שימוש בטכנולוגיית המידע בחינוך.

שימוש בטכנולוגיית המידע בחינוך. (2017)

כשנתחיל לדבר על שימוש בטכנולוגיית המידע בחינוך, אנו נדבר על שימוש באמצעי קצה הכוללים כל כלי אלקטרוני העשוי לשפר את תהליך הלמידה.

כיום שראיתי שיעור באוניברסיטה , שיעור פרונטלי המרצה השתמש בלוח וטוש (אין כבר גיר) ובכתב ידו הבלתי מובן, מצד שני התלמידים רובם היו שקועים בסמרטפון או בטאבלט שהם לוחצים לייק לאיזו הערה מבריקה שלו קשורה בשיעור. ואז ששאלתי את עצמי האם שימוש בטכנולוגיית המידע בחינוך הוא יעיל או גורם מפריע בתהליך הלמידה.

אני יוצא  מכמה נקודות הנחה בסיסיות

1. אין תחליף טכנולוגי לתפקיד המורה.
2. השימוש בטכנולוגיית המידע תפקידו להעצים את תפקיד ההוראה.
3. השימוש בטכנולוגית המיידע שהיא כיום זולה יותר , מהווה חלק משמעותי בתהליך הלמידה.
4. השימוש בטכנולוגייה הוא צורך קיומי, הוא אחד הדרישות הנדרשות (מיומניות יסוד) בחברה התעשייתית של המאה ה 21.

5.  השימוש בעבודת צוות בחקר ומחקר מהווה את החינוך האמיתי לנורמות של עבודת הכיתה.

6.אחד מהאתגרים הכי גדולים של מורה הוא ליצור מעורבות של תלמידים במהלך השיעור. לדעתי

שימוש בטכנולוגיית המידע הוא כלי חיוני שבו התלמיד יכול לקלוט את החומר הנלמד בשיעור במיוחד אם הוא משתמש ברשתות חברתיות שמסיבירות את הנושא הנלמד, או מאפשרות לתלמיד לצייץ ולהגיב על החומר הנלמד.

7.שימוש במצגות להצגת החומר הנלמד שבו בעצם אנו הופכים את הידע למידע הוא תהליך הנדרש להציג רעיונות בתעשייה.

ומה מטרת החינוך היום : היכולת לשתף פעולה, חשיבה ביקורתית, יכולת השימוש בכלים ממוחשבים כדי לאתר מידע, תקשורת ויצירתיות.

לכן לדעתי שימוש בטכנולוגיית המידע,כבר יוצרת דפוסי הוראה חדשים.

עליה בשימוש ברשת האינטרנט

עליה בשימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

 

מהפכת הטאץ' והמכשירים הניידים; היא מחייבת אותנו ליצור תוכן דיגיטלי אינטראקטיבי חדש בשני היבטים משמעותיים: ממשק משתמש (User Interface) וחוויית משתמש (User Experience) שיאפשרו לתלמידים ללמוד ב'מנות קטנות' כל הזמן. התוכן הדיגיטלי שמפתחים עכשיו למכשירים האלה יתאים מאוד לחוויית הלמידה של דור ה־Y.

יש הרבה תחומי למידה ,אמנם  נקודה אחת מתאימה לכל מקצועות הלימוד – ה"לב"… המשמעות של הלימוד. לא רק כמה שיננתי  כי החינוך במאה ה21 איננו מבוסס על שינון , החינוך לא נבחן כמה אני יודע יותר, אלא שעם הידיעה תגיע גם הבנה של "מה קרה לי" בעקבות תהליך  הלמידה. לְמה נפתחתי? על מה אני חושב בעקבות הלמידה? האם אמשיך לעסוק בלמידה? איך אשנה את התנהגותי אחרי השיעור? מה יצר בעולמי המפגש עם הטקסט כפי שהציג המורה? לאן הוליכה אותי הסקרנות שגיליתי בשיעור? והם השימוש בטכנולודית המידע באמת עוזרת לי?

למידה עשויה להפוך למשמעותית כאשר יש התאמה בין תוכני הלמידה לעולמו הפנימי של הלומד. כאשר גוף הידע נוגע בתחום קיומי המעסיק את הלומד, וכאשר הידע רלוונטי לחייו ומשמעותי לסוגיות עמוקות המעסיקות אותו. כאשר התלמיד שמנצל את הטכנולוגיה שכבר יש ברשותו.

לכן

למידה דיגיטאלית היא התשתית הפדגוגיה העדכנית במאה ה- 21, הכוללת שיטות הוראה-למידה משולבי טכנולוגית מידע ותקשורת בסביבה למידה מקוונת, ויישום אופני התנהלות הולמים במרחב המקוון לצרכי חינוך. למידה זו מושתתת על נגישות ושימוש ביחידות וחומרי הוראה-למידה דיגיטאליים, לצד מקורות מידע ברשת, העומדים לרשות המורה והלומדים לשם הבניית ידע מבוססת חקר, שיתוף, הרחבה והעמקה.השפעת הטכנולגיה על החינוך אני ממליץ לקרוא את המאמר של RED .

בהקדמה נכתב : " פרויקט RED הוא לא פחות מתכנית האב לבנייה מחדש של החינוך האמריקני….שינוי מהותי לא יתרחש באמצעות מבחנים רבים או טובים יותר, או הקמת בתי ספר חדשים,או ימי לימודים ארוכים יותר, או יותר מורים או אפילו מורים טובים יותר, אלא באמצעות שינוי מהותי של הדרך שבה אנו מחנכים ומלמדים, זה יהיה למעשה השינוי המהותי הראשון בתהליך החינוך מזה אלף שנים."
דוח פרויקט RED מפרט איך תשעת גורמי המפתח ליישום התוכנית קשורים לשיפור תוצאות מבחנים ולשיעור הבוגרים, ולהפחתת פעולות הקשורות למשמעת ושיעור הנשירה. גורמי המפתח בהטמעה שזוהו על ידי הפרויקט כוללים שימוש בטכנולוגיה בכל רמת התערבות, שינוי מושכל של המנהיגות הניהולית על-ידי מנהלי בתי הספר, יחס גבוה של מחשב/ תלמיד ושילוב טכנולוגיה במקצועות הליבה לפחות אחת לשבוע.

נראה שעוד שנים מספר, גם במערכת החינוך, רוב רובה של הנגישות למידע לימודי תהיה באמצעות טקסט דיגיטאלי. גישה עדכנית ללמידה מחייבת יישום למידה דיגיטלית, לא כמותרות, אלא כהתנהלות שגרתית בה הלמידה מתקיימת ומסתמכת על מידע המונגש בטקסט דיגיטאלי.

לשם הלימה ללמידה העדכנית של היום, הלמידה הדיגיטאלי, יש לעדכן גם את ההגדרה של "ספר לימוד" בפרט, ו"חומרי לימוד" בכלל, לכל סוג ופורמט.

שימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

שימוש בטכנולוגיית המידע ורשתות חברתיות במערכת החינוך

לסיכום:

התפקיד של טכנולוגיה בחינוך הוא להעצים את ההוראה והלמידה ולא להחליף את המורה. הטענה שלי היא שבשילובים מתאימים של טכנולוגיה, שהיום היא גם ממש לא יקרה, אפשר להעצים את ההוראה והלמידה ולגרום לשיעור להיות משהו אחר לגמרי. השימוש בטכנולוגיית המידע תעזור לנו  להשתמש ברשתות חברתיות שלדעתי יש להם חלק חשוב בתהליך הלימודי המכשיר את התלמיד במאה ה-21.
אני טוען  שלא מרגשת אותנו אבולוציה של טכנולוגיה בחינוך, למשל המעבר מספרים מודפסים לספרים דיגיטליים, או הכנסת אייפדים לכיתות במקום מחשבים. אני מחפשים את הרבולוציה, כלים שישנו מהותית את הדרך בה לומדים (בבית הספר, בבית ובארגונים). באמצעות הכלים הטכנולוגיים .

ליצירת קשר :amir.luz@gmail.com

 

 

 

משרד החינוך נכנע

משרד החינוך נכנע

משרד החינוך נכנע והוא מגביל את השימוש בטאבלטים ובמחשבים בכיתות הלימוד. בשנים האחרונות בתי ספר רבים דרשו מהורי התלמידים לרכוש עבור ילדיהם טאבלטים או מחשבים ניידים כדי לבצע בהם שימוש במהלך הלימודים – כעת, משרד החינוך מסדיר את התחום וקובע כי הלימודים בבתי הספר היסודיים יתבצעו ללא מחשבים וטאבלטים, אלא על ידי קריאה וכתיבה בספרי לימוד ומחברות, או באמצעות מצגות ממחושבות שיוצגו על ידי המורים.

שימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

שימוש בטכנולוגיית המידע ורשתות חברתיות במערכת החינוך כנראה לא יהיה בשנים הקרובות

על בתי הספר ייאסר להנחות רכישה של מחשבים או טאבלטים ללא הסכמה בכתב  של 70%-100% מהורי התלמידים, וללא אישור מממשרד החינוך!

כפי שנאמר משרד החינוך, בעצם , אוסר על בתי הספר להנחות רכישה של מחשבים או טאבלטים ללא הסכמת 70%-100% מהורי התלמידים, וללא אישור מראש ממשרד החינוך והרשות המקומית, וקבע כי יש להגביל את גובה עלות רכישת הציוד. בנוסף, המשרד הורה לבתי הספר להגביל את השימוש ברשתות אלחוטיות בתוך בתי הספר ולהעדיף על פניו חיבור קווי לאינטרנט, מחשש לחשיפה לקרינה אלחוטית של התלמידים. מטרת המשרד היא להסדיר את השימוש באמצעים ממוחשבים בכיתות הלימוד ולאזן שיטות ההוראה בין אמצעים טכנולוגיים לקלאסיים.

משרד החינוך טוען שהחשיבות של רכישת מיומנויות תקשוב חשוב , אך יש גם לעורר מודעות ״לאיזון בין שימוש בכלים מתוקשבים לבין פעילויות אחרות כגון יצירת קשרים חברתיים, פעילות גופנית, קריאת ספרים ועוד״.

