 2009 אני טוען  שהרשת והמדיה החברתית בפרט הן חלק בלתי נפרד מחינוך ולמידה משמעותית. על המהפכה הדיגיטלית והשפעתה על תהליכי הוראה ולמידה  – יחסי מורה תלמיד, קבוצות פייסבוק וווטסאפ ייעודיות, אפליקציות למובייל, סרטוני יוטיוב וכמובן מאגרי מידע.

מה מטרת האתר:

  • לאפיין רשתות חברתיות אלו רשתות חברתיות יש ?האם הכל זה רק פייסבוק?
  • לנתח את ההשפעה של רשתות חברתיות בתחומים שונים . (במיוחד בהושא שפה)
  • לתכנן פדגוגיה מבוססת רשת חברתית .
  • להשתמש בתיאוריות למידה כדי לנתח למידה בסביבת רשת חברתית בקונטקסטים שונים
  • להבין את האתגרים של שימוש ברשת חברתית בחינוך .
אמיר לוז מומחה בשימוש ברשתות חברתיות בחינוך

אמיר לוז מומחה בשימוש ברשתות חברתיות בחינוך

 הרשת החברתית מלווה בהווה, וודאי בעתיד הנראה לעין, את שגרת חיי התלמידים ומשפיעה על עיצוב זהותם האישית והחברתית. כמעט כל תלמיד יש בידו מכשיר טלפון נייד שמשמש בעיקר בתקשורת בין אישית  באמצעות הרשתות החברתיות. למה  משתמשים ברשתות חברתיות בעיקר  לשם השפעה על השינויים בתרבות ובחברה, ולשם שמירה על הסדר החברתי והאינטרסים הציבוריים החיוניים, על מערכת החינוך לתת לתלמידים כלים להתנהל בה בנורמות התנהגות ראויות לחברה אתית, הקשובה לצרכי הפרט כמו גם לצרכי הציבור.
השימוש ברשתות חברתיות מהווה את מערכת החינוך איך להשתמש בכלי של המדיה החברתית , איך לפעול כנגד "עברייני מקלדת"  מה איתי בשימוש ברשתות חברתיות. ובעיקר במאמר שכתבתי רשתות חברתיות מבטאות את ביטול הזמן והמקום.
אני רואה ברשתות החברתיות ככלי של שינוי בתפיסה חינוכית שיש לגבש בהתאמה למהות הפעילות החינוכית–חברתית ולהזדמנויות יישומה במאפשרים הטכנולוגיים שמזמנת הרשת החברתית. מאחר ומעל הכל עומדת תפיסת הרשת כאמצעי אישי וחברתי לתקשורת ויחסים בין אנשים, האתגר החינוכי הוא יישום פעילות חינוכית ברשת חברתית, תוך ניצול מרבי של המאפשרים הטכנולוגיים לשם הבניית מידע שיתופי, מכאן רשתות החברתיות מאפשרות להפיץ ולשתף את המידע החינוכי. וכן על  ניהול קשרים ואינטראקציה חברתיים בין הלומדים, והשתתפות אקטיבית של כל אחד מהם התהליך הלמידה!

שימוש בטכנולוגיית המידע בחינוך.

שימוש בטכנולוגיית המידע בחינוך. (2017)

כשנתחיל לדבר על שימוש בטכנולוגיית המידע בחינוך, אנו נדבר על שימוש באמצעי קצה הכוללים כל כלי אלקטרוני העשוי לשפר את תהליך הלמידה.

כיום שראיתי שיעור באוניברסיטה , שיעור פרונטלי המרצה השתמש בלוח וטוש (אין כבר גיר) ובכתב ידו הבלתי מובן, מצד שני התלמידים רובם היו שקועים בסמרטפון או בטאבלט שהם לוחצים לייק לאיזו הערה מבריקה שלו קשורה בשיעור. ואז ששאלתי את עצמי האם שימוש בטכנולוגיית המידע בחינוך הוא יעיל או גורם מפריע בתהליך הלמידה.

אני יוצא  מכמה נקודות הנחה בסיסיות

1. אין תחליף טכנולוגי לתפקיד המורה.
2. השימוש בטכנולוגיית המידע תפקידו להעצים את תפקיד ההוראה.
3. השימוש בטכנולוגית המיידע שהיא כיום זולה יותר , מהווה חלק משמעותי בתהליך הלמידה.
4. השימוש בטכנולוגייה הוא צורך קיומי, הוא אחד הדרישות הנדרשות (מיומניות יסוד) בחברה התעשייתית של המאה ה 21.

5.  השימוש בעבודת צוות בחקר ומחקר מהווה את החינוך האמיתי לנורמות של עבודת הכיתה.

6.אחד מהאתגרים הכי גדולים של מורה הוא ליצור מעורבות של תלמידים במהלך השיעור. לדעתי

שימוש בטכנולוגיית המידע הוא כלי חיוני שבו התלמיד יכול לקלוט את החומר הנלמד בשיעור במיוחד אם הוא משתמש ברשתות חברתיות שמסיבירות את הנושא הנלמד, או מאפשרות לתלמיד לצייץ ולהגיב על החומר הנלמד.

7.שימוש במצגות להצגת החומר הנלמד שבו בעצם אנו הופכים את הידע למידע הוא תהליך הנדרש להציג רעיונות בתעשייה.

ומה מטרת החינוך היום : היכולת לשתף פעולה, חשיבה ביקורתית, יכולת השימוש בכלים ממוחשבים כדי לאתר מידע, תקשורת ויצירתיות.

לכן לדעתי שימוש בטכנולוגיית המידע,כבר יוצרת דפוסי הוראה חדשים.

עליה בשימוש ברשת האינטרנט

עליה בשימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

 

מהפכת הטאץ' והמכשירים הניידים; היא מחייבת אותנו ליצור תוכן דיגיטלי אינטראקטיבי חדש בשני היבטים משמעותיים: ממשק משתמש (User Interface) וחוויית משתמש (User Experience) שיאפשרו לתלמידים ללמוד ב'מנות קטנות' כל הזמן. התוכן הדיגיטלי שמפתחים עכשיו למכשירים האלה יתאים מאוד לחוויית הלמידה של דור ה־Y.

