מכתב שקיבלתי על ההרצאה

מכתב שקיבלתי על ההרצאה

מר אמיר לוז

ב – 15.7.15 התקיימה השתלמות קיץ טכנולוגית

והיית שותף כמרצה בנושא: טאבלטים בחינוך

ברצוננו להודות לך על השתתפותך

והרצאתך המרתקת עד מאוד

משתתפי ההשתלמות אף הם מביעים את הערכתם הרבה!!

יישר כח

ותודה על שיתוף הפעולה

עם הרבה הערכה.

בברכה,

רות שוקרון, רכזת תפעול ותחזוקה

מירי בנדיקט, רכזת טכנולוגית ומפתחת סביבות מקוונות

צוות מינהלת המחשבים, מנח"י

מר אמיר לוז   ב - 15.7.15 התקיימה השתלמות קיץ טכנולוגית והיית שותף כמרצה בנושא: טאבלטים בחינוך ברצוננו להודות לך על השתתפותך והרצאתך המרתקת עד מאוד משתתפי ההשתלמות אף הם מביעים את הערכתם הרבה!!   יישר כח ותודה על שיתוף הפעולה עם הרבה הערכה.   בברכה,   רות שוקרון, רכזת תפעול ותחזוקה מירי בנדיקט, רכזת טכנולוגית ומפתחת סביבות מקוונות צוות מינהלת המחשבים, מנח"י

ספר דיגיטלי

ספר דיגיטלי

מי לא חלם פעם לכתוב ספר  ובמיוחד  ספר ילדים?  את הספרים שאנחנו מקריאים
לילדים שלנו כתבו רבים וטובים, אולם למה שלא נמציא עבורם או ביחד איתם סיפור משלנו?

הספר הדיגיטלי הוא שימוש בכלי טכנולוגי על  מנת לפתח את הדמיון שלנו וליצור ביחד עם הילד , ספר דיגיטלי , בעל משמעות לנו ובעיקר לילד.

לפניכם כלי מדליק שמאפשר יצירה של סיפור דיגטלי לילדים.
יש בו את כל מה שצריך: עיצוב כריכה, אזורים לכתיבת טקסט, איורים ציורים , מקום לכתיבת הקדשה, אפשרות לתרגום הספר לשפות שונות בלחיצת כפתור ואפילו אפשרות לפרסום התוצר הסופי ברחבי הרשת. וכמובן ברשתות החברתיות.

אגב, השימוש בכלי הזה ביחד עם ילדים יכולה לחולל פלאים, לפתח את הדמיון ואת היצירתיות בהנאה.
ומה שהכי כיף זה שהכלי תומך חלקית בעברית.

סרט הדגמה המתאר את הספר הדיגיטלי

הספר בדיגטלי שלי לילד

האם טאבלטים מסייעים בכלל להוראה?

האם טאבלטים מסייעים בכלל להוראה? ללמידה? או להישגים? – האם מישהו בדק את זה? ואם בדק, האם על ילדים בבית ספר יסודי או רק על בוגרים בתיכון ובמכללה?

שאלתי למה  צריך את הטאבלט בבית הספר ?, את השאלות הפניתי למורים ממרכז הארץ ולתלמידים בגילים שונים. השתמשתי באפליקצית גוגל דוקס ושלחתי למורים, את התלמידים שאלתי בשיחה . להלן התוצאות: השימוש העקרי כפי שהתלמידים אמרו לי  שהטאבלט משמש במקום ספר לימוד זה קל לסחוב לא צריך להחליף וזה עדיף מספר המקורי.התלמידים משתמשים בספר דיגיטלי בשיעור , כלומר הטאבלט הוא לא רק ליופי אלא גם לשימוש בבית הספר. התלמידים אמרו שהם מורידים אפלקציות  חינוכיות (67%).

התלמידים סיפרו שהםמשתמשים בטאבלט כדי להתאים את הלמידה לצורכיהם (למשל להגדיל או להקטין את הכתב, לשמוע הקראה של טקסט וכדומה). הם קולטים חומר לימודי לא רק מטקסט אלא גם על פי תמונה צליל או סרטים דבר העוזר להם בקליטת התוכן הלימודי. מקרב המורים שמעתי כי אין בנמצא אפליקציות טובות בעברית המלמדות את התלמידים, לדעתם יש להנחיל כישורי שפה שניה (אנגלית) על מנת לשפר את הצורך הלימודי של התלמידים.

מכאן עולה כי השימוש השכיח בטאבלט הוא בעיקר כתחליף לספר לימוד. בנוסף, נראה שהתלמידים מעידים על עצמם שהם משתמשים באפליקציות של הטאבלט שסופקו להם כסביבת למידה (סימון על ספר דיגיטלי והוספת פתקים) וכי השימוש בטאבלט מאפשר הנגשה של חומרי הלימוד והתאמתם לצרכים לימודיים אישיים.

האם הלמידה בעזרת טאבלט משמעותית?

האם הלמידה בעזרת טאבלט משמעותית?

שאלתי את התלמידים האם הם לומדים גם אחרי שעות הלימודים ומצאתי שתהליך הלמידה  נמשך גם מעבר שעות הלימודים ,גם בבית מכאן אני מחזק את הדיעה כי תהליך הלמידה  הוא מעבר זמן ומקום

התלמידים רואים בשימוש בטאבלט חידוש  מרענן בתהליכי ההוראה, ובגיוון הדרכים להעברת המסר החינוכי אך חלקם מציין  שהמורים לא יודעים להשתמש בכלי ושיטות ההוראה מלבד ספר דיגיטלי אין מימוש בפוטנציאל, התלמידים צינו שהם גם משחקים בשיעור  במיוחד שהוא משעמם , מכאן אולי על דרך המשחק הילדים יוכלו להבין ולקבל את המסר החינוכי.

תהליך הלמידה עם טאבלט.

תהליך הלמידה עם טאבלט מאד מעניין לעומת תהליך  הלמידה המסורתית, התלמידים אומרים שיותר מעניין להשתמש בטאבלט מאשר בספר , והשימוש באפלקציות (המועטות) גורם ליותר עניין והנאה.התלמידים מדווחים על יותר נגישות וזמינות של החומר הלימודי והמורים משתמשים בענן (דווקא של גוגל) על מנת להשתמש בחומר לימודי ,מצגות שהועברו בשיעור מתן קישורים לסרטים, וסיכומי שיעור כפי שהתחמידים כותבים. התלמידים מסרו שהם יותר מרוכזים מבעבר והקשב בשיעור גורם להם להתעניין יותר בחומר הנלמד, המורים מציינים שהם משתמשים בגוגל בעיקר על מנת בניית ,סקרים ובשאלונים האינטראקטיביים לתלמידים על מנת לשפר את תהליך ההוראה.

גוגל דוקס בשימוש בחינוך

נמצא שהרבה מן המורים משתשים בכוכל םורום על מנת לערוך סקרים שאלות ומחנים דיגיטליים.

 נושא נוסף בו התלמידים אמרו לי שהטאבלט בהתארגנות הלימודית כלומר  התלמידים לא שוכחים או מעבדים חלק מהחומר , יותר קל  (משקל) לקחת טאבלט מאשר ספרי לימוד. השימוש בטאבלט עוזר לארגן את החומר הלימודי על פי נושאים. לפעמים התלמידים אמרו שדף עבודה אבד להם מה שקורה פחות בשימוש הטאבלט. וכן האפשרות בלמידה באמצאות האינטרנט נותנת לתלמידים לחומר רקע נוסף לשיעור. מצד שני יש גם הפרעות בתהליך הלמידה שהנפוצה ביניהם היא " לא הטענתי את הטאבלט" , איבוד המכשיר שבר מסך. תלמיד אף סיפר לי שהייתה לו תקלה במכשיר, והמכשיר היה שבועיים  בתיקון והוא נאלץ ללמוד ללא טאבלט דבר שפגע בו קשות.. תלמדה אחרת סיפרה שנמחק לה הספר והייתה צריכה לחכות יותר משבוע עד אשר בא התומך שהטעין לה את הספר מחדש.