באפריל 2015 משרד החינוך הורה לבתי הספר שלא לאפשר שימוש בטלפונים ניידים על ידי תלמידים , ובכל מקרה לא תתאפשר למידה בבזמן השיעור  באמצעות הטלפון הסוללרי.,אך  יש חשש שיאושר והנושא נבחן כעת על ידי המשרד.

2099

המשרד מגביל באופן משמעותי את משך השימוש במחשבים או טאבלטים בבתי הספר – בעיקר בכיתות בתי הספר היסודיים. לפי חוזר המנכ״ל, בכיתות א'-ג' יוגבל משך השימוש באמצעים ממוחשבים לעד 20% מזמן הלמידה באותו יום, ובכיתות ד'-ו' עד 30% מזמן הלמידה באותו היום.

בחלק מהמקרים, בכיתות היסודי הגבוהות יהיה ניתן לקבל אישור מיוחד ללמוד עד 40% באמצעים ממוחשבים באותו היום. בחטיבות הביניים ובתיכונים המשרד לא קבע משך שימוש מירבי באמצעים ממוחשבים אך דרש ממנהלי בתי הספר והמורים ״לשמור על איזון בין למידה מתוקשבת ללמידה בחומרים פיזיים״.

במוסדות החינוך יש להעדיף התקנה של רשת חוטית בלי לייצר מפגע בטיחותי הנובע מהתקנתה ומהשימוש בה.

במקרים רבים ההורים נדרשו לרכוש מחשבים וטאבלטים באלפי שקלים ללא הסכמת כל ההורים, ולעתים גם ללא אישור של משרד החינוך, באלפי שקלים מכיסם, אך לא היה בהם שימוש נכון בכיתות הלימוד בגלל העדר הכשרה וחומרי לימוד מתאימים עד שהציוד התיישן.

במקביל להנחיות החדשות משרד החינוך החל בפיילוט בכמה בתי ספר ברחבי הארץ, שיפעלו בשנת הלימודים הנוכחית כבתי ספר ללא סמארטפונים. מדובר ביוזמות משותפות של בתי ספר והורים לקיים לימודים ללא כניסה לטלפונים ניידים, כך שהתלמידים לא ישתמשו בהם גם בהפסקות.

מטרת הפיילוט היא לאפשר סביבת לימודים נקייה מהפרעות חיצוניות ולשפר את הכישורים החברתיים והמשחק של התלמידים בבתי הספר. עם זאת, לא מדובר באיסור גורף אלא בפיילוט שנערך בהסכמה בבתי ספר שונים.

בחוזר מנכ"ל האחרון אסר משרד החינוך על השימוש בטלפונים הסלולאריים כאמצעי למידה בכתות, בעיקר בשל סיכוני הקרינה.
הורים לילדים בחטיבת ביניים ואימצו את הקו של משרד החינוך ויזמו פרוייקט כוורות איחסון שקופות בכל הכיתות, בהן במהלך השיעורים מניחים הילדים את הטלפונים האישיים כשהם כבויים. ההורים ביקשו להפחית את הסחות הדעת והפיתויים של הטלפונים הסלולארים בשיעורים וכמובן להמנע מהקרינה הסלולארית בכיתות אליה חשופים הילדים כאשר הטלפונים אינם כבויים

הבטחת השוויון והזמינות של אמצעי הקצה בלמידה לכל התלמידים

בהינתן  משימה לימודית עם אמצעי קצה שהתלמידים אמורים לבצע על הצוות החינוכי לוודא טרם התחלת הפעילות שלכל התלמידים יש גישה לאמצעי הקצה, וכן לחיבור לאינטרנט (אם נדרש), בכל סוגי הפעילות הלימודית המתקיימת, לרבות לצורך ביצוע משימות למידה לאחר שעות הלימודים.

יש לוודא כי אמצעי הקצה יהיו זמינים ללמידה באופן שוויוני עבור כלל התלמידים בהתאם לפעילות המתבצעת; לדוגמה: כאשר מתבצעת פעילות בזוגות יהיה אמצעי קצה לכל זוג, כאשר מתבצעת פעילות פרטנית יהיה אמצעי קצה לכל תלמיד וכד'.

בית הספר יוודא כי יש ברשותו כמות מספקת של אמצעי קצה אשר יאפשרו לכל התלמידים השתתפות שווה בפעילות הלימודית המתבצעת בו, בכל צורת הצטיידות שתיבחר: גם במקרה שבו אמצעי הקצה נרכשים ללא השתתפות הורים וגם במקרה שבו יש השתתפות הורים ובית הספר יספק אמצעי קצה לשימוש התלמידים שלא רכשו אותם.
הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) במשרד החינוך פרסמה דוח מחקר אודות השימוש במחשבים, ספרים דיגיטליים ורשת בבתי הספר. נמצא שיש בדוח עדויות לכשלים בתוכנית התקשוב, הם מוסווים תחת משפטי סיכום חיוביים כלליים, שאינם מתיישבים עם הממצאים….

מקורות:

משרד החינוך חוזר מנכ"ל

משרד החינוך ושימוש בסמארטפון.

משרד החינוך ושימוש בסמארטפון.

לקראת שנת הלימודים ראיתי שתלמידים קונים טלפון נייד לקראת שנת הלימודים מהי עמדת משרד החינוך לגבי שימוש בטלפון נייד. על זה ננסה לענות.

שימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

שימוש בטכנולוגיית המידע ורשתות חברתיות במערכת החינוך

הטלפון הנייד הביא עמו, ללא ספק, יתרונות לחיי הורים וילדים רבים. היום גם הורים וגם ילדים נמצאים שעות ארוכות מחוץ לבית. לכן היכולת שלהם לתקשר אלה עם אלה, להעביר מסרים זה לזה מכל מקום ובכל שעה, הפכה את הטלפון הנייד למכשיר כמעט בעל ערך קיומי בחיי משפחות רבות. הטלפון הנייד נמצא היום ברשותם של יותר מ-60% מן הילדים בני 6–7 ושל יותר מ-95% מבני הנוער בני 12 ומעלה. סקרים שנערכו מלמדים כי כ-85% מההורים מצפים שילדיהם ייקחו עִמם את המכשיר לכל מקום ובכל עת, כולל לבית הספר.

שליש מילדי ישראל גולשים באינטרנט לפחות ארבע שעות ביום. אחד מכל ארבעה בני נוער בישראל, מכור לסלולר ומשתמש בו לפחות חמש שעות ביום. למעלה משליש מבני הנוער, צופים בטלוויזיה מעל ארבע שעות ביממה.

ההשפעות של ההתמכרות גורמות לכך שבני הנוער ישנים שעתיים פחות ביום בממוצע מאשר בני גילם בעבר. סקר של חברת Common Sense Media האמריקנית, שבוצע בקרב 2,600 צעירים , חושף כי כבר מגיל צעיר ילדים הופכים למשתמשים "כבדים" במדיה. זה כולל בין השאר שימוש במחשב, באינטרנט, בטאבלטים ובסמראטפונים, אבל גם צפייה בווידאו והאזנה למוסיקה.

ממצאי הסקר העיקריים הם:

• 70% מהילדים מתחת לגיל 12, משתמשים בטאבלטים.

• ילדים בני 8-12 מבלים בממוצע 6 שעות ביום במדיה.

• בני הנוער, מבלים יותר משליש מהיום בשימוש במדיה. כ-9 שעות בממוצע.

• שימוש במסכים עשוי להיות פאסיבי (39% מהזמן), אך בשאר הזמן הם משמשים למטרות יותר אקטיביות כמו תקשורת (26%), פעילות אינטראקטיבית (25%), קריאה, צפייה ויצירה.

• המדיה הפופולרית ביותר בקרב בני נוער היא, הטלוויזיה והאזנה למוסיקה.

• כמחצית מבני הנוער משלבים הכנת שיעורים עם שימוש במדיה. 51% צופים בטלוויזיה בזמן הכנת השיעורים, ו60% מתכתבים בזמן הזה, בסמראטפון.

• רבע מבני הנוער סיפרו כי, הוריהם יודעים מעט מאוד על מה הם עושים.

• 35% מההורים אינם מגבילים את ילדיהם כלל בשימוש במדיה.

מחקרים בנושא השפעת המדיה על ילדים ובני נוער אינם אחידים בממצאיהם. יש הטוענים כי השימוש במדיה בעיקר באופן אינטראקטיבי, מפתח את הדמיון ואת כישורי האוריינות של הילד. למשל, כאשר מדובר בתכניות ובאפליקציות לימוד והעשרה, ספרים אלקטרוניים ועוד.

מחקרים גם הראו כי, ילדים ששיחקו במשחקי מחשב, פיתחו תשומת לב רבה יותר לפרטים וקואורדינציות עין-יד. (אשנב ).
הילדים דורשים סמארטפון , כך מתחילה לה ידיעה ב YNET אבל השאלה למה דורשים ומה הקשר שלה לתחילת הלימודים? לדעתי אין קשר כזה ואם יש יש להכחיד אותו מהר כל אחד זכאי לקנות סמארטפון , אבל מה הקשר שלו לתהליך הלמידה האם בישראל מתבצע תהליך למידה מבוסס על סמארטפון? האם הטלפון הנייד  משמש את התלמיד כמכשיר לגלישה באמצעות טאבלטים? למה נועד הטלפון הנייד במערכת החינוך?

 

 

משרד החינוך ושימוש בסמארטפון.

כל שימוש בטלפון ניד בזמן השיעור ובזמן בחינות אסור בהחלט. יש להשאיר את המכשיר בתיק כשהוא במצב סגור וכבוי. אין להציבו בשום אופן על השולחן בכיתה. השימוש במכשיר במהלך פעילות מחוץ לבית הספר יעשה בהתאם להוראות הצוות.

צילום בזמן שיעור באמצעות הטלפון הנייד אסור בהחלט. צילום במהלך פעילות מחוץ לביה"ס ייעשה בהתאם להוראות הצוות ובתנאי שלא יפגע בכבודו של המצולם ובצנעת הפרט שלו.

הנהלת בית הספר רשאית לאסור הבאת מכשירים ניידים לביה"ס או להגביל את השימוש בהם בהתאם להחלטות הצוות.