יש הרבה תחומי למידה ,אמנם  נקודה אחת מתאימה לכל מקצועות הלימוד – ה"לב"… המשמעות של הלימוד. לא רק כמה שיננתי  כי החינוך במאה ה21 איננו מבוסס על שינון , החינוך לא נבחן כמה אני יודע יותר, אלא שעם הידיעה תגיע גם הבנה של "מה קרה לי" בעקבות תהליך  הלמידה. לְמה נפתחתי? על מה אני חושב בעקבות הלמידה? האם אמשיך לעסוק בלמידה? איך אשנה את התנהגותי אחרי השיעור? מה יצר בעולמי המפגש עם הטקסט כפי שהציג המורה? לאן הוליכה אותי הסקרנות שגיליתי בשיעור? והם השימוש בטכנולודית המידע באמת עוזרת לי?

למידה עשויה להפוך למשמעותית כאשר יש התאמה בין תוכני הלמידה לעולמו הפנימי של הלומד. כאשר גוף הידע נוגע בתחום קיומי המעסיק את הלומד, וכאשר הידע רלוונטי לחייו ומשמעותי לסוגיות עמוקות המעסיקות אותו. כאשר התלמיד שמנצל את הטכנולוגיה שכבר יש ברשותו.

לכן

למידה דיגיטאלית היא התשתית הפדגוגיה העדכנית במאה ה- 21, הכוללת שיטות הוראה-למידה משולבי טכנולוגית מידע ותקשורת בסביבה למידה מקוונת, ויישום אופני התנהלות הולמים במרחב המקוון לצרכי חינוך. למידה זו מושתתת על נגישות ושימוש ביחידות וחומרי הוראה-למידה דיגיטאליים, לצד מקורות מידע ברשת, העומדים לרשות המורה והלומדים לשם הבניית ידע מבוססת חקר, שיתוף, הרחבה והעמקה.השפעת הטכנולגיה על החינוך אני ממליץ לקרוא את המאמר של RED .

בהקדמה נכתב : " פרויקט RED הוא לא פחות מתכנית האב לבנייה מחדש של החינוך האמריקני….שינוי מהותי לא יתרחש באמצעות מבחנים רבים או טובים יותר, או הקמת בתי ספר חדשים,או ימי לימודים ארוכים יותר, או יותר מורים או אפילו מורים טובים יותר, אלא באמצעות שינוי מהותי של הדרך שבה אנו מחנכים ומלמדים, זה יהיה למעשה השינוי המהותי הראשון בתהליך החינוך מזה אלף שנים."
דוח פרויקט RED מפרט איך תשעת גורמי המפתח ליישום התוכנית קשורים לשיפור תוצאות מבחנים ולשיעור הבוגרים, ולהפחתת פעולות הקשורות למשמעת ושיעור הנשירה. גורמי המפתח בהטמעה שזוהו על ידי הפרויקט כוללים שימוש בטכנולוגיה בכל רמת התערבות, שינוי מושכל של המנהיגות הניהולית על-ידי מנהלי בתי הספר, יחס גבוה של מחשב/ תלמיד ושילוב טכנולוגיה במקצועות הליבה לפחות אחת לשבוע.

נראה שעוד שנים מספר, גם במערכת החינוך, רוב רובה של הנגישות למידע לימודי תהיה באמצעות טקסט דיגיטאלי. גישה עדכנית ללמידה מחייבת יישום למידה דיגיטלית, לא כמותרות, אלא כהתנהלות שגרתית בה הלמידה מתקיימת ומסתמכת על מידע המונגש בטקסט דיגיטאלי.

לשם הלימה ללמידה העדכנית של היום, הלמידה הדיגיטאלי, יש לעדכן גם את ההגדרה של "ספר לימוד" בפרט, ו"חומרי לימוד" בכלל, לכל סוג ופורמט.

שימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

שימוש בטכנולוגיית המידע ורשתות חברתיות במערכת החינוך

לסיכום:

התפקיד של טכנולוגיה בחינוך הוא להעצים את ההוראה והלמידה ולא להחליף את המורה. הטענה שלי היא שבשילובים מתאימים של טכנולוגיה, שהיום היא גם ממש לא יקרה, אפשר להעצים את ההוראה והלמידה ולגרום לשיעור להיות משהו אחר לגמרי. השימוש בטכנולוגיית המידע תעזור לנו  להשתמש ברשתות חברתיות שלדעתי יש להם חלק חשוב בתהליך הלימודי המכשיר את התלמיד במאה ה-21.
אני טוען  שלא מרגשת אותנו אבולוציה של טכנולוגיה בחינוך, למשל המעבר מספרים מודפסים לספרים דיגיטליים, או הכנסת אייפדים לכיתות במקום מחשבים. אני מחפשים את הרבולוציה, כלים שישנו מהותית את הדרך בה לומדים (בבית הספר, בבית ובארגונים). באמצעות הכלים הטכנולוגיים .

ליצירת קשר :amir.luz@gmail.com

 

 

 

משרד החינוך נכנע

משרד החינוך נכנע

משרד החינוך נכנע והוא מגביל את השימוש בטאבלטים ובמחשבים בכיתות הלימוד. בשנים האחרונות בתי ספר רבים דרשו מהורי התלמידים לרכוש עבור ילדיהם טאבלטים או מחשבים ניידים כדי לבצע בהם שימוש במהלך הלימודים – כעת, משרד החינוך מסדיר את התחום וקובע כי הלימודים בבתי הספר היסודיים יתבצעו ללא מחשבים וטאבלטים, אלא על ידי קריאה וכתיבה בספרי לימוד ומחברות, או באמצעות מצגות ממחושבות שיוצגו על ידי המורים.

שימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

שימוש בטכנולוגיית המידע ורשתות חברתיות במערכת החינוך כנראה לא יהיה בשנים הקרובות

על בתי הספר ייאסר להנחות רכישה של מחשבים או טאבלטים ללא הסכמה בכתב  של 70%-100% מהורי התלמידים, וללא אישור מממשרד החינוך!