כל המידע נמצא באינטרנט

כל המידע נמצא באינטרנט
luz.co.il

הטאבלט הופך להיות ספר דיגטלי, הרבה מהתלמידים אמרו שהם גם מאד אוהבים לשחק בשיעור דבר שמפריע בקליטת החומר הלימודי ,המורים מתייחסים לזה ומכנים זאת כהסחה מהחומר הלימודי. השימוש ברשתות חברתיות  בשיעור (בעיקר בפייסבוק מסנג'ר) גם הוא גורם להסחה. (איפה הימים שבהם היינו מעבירים פתקים).

בעיה נוספת זה חיי סוללה קצרים בגלל שימוש באפלקציות רבות יש לחשוב על הטענת המכשירים תוך כדי תהליך  הלמידה.

 לפי המחקר הקטן שעשיתי מצאתי שרוב המורים וכמחצית התלמידים דיווחו כי למידה בדרך זו עשויה לתרום לגיוון בשיטות הוראה,  מעניין שהתלמידים של בתי הספר היסודי רואים בלימוד באמצעות טאבלט גורם יעל יותר לתהליך הלמידה מאשר התלמידים בתיכון. התלמידים מוסרים ששימוש בחומר הלימודי בטאבלט  מאפשר  יותר זמינות ולנגישות של מידע, לעבודת צוות ולהמשכיות הלמידה גם שעות אחר הצהריים (ובשבת שבית הספר סגור). ממצאים דומים עלו במחקרים נוספים שעסקו בהטמעת טאבלטים בלמידה, בעיקר בנושא רציפות הלמידה, תרומה למוטיבציה ללמידה ונגישות למידע. שימוש בטאבלט מאפשר לתלמידים עבודה בצוות בתהליך הלמידה וכך מבוטל עניין של "המרחק הפיזי"  מבית הספר  ויוצר אינטרגרציה בין תלמידים שבאו מאזורים שונים.

כמו כן שימוש ברשתות חברתיות גורם לשיפור הקשר חברתי בין התלמידים.

ממצא נוסף שמצאתי הוא  יכולתם של התלמידים להתאים את הלמידה לצורכיהם האישיים, וזאת אומר התלמידים משתמשים במצלמה לצלם את הלוח לאחר השיעור , חיפוש סירטונים ומידע  נוסף ברשת על החומר הנלמד. התלמידים משתמשים ביכולת של הגדלת טקסט על מנת לראות טוב יוצר את החומר הנלמד, בסירטונים הם יכולים לראות כה עמים את החומר הנלמד עד שיבינו, במידה והם לא מבינים הם פונים לתלמידים וגם למורים  ובמיוחד חיפוש חומר המרשתת על מנת לקבל הסבר נוסף.

באמצעות הטאבלט החיבור לרשת נותן שאתה מחובר און ליין לחומר הלימודי

באמצעות הטאבלט החיבור לרשת נותן שאתה מחובר און ליין לחומר הלימודי

המורה הוא לא בעל הידע ותפקידו בשילוב טכנולוגיית המידע הוא הופך מבעל הידע למנהל  תהליך הלמידה. המורה המלמד באמצעות הטאבלט יכול לאפשר לכל תלמיד לפתח את סביבת הלמידה האישית שלו במסגרת הלמידה הכללית, שהיא לרוב אחידה יותר, ובכך ליצור פדגוגיה ייחודית בסביבת לימודים המאפשרת להתמקד בו בזמן הן בפרט והן בכלל, הן בבית הספר והן בבית התלמיד.

דבר נוסף התלמידים וגם המורים מסרו לי שהם לא רק עובדים בטאבלט אל גם באמצעים אחרים כמו לפטופים , ומחשבים ניידים. השימוש בענן הלימודי הוא יותר יעיל ומהיר בשימוש ברשת קווית בבית מאשר שימוש ב-WIFI , התלמידים וגם המורים משתמשים בוואטספ בטלפון הסלולרי (האפליקצייה לא עובדת בטאבלט) כלומר התלמידים  וגם המורים משתמשים לא רק בטאבלט בתהליך הלימודי הם משתמשים במכשירי קצה אחרים.

 

אינטרנט

אינטרנט

הגלישה באינטרנט במהירות 100 מגה האם זאת גלישה מהירה, הגלישה באינטרנט בארץ היא איטית יחסית לעולם אבל מה מצבנו באמת?

 

http://www.washingtonpost.com/blogs/govbeat/wp/2015/01/08/how-state-internet-speeds-compare-with-countries-around-the-world/

באמצעות הטאבלט החיבור לרשת נותן שאתה מחובר און ליין לחומר הלימודי

באמצעות הטאבלט החיבור לרשת נותן שאתה מחובר און ליין לחומר הלימודי

מעורבות הורים

מעורבות הורים

 

מעורבות ההורים בבית-הספר חיונית לבית הספר.  מגע רציף בין ההורים למורים עשוי להפוך את בית-הספר למוסד קרוב ומוכר עבור ההורים, המאפשר להם להשפיע על צביונו ולהיות מושפעים ממנו. תלמידים מפיקים תועלת מכך שבין הבית לבין בית-הספר שוררים יחסים של כבוד הדדי וקיימים ביניהם ערוצי תקשורת פתוחים", (חוזר המנהל הכללי ס"ד/4(א))

מעורבות הורים

מהי מידת מעורבות הורים בתהליך החינוכי בכלל ובהכנסת טאבלטים בפרט?

למורים ולהורים אינטרס משותף לקידום הילד בכל התחומים. שיתוף פעולה בין המורים להורים, יביא לפיתוח אחריות משותפת אשר תתרום להצלחת מטרות החינוך.  שיתוף זה יכול לבוא לידי ביטוי ברבדים שונים הכוללים דיווח מידע, גיבוי הדדי, התייעצות משותפת והחלטות מתוך כיבוד זכות ההורה להיות שותף בתהליך החינוכי של ילדו.

על מנת לקיים דיאלוג רציף ומשמעותי של מורים-הורים על המורה לפתח רגישות מקצועית והתחשבות בצורכי ההורים, תוך התייחסות מלאה לשיקול הדעת של הצוות המקצועי בבית-הספר.  יחסי גומלין תקינים וכבוד הדדי בין ההנהלה ההורים, המורים והתלמידים, הינם הכרחיים לקיומה של מערכת בית ספרית תקינה.

מאמר על מעורבות הורים

החברה הישראלית נמצאת בעיצומו של תהליך (פרידמן ופישר, 2002), שבו ההורים מבקשים לממש את זכותם להשפיע על החינוך הניתן לילדיהם בבית הספר.

באמצע שנות ה-80 הפכו מושגים כמו "התערבות ומעורבות" , "השבתות הורים" , "בתי ספר ייחודיים" , "חינוך אפור" , להיות "בג"צים" ו"פיטורי מנהלים ומורים על ידי הורים" מרכזיים בדיונים העוסקים בתהליך החינוכי.