במידה והתלמיד השתמש במכשיר נייד בניגוד להוראות, ניתן לנקוט באחד מהאמצעים הבאים:

  1. שיחת בירור עם התלמיד
  2. הפקדת המכשיר במזכירות ביה"ס או בחדר המנהל, במקום קבוע, נעול ובטוח, והחזרתו בסוף יום הלימודים לידי התלמיד או לידי הוריו.
  3. יידוע/ הזמנת ההורים.
  4. במקרים של שימוש חוזר בטלפון נייד בזמן שיעור ניתן להעניש בהתאם להחלטות בית הספר בנוגע להפרות משמעת, לרבות כתיבת עבודה בנושא.

חוזר מנכ"ל ע' 1(א

ממליץ לקרוא גם:

1. סמארטפון במערכת החינוך.

2. סמארטפון במערכת החינוך 2.

3. BACK to school

4.  back to school 2

סכנת הקרינה

סכנת הקרינה

השימוש בטכנולוגיית המידע חושף את התלמיד (והמורה) לקרינה, השאלה האם הקרינה מסוכנת לבני הנוער?

אירגון הבריאות העולמי הגדיר WiFi כמסרטן אפשרי WiFi והוא זיהום סביבתי, מכאן אני רואה שיש סכנה מקרינה, הסכנה נובעת הן משימוש בחשמל, והן משימוש בטאבלטים או במכשירי טלפון (DATA).

השימוש שהולך וגדל במכשירים אלקטרוניים וסלולריים בחיינו הגדיל את רמות הקרינה בשנים האחרונות אמנם קרינה נמצאת בכל מקום, גם בתוך הבית ובתוך חדר השינה, והמכשירים האלה הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ואף אחד מאתנו לא יוותר עליהם- לא בעבודה ולא בחיים הפרטיים. אבל ילדים שוהים בתוך כיתה סגורה שיש בה 35 תלמידים בממוצע, כשליש משעות היום. בכיתה יש מחשבים, מסך, מקרן, טאבלטים ו 35 טלפונים סלולריים. בחלק מהקירות של הכיתות והמסדרונות יש ארונות חשמל צמודים, ומחוץ לכל בית ספר יש כבלי חשמל ומתקני מתח גבוה ולפעמים גם אנטנות סלולריות.
שימוש במגוון המכשירים המאפשרים צריכת מדיה הולך וגדל  ולכן סכנת הקרינה וזמן החשיפה אליה רק הולך וגדל השימוש במכשירי מולטי-מדיה הכולל טלוויזיה, טלפונים חכמים, טאבלטים, מחשבים ניידים, וידאו ואינטרנט. בצד הירידה בעליות המכשירים, קיימת עלייה מהירה ומתמדת ברמה הטכנולוגית של המכשירים המאפשרת לדחוס לתוך חוויית המשתמש גירויים במגוון ובקצב גדלים והולכים. בנוסף לכך, גדלים מספר אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות המושכות אל המסכים ילדים, נוער ומתבגרים. כתוצאה מכך, ברבות ממדינות המערב מסתמנת עלייה מתמדת בזמן המסך של ילדים ונוער. אולם יחד עם היתרונות הרבים המצויים בנגישות למידע ולתקשורת מהירה, הרי שבשנים האחרונות מחקרים רבים קושרים בין חשיפה ממושכת למדיה לבין בעיות בריאותיות בקרב ילדים ונוער שעיקרם קרינה הנפלטת.

שימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

שימוש בטכנולוגיית המידע ורשתות חברתיות במערכת החינוך

 ילדים שוהים במוסדות חינוך לפחות שליש משעות היום, לרוב בתוך כיתות סגורות. במבנים של מוסדות חינוך קיים מספר רב של מקורות, חיצוניים ופנימיים, של קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת: רשת החשמל, שנאים, קווי מתח, אנטנות סלולריות, טלפונים סלולריים ונקודות גישה לאינטרנט אלחוטי (Wi-Fi, WLAN).

ביום 29.4.15 דחה בג"צ (בג"ץ 6269/12 ) עתירה שהגישה הנהגת ההורים הארצית בדרישה לבטל את החלטת משרד החינוך המתירה שימוש בתשתית מרשתת אלחוטית בבתי הספר בטענה שחשיפת תלמידים לקרינה בלתי מייננת צפויה לגרום לנזקים קשים לבריאותם. בג"צ קבע שקיומה של קיומה של עמדה מקצועית מנוגדת אינה מספיקה כדי לקבוע כי החלטת המשרד בלתי סבירה במידה המצדיקה התערבות של בית המשפט בהחלטת משרד החינוך. ביום 18.8.15 דחה בית המשפט העליון בקשה של הנהגת ההורים הארצית לקיים דיון נוסף בנושא (דנגץ 3367/15).

ד"ר גדי ליסק טוען:

רשתות אלחוטיות (Wi-Fi) ורשתות סלולאר משדרות גלי רדיו (RF) שהם גלים אלקטרומגנטיים. גלים אלו מהווים קרינה בלתי מייננת, קרינה שלא גורמות לפירוק של מבנה התא בגוף האדם בחשיפה מידית, אך בחשיפה ברמות גבוהות או בחשיפה לאורך זמן עלולה לפגוע בבריאות. . קרינה זו משודרת בעוצמות מזיקות מכל מכשיר המחובר לרשת אלחוטית, כמו מחשב נייד או טאבלט. לכן כיום בבית ממוצע ויותר ויותר בבתי ספר קיימים מספר רב של מקורות קרינה מזיקים סביב הילדים. מספר מקורות קרינה מכפיל את סך עוצמת הקרינה המשודרת.

קרינה אלקטרומגנטית וסיכון לסרטן

הנזק הנגרם לדנ"א מקרינה של טלפון נייד (השווה לקרינה של טאבלט) במשך 24 שעות שווה לנזק הנגרם מקרינה של 1600 צילומי חזה. הקרינה ממחשב נייד הנמצא במרחק חצי מטר מהגוף גדולה מהקרינה המגיעה מאנטנה סלולרית שבמרחק 100 מ' (Mallery-Blythe, 2015). ארגון הבריאות העולמי מקטלג קרינה מרשתות אלחוטיות מטלפונים סלולאריים וממכשירים המתחברים לרשת אלחוטית (מחשבים ניידים וטאבלטים) כשייכת לקבוצת B2, היינו מסרטן אפשרי. לקבוצה B2 שייכים גם חומרים כמו כספית עופרת, כלורופורם, די.די.טי., אדי מנוע דיזל ועוד.

ארגון הבריאות העולמי קבע כי שימוש בטלפונים סלולאריים וטלפונים אלחוטיים ביתיים יוצר סיכון מוגבר לסרטן מוח (Glioma). הסיכון גובר ככל שגיל תחילת השימוש במכשירים אלו נמוך יותר ומשך השימוש ארוך יותר. Acoustic Neuroma הוא סוג גידול סרטני נדיר הפורץ בעצב הקרניאלי השמיני המוביל מהאוזן הפנימית למוח. הסיכון לגידול זה עולה עם השימוש הראשון בטלפונים סלולאריים וטלפונים אלחוטיים ביתיים. ככל שזמן השימוש גדל כן גדל הסיכון להיווצרות הגידול. נפח הגידול עולה כל מאה שעות של שימוש במכשירים אלו. הסיכון לשני סוגי הסרטן אלה גדל עוד יותר אם החשיפה הראשונה לקרינה אלקטרומגנטית מתקיימת לפני גיל 20 Hardell, & Carlberg, 2013)).

לסיכום:

לדעתי יש סכנת קרינה בשימוש בטאבלטים במערכת החינוך, מערכת החינוך מודעת לבעיה זאת ע"פ פירסום חוזר מנכ"ל. לאחר שבשנים האחרונות אמצעי המדיה השתכללו והפכו נגישים, מצטברים מחקרים וגילויי עמדות של גופים רפואיים מרכזיים בצפון אמריקה ,אירופה ואוסטרליה, המציגים המלצות דומות לגבי התייחסות למניעת הנזק של זמן מסך עבור ילדים. והקרינה הנלוות.

נכון להיום בישראל הורים וגורמים רלוונטיים במערכת הבריאות מודעים לסכנות הבריאותיות של זמן המסך, ונחוץ, קודם כול, למלא חלל ידע זה.  אבל הממשלה  ובעיקר משרד הבריאות , ומשרד החינוך מאמצים  עמדות מעורפלות בנושא. אחת העמדות היא- עקרון הזהירות המונעת קובע כי אם פעילות מסוימת מעלה חששות לפגיעה בבריאות או בסביבה, יש לנקוט באמצעי זהירות גם אם יחסי הסיבה והתוצאה טרם הוכחו מדעית. כלומר די בהצבעה על אפשרות של נזק, ולא הוכחת נזק, כדי לחייב את הגורמים האחראים לפעול במטרה למנוע נזק אפשרי, וזאת בשל החובה המוסרית, הערכית והמשפטית להגן על חיי אדם ובריאותו. יש לנקוט בפעולה גם בטרם נמצאה הצדקה מדעית וזאת במטרה למנוע נזק מאשר לפצות על קיומו של אותו נזק לאחר שזה אירע. עקרון הזהירות המונעת קיבל מעמד סטטוטורי מחייב בחקיקה הישראלית המודרנית הקושרת בין בריאות הציבור לבין מקורות סיכון סביבתיים,

  • יש להזהיר מפני הסכנות הטמונות בלמידה מתוקשבת אלחוטית בבתי הספר.
  • אני לא נגד תקשוב. ההיפך הוא הנכון, מבחינתי הכנסת הטאבלטים למערכת החינוך היא הכרחית וומבורכת. אבל יש לבצע את זה בדרך נבונה, עם כלים נכונים, עם מחשבים נייחים, או טאבלטים. עם עדיפות לחיבור קווי, בלי לסכן את הילדים, או את המורים. (כמו בישיבות הממשלה, משתמשים בטאבלטים בחיבור קווי).(חוזר מנכ"ל)
  • אני נגד שימוש בכפיה , אני מעדיף ששימוש במסכים לא יהיה בכפיה, יש ליישם את BYOD כרוחו ולא לכפות על ההורים רכישות של טאבלטים , וספרים דיגיטליים.
    (27/6/2016 – בהמשך לעתירה של מאות הורים , שופטי בג"צ קבעו שמשרד החינוך מפר את חוק תשלומי הורים מרצון בכך שההורים נדרשים לרכוש מכשירי קצה עבור התלמידי בתי הספר … ולכן , הדרישה של בתי הספר מההורים לרכוש טאבלטים / לפטופים עבור התלמידים אינה חוקית !!!)
  • אני נגד מדיניות של אמביוולנטיות. דוּ-עֶרְכִּיּוּת של משרד החינוך מצד אחד יש חוזרי מנכ"ל אבל מצד שני מתעלמים ועושים מה שהם רוצים כל הדרכים כשרות לשימוש בטאבלטים וברשתות חברתיות.
  • השימוש במסכים הוא כלי ולא מטרה על מנת להשיג שיפור בלימודים ,מה שנמצא ברגע זה בספק.