כפי שנאמר משרד החינוך, בעצם , אוסר על בתי הספר להנחות רכישה של מחשבים או טאבלטים ללא הסכמת 70%-100% מהורי התלמידים, וללא אישור מראש ממשרד החינוך והרשות המקומית, וקבע כי יש להגביל את גובה עלות רכישת הציוד. בנוסף, המשרד הורה לבתי הספר להגביל את השימוש ברשתות אלחוטיות בתוך בתי הספר ולהעדיף על פניו חיבור קווי לאינטרנט, מחשש לחשיפה לקרינה אלחוטית של התלמידים. מטרת המשרד היא להסדיר את השימוש באמצעים ממוחשבים בכיתות הלימוד ולאזן שיטות ההוראה בין אמצעים טכנולוגיים לקלאסיים.

משרד החינוך טוען שהחשיבות של רכישת מיומנויות תקשוב חשוב , אך יש גם לעורר מודעות ״לאיזון בין שימוש בכלים מתוקשבים לבין פעילויות אחרות כגון יצירת קשרים חברתיים, פעילות גופנית, קריאת ספרים ועוד״.

באפריל 2015 משרד החינוך הורה לבתי הספר שלא לאפשר שימוש בטלפונים ניידים על ידי תלמידים , ובכל מקרה לא תתאפשר למידה בבזמן השיעור  באמצעות הטלפון הסוללרי.,אך  יש חשש שיאושר והנושא נבחן כעת על ידי המשרד.

2099

המשרד מגביל באופן משמעותי את משך השימוש במחשבים או טאבלטים בבתי הספר – בעיקר בכיתות בתי הספר היסודיים. לפי חוזר המנכ״ל, בכיתות א'-ג' יוגבל משך השימוש באמצעים ממוחשבים לעד 20% מזמן הלמידה באותו יום, ובכיתות ד'-ו' עד 30% מזמן הלמידה באותו היום.

בחלק מהמקרים, בכיתות היסודי הגבוהות יהיה ניתן לקבל אישור מיוחד ללמוד עד 40% באמצעים ממוחשבים באותו היום. בחטיבות הביניים ובתיכונים המשרד לא קבע משך שימוש מירבי באמצעים ממוחשבים אך דרש ממנהלי בתי הספר והמורים ״לשמור על איזון בין למידה מתוקשבת ללמידה בחומרים פיזיים״.

במוסדות החינוך יש להעדיף התקנה של רשת חוטית בלי לייצר מפגע בטיחותי הנובע מהתקנתה ומהשימוש בה.

במקרים רבים ההורים נדרשו לרכוש מחשבים וטאבלטים באלפי שקלים ללא הסכמת כל ההורים, ולעתים גם ללא אישור של משרד החינוך, באלפי שקלים מכיסם, אך לא היה בהם שימוש נכון בכיתות הלימוד בגלל העדר הכשרה וחומרי לימוד מתאימים עד שהציוד התיישן.

במקביל להנחיות החדשות משרד החינוך החל בפיילוט בכמה בתי ספר ברחבי הארץ, שיפעלו בשנת הלימודים הנוכחית כבתי ספר ללא סמארטפונים. מדובר ביוזמות משותפות של בתי ספר והורים לקיים לימודים ללא כניסה לטלפונים ניידים, כך שהתלמידים לא ישתמשו בהם גם בהפסקות.

מטרת הפיילוט היא לאפשר סביבת לימודים נקייה מהפרעות חיצוניות ולשפר את הכישורים החברתיים והמשחק של התלמידים בבתי הספר. עם זאת, לא מדובר באיסור גורף אלא בפיילוט שנערך בהסכמה בבתי ספר שונים.

בחוזר מנכ"ל האחרון אסר משרד החינוך על השימוש בטלפונים הסלולאריים כאמצעי למידה בכתות, בעיקר בשל סיכוני הקרינה.
הורים לילדים בחטיבת ביניים ואימצו את הקו של משרד החינוך ויזמו פרוייקט כוורות איחסון שקופות בכל הכיתות, בהן במהלך השיעורים מניחים הילדים את הטלפונים האישיים כשהם כבויים. ההורים ביקשו להפחית את הסחות הדעת והפיתויים של הטלפונים הסלולארים בשיעורים וכמובן להמנע מהקרינה הסלולארית בכיתות אליה חשופים הילדים כאשר הטלפונים אינם כבויים

הבטחת השוויון והזמינות של אמצעי הקצה בלמידה לכל התלמידים

בהינתן  משימה לימודית עם אמצעי קצה שהתלמידים אמורים לבצע על הצוות החינוכי לוודא טרם התחלת הפעילות שלכל התלמידים יש גישה לאמצעי הקצה, וכן לחיבור לאינטרנט (אם נדרש), בכל סוגי הפעילות הלימודית המתקיימת, לרבות לצורך ביצוע משימות למידה לאחר שעות הלימודים.

יש לוודא כי אמצעי הקצה יהיו זמינים ללמידה באופן שוויוני עבור כלל התלמידים בהתאם לפעילות המתבצעת; לדוגמה: כאשר מתבצעת פעילות בזוגות יהיה אמצעי קצה לכל זוג, כאשר מתבצעת פעילות פרטנית יהיה אמצעי קצה לכל תלמיד וכד'.

בית הספר יוודא כי יש ברשותו כמות מספקת של אמצעי קצה אשר יאפשרו לכל התלמידים השתתפות שווה בפעילות הלימודית המתבצעת בו, בכל צורת הצטיידות שתיבחר: גם במקרה שבו אמצעי הקצה נרכשים ללא השתתפות הורים וגם במקרה שבו יש השתתפות הורים ובית הספר יספק אמצעי קצה לשימוש התלמידים שלא רכשו אותם.
הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) במשרד החינוך פרסמה דוח מחקר אודות השימוש במחשבים, ספרים דיגיטליים ורשת בבתי הספר. נמצא שיש בדוח עדויות לכשלים בתוכנית התקשוב, הם מוסווים תחת משפטי סיכום חיוביים כלליים, שאינם מתיישבים עם הממצאים….

מקורות:

משרד החינוך חוזר מנכ"ל

משרד החינוך ושימוש בסמארטפון.

משרד החינוך ושימוש בסמארטפון.

לקראת שנת הלימודים ראיתי שתלמידים קונים טלפון נייד לקראת שנת הלימודים מהי עמדת משרד החינוך לגבי שימוש בטלפון נייד. על זה ננסה לענות.

שימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

שימוש בטכנולוגיית המידע ורשתות חברתיות במערכת החינוך

הטלפון הנייד הביא עמו, ללא ספק, יתרונות לחיי הורים וילדים רבים. היום גם הורים וגם ילדים נמצאים שעות ארוכות מחוץ לבית. לכן היכולת שלהם לתקשר אלה עם אלה, להעביר מסרים זה לזה מכל מקום ובכל שעה, הפכה את הטלפון הנייד למכשיר כמעט בעל ערך קיומי בחיי משפחות רבות. הטלפון הנייד נמצא היום ברשותם של יותר מ-60% מן הילדים בני 6–7 ושל יותר מ-95% מבני הנוער בני 12 ומעלה. סקרים שנערכו מלמדים כי כ-85% מההורים מצפים שילדיהם ייקחו עִמם את המכשיר לכל מקום ובכל עת, כולל לבית הספר.

שליש מילדי ישראל גולשים באינטרנט לפחות ארבע שעות ביום. אחד מכל ארבעה בני נוער בישראל, מכור לסלולר ומשתמש בו לפחות חמש שעות ביום. למעלה משליש מבני הנוער, צופים בטלוויזיה מעל ארבע שעות ביממה.

ההשפעות של ההתמכרות גורמות לכך שבני הנוער ישנים שעתיים פחות ביום בממוצע מאשר בני גילם בעבר. סקר של חברת Common Sense Media האמריקנית, שבוצע בקרב 2,600 צעירים , חושף כי כבר מגיל צעיר ילדים הופכים למשתמשים "כבדים" במדיה. זה כולל בין השאר שימוש במחשב, באינטרנט, בטאבלטים ובסמראטפונים, אבל גם צפייה בווידאו והאזנה למוסיקה.

ממצאי הסקר העיקריים הם:

• 70% מהילדים מתחת לגיל 12, משתמשים בטאבלטים.

• ילדים בני 8-12 מבלים בממוצע 6 שעות ביום במדיה.

• בני הנוער, מבלים יותר משליש מהיום בשימוש במדיה. כ-9 שעות בממוצע.

• שימוש במסכים עשוי להיות פאסיבי (39% מהזמן), אך בשאר הזמן הם משמשים למטרות יותר אקטיביות כמו תקשורת (26%), פעילות אינטראקטיבית (25%), קריאה, צפייה ויצירה.

• המדיה הפופולרית ביותר בקרב בני נוער היא, הטלוויזיה והאזנה למוסיקה.

• כמחצית מבני הנוער משלבים הכנת שיעורים עם שימוש במדיה. 51% צופים בטלוויזיה בזמן הכנת השיעורים, ו60% מתכתבים בזמן הזה, בסמראטפון.

• רבע מבני הנוער סיפרו כי, הוריהם יודעים מעט מאוד על מה הם עושים.

• 35% מההורים אינם מגבילים את ילדיהם כלל בשימוש במדיה.

מחקרים בנושא השפעת המדיה על ילדים ובני נוער אינם אחידים בממצאיהם. יש הטוענים כי השימוש במדיה בעיקר באופן אינטראקטיבי, מפתח את הדמיון ואת כישורי האוריינות של הילד. למשל, כאשר מדובר בתכניות ובאפליקציות לימוד והעשרה, ספרים אלקטרוניים ועוד.

מחקרים גם הראו כי, ילדים ששיחקו במשחקי מחשב, פיתחו תשומת לב רבה יותר לפרטים וקואורדינציות עין-יד. (אשנב ).
הילדים דורשים סמארטפון , כך מתחילה לה ידיעה ב YNET אבל השאלה למה דורשים ומה הקשר שלה לתחילת הלימודים? לדעתי אין קשר כזה ואם יש יש להכחיד אותו מהר כל אחד זכאי לקנות סמארטפון , אבל מה הקשר שלו לתהליך הלמידה האם בישראל מתבצע תהליך למידה מבוסס על סמארטפון? האם הטלפון הנייד  משמש את התלמיד כמכשיר לגלישה באמצעות טאבלטים? למה נועד הטלפון הנייד במערכת החינוך?

 

 

משרד החינוך ושימוש בסמארטפון.

כל שימוש בטלפון ניד בזמן השיעור ובזמן בחינות אסור בהחלט. יש להשאיר את המכשיר בתיק כשהוא במצב סגור וכבוי. אין להציבו בשום אופן על השולחן בכיתה. השימוש במכשיר במהלך פעילות מחוץ לבית הספר יעשה בהתאם להוראות הצוות.

צילום בזמן שיעור באמצעות הטלפון הנייד אסור בהחלט. צילום במהלך פעילות מחוץ לביה"ס ייעשה בהתאם להוראות הצוות ובתנאי שלא יפגע בכבודו של המצולם ובצנעת הפרט שלו.

הנהלת בית הספר רשאית לאסור הבאת מכשירים ניידים לביה"ס או להגביל את השימוש בהם בהתאם להחלטות הצוות.

במידה והתלמיד השתמש במכשיר נייד בניגוד להוראות, ניתן לנקוט באחד מהאמצעים הבאים:

  1. שיחת בירור עם התלמיד
  2. הפקדת המכשיר במזכירות ביה"ס או בחדר המנהל, במקום קבוע, נעול ובטוח, והחזרתו בסוף יום הלימודים לידי התלמיד או לידי הוריו.
  3. יידוע/ הזמנת ההורים.
  4. במקרים של שימוש חוזר בטלפון נייד בזמן שיעור ניתן להעניש בהתאם להחלטות בית הספר בנוגע להפרות משמעת, לרבות כתיבת עבודה בנושא.

חוזר מנכ"ל ע' 1(א

ממליץ לקרוא גם:

1. סמארטפון במערכת החינוך.

2. סמארטפון במערכת החינוך 2.

3. BACK to school

4.  back to school 2

סכנת הקרינה

סכנת הקרינה

השימוש בטכנולוגיית המידע חושף את התלמיד (והמורה) לקרינה, השאלה האם הקרינה מסוכנת לבני הנוער?