בחוזר מנכ"ל תשסב/1( 4 בדצמבר 2001( קובע משרד החינוך: "להורים אחריות על חינוך ילדיהם, ויש להם הזכות והחובה להיות שותפים בתהליך החינוכי המתרחש בבית הספר והמשפיע על חיי ילדיהם גם מחוצה לו." וגם "בין מורים להורים רצוי שיתקיים שיתוף פעולה המבוסס על אמון הדדי . עבודה משותפת של בית הספר וההורים היא חלק בלתי נפרד מיצירת אקלים בית ספר חיובי, התורם להגברת מוטיבציה ללמידה ולשיפור ההישגים הלימודיים, החינוכיים, החברתיים, הערכיים והקהילתים."

לפי חוק חינוך ממלכתי  תש"ג 1953 יש להורים עמדה ויכולת לקבוע מה תכני הלימוד הנוספים שהם רוצים ללמד את ילדיהם: לפי דרישת הורי תלמידים במוסד חינוך, רשאי השר, בתנאים שנקבעו בתקנות, לאשר למוסד תכנית השלמה אחרת מזו שנקבעה על פי סעיף 5.

ועדי הורים כיתתיים וועד הורים מוסדי (נציגות הורים בית-ספרית) ייבחרו אך ורק על-פי תקנון ארגון ההורים הארצי".  בפועל, נציגויות הורים פועלות ברוב רובם של בתי-הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים בארץ ובמיעוטם של בתי-הספר הערביים,  וכמעט אינן קיימות בחינוך העצמאי[2]. מאידך, אין ועדי ההורים מוסמכים להתערב בהחלטות פדגוגיות של בית-הספר (בודאי שלא בתחום של העסקת מורים ואופן עבודתם), וזאת למרות שמבחינה חוקית, ניתנה בחוק חינוך ממלכתי להורים מידה מסוימת של השפעה על תכנית הלימודים הבית ספרית (עד כדי 25% ממנה, תוך התניה שההורים או הבעלות ישאו בהפרש העלות הנובע ממנה לעומת "תכנית היסוד", וזאת כאשר שלושה רבעים מחברי ועד ההורים תומכים בכך[3] ובאישור השר[4]). בפועל, כמעט ואין ניצול ממשי של סעיף זה בחוק מטעמים רבים, אשר רובם קשורים בחוסר מעורבות אמיתית של ההורים בנעשה בבית הספר או מניע חלש לפעול בתחום הנתפס כסמי-פרופסיונאלי.  ברמה הארצית ארגון ההורים פועל לקדם יעדים שונים, ובהם ביטול תשלומי הורים, הארכת יום הלימודים, מתן שיעורי עזר במסגרת בית-הספר וגיבוש הצעות לטיפוח מעמד המורה בישראל.

(החומר מצוטט ממשרד החינוך)

 לכן מעורבות הורים בתהליך החינוכי חשובה ביותר במיוחד עם הכנסת טכנולוגיית המידע לבתי הספר האתר הבית-ספרי יכול להיות מקור למידע עשיר להורים על אירועים ופעילויות, על שיעורי בית, על תכניות לימודים, וכד'. דואר אלקטרוני מאפשר העברת הודעות בתפוצה גדולה ובמהירות לציבור גדול של הורים.

למרות התנגדות משרד החינוך יש לראות ברשתות החברתיות ככלי חשוב בתקשורת בין הנהלת בית הספר והמורים לבין ההורים . ההורים יודעים שאם יש להם שאלה כלשהי, בעיה או בקשה, הם יכולים לשלוח אי-מייל  פוסט SMS למחנכת, שתחזור אליהם במהלך היום.  בחו"ל משתמשים בעיקר בקבוצות סגורות בפייסבוק או בטוויטר להעביר מסרים  להורים , מתוך כבוד והערכה, לתהליך החינוכי הכולל לעיתים מסרים על תפקוד שלילי של הילד.

הכרעה הורית משרד החינוך משווק להורים פרויקט ניסיוני ומבקש את הסכמתם של 70% מהורי השכבה על מנת להצטרף אל הפרויקט הכולל שימוש בטאבלט במערכת החינוך, כלומר , על פי הנוהל שקבע משרד החינוך, הסכמה בכתב לרכישת הטאבלטים, של הורי 70% מהילדים בשכבה הרלוונטית, מהווה תנאי הכרחי להנהגת התוכנית. יש לציין, כי עצם החוקיות של מיזמי הטאבלטים במימון הורים ברור שבכל קבוצה גדולה של אנשים יימצאו דעות שונות – חלק מההורים תומכים בהצטרפות ומשוכנעים שטאבלט אישי יקדם את חינוך ילדיהם, בעוד שאחרים מתנגדים בתוקף משלל סיבות (. עם הזמן נוצרות  בקרב ההורים קבוצות של תומכי הפרויקט, שמנסות לשכנע הורים נוספים להצביע בעדו; מולם פועלים המתנגדים, שמדגישים את חסרונותיו ואת הבעייתיות שבחתימה על מסמך שמחייב את ההורים עד כיתה י"ב.

למשל

הורי הוד השרון ממשיכים לסרב להכנס למיזם הטאבלטים: גם בבית ספר לפיד הצביעו היום הורי שכבה ד' העולה לה' נגד המיזם.

בית ספר לפיד הינו כעת בית הספר השני בהוד השרון (בנוסף לבית ספר המגן) אשר למרות שמסיים שנת פעילות ראשונה עם מיזם הטאבלטים, הורי השכבה שאמורה להכנס לפרוייקט בשנת הלימודים תשע"ו מצביעים נגדו, עם שיעור הצבעה ומעורבות גבוהים מאוד. להלן התוצאות –

מתוך סה"כ של 108 משפחות בלפיד, 90 הצביעו.
בעד מיזם הטאבלטים – 35
נגד מיזם הטאבלטים – 55
כאמור 18 משפחות בחרו שלא להצביע.

משרד החינוך מנסה בכל דרך להכניס את לימוד טאבלטים לחינוך, זכות ההורים להתנגד להחלטה זאת  יש להאבק בצורה חכמה כי נלחמים לפעמים באינטרסים לא מוצדקים למשל מתן מימון ותמיכה למי שמכניס את הפרויקט לבית הספר. אני יוצא כנגד חיוב הורים , אין לחייב הורה אלא להגיע להסכמה על מנת להכניס טכנולוגיה  חינוכית, אני מתנגד לשימוש בכפייה בתהליך הלימודי.ובמיוחד בכפייה בשימוש בטגנולוגיית המידע.

תוכנית התקשוב –

משרד החינוך מזה מס' שנים מקדם תקשוב בבתי הספר, החל מיסודי, דרך חטיבות הביניים ועד התיכונים.
* בשלב ראשון, הוקמו חדרי מחשבים ששימשו את כלל התלמידים בבית הספר במס' שעות מצומצם.
* בהמשך, הוכנסו לכיתות מקרנים, מחשב נייד למורה ולעיתים אף לוח חכם.
* לאחר מכן, במסגרת תוכנית התקשוב הלאומית, נרכשו בתקציבים של המערכת אמצעי קצה ניידים מסוגים שונים, שתוחזקו ע"י בתי הספר ועמדו לרשות התלמידים. חלקם בשימוש אישי וחלקם בניוד בין התלמידים ובין הכיתות.
* לאחרונה, במסגרת תוכנית התקשוב – המאה ה-21, הכריז משרד החינוך על מודל BYOD – Bring Your Own Device. כלומר, משרד החינוך קיבל החלטה לצייד את כל תלמיד באמצעי נייד אישי במימון ההורים ובאחריותם.