לדעתי יש לגבש כללים ותקנים עדכניים על מנת להשתמש במסכים במערכת החינוך כי לדעתי זה אבן היסוד לשימוש ברשתות חברתיות בחינוך. שימוש ברשתות חברתיות ישפר את תהליך הלמידה והתהליך החינוכי. (כך אני מאמין).

יש לשפר את התכנים ודרכי הלמידה, תוכניות הלימוד וכן להתחיל בשימוש ברשתות חברתיות ,

כמו כן על  פי המידע הקיים חובה לשפר את תהליך הלמידה בעזרת מסכים , ותוכניות לימודיות.

אחרית הדבר:

מלבד סכנת הקרינה , יש מחקרים שטוענים שמסכים גורמים לילדים הפרעות שינה, השמנה ו\או חולשת גופנית, מתח כרוני עד כדי לחץ דם גבוה וכן הפרעות התנהגות, טיקים, ויסות רגשי, שליטה קוגניטיבית ויכולת תקשורת חברתית לקויים, ירידה בלימודים, והפרעות קשב.

הרשתות החברתיות-הקשר

הרשתות החברתיות-הקשר בעתיד

הרשתות החברתיות-הקשר היחידי שיש היום בחברה, למה מתכוון המשורר רוב התקשורת הבינאישית שלנו נעשית היום דרך הרשתות החברתיות , אין כמעט חברה משפחה שאין בה תקשורת בין חבריה שלא נעזרת ברשת חברתית. מי ואטסאפ פייסבוק, כולל תקשורת חזיתית  (וידאו או סטילס).

שימוש ברשתות חברתיות הוא כלי קשר חשוב בין שותפיה

שימוש ברשתות חברתיות הוא כלי קשר חשוב בין שותפיה

אחד הדברים הנפוצים בשימוש ברשתות חברתיות הם שימוש, באימוג'י 😀  ציורונים , ריגשונים המשתמשים בתמונה על להביע רגש או רעיון. לדעתי השימוש בציורונים , הם לבטא דבר שאפשר לבטא במילים ובשימוש ציור אחד רו כמה בלבד, לבטא רעיון . לדעתי אותו סמל מצויר מפורש אחרת על ידי תרבויות אחרות. למשל שימוש בצבר מה זה אומר? ראשי תיבות צוחק בקול רם !

היות והאדם איננו אוהב לכתוב, הוא משתמש בסרטוני וידאו  (חי), תמונות (ממים) על מנת להביע רעיון

ריגשונים

ריגשטנים כלי להביע דיעה ללא לבטא את המילה

היכולת בשימוש ברשתות חברתיות נותן לאדם ככלי על מנת להתקשר עם אנשים אחרים , מי ממשפחה או עובדים , או אפילו אנשים כפופים לו. היום נפוץ לפטר אדם דרך הודעת SMS או שילחת מסרון בוואטסאפ. (קריאה לשימוע).

השימוש ברשתות חברתיות,  נועד להעביר מסרים שלא נעימים לנו בדרך המסורתית, ומצד שני אנו מעבירים מסרים בעזרת רשתות חברתיות שלא היינו מעבירים בדרכים אחרות "יום הולדת שמח" כמשל.

שימוש בתמונות הערכות בפוטושופ היא להביע רעיון בדרך מצולמת  על מנת להעביר מסר. ידוע שעל מנת להעביר מסר ברשתות חברתיות משתמשים בתמונות על מנת להעצים את הרעיונות.

במשפחות רבות השימוש ברשתות חברתיות הוא כלי  משמעותי בהעברת המסרים בין חלקי המשפחה, חיי הכיתה , קהל העובדים,וקבוצות בעל נושא משותף מסויים.
אחד הדברים הם השימוש ברשתות החברתיות בנושא האלימות המילולית וביריונות ברשת. ההשימוש ברשתות חברתיות מטרתו להביע לידי הפעלה של קבוצות חברתיות. לדוגמא קריאה לבוא להפגנה מסוימת או אפילו  קריאה לבוא למופע או מסיבה מסוימת…

הרשתות החברתיות הוא אחד מכלי הקשר החשובים בחברה שלנו , השימוש ברשתות הוא כלי חשוב בתקשורת בין הורים ומורים לבין התלמידים לדוגמא. השימוש ברשת חברתית מעלה את הסיכוי ליצירת קשרעם אדם לא מוכר ולפגישה עמו,

הרשתות החברתיות באינטרנט הוסיפו ממד חדש לכוח שהיה נתון עד כה ברובו בידי התקשורת הכתובה והאלקטרונית.  הרשתות החברתיות אף עוקפות את כלי התקשורת ואינן  כפמושפעות מהחלטת הצנזורה. העוצמה הרבה של הרשתות החברתיות, היכולה לטענת רבים לשנות סדרי עולם, מחייבת אותנו לעורר מודעות בקרב המשתמשים וגם לסכנות הטמונות בשימוש בהן.

השימוש ברשתות חברתיות הוא חלק מימנות התקשורת שכל אחד חייב לדעת לסגל לעצמו. רשתות חברתיות הם כלי שיש בו כלי שבו אתה יכול להביע את עצמך אך סוף מעשה במחשבה תחילה וכל מה שהוא פרטי הופך מהר גם לציבורי.

אמיר לוז

הם מנסים להפחיד

הם מנסים להפחיד

הם מנסים להפחיד אותנו , הם טוענים שהקרינה מזיקה לנו, אולי כאב ראש אולי סרטן אבל אין להם הוכחות לדבר. מה אתם חושבים? אני לא מפחד.

משרד לאיכות הסביבה:

והאם קרינה בלתי-מייננת מסוכנת לבריאות?
​התשובה לשאלה זו טרם הוכרעה על ידי קהילת המדענים. בד בבד עם העלייה הדרמטית בשימוש בטלפונים סלולריים בסוף המאה שעברה, החל מחקר מקיף במטרה לאמוד את הסיכון הבריאותי הקשור לחשיפה לקרינה בתדרי רדיו. תחום המחקר העיקרי שבו מתמקדים רוב המחקרים הוא הסיכון להתפתחות סרטן.
לגבי קרינת גלי רדיו, בשנת 2011 קבעה קבוצת עבודה של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) כי קיימות ראיות (מוגבלות) לעליה בסיכון לפתח גידולי מוח ממאירים (גליומה) וגידולים שפירים בעצב השמע בקרב אנשים המשתמשים בטלפון סלולרי. מסקנה זו התבססה על מאות מאמרים מדעיים שהתפרסמו בנושא, כאשר משקל רב ניתן למחקר האינטרפון הבינלאומי בו השתתפה גם ישראל. עוד קבעה קבוצת העבודה כי ממצאי המחקרים הנוכחיים אינם מספקים על מנת להסיק מסקנות לגבי סוגים אחרים של סרטן ו/או לגבי חשיפה תעסוקתית וסביבתית. בהסתמך על ידע זה סיווג ארגון הבריאות העולמי את קרינת גלי הרדיו, למשל,  זו שמקורה בטלפונים סלולריים, כמסרטן אפשרי בבני אדם (קטגוריה B2 ברשימת המסרטנים).
גם חשיפה לשדות מגנטיים מרשת החשמל סווגה בקטגורית המסרטנים האפשריים כבר בשנת 2001.  סיווג זה התבסס על מחקרים שהראו שילדים המתגוררים בקרבה לקווי מתח גבוה (ונחשפים לשדה מגנטי בערכים העולים על 3 – 4 מילי גאוס) נמצאים בסיכון עודף (פי 1.5 – 2) מהאוכלוסייה הכללית לפתח לוקמיה.
בדומה לגופים ממשלתיים וציבוריים רבים גם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה בישראל, מסתמכים על החלטות אלה כבסיס לפעולה  ולקביעת מדיניות בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת.
קראו גם על בקרינה במאמרים האחרים
משרד החינוך מעדיף רשת קווית ולא אלחוטית

משרד החינוך מעדיף רשת קווית ולא אלחוטית

שימוש יעיל בטכנולוגיית המובייל

שימוש  יעיל בטכנולוגיית המובייל במערכת החינוך

שימוש  יעיל בטכנולוגיית המובייל במערכת החינוך , כל הנכתב כאן נעשה על פי צפיות שעשיתי בשימוש אמצעים טכנולוגיים במערכת החינוך.

במערכת החינוך במדינות רבות מכנסים את הלימוד באמצעות מכשירי למקצה כגון מחשבים ,מחשבים ניידים,טאבלטים וטלפונים על מנת לשפר את תהליך הלמידה והפיכתו לחייביתי יותר. המורה הופך מבעל הידע למנהל תהליך הלמידה. הוא מניע את התלמידים להשתמש בכלים טכנולוגים על מנת ללמוד וליצר ידע ממידע שנמצא ברשת.

שימוש  יעיל בטכנולוגיית המובייל במערכת החינוך

שימוש יעיל בטכנולוגיית המובייל במערכת החינוך

השימוש במכשירי קצה מחזק את הקשר בין המורה לתלמיד  והוריו תוך שימוש ברשתות חברתיות דוגמת וואטסאפ פייסבוק ובחול גם טוויטר. שיעורים שלמים התנהלו על ידי תלמידים בספריות ובמוזיאונים בתקשורת בין המורה לתלמיד באיזורים שאי אפשר לדבר בהם . מעניין שהדיון בין המורה לתלמידים אינו מילולי (ורבלי) אלא מבוסס על טקסט ועל ריגשונים על מנת לתת דעה על תוכן.