אירגון הבריאות העולמי הגדיר WiFi כמסרטן אפשרי WiFi והוא זיהום סביבתי, מכאן אני רואה שיש סכנה מקרינה, הסכנה נובעת הן משימוש בחשמל, והן משימוש בטאבלטים או במכשירי טלפון (DATA).

השימוש שהולך וגדל במכשירים אלקטרוניים וסלולריים בחיינו הגדיל את רמות הקרינה בשנים האחרונות אמנם קרינה נמצאת בכל מקום, גם בתוך הבית ובתוך חדר השינה, והמכשירים האלה הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ואף אחד מאתנו לא יוותר עליהם- לא בעבודה ולא בחיים הפרטיים. אבל ילדים שוהים בתוך כיתה סגורה שיש בה 35 תלמידים בממוצע, כשליש משעות היום. בכיתה יש מחשבים, מסך, מקרן, טאבלטים ו 35 טלפונים סלולריים. בחלק מהקירות של הכיתות והמסדרונות יש ארונות חשמל צמודים, ומחוץ לכל בית ספר יש כבלי חשמל ומתקני מתח גבוה ולפעמים גם אנטנות סלולריות.
שימוש במגוון המכשירים המאפשרים צריכת מדיה הולך וגדל  ולכן סכנת הקרינה וזמן החשיפה אליה רק הולך וגדל השימוש במכשירי מולטי-מדיה הכולל טלוויזיה, טלפונים חכמים, טאבלטים, מחשבים ניידים, וידאו ואינטרנט. בצד הירידה בעליות המכשירים, קיימת עלייה מהירה ומתמדת ברמה הטכנולוגית של המכשירים המאפשרת לדחוס לתוך חוויית המשתמש גירויים במגוון ובקצב גדלים והולכים. בנוסף לכך, גדלים מספר אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות המושכות אל המסכים ילדים, נוער ומתבגרים. כתוצאה מכך, ברבות ממדינות המערב מסתמנת עלייה מתמדת בזמן המסך של ילדים ונוער. אולם יחד עם היתרונות הרבים המצויים בנגישות למידע ולתקשורת מהירה, הרי שבשנים האחרונות מחקרים רבים קושרים בין חשיפה ממושכת למדיה לבין בעיות בריאותיות בקרב ילדים ונוער שעיקרם קרינה הנפלטת.

שימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

שימוש בטכנולוגיית המידע ורשתות חברתיות במערכת החינוך

 ילדים שוהים במוסדות חינוך לפחות שליש משעות היום, לרוב בתוך כיתות סגורות. במבנים של מוסדות חינוך קיים מספר רב של מקורות, חיצוניים ופנימיים, של קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת: רשת החשמל, שנאים, קווי מתח, אנטנות סלולריות, טלפונים סלולריים ונקודות גישה לאינטרנט אלחוטי (Wi-Fi, WLAN).

ביום 29.4.15 דחה בג"צ (בג"ץ 6269/12 ) עתירה שהגישה הנהגת ההורים הארצית בדרישה לבטל את החלטת משרד החינוך המתירה שימוש בתשתית מרשתת אלחוטית בבתי הספר בטענה שחשיפת תלמידים לקרינה בלתי מייננת צפויה לגרום לנזקים קשים לבריאותם. בג"צ קבע שקיומה של קיומה של עמדה מקצועית מנוגדת אינה מספיקה כדי לקבוע כי החלטת המשרד בלתי סבירה במידה המצדיקה התערבות של בית המשפט בהחלטת משרד החינוך. ביום 18.8.15 דחה בית המשפט העליון בקשה של הנהגת ההורים הארצית לקיים דיון נוסף בנושא (דנגץ 3367/15).

ד"ר גדי ליסק טוען:

רשתות אלחוטיות (Wi-Fi) ורשתות סלולאר משדרות גלי רדיו (RF) שהם גלים אלקטרומגנטיים. גלים אלו מהווים קרינה בלתי מייננת, קרינה שלא גורמות לפירוק של מבנה התא בגוף האדם בחשיפה מידית, אך בחשיפה ברמות גבוהות או בחשיפה לאורך זמן עלולה לפגוע בבריאות. . קרינה זו משודרת בעוצמות מזיקות מכל מכשיר המחובר לרשת אלחוטית, כמו מחשב נייד או טאבלט. לכן כיום בבית ממוצע ויותר ויותר בבתי ספר קיימים מספר רב של מקורות קרינה מזיקים סביב הילדים. מספר מקורות קרינה מכפיל את סך עוצמת הקרינה המשודרת.

קרינה אלקטרומגנטית וסיכון לסרטן

הנזק הנגרם לדנ"א מקרינה של טלפון נייד (השווה לקרינה של טאבלט) במשך 24 שעות שווה לנזק הנגרם מקרינה של 1600 צילומי חזה. הקרינה ממחשב נייד הנמצא במרחק חצי מטר מהגוף גדולה מהקרינה המגיעה מאנטנה סלולרית שבמרחק 100 מ' (Mallery-Blythe, 2015). ארגון הבריאות העולמי מקטלג קרינה מרשתות אלחוטיות מטלפונים סלולאריים וממכשירים המתחברים לרשת אלחוטית (מחשבים ניידים וטאבלטים) כשייכת לקבוצת B2, היינו מסרטן אפשרי. לקבוצה B2 שייכים גם חומרים כמו כספית עופרת, כלורופורם, די.די.טי., אדי מנוע דיזל ועוד.

ארגון הבריאות העולמי קבע כי שימוש בטלפונים סלולאריים וטלפונים אלחוטיים ביתיים יוצר סיכון מוגבר לסרטן מוח (Glioma). הסיכון גובר ככל שגיל תחילת השימוש במכשירים אלו נמוך יותר ומשך השימוש ארוך יותר. Acoustic Neuroma הוא סוג גידול סרטני נדיר הפורץ בעצב הקרניאלי השמיני המוביל מהאוזן הפנימית למוח. הסיכון לגידול זה עולה עם השימוש הראשון בטלפונים סלולאריים וטלפונים אלחוטיים ביתיים. ככל שזמן השימוש גדל כן גדל הסיכון להיווצרות הגידול. נפח הגידול עולה כל מאה שעות של שימוש במכשירים אלו. הסיכון לשני סוגי הסרטן אלה גדל עוד יותר אם החשיפה הראשונה לקרינה אלקטרומגנטית מתקיימת לפני גיל 20 Hardell, & Carlberg, 2013)).