טכנולוגיה בשירות הפדגוגיה –

באופן כללי, מערכת החינוך צריכה לשאוף לשיפור מתמיד, הן בהיבט הלימודים כשלעצמם ואיתו בהישגים. אך גם, ולא פחות חשוב מכך, בחינוך איכותי, המתייחס להתפתחות הריגשית, החברתית והערכית של התלמידים כיחידים וגם כחלק מהחברה.
לכן, כאשר מבקשים ליישם מודל חינוכי כזה או אחר, יש לבחון מהם היעדים ארוכי הטווח, מהן המטרות האופרטיביות וכיצד המודל משרת מטרות אלו. כמו-כן, יש לבחון את התאמת המודל לגיל הלומד ולהתפתחותו הריגשית, החברתית, השיכלית והפיזית.

בעיון במחקרים ובדבריהם של אנשי אקדמיה וחינוך, וגם מתוך אינטואיציה והגיון בריא, נראה כי שילוב של טכנולוגיה במערכת החינוך יכולה להביא תועלת רבה. לכן, השאלה אינה האם לשלב טכנולוגיה, אלא כיצד לעשות זאת? באיזה מודל (אחד או יותר)? באיזה גיל? לאילו שימושים? ובאיזה היקף שימוש?

נתייחס לרגע לשכבת גיל בית הספר היסודי – משרד החינוך, בבואו ליישם את מודל BYOD, מתקשה להציג מחקרים אקדמיים או דו"חות מחקר המבוססים על ניסיון המערכת, בארץ או בעולם, ואשר מעידים בבירור או ברמיזה על תועלת מוכחת ומשמעותית שצפויה מיישום מודל זה. יתרה מכך, למרות ניסיון עיקש, במחקרים שנוגעים לקבוצת גיל זו, כל שניתן למצוא היה התייחסות לשיפור של מיומנות המורים בשימוש בטכנולוגיה לצד שיפור בהנאה של התלמידים מהשימוש בטכנולוגיה.
לכן נשאלת השאלה – על מה מתבססת החלטת משרד החינוך ליישם מודל שבו לכל ילד מוצמד מכשיר אישי?

יישום תשתיות התקשורת –

עד שנת 2012 דגל משרד החינוך בשילוב הטכנולגיה על בסיס מערכות תקשורת קוויות, באופן גורף. זאת מתוך הבנה כי עדיין לא ניתן להבטיח שיישום מערכות תקשורת אלחוטיות אינו מהווה סיכון בריאותי, בעיקר בקרב אוכלוסיות רגישות כדוגמאת ילדים ומתבגרים.

בשנת 2013 עדכן משרד החינוך את חוזר מנכ"ל בנוגע להוראות הבטיחות בנושא שימוש במערכות תקשורת בבתי הספר – "בתוך פחות משנה שינה משרד החינוך שלוש פעמים את הוראות הבטיחות באשר לשימוש בציוד תקשורת וכן מחשבים ניידים וטבאלטים מסוגים שונים ("אמצעי קצה") בבתי הספר, שפורסמו בחוזרי מנכ"ל. מהשוואת הנוסחים עולה כי בגרסה האחרונה, שפורסמה בחודש יולי, הוסרו חלק גדול ממגבלות הזהירות על שימוש ברשת תקשורת אלחוטית, הנחשבת למסוכנת יותר מבחינה בריאותית. באחת הגרסאות נכתב כי השינויים נדרשו "לאור קשיים ביישום"."http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2166271

בימים אלו, במסגרת תוכנית BYOD מעודד משרד החינוך את הרשויות המקומיות ובתי הספר לשלב את הטכנולוגיה באופן שיטתי ופרטני בכיתות הלימוד. את יישום פתרון התשתיות משאיר משרד החינוך לפתחן ולמימונן של הרשויות המקומיות. אלו, בחסות חוזר המנכ"ל וכמעט בלי יוצא מן הכלל, בוחרות ליישם את הפתרון הזול והנוח – רשת אלחוטית (WiFi).

כיון שאין מספיק מידע על ההשפעות ארוכות הטווח שבחשיפה לקרינה מרשתות WiFi, ברור כי על-פי "עיקרון הזהירות המונעות" Better be safe than sorry, בעיקר כאשר יש פתרון בטוח אחר בדמות רשת קווית.

לכן הורים יקרים ברצוני להציע לכם שאם אתם בעד או שאתם נגד יש להתארגן ולהשפיע על המערכת הבית ספרית

 

Visit Amir's profile on Pinterest.

 

חינוך מחדש

חינוך מחדש

 היקף השימוש בטלפון נייד בקרב משקי בית עם ילדים 12-15 בגילאי ב- 58.6  אחוז ממשקי הבית עם ילדים בגילאי 12-15, שהם כ- 229 אלף משקי בית, יש לפחות לילד אחד מכשיר טלפון נייד. על פי אומדן, שעור הילדים בני 12-15 במשפחות אלו, שלהם טלפון נייד, עומד על 50.0%. כלומר: שלפחות לאחד מכל 2 ילדים בגילאים אלו יש טלפון נייד. במונחי אוכלוסייה מדובר בלפחות בכ- 254 אלף ילדים בגילאי 12-15 שברשותם מכשיר טלפון נייד כאשר שעור הילדים שיש להם הטלפון הנייד עולה עם העלייה בגיל הילד.

• 70% מאוכלוסיית ישראל מגיל 12 ומעלה גולשים באינטרנט בפועל.

• ככל שרמת הדתיות גדלה כך גדל שיעור האנשים שאינם מחוברים לאינטרנט: רק 7.7% מהחילונים אינם מחוברים כלל לאינטרנט לעומת כ- 58% מהחרדים.

• ארבעה מתוך עשרה נשאלים (40.7%) שהגדירו את רמת הכנסתם כ”הרבה מתחת לממוצע” אינם מחוברים לאינטרנט ואולם רק כאחד מתוך עשרה נשאלים (8.7%) שהגדירו את רמת הכנסתם כ”הרבה מעל הממוצע”, אינם מחוברים לאינטרנט.

• הגולשים בגילאים 15-24 מבלים כחמישית מזמנם באינטרנט בגלישה בטלפונים סלולריים.

אנחנו רואים שרוב הילדים בישראל גולשים או משתמשים בטלפון סלולרי,טבלט או לפטופ על מנת לגלוש ברשת אבל לדעתי צריך לחנך מחדש את הת התלמידים על מנת שישמשו באופן תרבותי ומושכל בטכנולוגיה זאת.

manos-cel-1113fg-v-1063

מדריך יפה המורה על נימוסים והליכות פורסם בכלכליסט.

לא מוקדם בבוקר, לא בשעות הלילה

אין לשלוח הודעות sms לפני 8:30 בבוקר ואחרי 1:00 בלילה. במכשירים רבים צליל ההודעה חזק אף יותר מצלצול הטלפון, ועשוי להעיר פילים.