ריגשונים

ריגשונים כלי להביע דיעה ללא לבטא את המילה

מעניין שהמורה שואל את התלמיד דרך הרשת והתלמיד ,מחפש את המידע וכותב למורה את המידע שמצא, יש מורים רבים שדורשים מידע שמקורו אינו מויקפדיה. במיוחד בשיעורים בספריות ואז מחפשים את המידע הכתוב ,והופכים אותו למידע דיגיטלי.

שימוש  יעיל בטכנולוגיית המובייל במערכת החינוך נעשה לביקורת על נוכחות התלמיד המורה יכול לראות אם התלמיד משתתף בשיעור, מה תרומתו לבניית הידע הכיתתי.

כתבה מענייינת בנושא שימוש ברשתות חברתיות בחינוך. שמספרת איך המורים מתכוננים להשתמש ברשתות חברתיות על מנת ליצוק תבנית לימודית יותר מעניינת לתלמיד.

פייסבוק ממש רואה בעמוד הבית הכיתתי ככלי חשוב בתהליך הלימוד הכיתתי וממליצה למורים לפתוח דף כיתתי לתלמידים:

 

לשימוש טוויטר לכיתה  מעניין לקרוא את המאמר הבא המספר על 50 דרכים להשתמש בטוויטר !

 

 

אמיר לוז מומחה לשימוש רשתות חברתיות בחינוך

אמיר לוז מומחה לשימוש רשתות חברתיות בחינוך

מהפכת המחשוב נמצאת באמצע יותר ויותר בתי ספר משתמשים ברשתות חברתיות על מנת לשפר את התהליך הלימודי. על מנת להשתמש ברשתות החברתיות , אנו צריכים כלים "טכנולוגיית הקצה" הכוללת טאבלטים ,מחשבים ניידים ואפילו סמארטפונים,

טכנולוגיית הקצה ברובה דורשת על מנת להתחבר לרשת האינטרנט רשת WIFI , הורים רבים לשימוש ברשת אלחוטית זאת מתנגדים בגלל חשש לקרינה? אבל לא עונים למה הם נותנים לילדיהם את הסמארטפון  שיש בו קרינה לא  פחותה.

אחרי שהסכמנו (או לא) שיש להשתמש בטאבלטים , אנו צריכים לדון באיזה טאבלט יש להשתמש במערכת החינוך לדעתי בגלל המחיר יש לתת להורים לבחור באיזה מכשיר לבחור, יש את המחשבים הניידים, טאבלטים- מחשבי לוח כמו איפד , טאבלטים בעלי מערכת הפעלה אנדרואיד, או טאבלטים עם מערכת הפעלה חלונות 10.

למה יש להשתמש בטאבלטים, כי בעצם יש לנו כבר אותם ואנו משתמשים בהם לא קשור לחינוך.

240_F_75990469_aqoU87dhviw4KWlFdWZiFdIFClGYNFCn

ואיך הטאבלטים יכולים לעזור לנו במערכת החינוכית? לדעתי  הטאבלטים נועדו להשתמש באפליקציות של רשתות חברתיות על מנת ליצור קשר, בין התלמידים בין המורים ואף בין גורמים שונים. הקשרים הללו והיכולות של המדיה החברתית יכולות לעזור בתהליך הלימודים.

לכן , אמיר לוז הוא בעד שימוש בטאבלטים ובאמצעותם ברשתות חברתיות  תוך שימוש ברשת הוי -פי לחיבור באינטרנט. מערכת החינוך שתשכיל לשלב גם את "טכנולוגיית הקצה"  וגם רשתות חברתיות תוכל ליצר את סביבת העבודה של המאה ה-21.

חומר קריאה מומלץ

הכיתה במאה ה-21

למה להשתמש ב BYOD במערכת החינוך

מומלץ לקרוא גם את זה 

חשיבותם של הרשתות החברתיות 1

חשיבותם של הרשתות החברתיות 2

לסיכום

מכתב שקיבלתי על ההרצאה

מכתב שקיבלתי על ההרצאה

מר אמיר לוז

ב – 15.7.15 התקיימה השתלמות קיץ טכנולוגית

והיית שותף כמרצה בנושא: טאבלטים בחינוך

ברצוננו להודות לך על השתתפותך

והרצאתך המרתקת עד מאוד

משתתפי ההשתלמות אף הם מביעים את הערכתם הרבה!!

יישר כח

ותודה על שיתוף הפעולה

עם הרבה הערכה.

בברכה,

רות שוקרון, רכזת תפעול ותחזוקה

מירי בנדיקט, רכזת טכנולוגית ומפתחת סביבות מקוונות

צוות מינהלת המחשבים, מנח"י

מר אמיר לוז   ב - 15.7.15 התקיימה השתלמות קיץ טכנולוגית והיית שותף כמרצה בנושא: טאבלטים בחינוך ברצוננו להודות לך על השתתפותך והרצאתך המרתקת עד מאוד משתתפי ההשתלמות אף הם מביעים את הערכתם הרבה!!   יישר כח ותודה על שיתוף הפעולה עם הרבה הערכה.   בברכה,   רות שוקרון, רכזת תפעול ותחזוקה מירי בנדיקט, רכזת טכנולוגית ומפתחת סביבות מקוונות צוות מינהלת המחשבים, מנח"י

האם טאבלטים מסייעים בכלל להוראה?

האם טאבלטים מסייעים בכלל להוראה? ללמידה? או להישגים? – האם מישהו בדק את זה? ואם בדק, האם על ילדים בבית ספר יסודי או רק על בוגרים בתיכון ובמכללה?

שאלתי למה  צריך את הטאבלט בבית הספר ?, את השאלות הפניתי למורים ממרכז הארץ ולתלמידים בגילים שונים. השתמשתי באפליקצית גוגל דוקס ושלחתי למורים, את התלמידים שאלתי בשיחה . להלן התוצאות: השימוש העקרי כפי שהתלמידים אמרו לי  שהטאבלט משמש במקום ספר לימוד זה קל לסחוב לא צריך להחליף וזה עדיף מספר המקורי.התלמידים משתמשים בספר דיגיטלי בשיעור , כלומר הטאבלט הוא לא רק ליופי אלא גם לשימוש בבית הספר. התלמידים אמרו שהם מורידים אפלקציות  חינוכיות (67%).

התלמידים סיפרו שהםמשתמשים בטאבלט כדי להתאים את הלמידה לצורכיהם (למשל להגדיל או להקטין את הכתב, לשמוע הקראה של טקסט וכדומה). הם קולטים חומר לימודי לא רק מטקסט אלא גם על פי תמונה צליל או סרטים דבר העוזר להם בקליטת התוכן הלימודי. מקרב המורים שמעתי כי אין בנמצא אפליקציות טובות בעברית המלמדות את התלמידים, לדעתם יש להנחיל כישורי שפה שניה (אנגלית) על מנת לשפר את הצורך הלימודי של התלמידים.

מכאן עולה כי השימוש השכיח בטאבלט הוא בעיקר כתחליף לספר לימוד. בנוסף, נראה שהתלמידים מעידים על עצמם שהם משתמשים באפליקציות של הטאבלט שסופקו להם כסביבת למידה (סימון על ספר דיגיטלי והוספת פתקים) וכי השימוש בטאבלט מאפשר הנגשה של חומרי הלימוד והתאמתם לצרכים לימודיים אישיים.

האם הלמידה בעזרת טאבלט משמעותית?

האם הלמידה בעזרת טאבלט משמעותית?

שאלתי את התלמידים האם הם לומדים גם אחרי שעות הלימודים ומצאתי שתהליך הלמידה  נמשך גם מעבר שעות הלימודים ,גם בבית מכאן אני מחזק את הדיעה כי תהליך הלמידה  הוא מעבר זמן ומקום

התלמידים רואים בשימוש בטאבלט חידוש  מרענן בתהליכי ההוראה, ובגיוון הדרכים להעברת המסר החינוכי אך חלקם מציין  שהמורים לא יודעים להשתמש בכלי ושיטות ההוראה מלבד ספר דיגיטלי אין מימוש בפוטנציאל, התלמידים צינו שהם גם משחקים בשיעור  במיוחד שהוא משעמם , מכאן אולי על דרך המשחק הילדים יוכלו להבין ולקבל את המסר החינוכי.

תהליך הלמידה עם טאבלט.

תהליך הלמידה עם טאבלט מאד מעניין לעומת תהליך  הלמידה המסורתית, התלמידים אומרים שיותר מעניין להשתמש בטאבלט מאשר בספר , והשימוש באפלקציות (המועטות) גורם ליותר עניין והנאה.התלמידים מדווחים על יותר נגישות וזמינות של החומר הלימודי והמורים משתמשים בענן (דווקא של גוגל) על מנת להשתמש בחומר לימודי ,מצגות שהועברו בשיעור מתן קישורים לסרטים, וסיכומי שיעור כפי שהתחמידים כותבים. התלמידים מסרו שהם יותר מרוכזים מבעבר והקשב בשיעור גורם להם להתעניין יותר בחומר הנלמד, המורים מציינים שהם משתמשים בגוגל בעיקר על מנת בניית ,סקרים ובשאלונים האינטראקטיביים לתלמידים על מנת לשפר את תהליך ההוראה.

גוגל דוקס בשימוש בחינוך

נמצא שהרבה מן המורים משתשים בכוכל םורום על מנת לערוך סקרים שאלות ומחנים דיגיטליים.