לסיכום:

לדעתי יש סכנת קרינה בשימוש בטאבלטים במערכת החינוך, מערכת החינוך מודעת לבעיה זאת ע"פ פירסום חוזר מנכ"ל. לאחר שבשנים האחרונות אמצעי המדיה השתכללו והפכו נגישים, מצטברים מחקרים וגילויי עמדות של גופים רפואיים מרכזיים בצפון אמריקה ,אירופה ואוסטרליה, המציגים המלצות דומות לגבי התייחסות למניעת הנזק של זמן מסך עבור ילדים. והקרינה הנלוות.

נכון להיום בישראל הורים וגורמים רלוונטיים במערכת הבריאות מודעים לסכנות הבריאותיות של זמן המסך, ונחוץ, קודם כול, למלא חלל ידע זה.  אבל הממשלה  ובעיקר משרד הבריאות , ומשרד החינוך מאמצים  עמדות מעורפלות בנושא. אחת העמדות היא- עקרון הזהירות המונעת קובע כי אם פעילות מסוימת מעלה חששות לפגיעה בבריאות או בסביבה, יש לנקוט באמצעי זהירות גם אם יחסי הסיבה והתוצאה טרם הוכחו מדעית. כלומר די בהצבעה על אפשרות של נזק, ולא הוכחת נזק, כדי לחייב את הגורמים האחראים לפעול במטרה למנוע נזק אפשרי, וזאת בשל החובה המוסרית, הערכית והמשפטית להגן על חיי אדם ובריאותו. יש לנקוט בפעולה גם בטרם נמצאה הצדקה מדעית וזאת במטרה למנוע נזק מאשר לפצות על קיומו של אותו נזק לאחר שזה אירע. עקרון הזהירות המונעת קיבל מעמד סטטוטורי מחייב בחקיקה הישראלית המודרנית הקושרת בין בריאות הציבור לבין מקורות סיכון סביבתיים,

  • יש להזהיר מפני הסכנות הטמונות בלמידה מתוקשבת אלחוטית בבתי הספר.
  • אני לא נגד תקשוב. ההיפך הוא הנכון, מבחינתי הכנסת הטאבלטים למערכת החינוך היא הכרחית וומבורכת. אבל יש לבצע את זה בדרך נבונה, עם כלים נכונים, עם מחשבים נייחים, או טאבלטים. עם עדיפות לחיבור קווי, בלי לסכן את הילדים, או את המורים. (כמו בישיבות הממשלה, משתמשים בטאבלטים בחיבור קווי).(חוזר מנכ"ל)
  • אני נגד שימוש בכפיה , אני מעדיף ששימוש במסכים לא יהיה בכפיה, יש ליישם את BYOD כרוחו ולא לכפות על ההורים רכישות של טאבלטים , וספרים דיגיטליים.
    (27/6/2016 – בהמשך לעתירה של מאות הורים , שופטי בג"צ קבעו שמשרד החינוך מפר את חוק תשלומי הורים מרצון בכך שההורים נדרשים לרכוש מכשירי קצה עבור התלמידי בתי הספר … ולכן , הדרישה של בתי הספר מההורים לרכוש טאבלטים / לפטופים עבור התלמידים אינה חוקית !!!)
  • אני נגד מדיניות של אמביוולנטיות. דוּ-עֶרְכִּיּוּת של משרד החינוך מצד אחד יש חוזרי מנכ"ל אבל מצד שני מתעלמים ועושים מה שהם רוצים כל הדרכים כשרות לשימוש בטאבלטים וברשתות חברתיות.
  • השימוש במסכים הוא כלי ולא מטרה על מנת להשיג שיפור בלימודים ,מה שנמצא ברגע זה בספק.

לדעתי יש לגבש כללים ותקנים עדכניים על מנת להשתמש במסכים במערכת החינוך כי לדעתי זה אבן היסוד לשימוש ברשתות חברתיות בחינוך. שימוש ברשתות חברתיות ישפר את תהליך הלמידה והתהליך החינוכי. (כך אני מאמין).

יש לשפר את התכנים ודרכי הלמידה, תוכניות הלימוד וכן להתחיל בשימוש ברשתות חברתיות ,

כמו כן על  פי המידע הקיים חובה לשפר את תהליך הלמידה בעזרת מסכים , ותוכניות לימודיות.

אחרית הדבר:

מלבד סכנת הקרינה , יש מחקרים שטוענים שמסכים גורמים לילדים הפרעות שינה, השמנה ו\או חולשת גופנית, מתח כרוני עד כדי לחץ דם גבוה וכן הפרעות התנהגות, טיקים, ויסות רגשי, שליטה קוגניטיבית ויכולת תקשורת חברתית לקויים, ירידה בלימודים, והפרעות קשב.

הרשתות החברתיות-הקשר

הרשתות החברתיות-הקשר בעתיד

הרשתות החברתיות-הקשר היחידי שיש היום בחברה, למה מתכוון המשורר רוב התקשורת הבינאישית שלנו נעשית היום דרך הרשתות החברתיות , אין כמעט חברה משפחה שאין בה תקשורת בין חבריה שלא נעזרת ברשת חברתית. מי ואטסאפ פייסבוק, כולל תקשורת חזיתית  (וידאו או סטילס).

שימוש ברשתות חברתיות הוא כלי קשר חשוב בין שותפיה

שימוש ברשתות חברתיות הוא כלי קשר חשוב בין שותפיה

אחד הדברים הנפוצים בשימוש ברשתות חברתיות הם שימוש, באימוג'י 😀  ציורונים , ריגשונים המשתמשים בתמונה על להביע רגש או רעיון. לדעתי השימוש בציורונים , הם לבטא דבר שאפשר לבטא במילים ובשימוש ציור אחד רו כמה בלבד, לבטא רעיון . לדעתי אותו סמל מצויר מפורש אחרת על ידי תרבויות אחרות. למשל שימוש בצבר מה זה אומר? ראשי תיבות צוחק בקול רם !