כמוכן מצאתי את ההסכם של נטע גורביץ:

כללים לשימוש בטלפון

1. הטלפון הזה שייך לנו. אנחנו קנינו אותו, אנחנו משלמים עליו. הוא נמצא אצלך אך ורק בהשאלה.
2. תמיד תשתף אותנו בסיסמה שלך.
3. לעולם אל תגיד, תכתוב או תשלח בטלפון דברים שלא היית אומר פנים אל פנים. תפעיל צנזורה עצמית.
4. לעולם אל תגיד, תכתוב או תשלח בטלפון דברים שאתה לא רוצה שאנשים אחרים יצטטו או יידעו. קח בחשבון שכול אינפורמציה שאתה מעביר בטלפון ניתנת לשכפול אינסופי.
5. לעולם אל תשתמש בטכנולוגיה הזאת על מנת לפגוע, להעליב, לשקר או להטעות אנשים אחרים. לעולם אל תשתתף בשיחות רבות משתתפים שבהן מתרחש אחד מהדברים האלה.
6. ברשתות חברתיות מותר לך לאשר רק אנשים שאתה מכיר באופן אישי.
7. לעולם אל תמסור לאף אחד ברשת את השם המלא, את מספר הטלפון או את הכתובת שלך.
8. הטלפון לא ישן איתך בחדר. אתה תיפרד ממנו מדי ערב בשעה 20:30 והוא יישאר בטעינה בסלון. הדבר היחידי שישן איתך בחדר הוא נעם. הטכנולוגיה של נעם מאפשרת לשחק איתו ללא חשש מקרינה.
9. הטלפון לא משתתף בארוחות, בנסיעות באוטו, בבילויים משותפים, בסיטואציות חברתיות. הוא לא מוזמן.
10. תמיד תניח את הטלפון בצד כשאתה מדבר עם אדם אחר. אתה ילד תרבותי ומנומס. אל תיתן לטלפון לשנות את זה.
11. אתה לא חייב לענות מייד. לא בוואטסאפ, לא בפייסבוק ורוב הזמן גם לא בטלפון. אתה ילד בן אחת-עשרה. לא מנהל חדר מיון.
12. בשעות בית הספר המכשיר נשאר בתיק למעט כדי להתקשר אלינו.
13. הטלפון שלך ממכר. זה הוכח מדעית. אתה תצטרך להפעיל את כוח הרצון כדי לא להתמכר אליו. תזכור תמיד: 98% מהצורך שלך להיות עם הטלפון נובע מהפחד לפספס דברים, אבל ב-98% מהזמן לא קורה בו שום דבר מעניין או חשוב. עד אתמול לא היה לך טלפון. נכון היה כיף? נכון שלא פספסת כלום?
14. תתרגל להשאיר מדי פעם את הטלפון בבית.
15. אל תצלם הכול כל הזמן: החוויות שאתה עובר נשמרות בזיכרון שלך לעד. בזיכרון של הטלפון הן יישארו רק עד שהוא ייאבד.
16. מוטלת עליך האחריות להשתמש בטכנולוגיה שאתה מחזיק ביד כדי לפתח ולהרחיב את עצמך. כשאתה משחק קנדי קראש או טמפל ראן אתה לא מפתח או מרחיב את עצמך. אתה מבין למה אנחנו מתכוונים.
17. תמיד, אבל תמיד, תענה כשאבא או אני מתקשרים אליך. תמיד.
18. לעולם תסמוך על שיקול הדעת שלך יותר מאשר על המכונה. גם אם כתוב בגוגל, גם אם ווייז אמר, גם אם אמרו בפייסבוק – שום טכנולוגיה לא מתקדמת יותר מהמוח שלך ושום טלפון לא חכם יותר מהלב שלך. וזה יהיה נכון תמיד.

המאמר של הטלפון הסלולרי – שילוב של טכנולוגיה מתקדמת ונימוס תמי לנצוט ליבוביץ

להלן מספר טיפים  בנימוסים והליכות לטלפון הנייד:

1. הטלפון הנייד נועד להעביר מסר – נסו לקצר את השיחה כמה שניתן, כך גם המסר יעבור בצורה אפקטיבית יותר.

2. כשאתם מתקשרים לטלפון נייד – הזדהו בשמכם בתחילת השיחה.

3. בילדותנו לימדו אותנו לא לדבר בפה מלא ולכן זה אולי יישמע מצחיק: אך הימנעו מדיבור במכשיר הסלולרי בזמן הארוחה.

4. אין לדבר בנייד במעלית, במהלך ישיבה, בספריות, בבתי חולים, בתיאטרון, בטיסה, כלומר, בכל מקום האוסר על כך או במקום ציבורי בו סביבתנו תרגיש חוסר נוחות.

5. כמו שיש פינות עישון שרק בהן מותר לעשן, אמצו לעצמכם פינה של פרטיות.

6. אם אתם נמצאים במקום ללא קליטה, הודיעו על כך לצד השני ותחזרו אליו מאוחר יותר. עדיף לדבר באווירה נינוחה ושלווה במקום לשאול "מה אמרת?" אחרי כל משפט.

7. מי חוזר למי אם השיחה נותקה? מי שהתקשר הוא זה שחוזר לאחר שהשיחה נותקה, אלא אם סיכמתם מראש על אפשרות אחרת. כלומר, מי שהתקשר ראשון הוא שמחדש שיחה שנותקה.

8. אם אתם מחזירים טלפון למי שידוע כפטפטן גדול, התחילו את השיחה במשפט כגון: "מר כהן, אני ממהר להחזיר לך שיחה לפני שאני יוצא לפגישה…"

9. שיחה ממתינה – כשאתם מתקשרים למישהו ושומעים צליל של שיחה ממתינה, אתם יודעים שהוא עסוק כרגע. עדיף לנתק את השיחה ולנסות שוב מאוחר יותר. עם זאת, אם השיחה מאוד חשובה ודחופה – תמשיכו לנדנד עד שיענו לכם.

10. כשאתם משוחחים בטלפון ושומעים צליל של שיחה ממתינה, אל תעברו אליה מבלי להקפיד על הכללים הבאים:
* התנצלו על כך שאתם עוברים לשיחה הממתינה ואמרו משפט כגון: "ברשותך, אני אענה,זו שיחה מחו"ל".
* הקפידו על שיחה קצרצרה עם השיחה הממתינה. אל תשכחו את האדם הממתין על הקו.
* כשאתם חוזרים לשיחה הראשונה, השתמשו במילת הקסם "תודה".

• בחרו צלצול נעים וערב לאוזן. זכרו שיש מסביבכם אנשים ולכן נסו גם להגדיר את הצלצול באופן כזה שהוא לא יהיה רועש או חזק מדי.

• נסו להימנע מלספר את תולדות חייכם או את כל מאורעות אמש במקומות ציבוריים כגון: אוטובוסים, תורים, בנקים וכולי. הקדימו תרופה לשיחה: אם אתם נמצאים בפגישה או בארוחה לדוגמא, עליכם לציין בתחילת הסעודה שאתם מחכים הערב לשיחה דחופה מהבן שבצבא או מכל אדם אחר, וכאשר הטלפון ירטוט, עזבו לרגע את השולחן וצאו מהחדר. אם תסננו שיחה נכנסת בלי להודיע מראש שאתם מחכים, הדבר עלול ליצור אצל הסועד עימכם את הרושם שמחר אולי גם הוא יסונן.

• הצעת ייעול: אם אתם מנויים על המכורים למכשיר הטלפון הנייד – זה הזמן להתחיל במלאכת הגמילה. "תשכחו" את הפלאפון בבית לעיתים, וכך תוכלו לגלות שוב את היתרונות הנהדרים בכך שאינכם זמינים כל הזמן, בכל מקום.

• ולסיום, זרקו את ה"הלו" ואת ה"כן" לפח כשאתם עונים לשיחה נכנסת. במקום אמצו מילים חיוביות וחמות כגון: "שלום" או "בוקר טוב".

למסכים יש תכונה מהפנטת. הם מושכים לנו את העין ואם זה לא מספיק, עולם ההתראות האינסופיות שאנחנו חיים בו, גם הוא מושך אותנו אל המסך ללא הפסקה.יש  למצוא את  המינון הנכון של צריכה דיגיטלית, נימוס וכבוד הדדי בחברת אנשים.במינון נכון, זה לא כמות זמן מוחלטת, אלא ביחס התנהגותי. אם אתה מכבד את האנשים שסובבים אותך, דואג לבריאות שלך ושל הסביבה שלך ויודע לשים לב לניהול הזמן שלך – אפשר עדיין להפיק ממסך נייד את המיטב. זה עניין של חינוך: לא לנהוג/ללכת/לרכב על אופניים תוך כדי שימוש בנייד, להשתיק את המכשיר כשהסיטואציה מאפשרת, להגדיר לעצמך מסגרת זמן יומית שאינה תלויה או קשורה במסך, רצוי שהיא תכלול אינטראקציה עם אנשים נוספים. בשורה התחתונה מדובר בתעדוף ומשמעת. הכי קל להאשים את המכשירים, ולא את מי שבוחר באופי השימוש האישי שלו בהם.