 נושא נוסף בו התלמידים אמרו לי שהטאבלט בהתארגנות הלימודית כלומר  התלמידים לא שוכחים או מעבדים חלק מהחומר , יותר קל  (משקל) לקחת טאבלט מאשר ספרי לימוד. השימוש בטאבלט עוזר לארגן את החומר הלימודי על פי נושאים. לפעמים התלמידים אמרו שדף עבודה אבד להם מה שקורה פחות בשימוש הטאבלט. וכן האפשרות בלמידה באמצאות האינטרנט נותנת לתלמידים לחומר רקע נוסף לשיעור. מצד שני יש גם הפרעות בתהליך הלמידה שהנפוצה ביניהם היא " לא הטענתי את הטאבלט" , איבוד המכשיר שבר מסך. תלמיד אף סיפר לי שהייתה לו תקלה במכשיר, והמכשיר היה שבועיים  בתיקון והוא נאלץ ללמוד ללא טאבלט דבר שפגע בו קשות.. תלמדה אחרת סיפרה שנמחק לה הספר והייתה צריכה לחכות יותר משבוע עד אשר בא התומך שהטעין לה את הספר מחדש.

כל המידע נמצא באינטרנט

כל המידע נמצא באינטרנט
luz.co.il

הטאבלט הופך להיות ספר דיגטלי, הרבה מהתלמידים אמרו שהם גם מאד אוהבים לשחק בשיעור דבר שמפריע בקליטת החומר הלימודי ,המורים מתייחסים לזה ומכנים זאת כהסחה מהחומר הלימודי. השימוש ברשתות חברתיות  בשיעור (בעיקר בפייסבוק מסנג'ר) גם הוא גורם להסחה. (איפה הימים שבהם היינו מעבירים פתקים).

בעיה נוספת זה חיי סוללה קצרים בגלל שימוש באפלקציות רבות יש לחשוב על הטענת המכשירים תוך כדי תהליך  הלמידה.

 לפי המחקר הקטן שעשיתי מצאתי שרוב המורים וכמחצית התלמידים דיווחו כי למידה בדרך זו עשויה לתרום לגיוון בשיטות הוראה,  מעניין שהתלמידים של בתי הספר היסודי רואים בלימוד באמצעות טאבלט גורם יעל יותר לתהליך הלמידה מאשר התלמידים בתיכון. התלמידים מוסרים ששימוש בחומר הלימודי בטאבלט  מאפשר  יותר זמינות ולנגישות של מידע, לעבודת צוות ולהמשכיות הלמידה גם שעות אחר הצהריים (ובשבת שבית הספר סגור). ממצאים דומים עלו במחקרים נוספים שעסקו בהטמעת טאבלטים בלמידה, בעיקר בנושא רציפות הלמידה, תרומה למוטיבציה ללמידה ונגישות למידע. שימוש בטאבלט מאפשר לתלמידים עבודה בצוות בתהליך הלמידה וכך מבוטל עניין של "המרחק הפיזי"  מבית הספר  ויוצר אינטרגרציה בין תלמידים שבאו מאזורים שונים.

כמו כן שימוש ברשתות חברתיות גורם לשיפור הקשר חברתי בין התלמידים.

ממצא נוסף שמצאתי הוא  יכולתם של התלמידים להתאים את הלמידה לצורכיהם האישיים, וזאת אומר התלמידים משתמשים במצלמה לצלם את הלוח לאחר השיעור , חיפוש סירטונים ומידע  נוסף ברשת על החומר הנלמד. התלמידים משתמשים ביכולת של הגדלת טקסט על מנת לראות טוב יוצר את החומר הנלמד, בסירטונים הם יכולים לראות כה עמים את החומר הנלמד עד שיבינו, במידה והם לא מבינים הם פונים לתלמידים וגם למורים  ובמיוחד חיפוש חומר המרשתת על מנת לקבל הסבר נוסף.

באמצעות הטאבלט החיבור לרשת נותן שאתה מחובר און ליין לחומר הלימודי

באמצעות הטאבלט החיבור לרשת נותן שאתה מחובר און ליין לחומר הלימודי

המורה הוא לא בעל הידע ותפקידו בשילוב טכנולוגיית המידע הוא הופך מבעל הידע למנהל  תהליך הלמידה. המורה המלמד באמצעות הטאבלט יכול לאפשר לכל תלמיד לפתח את סביבת הלמידה האישית שלו במסגרת הלמידה הכללית, שהיא לרוב אחידה יותר, ובכך ליצור פדגוגיה ייחודית בסביבת לימודים המאפשרת להתמקד בו בזמן הן בפרט והן בכלל, הן בבית הספר והן בבית התלמיד.

דבר נוסף התלמידים וגם המורים מסרו לי שהם לא רק עובדים בטאבלט אל גם באמצעים אחרים כמו לפטופים , ומחשבים ניידים. השימוש בענן הלימודי הוא יותר יעיל ומהיר בשימוש ברשת קווית בבית מאשר שימוש ב-WIFI , התלמידים וגם המורים משתמשים בוואטספ בטלפון הסלולרי (האפליקצייה לא עובדת בטאבלט) כלומר התלמידים  וגם המורים משתמשים לא רק בטאבלט בתהליך הלימודי הם משתמשים במכשירי קצה אחרים.

 

מעורבות הורים

מעורבות הורים

 

מעורבות ההורים בבית-הספר חיונית לבית הספר.  מגע רציף בין ההורים למורים עשוי להפוך את בית-הספר למוסד קרוב ומוכר עבור ההורים, המאפשר להם להשפיע על צביונו ולהיות מושפעים ממנו. תלמידים מפיקים תועלת מכך שבין הבית לבין בית-הספר שוררים יחסים של כבוד הדדי וקיימים ביניהם ערוצי תקשורת פתוחים", (חוזר המנהל הכללי ס"ד/4(א))

מעורבות הורים

מהי מידת מעורבות הורים בתהליך החינוכי בכלל ובהכנסת טאבלטים בפרט?

למורים ולהורים אינטרס משותף לקידום הילד בכל התחומים. שיתוף פעולה בין המורים להורים, יביא לפיתוח אחריות משותפת אשר תתרום להצלחת מטרות החינוך.  שיתוף זה יכול לבוא לידי ביטוי ברבדים שונים הכוללים דיווח מידע, גיבוי הדדי, התייעצות משותפת והחלטות מתוך כיבוד זכות ההורה להיות שותף בתהליך החינוכי של ילדו.

על מנת לקיים דיאלוג רציף ומשמעותי של מורים-הורים על המורה לפתח רגישות מקצועית והתחשבות בצורכי ההורים, תוך התייחסות מלאה לשיקול הדעת של הצוות המקצועי בבית-הספר.  יחסי גומלין תקינים וכבוד הדדי בין ההנהלה ההורים, המורים והתלמידים, הינם הכרחיים לקיומה של מערכת בית ספרית תקינה.

מאמר על מעורבות הורים

החברה הישראלית נמצאת בעיצומו של תהליך (פרידמן ופישר, 2002), שבו ההורים מבקשים לממש את זכותם להשפיע על החינוך הניתן לילדיהם בבית הספר.

באמצע שנות ה-80 הפכו מושגים כמו "התערבות ומעורבות" , "השבתות הורים" , "בתי ספר ייחודיים" , "חינוך אפור" , להיות "בג"צים" ו"פיטורי מנהלים ומורים על ידי הורים" מרכזיים בדיונים העוסקים בתהליך החינוכי.

בחוזר מנכ"ל תשסב/1( 4 בדצמבר 2001( קובע משרד החינוך: "להורים אחריות על חינוך ילדיהם, ויש להם הזכות והחובה להיות שותפים בתהליך החינוכי המתרחש בבית הספר והמשפיע על חיי ילדיהם גם מחוצה לו." וגם "בין מורים להורים רצוי שיתקיים שיתוף פעולה המבוסס על אמון הדדי . עבודה משותפת של בית הספר וההורים היא חלק בלתי נפרד מיצירת אקלים בית ספר חיובי, התורם להגברת מוטיבציה ללמידה ולשיפור ההישגים הלימודיים, החינוכיים, החברתיים, הערכיים והקהילתים."

לפי חוק חינוך ממלכתי  תש"ג 1953 יש להורים עמדה ויכולת לקבוע מה תכני הלימוד הנוספים שהם רוצים ללמד את ילדיהם: לפי דרישת הורי תלמידים במוסד חינוך, רשאי השר, בתנאים שנקבעו בתקנות, לאשר למוסד תכנית השלמה אחרת מזו שנקבעה על פי סעיף 5.

ועדי הורים כיתתיים וועד הורים מוסדי (נציגות הורים בית-ספרית) ייבחרו אך ורק על-פי תקנון ארגון ההורים הארצי".  בפועל, נציגויות הורים פועלות ברוב רובם של בתי-הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים בארץ ובמיעוטם של בתי-הספר הערביים,  וכמעט אינן קיימות בחינוך העצמאי[2]. מאידך, אין ועדי ההורים מוסמכים להתערב בהחלטות פדגוגיות של בית-הספר (בודאי שלא בתחום של העסקת מורים ואופן עבודתם), וזאת למרות שמבחינה חוקית, ניתנה בחוק חינוך ממלכתי להורים מידה מסוימת של השפעה על תכנית הלימודים הבית ספרית (עד כדי 25% ממנה, תוך התניה שההורים או הבעלות ישאו בהפרש העלות הנובע ממנה לעומת "תכנית היסוד", וזאת כאשר שלושה רבעים מחברי ועד ההורים תומכים בכך[3] ובאישור השר[4]). בפועל, כמעט ואין ניצול ממשי של סעיף זה בחוק מטעמים רבים, אשר רובם קשורים בחוסר מעורבות אמיתית של ההורים בנעשה בבית הספר או מניע חלש לפעול בתחום הנתפס כסמי-פרופסיונאלי.  ברמה הארצית ארגון ההורים פועל לקדם יעדים שונים, ובהם ביטול תשלומי הורים, הארכת יום הלימודים, מתן שיעורי עזר במסגרת בית-הספר וגיבוש הצעות לטיפוח מעמד המורה בישראל.

(החומר מצוטט ממשרד החינוך)

 לכן מעורבות הורים בתהליך החינוכי חשובה ביותר במיוחד עם הכנסת טכנולוגיית המידע לבתי הספר האתר הבית-ספרי יכול להיות מקור למידע עשיר להורים על אירועים ופעילויות, על שיעורי בית, על תכניות לימודים, וכד'. דואר אלקטרוני מאפשר העברת הודעות בתפוצה גדולה ובמהירות לציבור גדול של הורים.