היות והאדם איננו אוהב לכתוב, הוא משתמש בסרטוני וידאו  (חי), תמונות (ממים) על מנת להביע רעיון

ריגשונים

ריגשטנים כלי להביע דיעה ללא לבטא את המילה

היכולת בשימוש ברשתות חברתיות נותן לאדם ככלי על מנת להתקשר עם אנשים אחרים , מי ממשפחה או עובדים , או אפילו אנשים כפופים לו. היום נפוץ לפטר אדם דרך הודעת SMS או שילחת מסרון בוואטסאפ. (קריאה לשימוע).

השימוש ברשתות חברתיות,  נועד להעביר מסרים שלא נעימים לנו בדרך המסורתית, ומצד שני אנו מעבירים מסרים בעזרת רשתות חברתיות שלא היינו מעבירים בדרכים אחרות "יום הולדת שמח" כמשל.

שימוש בתמונות הערכות בפוטושופ היא להביע רעיון בדרך מצולמת  על מנת להעביר מסר. ידוע שעל מנת להעביר מסר ברשתות חברתיות משתמשים בתמונות על מנת להעצים את הרעיונות.

במשפחות רבות השימוש ברשתות חברתיות הוא כלי  משמעותי בהעברת המסרים בין חלקי המשפחה, חיי הכיתה , קהל העובדים,וקבוצות בעל נושא משותף מסויים.
אחד הדברים הם השימוש ברשתות החברתיות בנושא האלימות המילולית וביריונות ברשת. ההשימוש ברשתות חברתיות מטרתו להביע לידי הפעלה של קבוצות חברתיות. לדוגמא קריאה לבוא להפגנה מסוימת או אפילו  קריאה לבוא למופע או מסיבה מסוימת…

הרשתות החברתיות הוא אחד מכלי הקשר החשובים בחברה שלנו , השימוש ברשתות הוא כלי חשוב בתקשורת בין הורים ומורים לבין התלמידים לדוגמא. השימוש ברשת חברתית מעלה את הסיכוי ליצירת קשרעם אדם לא מוכר ולפגישה עמו,

הרשתות החברתיות באינטרנט הוסיפו ממד חדש לכוח שהיה נתון עד כה ברובו בידי התקשורת הכתובה והאלקטרונית.  הרשתות החברתיות אף עוקפות את כלי התקשורת ואינן  כפמושפעות מהחלטת הצנזורה. העוצמה הרבה של הרשתות החברתיות, היכולה לטענת רבים לשנות סדרי עולם, מחייבת אותנו לעורר מודעות בקרב המשתמשים וגם לסכנות הטמונות בשימוש בהן.

השימוש ברשתות חברתיות הוא חלק מימנות התקשורת שכל אחד חייב לדעת לסגל לעצמו. רשתות חברתיות הם כלי שיש בו כלי שבו אתה יכול להביע את עצמך אך סוף מעשה במחשבה תחילה וכל מה שהוא פרטי הופך מהר גם לציבורי.

אמיר לוז

הם מנסים להפחיד

הם מנסים להפחיד

הם מנסים להפחיד אותנו , הם טוענים שהקרינה מזיקה לנו, אולי כאב ראש אולי סרטן אבל אין להם הוכחות לדבר. מה אתם חושבים? אני לא מפחד.

משרד לאיכות הסביבה:

והאם קרינה בלתי-מייננת מסוכנת לבריאות?
​התשובה לשאלה זו טרם הוכרעה על ידי קהילת המדענים. בד בבד עם העלייה הדרמטית בשימוש בטלפונים סלולריים בסוף המאה שעברה, החל מחקר מקיף במטרה לאמוד את הסיכון הבריאותי הקשור לחשיפה לקרינה בתדרי רדיו. תחום המחקר העיקרי שבו מתמקדים רוב המחקרים הוא הסיכון להתפתחות סרטן.
לגבי קרינת גלי רדיו, בשנת 2011 קבעה קבוצת עבודה של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) כי קיימות ראיות (מוגבלות) לעליה בסיכון לפתח גידולי מוח ממאירים (גליומה) וגידולים שפירים בעצב השמע בקרב אנשים המשתמשים בטלפון סלולרי. מסקנה זו התבססה על מאות מאמרים מדעיים שהתפרסמו בנושא, כאשר משקל רב ניתן למחקר האינטרפון הבינלאומי בו השתתפה גם ישראל. עוד קבעה קבוצת העבודה כי ממצאי המחקרים הנוכחיים אינם מספקים על מנת להסיק מסקנות לגבי סוגים אחרים של סרטן ו/או לגבי חשיפה תעסוקתית וסביבתית. בהסתמך על ידע זה סיווג ארגון הבריאות העולמי את קרינת גלי הרדיו, למשל,  זו שמקורה בטלפונים סלולריים, כמסרטן אפשרי בבני אדם (קטגוריה B2 ברשימת המסרטנים).
גם חשיפה לשדות מגנטיים מרשת החשמל סווגה בקטגורית המסרטנים האפשריים כבר בשנת 2001.  סיווג זה התבסס על מחקרים שהראו שילדים המתגוררים בקרבה לקווי מתח גבוה (ונחשפים לשדה מגנטי בערכים העולים על 3 – 4 מילי גאוס) נמצאים בסיכון עודף (פי 1.5 – 2) מהאוכלוסייה הכללית לפתח לוקמיה.
בדומה לגופים ממשלתיים וציבוריים רבים גם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה בישראל, מסתמכים על החלטות אלה כבסיס לפעולה  ולקביעת מדיניות בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת.
קראו גם על בקרינה במאמרים האחרים
משרד החינוך מעדיף רשת קווית ולא אלחוטית

משרד החינוך מעדיף רשת קווית ולא אלחוטית

שימוש יעיל בטכנולוגיית המובייל

שימוש  יעיל בטכנולוגיית המובייל במערכת החינוך

שימוש  יעיל בטכנולוגיית המובייל במערכת החינוך , כל הנכתב כאן נעשה על פי צפיות שעשיתי בשימוש אמצעים טכנולוגיים במערכת החינוך.

במערכת החינוך במדינות רבות מכנסים את הלימוד באמצעות מכשירי למקצה כגון מחשבים ,מחשבים ניידים,טאבלטים וטלפונים על מנת לשפר את תהליך הלמידה והפיכתו לחייביתי יותר. המורה הופך מבעל הידע למנהל תהליך הלמידה. הוא מניע את התלמידים להשתמש בכלים טכנולוגים על מנת ללמוד וליצר ידע ממידע שנמצא ברשת.