היה תרבותי

שימוש מושכל במסכים

 

 

10 סיבות למה טאבלטים?

10 סיבות למה הטאבלטים יחליפו את המחשבים בחינוך?

למה הטאבלטים או מחשבי לוח  יjליפו את המחשבים במערכת החינוך במיוחד בבתי הספר היסודיים:

איך אפל רואה את השימוש ב- IPAD ללמוד במערכת החינו:

מה כדאי להשתמש ב -IPAD או קינדל

 

שימוש טלפון נייד או טאבלט במהלך פעילות בית ספרית.

hand reaching virtual images streamingהנחיות משרד החינוך לשימוש בטכנולוגיה אישית  טלפון או טאבלט במהלך פעילות בית ספרית.

על פי חוזר מנכ"ל ע' 1(א) של משרד החינוך, כל שימוש בטכנולוגיה אישית בכלל ובטלפון נייד בפרט במהלך השיעור ובזמן בחינות אסור בהחלט. יש להשאיר את המכשיר בתיק כשהוא במצב סגור וכבוי. אין להציבו בשום מקרה על השולחן בכיתה. השימוש במכשיר במהלך פעילות מחוץ לבית הספר ייעשה בהתאם להוראות הצוות.

צילום בזמן שיעור באמצעות הטלפון הנייד אסור בהחלט. צילום במהלך פעילות מחוץ לבית הספר ייעשה בהתאם להוראות הצוות ובתנאי שלא יפגע בכבודו של המצולם ובצנעת הפרט שלו.

בעולם האיחוד האירופאי קרא לצעירים לכבות את המכשיר הסלולארי בכיתה וציין כי קיימת חשיבות שבתי ספר יהיו "נקיים" ככול האפשר מקרינה אלקטרומגנטית כולל מטלפונים סלולאריים. בארצות הברית, בעיר ניו-יורק קיים איסור על הכנסת טלפונים סלולאריים לבתי הספר, ובצרפת הוגשה הצעת חוק דומה. גופים רבים באירופה, ארה"ב וקנדה החליטו לקיים מסע הסברה להגברת המודעות לשימוש נכון  ולסכנות הכרוכות בשימוש בסלולארי, בילדים ובני נוער" **

חוזר מנכ"ל

מומלץ לא להביא כלל מכשירים ניידים לבית הספר (פרט לסיכון מהקרינה, המכשירים משמשים יעד לגנבות, למסחר ובאופן עקיף לאלימות בבית הספר). בכל מקרה של הבאת המכשיר יש ליידע את התלמידים ואת הוריהם כי בית הספר אינו אחראי לנזק שייגרם לו, לאבדנו או לגנבתו. הנהלת בית הספר רשאית לאסור הבאת מכשירים ניידים לבית הספר או להגביל את השימוש בהם בהתאם להחלטות הצוות. בכל מקרה תהיה המדיניות הבית-ספרית בהלימה להנחיות לעיל.

 

עם זאת, בחוזר המנכ"ל שפרסם המשרד בספטמבר 2011 נאמר כי "יש לקיים הסברה מותאמת לגיל התלמידים ולעולם המושגים שלהם שמטרתה הקניית הרגלי שימוש נכונים ומושכלים בטלפון הסלולרי, ובה יש לפרט לתלמידים מה הם הרגלי השימוש הנכונים. יש להטמיע הרגלים אלה בחיי היום-יום ולהחילם על כלל קהילת מוסד החינוך". כמו כן להנחיה מצטרפות המלצות כגון קיצור משך השיחה, שימוש באוזניה וכו'.

 3 המלצות

3.1    קיצור משך השיחה וסך כל השיחות

3.2    העדפת השימוש במסרונים(SMS) על פני השימוש בשיחות

3.3    שימוש באוזנייה חוטית בעת קיום שיחה והרחקת מכשיר הטלפון הסלולארי מהגוף

3.4    קביעת אזורים בשטח בית הספר המותרים לשימוש בטלפון הסלולארי ומועדים מוחלטים ומוסכמים לשימוש זה במרחב המוסד החינוכי בכל עת

3.5    הימנעות מוחלטת משימוש בטלפונים סלולאריים לכל מטרה במועדים ובאזורים שנקבעו לכך במהלך שיעורים או כל פעילות חינוכית

3.6    הצבת טלפונים ציבוריים בבתי הספר כדי לאפשר לתלמידים במצבים נדרשים יצירת קשר עם ההורים

3.7     הימנעות משימוש לילי בטלפונים סלולאריים, הגורם לחוסר שינה

3.8     הימנעות משימוש בטלפון סלולארי במקומות ללא קליטה (כגון מעלית)

3.9     העדפה שלא לשאת את הטלפון הסלולארי בסמוך לגוף, בכיס או על מתלה וכד'.

 

 

השימוש בסמארטפונים עודכן בחוזר. במקרה של שימוש בטלפון הנייד בזמן שיעור יוכל בית הספר להחרים את המכשיר. המכשיר יוחזר לתלמיד בסוף יום הלימודים, הוריו יוזמנו והוא ייאלץ לכתוב עבודה בנושא. 

משרד החינוך שינוי מגמה ? מציין כי :

הפיכת הסמארטפון לכלי יעיל ללמידה

משרד החינוך החליט לחפש פתרון יצירתי לשימוש של בני הנוער בטלפונים סלולריים בבית הספר, והחל תהליך שמטרתו להפוך את הטלפון החכם לכלי פדגוגי לכל דבר שיהיה חלק מתוכנית הלימודים. המפתח הוא "להפעיל" את הסמארטפונים במסגרת השיעור. התלמידים ישתמשו בו לחיפוש חומר ברשת, לניצול שפע המידע למתן תשובות מיידיות על שאלות שמתעוררות, וגם לתיעוד מצולם של תהליכים המתבצעים במהלך השיעור.

בקריית החינוך ברנקו וייס ע"ש יצחק רבין במזכרת בתיה הנוהל נכנס לפעולה כבר

"על פי התפיסה שלי, התלמידים צריכים להיות פעילים בזמן השיעור", אומרת המנהלת אורנה פרידמן. "היום הכול אצלם מיידי, כאן ועכשיו. הם משתעממים מאוד מהר משיעור של 45 דקות, והמטרה היא תמיד לסקרן אותם. אחרי שנים שבהן נאלצנו להחרים טלפונים ולזמן הורים, החלטנו שנמאס לנו. אם זה מה שהם רוצים – אנחנו נשתמש בזה".

בשיעור תנ"ך בבית הספר למדה כיתה פרק מספר יחזקאל, וכמה תלמידים החלו לזמזם לעצמם את השיר של חיים חפר "יחזקאל" לפי הלחן של החלונות הגבוהים ("אל אל אל יחזקאל"). המורה שיתפה פעולה: היא ביקשה מהתלמידים למצוא את מילות השיר ברשת והשיעור הפך לניתוח של השיר והשוואה לספר. במקרים אחרים נזכר תלמיד בסרטון הקשור לנלמד בכיתה והשיעור נעצר כדי שכולם יוכלו לצפות בו.