למרות התנגדות משרד החינוך יש לראות ברשתות החברתיות ככלי חשוב בתקשורת בין הנהלת בית הספר והמורים לבין ההורים . ההורים יודעים שאם יש להם שאלה כלשהי, בעיה או בקשה, הם יכולים לשלוח אי-מייל  פוסט SMS למחנכת, שתחזור אליהם במהלך היום.  בחו"ל משתמשים בעיקר בקבוצות סגורות בפייסבוק או בטוויטר להעביר מסרים  להורים , מתוך כבוד והערכה, לתהליך החינוכי הכולל לעיתים מסרים על תפקוד שלילי של הילד.

הכרעה הורית משרד החינוך משווק להורים פרויקט ניסיוני ומבקש את הסכמתם של 70% מהורי השכבה על מנת להצטרף אל הפרויקט הכולל שימוש בטאבלט במערכת החינוך, כלומר , על פי הנוהל שקבע משרד החינוך, הסכמה בכתב לרכישת הטאבלטים, של הורי 70% מהילדים בשכבה הרלוונטית, מהווה תנאי הכרחי להנהגת התוכנית. יש לציין, כי עצם החוקיות של מיזמי הטאבלטים במימון הורים ברור שבכל קבוצה גדולה של אנשים יימצאו דעות שונות – חלק מההורים תומכים בהצטרפות ומשוכנעים שטאבלט אישי יקדם את חינוך ילדיהם, בעוד שאחרים מתנגדים בתוקף משלל סיבות (. עם הזמן נוצרות  בקרב ההורים קבוצות של תומכי הפרויקט, שמנסות לשכנע הורים נוספים להצביע בעדו; מולם פועלים המתנגדים, שמדגישים את חסרונותיו ואת הבעייתיות שבחתימה על מסמך שמחייב את ההורים עד כיתה י"ב.

למשל

הורי הוד השרון ממשיכים לסרב להכנס למיזם הטאבלטים: גם בבית ספר לפיד הצביעו היום הורי שכבה ד' העולה לה' נגד המיזם.

בית ספר לפיד הינו כעת בית הספר השני בהוד השרון (בנוסף לבית ספר המגן) אשר למרות שמסיים שנת פעילות ראשונה עם מיזם הטאבלטים, הורי השכבה שאמורה להכנס לפרוייקט בשנת הלימודים תשע"ו מצביעים נגדו, עם שיעור הצבעה ומעורבות גבוהים מאוד. להלן התוצאות –

מתוך סה"כ של 108 משפחות בלפיד, 90 הצביעו.
בעד מיזם הטאבלטים – 35
נגד מיזם הטאבלטים – 55
כאמור 18 משפחות בחרו שלא להצביע.

משרד החינוך מנסה בכל דרך להכניס את לימוד טאבלטים לחינוך, זכות ההורים להתנגד להחלטה זאת  יש להאבק בצורה חכמה כי נלחמים לפעמים באינטרסים לא מוצדקים למשל מתן מימון ותמיכה למי שמכניס את הפרויקט לבית הספר. אני יוצא כנגד חיוב הורים , אין לחייב הורה אלא להגיע להסכמה על מנת להכניס טכנולוגיה  חינוכית, אני מתנגד לשימוש בכפייה בתהליך הלימודי.ובמיוחד בכפייה בשימוש בטגנולוגיית המידע.

תוכנית התקשוב –

משרד החינוך מזה מס' שנים מקדם תקשוב בבתי הספר, החל מיסודי, דרך חטיבות הביניים ועד התיכונים.
* בשלב ראשון, הוקמו חדרי מחשבים ששימשו את כלל התלמידים בבית הספר במס' שעות מצומצם.
* בהמשך, הוכנסו לכיתות מקרנים, מחשב נייד למורה ולעיתים אף לוח חכם.
* לאחר מכן, במסגרת תוכנית התקשוב הלאומית, נרכשו בתקציבים של המערכת אמצעי קצה ניידים מסוגים שונים, שתוחזקו ע"י בתי הספר ועמדו לרשות התלמידים. חלקם בשימוש אישי וחלקם בניוד בין התלמידים ובין הכיתות.
* לאחרונה, במסגרת תוכנית התקשוב – המאה ה-21, הכריז משרד החינוך על מודל BYOD – Bring Your Own Device. כלומר, משרד החינוך קיבל החלטה לצייד את כל תלמיד באמצעי נייד אישי במימון ההורים ובאחריותם.

טכנולוגיה בשירות הפדגוגיה –

באופן כללי, מערכת החינוך צריכה לשאוף לשיפור מתמיד, הן בהיבט הלימודים כשלעצמם ואיתו בהישגים. אך גם, ולא פחות חשוב מכך, בחינוך איכותי, המתייחס להתפתחות הריגשית, החברתית והערכית של התלמידים כיחידים וגם כחלק מהחברה.
לכן, כאשר מבקשים ליישם מודל חינוכי כזה או אחר, יש לבחון מהם היעדים ארוכי הטווח, מהן המטרות האופרטיביות וכיצד המודל משרת מטרות אלו. כמו-כן, יש לבחון את התאמת המודל לגיל הלומד ולהתפתחותו הריגשית, החברתית, השיכלית והפיזית.

בעיון במחקרים ובדבריהם של אנשי אקדמיה וחינוך, וגם מתוך אינטואיציה והגיון בריא, נראה כי שילוב של טכנולוגיה במערכת החינוך יכולה להביא תועלת רבה. לכן, השאלה אינה האם לשלב טכנולוגיה, אלא כיצד לעשות זאת? באיזה מודל (אחד או יותר)? באיזה גיל? לאילו שימושים? ובאיזה היקף שימוש?

נתייחס לרגע לשכבת גיל בית הספר היסודי – משרד החינוך, בבואו ליישם את מודל BYOD, מתקשה להציג מחקרים אקדמיים או דו"חות מחקר המבוססים על ניסיון המערכת, בארץ או בעולם, ואשר מעידים בבירור או ברמיזה על תועלת מוכחת ומשמעותית שצפויה מיישום מודל זה. יתרה מכך, למרות ניסיון עיקש, במחקרים שנוגעים לקבוצת גיל זו, כל שניתן למצוא היה התייחסות לשיפור של מיומנות המורים בשימוש בטכנולוגיה לצד שיפור בהנאה של התלמידים מהשימוש בטכנולוגיה.
לכן נשאלת השאלה – על מה מתבססת החלטת משרד החינוך ליישם מודל שבו לכל ילד מוצמד מכשיר אישי?

יישום תשתיות התקשורת –

עד שנת 2012 דגל משרד החינוך בשילוב הטכנולגיה על בסיס מערכות תקשורת קוויות, באופן גורף. זאת מתוך הבנה כי עדיין לא ניתן להבטיח שיישום מערכות תקשורת אלחוטיות אינו מהווה סיכון בריאותי, בעיקר בקרב אוכלוסיות רגישות כדוגמאת ילדים ומתבגרים.

בשנת 2013 עדכן משרד החינוך את חוזר מנכ"ל בנוגע להוראות הבטיחות בנושא שימוש במערכות תקשורת בבתי הספר – "בתוך פחות משנה שינה משרד החינוך שלוש פעמים את הוראות הבטיחות באשר לשימוש בציוד תקשורת וכן מחשבים ניידים וטבאלטים מסוגים שונים ("אמצעי קצה") בבתי הספר, שפורסמו בחוזרי מנכ"ל. מהשוואת הנוסחים עולה כי בגרסה האחרונה, שפורסמה בחודש יולי, הוסרו חלק גדול ממגבלות הזהירות על שימוש ברשת תקשורת אלחוטית, הנחשבת למסוכנת יותר מבחינה בריאותית. באחת הגרסאות נכתב כי השינויים נדרשו "לאור קשיים ביישום"."http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2166271

בימים אלו, במסגרת תוכנית BYOD מעודד משרד החינוך את הרשויות המקומיות ובתי הספר לשלב את הטכנולוגיה באופן שיטתי ופרטני בכיתות הלימוד. את יישום פתרון התשתיות משאיר משרד החינוך לפתחן ולמימונן של הרשויות המקומיות. אלו, בחסות חוזר המנכ"ל וכמעט בלי יוצא מן הכלל, בוחרות ליישם את הפתרון הזול והנוח – רשת אלחוטית (WiFi).

כיון שאין מספיק מידע על ההשפעות ארוכות הטווח שבחשיפה לקרינה מרשתות WiFi, ברור כי על-פי "עיקרון הזהירות המונעות" Better be safe than sorry, בעיקר כאשר יש פתרון בטוח אחר בדמות רשת קווית.

לכן הורים יקרים ברצוני להציע לכם שאם אתם בעד או שאתם נגד יש להתארגן ולהשפיע על המערכת הבית ספרית

 

Visit Amir's profile on Pinterest.

 

חינוך מחדש

חינוך מחדש

 היקף השימוש בטלפון נייד בקרב משקי בית עם ילדים 12-15 בגילאי ב- 58.6  אחוז ממשקי הבית עם ילדים בגילאי 12-15, שהם כ- 229 אלף משקי בית, יש לפחות לילד אחד מכשיר טלפון נייד. על פי אומדן, שעור הילדים בני 12-15 במשפחות אלו, שלהם טלפון נייד, עומד על 50.0%. כלומר: שלפחות לאחד מכל 2 ילדים בגילאים אלו יש טלפון נייד. במונחי אוכלוסייה מדובר בלפחות בכ- 254 אלף ילדים בגילאי 12-15 שברשותם מכשיר טלפון נייד כאשר שעור הילדים שיש להם הטלפון הנייד עולה עם העלייה בגיל הילד.

• 70% מאוכלוסיית ישראל מגיל 12 ומעלה גולשים באינטרנט בפועל.

• ככל שרמת הדתיות גדלה כך גדל שיעור האנשים שאינם מחוברים לאינטרנט: רק 7.7% מהחילונים אינם מחוברים כלל לאינטרנט לעומת כ- 58% מהחרדים.

• ארבעה מתוך עשרה נשאלים (40.7%) שהגדירו את רמת הכנסתם כ”הרבה מתחת לממוצע” אינם מחוברים לאינטרנט ואולם רק כאחד מתוך עשרה נשאלים (8.7%) שהגדירו את רמת הכנסתם כ”הרבה מעל הממוצע”, אינם מחוברים לאינטרנט.