שימוש  יעיל בטכנולוגיית המובייל במערכת החינוך

שימוש יעיל בטכנולוגיית המובייל במערכת החינוך

השימוש במכשירי קצה מחזק את הקשר בין המורה לתלמיד  והוריו תוך שימוש ברשתות חברתיות דוגמת וואטסאפ פייסבוק ובחול גם טוויטר. שיעורים שלמים התנהלו על ידי תלמידים בספריות ובמוזיאונים בתקשורת בין המורה לתלמיד באיזורים שאי אפשר לדבר בהם . מעניין שהדיון בין המורה לתלמידים אינו מילולי (ורבלי) אלא מבוסס על טקסט ועל ריגשונים על מנת לתת דעה על תוכן.

ריגשונים

ריגשונים כלי להביע דיעה ללא לבטא את המילה

מעניין שהמורה שואל את התלמיד דרך הרשת והתלמיד ,מחפש את המידע וכותב למורה את המידע שמצא, יש מורים רבים שדורשים מידע שמקורו אינו מויקפדיה. במיוחד בשיעורים בספריות ואז מחפשים את המידע הכתוב ,והופכים אותו למידע דיגיטלי.

שימוש  יעיל בטכנולוגיית המובייל במערכת החינוך נעשה לביקורת על נוכחות התלמיד המורה יכול לראות אם התלמיד משתתף בשיעור, מה תרומתו לבניית הידע הכיתתי.

כתבה מענייינת בנושא שימוש ברשתות חברתיות בחינוך. שמספרת איך המורים מתכוננים להשתמש ברשתות חברתיות על מנת ליצוק תבנית לימודית יותר מעניינת לתלמיד.

פייסבוק ממש רואה בעמוד הבית הכיתתי ככלי חשוב בתהליך הלימוד הכיתתי וממליצה למורים לפתוח דף כיתתי לתלמידים:

 

לשימוש טוויטר לכיתה  מעניין לקרוא את המאמר הבא המספר על 50 דרכים להשתמש בטוויטר !

 

 

אמיר לוז מומחה לשימוש רשתות חברתיות בחינוך

אמיר לוז מומחה לשימוש רשתות חברתיות בחינוך

מהפכת המחשוב נמצאת באמצע יותר ויותר בתי ספר משתמשים ברשתות חברתיות על מנת לשפר את התהליך הלימודי. על מנת להשתמש ברשתות החברתיות , אנו צריכים כלים "טכנולוגיית הקצה" הכוללת טאבלטים ,מחשבים ניידים ואפילו סמארטפונים,

טכנולוגיית הקצה ברובה דורשת על מנת להתחבר לרשת האינטרנט רשת WIFI , הורים רבים לשימוש ברשת אלחוטית זאת מתנגדים בגלל חשש לקרינה? אבל לא עונים למה הם נותנים לילדיהם את הסמארטפון  שיש בו קרינה לא  פחותה.

אחרי שהסכמנו (או לא) שיש להשתמש בטאבלטים , אנו צריכים לדון באיזה טאבלט יש להשתמש במערכת החינוך לדעתי בגלל המחיר יש לתת להורים לבחור באיזה מכשיר לבחור, יש את המחשבים הניידים, טאבלטים- מחשבי לוח כמו איפד , טאבלטים בעלי מערכת הפעלה אנדרואיד, או טאבלטים עם מערכת הפעלה חלונות 10.

למה יש להשתמש בטאבלטים, כי בעצם יש לנו כבר אותם ואנו משתמשים בהם לא קשור לחינוך.

240_F_75990469_aqoU87dhviw4KWlFdWZiFdIFClGYNFCn

ואיך הטאבלטים יכולים לעזור לנו במערכת החינוכית? לדעתי  הטאבלטים נועדו להשתמש באפליקציות של רשתות חברתיות על מנת ליצור קשר, בין התלמידים בין המורים ואף בין גורמים שונים. הקשרים הללו והיכולות של המדיה החברתית יכולות לעזור בתהליך הלימודים.

לכן , אמיר לוז הוא בעד שימוש בטאבלטים ובאמצעותם ברשתות חברתיות  תוך שימוש ברשת הוי -פי לחיבור באינטרנט. מערכת החינוך שתשכיל לשלב גם את "טכנולוגיית הקצה"  וגם רשתות חברתיות תוכל ליצר את סביבת העבודה של המאה ה-21.

חומר קריאה מומלץ

הכיתה במאה ה-21

למה להשתמש ב BYOD במערכת החינוך

מומלץ לקרוא גם את זה 

חשיבותם של הרשתות החברתיות 1

חשיבותם של הרשתות החברתיות 2

לסיכום

מכתב שקיבלתי על ההרצאה

מכתב שקיבלתי על ההרצאה

מר אמיר לוז

ב – 15.7.15 התקיימה השתלמות קיץ טכנולוגית

והיית שותף כמרצה בנושא: טאבלטים בחינוך

ברצוננו להודות לך על השתתפותך

והרצאתך המרתקת עד מאוד

משתתפי ההשתלמות אף הם מביעים את הערכתם הרבה!!

יישר כח

ותודה על שיתוף הפעולה

עם הרבה הערכה.

בברכה,

רות שוקרון, רכזת תפעול ותחזוקה

מירי בנדיקט, רכזת טכנולוגית ומפתחת סביבות מקוונות

צוות מינהלת המחשבים, מנח"י

מר אמיר לוז   ב - 15.7.15 התקיימה השתלמות קיץ טכנולוגית והיית שותף כמרצה בנושא: טאבלטים בחינוך ברצוננו להודות לך על השתתפותך והרצאתך המרתקת עד מאוד משתתפי ההשתלמות אף הם מביעים את הערכתם הרבה!!   יישר כח ותודה על שיתוף הפעולה עם הרבה הערכה.   בברכה,   רות שוקרון, רכזת תפעול ותחזוקה מירי בנדיקט, רכזת טכנולוגית ומפתחת סביבות מקוונות צוות מינהלת המחשבים, מנח"י