"הרבה פעמים הטלפון משמש אותי בכל הקשור לאוצר מילים", ממשיכה פרידמן. "באחד השיעורים תלמידים לא הבינו למה התכוונתי כשאמרתי 'בטל בשישים'. אז מיד שלחתי אותם למצוא את הפירוש בעצמם. זה קורה יותר בשיעורים כמו כימיה, ביולוגיה והיסטוריה. הסיטואציה הזאת פותחת דיון על פירוש המילה, על דרך החיפוש ועל אמינות אתרי האינטרנט שבהם הם מחפשים אותה".  (לקוח מדף אינטרנט זה.)

3שימוש בטאבלט במערכת החינוך

שימוש בטאבלט במערכת החינוך

בקיצור משרד החינוך תמיד מבלבל בין המותר והאסור .

פעם אסור להכניס טלפון ורשתות אלחוטיות ופעם מותר.

אפשר לעיין גם פה

תלמידים יקרים , אני יודע שאתם בצא'ט בשיעור כי בדרך כלל אף אחד לא מחייך שהוא מביט לכיוון המפסעה בידידות המורה

תלמידים יקרים , אני יודע שאתם בצא'ט בשיעור כי בדרך כלל אף אחד לא מחייך שהוא מביט לכיוון המפסעה בידידות המורה

 

להעשרה: לימוד בעזרת מובייל

בהרבה בתי ספר ראינו תקנון בקשר שימוש בטלפון הנייד:

"חל איסור מוחלט על שימוש כלשהו בטכנולוגיה אישית בכלל ובטלפון נייד בפרט במהלך השיעור ובזמן בחינות לכל צורך שהוא (כולל שעון, מחשבון, קבלת שיחות, שליחה וקבלת מסרונים, השמעת מוסיקה, מצלמה והסרטה ).טלפון נייד יהיה סגור וכבוי בזמן השיעור ויימצא בתוך תיק התלמיד.במקרה חירום  התלמיד יבקש אישור מיוחד מהמורה.תלמיד שהטלפון הנייד שלו יימצא מחוץ לתיק במהלך השיעור, תרשם לו הפרעה."

מהפך ההתנהגות בעידן הדיגיטלי מאמר מעניין על התנהגות דיגיטלית.

לסיכום משרד החינוך לא מעודד להכניס טלפון סלולרי לכיתה, אבל בפועל 88% מהתלמידים יש טלפון חכם. לכן משרד החינוך אומר אם כבר יש טכנולוגייה יש לבדוק אותה אם היא עובדת על פי התקנים, ומוסיף  ואם כבר יש טלפונים חכמים למה לא להעזר בהם בתחום הלימודי.

גם פה משרד החינוך הוא גם בעד וגם נגד.

"יש ליישם במסגרת מערכת החינוךאת עקרון הזהירות המונעת[3]כפי שהומלץ על ידי משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה וכל הגופים הבין-לאומיים העוסקים בקשר שבין חשיפה לקרינת רדיו ובריאות, לרבות ארגון הבריאות העולמי. יש לאזן בין בחירת התלמיד והוריו להשתמש בטלפון סלולרי לבין ההשלכות הבריאותיות והחברתיות של שימוש זה, בעיקר על ידי הקניית הרגלי שימוש נכונים."

למרות שאין כיום הוכחה חד משמעית לקשר בין שימוש בטלפונים סלולאריים והתפתחות גידולים, קיימים נתונים מחקריים התומכים בקיום קשר שכזה. בהתאם לכך ולאחר סקירת כל המאמרים שפורסמו עד היום בנושא זה, הסוכנות הבינלאומית לחקר סרטן )IARC(, זרוע של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה במאי 9000 את קרינת הרדיו הנפלטת מהטלפונים הסלולאריים כ"מסרטנת אפשרית". הסוכנות סיווגה את רמת הסיכון לסרטן הקשור לקרינה הנפלטת מטלפונים סלולאריים "Possibly carcinogenic to humans" -כ המוגדר ,2B בקטגוריה

זהירות מונעת היא הימנעות מפעולה שהאפשרות להשלכות שליליות שלה או הסבירות להופעתן אינן ידועות – במטרה להימנע מאותן השלכות. עקרון הזהירות המונעת הוא עקרון מנחה בחקיקה, בעיקר בתחום הגנת הסביבה כמו בנושא השפעות בריאותיות של קרינת טלפון סלולארי. עקרון הזהירות המונעת קובע כי אם קיים חשד שפעולה או מדיניות כלשהי גורמת לנזק או יוצרת סכנה לציבור או לסביבה, במקרה שאין ראיות מדעיות מספיקות על מנת להראות שהפעולה או המדיניות אכן מזיקה או מסכנת, אזי נטל ההוכחה חל על יוזם הפעולה ויש להימנע מפעולה כזו או לנקוט באמצעי הגנה כל עוד טרם הוסר החשש המקורי. מטרת העיקרון היא לאפשר לקובעי מדיניות לקבל החלטות בהן ייתכן נזק כתוצאה מאחת ההחלטות, בתנאי אי ודאות לגבי אפשרות קיום הנזק או היקפו בשל היעדר מידע מדעי. הוא מבוסס על מחויבות חברתית להגנה על הציבור מפני נזקים אפשריים, שהחשש מהם מוסר רק בעקבות הצטברות ממצאים מדעיים.

 

BYOD

דגם למידה Bring Your Own Device – BYOD ("הבא את המכשיר שלך") נותן מענה למגמה החדשה בחינוך, בה לכל לומד מכשיר אישי צמוד לאורך שעות הלימוד ומחוצה להן. אמצעי קצה טכנולוגיים (מכשירים אישיים) המשולבים בהוראה ובלמידה הופכים את עידן המידע לרלוונטי ללמידה. סביבה זו בה הטכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מתהליכים פדגוגיים, מאפשרת יישום שיטות למידה העולות בקנה אחד עם גישות החינוך המתקדמות ביותר כיום​.
החדשנות הטכנולוגית-פדגוגית שבבסיס הדגם מותאמת אישית ללומד, מכוונת להעצים את הלמידה המשמעותית ולפתח לומדים עצמאיים, העתידים להפוך ל"אזרחים דיגיטליים" של העולם המתקדם ולתפקד באופן מיטבי במאה ה-21.
social-network_110002633-012814-int