• הגולשים בגילאים 15-24 מבלים כחמישית מזמנם באינטרנט בגלישה בטלפונים סלולריים.

אנחנו רואים שרוב הילדים בישראל גולשים או משתמשים בטלפון סלולרי,טבלט או לפטופ על מנת לגלוש ברשת אבל לדעתי צריך לחנך מחדש את הת התלמידים על מנת שישמשו באופן תרבותי ומושכל בטכנולוגיה זאת.

manos-cel-1113fg-v-1063

מדריך יפה המורה על נימוסים והליכות פורסם בכלכליסט.

לא מוקדם בבוקר, לא בשעות הלילה

אין לשלוח הודעות sms לפני 8:30 בבוקר ואחרי 1:00 בלילה. במכשירים רבים צליל ההודעה חזק אף יותר מצלצול הטלפון, ועשוי להעיר פילים.

כמוכן מצאתי את ההסכם של נטע גורביץ:

כללים לשימוש בטלפון

1. הטלפון הזה שייך לנו. אנחנו קנינו אותו, אנחנו משלמים עליו. הוא נמצא אצלך אך ורק בהשאלה.
2. תמיד תשתף אותנו בסיסמה שלך.
3. לעולם אל תגיד, תכתוב או תשלח בטלפון דברים שלא היית אומר פנים אל פנים. תפעיל צנזורה עצמית.
4. לעולם אל תגיד, תכתוב או תשלח בטלפון דברים שאתה לא רוצה שאנשים אחרים יצטטו או יידעו. קח בחשבון שכול אינפורמציה שאתה מעביר בטלפון ניתנת לשכפול אינסופי.
5. לעולם אל תשתמש בטכנולוגיה הזאת על מנת לפגוע, להעליב, לשקר או להטעות אנשים אחרים. לעולם אל תשתתף בשיחות רבות משתתפים שבהן מתרחש אחד מהדברים האלה.
6. ברשתות חברתיות מותר לך לאשר רק אנשים שאתה מכיר באופן אישי.
7. לעולם אל תמסור לאף אחד ברשת את השם המלא, את מספר הטלפון או את הכתובת שלך.
8. הטלפון לא ישן איתך בחדר. אתה תיפרד ממנו מדי ערב בשעה 20:30 והוא יישאר בטעינה בסלון. הדבר היחידי שישן איתך בחדר הוא נעם. הטכנולוגיה של נעם מאפשרת לשחק איתו ללא חשש מקרינה.
9. הטלפון לא משתתף בארוחות, בנסיעות באוטו, בבילויים משותפים, בסיטואציות חברתיות. הוא לא מוזמן.
10. תמיד תניח את הטלפון בצד כשאתה מדבר עם אדם אחר. אתה ילד תרבותי ומנומס. אל תיתן לטלפון לשנות את זה.
11. אתה לא חייב לענות מייד. לא בוואטסאפ, לא בפייסבוק ורוב הזמן גם לא בטלפון. אתה ילד בן אחת-עשרה. לא מנהל חדר מיון.
12. בשעות בית הספר המכשיר נשאר בתיק למעט כדי להתקשר אלינו.
13. הטלפון שלך ממכר. זה הוכח מדעית. אתה תצטרך להפעיל את כוח הרצון כדי לא להתמכר אליו. תזכור תמיד: 98% מהצורך שלך להיות עם הטלפון נובע מהפחד לפספס דברים, אבל ב-98% מהזמן לא קורה בו שום דבר מעניין או חשוב. עד אתמול לא היה לך טלפון. נכון היה כיף? נכון שלא פספסת כלום?
14. תתרגל להשאיר מדי פעם את הטלפון בבית.
15. אל תצלם הכול כל הזמן: החוויות שאתה עובר נשמרות בזיכרון שלך לעד. בזיכרון של הטלפון הן יישארו רק עד שהוא ייאבד.
16. מוטלת עליך האחריות להשתמש בטכנולוגיה שאתה מחזיק ביד כדי לפתח ולהרחיב את עצמך. כשאתה משחק קנדי קראש או טמפל ראן אתה לא מפתח או מרחיב את עצמך. אתה מבין למה אנחנו מתכוונים.
17. תמיד, אבל תמיד, תענה כשאבא או אני מתקשרים אליך. תמיד.
18. לעולם תסמוך על שיקול הדעת שלך יותר מאשר על המכונה. גם אם כתוב בגוגל, גם אם ווייז אמר, גם אם אמרו בפייסבוק – שום טכנולוגיה לא מתקדמת יותר מהמוח שלך ושום טלפון לא חכם יותר מהלב שלך. וזה יהיה נכון תמיד.

המאמר של הטלפון הסלולרי – שילוב של טכנולוגיה מתקדמת ונימוס תמי לנצוט ליבוביץ

להלן מספר טיפים  בנימוסים והליכות לטלפון הנייד:

1. הטלפון הנייד נועד להעביר מסר – נסו לקצר את השיחה כמה שניתן, כך גם המסר יעבור בצורה אפקטיבית יותר.

2. כשאתם מתקשרים לטלפון נייד – הזדהו בשמכם בתחילת השיחה.

3. בילדותנו לימדו אותנו לא לדבר בפה מלא ולכן זה אולי יישמע מצחיק: אך הימנעו מדיבור במכשיר הסלולרי בזמן הארוחה.

4. אין לדבר בנייד במעלית, במהלך ישיבה, בספריות, בבתי חולים, בתיאטרון, בטיסה, כלומר, בכל מקום האוסר על כך או במקום ציבורי בו סביבתנו תרגיש חוסר נוחות.

5. כמו שיש פינות עישון שרק בהן מותר לעשן, אמצו לעצמכם פינה של פרטיות.

6. אם אתם נמצאים במקום ללא קליטה, הודיעו על כך לצד השני ותחזרו אליו מאוחר יותר. עדיף לדבר באווירה נינוחה ושלווה במקום לשאול "מה אמרת?" אחרי כל משפט.

7. מי חוזר למי אם השיחה נותקה? מי שהתקשר הוא זה שחוזר לאחר שהשיחה נותקה, אלא אם סיכמתם מראש על אפשרות אחרת. כלומר, מי שהתקשר ראשון הוא שמחדש שיחה שנותקה.

8. אם אתם מחזירים טלפון למי שידוע כפטפטן גדול, התחילו את השיחה במשפט כגון: "מר כהן, אני ממהר להחזיר לך שיחה לפני שאני יוצא לפגישה…"

9. שיחה ממתינה – כשאתם מתקשרים למישהו ושומעים צליל של שיחה ממתינה, אתם יודעים שהוא עסוק כרגע. עדיף לנתק את השיחה ולנסות שוב מאוחר יותר. עם זאת, אם השיחה מאוד חשובה ודחופה – תמשיכו לנדנד עד שיענו לכם.

10. כשאתם משוחחים בטלפון ושומעים צליל של שיחה ממתינה, אל תעברו אליה מבלי להקפיד על הכללים הבאים:
* התנצלו על כך שאתם עוברים לשיחה הממתינה ואמרו משפט כגון: "ברשותך, אני אענה,זו שיחה מחו"ל".
* הקפידו על שיחה קצרצרה עם השיחה הממתינה. אל תשכחו את האדם הממתין על הקו.
* כשאתם חוזרים לשיחה הראשונה, השתמשו במילת הקסם "תודה".

• בחרו צלצול נעים וערב לאוזן. זכרו שיש מסביבכם אנשים ולכן נסו גם להגדיר את הצלצול באופן כזה שהוא לא יהיה רועש או חזק מדי.

• נסו להימנע מלספר את תולדות חייכם או את כל מאורעות אמש במקומות ציבוריים כגון: אוטובוסים, תורים, בנקים וכולי. הקדימו תרופה לשיחה: אם אתם נמצאים בפגישה או בארוחה לדוגמא, עליכם לציין בתחילת הסעודה שאתם מחכים הערב לשיחה דחופה מהבן שבצבא או מכל אדם אחר, וכאשר הטלפון ירטוט, עזבו לרגע את השולחן וצאו מהחדר. אם תסננו שיחה נכנסת בלי להודיע מראש שאתם מחכים, הדבר עלול ליצור אצל הסועד עימכם את הרושם שמחר אולי גם הוא יסונן.

• הצעת ייעול: אם אתם מנויים על המכורים למכשיר הטלפון הנייד – זה הזמן להתחיל במלאכת הגמילה. "תשכחו" את הפלאפון בבית לעיתים, וכך תוכלו לגלות שוב את היתרונות הנהדרים בכך שאינכם זמינים כל הזמן, בכל מקום.

• ולסיום, זרקו את ה"הלו" ואת ה"כן" לפח כשאתם עונים לשיחה נכנסת. במקום אמצו מילים חיוביות וחמות כגון: "שלום" או "בוקר טוב".

למסכים יש תכונה מהפנטת. הם מושכים לנו את העין ואם זה לא מספיק, עולם ההתראות האינסופיות שאנחנו חיים בו, גם הוא מושך אותנו אל המסך ללא הפסקה.יש  למצוא את  המינון הנכון של צריכה דיגיטלית, נימוס וכבוד הדדי בחברת אנשים.במינון נכון, זה לא כמות זמן מוחלטת, אלא ביחס התנהגותי. אם אתה מכבד את האנשים שסובבים אותך, דואג לבריאות שלך ושל הסביבה שלך ויודע לשים לב לניהול הזמן שלך – אפשר עדיין להפיק ממסך נייד את המיטב. זה עניין של חינוך: לא לנהוג/ללכת/לרכב על אופניים תוך כדי שימוש בנייד, להשתיק את המכשיר כשהסיטואציה מאפשרת, להגדיר לעצמך מסגרת זמן יומית שאינה תלויה או קשורה במסך, רצוי שהיא תכלול אינטראקציה עם אנשים נוספים. בשורה התחתונה מדובר בתעדוף ומשמעת. הכי קל להאשים את המכשירים, ולא את מי שבוחר באופי השימוש האישי שלו בהם.

היה תרבותי

שימוש מושכל במסכים