החלטת ועדת החינוך של הכנסת מהיום-BYOD לא בבית ספרנו

החלטת ועדת החינוך של הכנסת מהיום-BYOD לא בבית ספרנו

ועדת החינוך של הכנסת: רכישת טאבלטים במסגרת סעיף "רכישת שירותים מרצון" אינה חוקית.
יו"ר עדת החינוך, ח"כ יעקב מרגי: על משרד החינוך להפסיק את התוכנית לאלתר
"רכישת טאבלטים במסגרת סעיף רכישת שירותים מרצון בתשלומי ההורים – אינה חוקית, זאת משום שהנהלת בית הספר חייבת לקבל את הסכמת כל ההורים ולא כך הדבר", כך אמרה הבוקר (יום ג', י"ג תמוז תשע"ה, 30 ביוני 2015) היועצת המשפטית של ועדת החינוך, עו"ד מירב ישראלי. בעקבות קביעתה דורש יו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) ממשרד החינוך להפסיק לאלתר את הפיילוט של למידה באמצעות מסכי מגע ניידים המתקיים בעשרות בתי ספר בארץ. "משרד החינוך רתם את העגלה לפני הסוסים ועשה זאת בניגוד לחוק וללא בקרה ומחקר. נפנה למבקר המדינה שיבדוק את טענות ההורים בדבר הסכנות הבריאותיות והפדגוגיות וכן בדבר הפגיעה בעיקרון השוויון".
הדברים נאמרו במסגרת דיון שהתקיים הבוקר בוועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת בנושא הפרת חוק השאלת שספרי לימוד בבתי הספר שיזמו חברי הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני), ח"כ יפעת שאשא-ביטון (כולנו) וח"כ מיכל רוזין (מרצ). בדיון השתתפו הורים לתלמידים מבתי ספר שלומדים על פי התוכנית. ברכת קלימשטיין לוי, אמא לתלמידים מהוד השרון: " אנחנו באנו לכאן בכאב של הורים שאיבדו אמון במערכת החינוך הממלכתי. האמנו באחריות ובסמכות שלה, אבל כשראינו את הפרויקט הזה שמשתולל לנגד עינינו והלחצים על ההורים והקלישאות הנבובות בדבר התאמה למאה ה-21 , איבדנו אמון. יש חינוך ויש ג'ונגל של פקידים במשרד החינוך שמכריחים את ההורים לרכוש טאבלטים באלפי שקלים. אנחנו מודים לוועדה שהקשיבה לטענותינו".
ח"כ שאשא-ביטון הוסיפה: "ניתן ללמוד למידה משמעותית גם באמצעות מחשבים נייחים וללא קרינה מיותרת. התוכנית נכנסה לפני 20 שנים ומאז מישהו שכח לעדכנה".

מתוך

טאבלטים במקום ספרי לימוד

טאבלטים במקום ספרי לימוד.

טאבלטים במקום ספרי לימוד פרק א'

ההחלטה להכניס ספרי לימוד דיגיטלים  היא של משרד החינוך , אך גם לעיריות יש שיקול דעת מכריעה בהכנסת טכנולוגיות אלו למערכת החינוך בהרבה עיריות בארץ החליטו על שימוש בטאבלטים במקום ספרי לימוד, מהות ההחלטה היא מהפכה דיגיטלית בבתי הספר : ראשי החינוך בעיריות  החליטו שעל התלמידים ללמוד מטאבלטים שבהם יותקנו ספרים אלקטרונים. המכשירים החדשים ירכשו על ידי ההורים בעלות של כ-850 שקלים ליחידה. ועוד כ 450 ש"ח עלות הספרים הדיגיטלים.

האם הלמידה בעזרת טאבלט משמעותית? טאבלטים במקום ספרי לימוד

האם הלמידה בעזרת טאבלט משמעותית? טאבלטים במקום ספרי לימוד

 

החלטות קורות בעירייהבעירייה החליטו שלא להשאיר מאחור את המרחב הטכנולוגי ואפשר לומר "שזאת הפעם הראשונה בישראל שבבת אחת מאות ואולי אלפי תלמידים ילמדו רק מטאבלטים ולא מספרים", אמר השבוע אחד המנהלים. אלא שלצד ההתלהבות, יש גם לא מעט הורים ואנשי הוראה שלא אוהבים את היוזמה החדשה ובעיקר חוששים מהשינוי.

ההורים צריכים להחליט אם להצטרף לפרויקט השאלת ספרי לימוד – או לחילופין למסגרת למידה באמצעות טאבלט.

 כיום ההורים צריכים להחליט אם להצטרף לפרויקט השאלת ספרי לימוד – או לחילופין למסגרת למידה באמצעות טאבלט.

בשאלה ששאלתי כמה חניות ספרים  נמצא כי עלות רכישת ספרים יד שניה זולה יותר מעלות פורייקט השאלת ספרים (280 ש"ח ). פרויקט השאלת ספרי לימוד , משתלם להורה רק עם הספרים יהיו  חדשים .

באשר ללמידה עם טאבלטים, הורים שניצבים מול הדילמה של מעבר ללימודי תקשוב באמצעות טאבלט, נדרשים בימים אלה לקבל החלטה אם להיפרד מספרי הנייר ולעבור ללמוד דרך מסך, ידידו הטוב ביותר של הילדים בימינו.

אז נשאלת השאלות: איזה טאבלט לקנות האם טאבלט שהעירייה ממליצה או לקנות על פי הכיס של התלמיד. מה לקנות טאבלט עם מערכת הפעלה IOS , אנדרואיד , או מבוסס חלונות. באיזה אפלקציה  של הכותר הדיגטלי להשתמש והם היא מותאמת לשלל סוגי הטאבלטים. ??

הקידמה הטכנולוגית לא יכולה לפסוח על תחום החינוך, בעיקר לנוכח דור המסכים שגדל היום. בתי-הספר יכולים לשלב למידה דיגיטלית בשתי דרכים הנכנסות לתוכנית תקשוב של משרד החינוך: במודל הבסיסי, הדגש הוא על המורה המתוקשב והתלמידים מסתייעים במסך ובמקרן בכיתה, כשהם מצוידים בספרי הלימוד ו/או בספרים דיגיטליים המוצגים על גבי הלוח. עם התוכנית הזו נמנים 1,600 בתי-ספר.

במודל המתקדם, בנוסף למורה המתוקשב, מצוידים התלמידים בטאבלט או בלפטופ שבתוכם מצויים ספרים דיגיטליים לצד תוכניות לימוד ויתר העשרות. התוכנית הזו כוללת כ-250 בתי-ספר, 200 מתוכם מקבלים של 100 אלף שקל. היתר מפעילים את התוכנית עצמאית וללא מימון משרד החינוך.

טאבלטים במקום ספרי לימוד- כל המידע נמצא באינטרנט

טאבלטים במקום ספרי לימוד

מסקנות:

  •  אין להתיחס לשימוש בטאבלים כאל אופנה, אופנה מטיבעה באה והולכת וכנראה גם אופנת הכנסת הטאבלטים תשתנה ב-5 שנים הבאות.
  • כל אמצעי הלמידה צריכים להיות ממומנים על ידי המדינה. כמו במרבית ארצות אירופה. אמצעי למידה אמורים להיות במפעל השאלה לאומי , בו התלמיד לוקח אחריות מלאה על שמירת הציוד. במציאות שלנו זה מתנהל באופן חלקי, לא שיטתי. בתוך ההקשר הרחב של כניסת הלמידה באמצעות טאבלט, נושא מימון הרכישה מעלה קושי המעצים את החששות והלבטים .

  • על מנת להכניס את הטאבלטים יש לחשוב האם זה טוב ונכון לתלמיד , בנתיים המחקרים מראים אחרת. כל טכנולוגייה שנכנסה למערכת החינוך לא גרמה לשינוי מהותי בתהליך הלמידה .

  • מחקרים חדשים מזהים את הקשיים שאיתם מתמודדים בתי הספר שמנסים לעבור להוראה דיגיטלית – החל מבעיה תקציבית של מימון הטאבלטים ועד הקושי של המורים לפקח על הקשב של התלמידים.

  • נושא הקרינה הוא מאד חשוב והוא גורם משמעותי בהכנסת הטאבלט לבית הספר.

לאחרונה רבים ממוסדות החינוך שבהם הייתה לצידה המשולבת טאבלטים, הוחלט על ידי ההורים לא להמשיך את הפרויקט בגלל בעיקר  ירידה ברמת הלימודים.

 

טאבלט במקום ספרים

טאבלט במקום ספרים

המקרה של העיר בת ים בו החליטו להכניס את הטאבלטים (אנדרואיד) כקורא ספרים משוללים לימוד באמצעות האינטרנט, ספרי הלימוד נמצאים בתוך המחשב והחדרה/התקנה נעשית על ידי ספק חיצוני:

דגם ראש פינה שימוש ברשת :