משרד החינוך נכנע

משרד החינוך נכנע

משרד החינוך נכנע והוא מגביל את השימוש בטאבלטים ובמחשבים בכיתות הלימוד. בשנים האחרונות בתי ספר רבים דרשו מהורי התלמידים לרכוש עבור ילדיהם טאבלטים או מחשבים ניידים כדי לבצע בהם שימוש במהלך הלימודים – כעת, משרד החינוך מסדיר את התחום וקובע כי הלימודים בבתי הספר היסודיים יתבצעו ללא מחשבים וטאבלטים, אלא על ידי קריאה וכתיבה בספרי לימוד ומחברות, או באמצעות מצגות ממחושבות שיוצגו על ידי המורים.

שימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

שימוש בטכנולוגיית המידע ורשתות חברתיות במערכת החינוך כנראה לא יהיה בשנים הקרובות

על בתי הספר ייאסר להנחות רכישה של מחשבים או טאבלטים ללא הסכמה בכתב  של 70%-100% מהורי התלמידים, וללא אישור מממשרד החינוך!

כפי שנאמר משרד החינוך, בעצם , אוסר על בתי הספר להנחות רכישה של מחשבים או טאבלטים ללא הסכמת 70%-100% מהורי התלמידים, וללא אישור מראש ממשרד החינוך והרשות המקומית, וקבע כי יש להגביל את גובה עלות רכישת הציוד. בנוסף, המשרד הורה לבתי הספר להגביל את השימוש ברשתות אלחוטיות בתוך בתי הספר ולהעדיף על פניו חיבור קווי לאינטרנט, מחשש לחשיפה לקרינה אלחוטית של התלמידים. מטרת המשרד היא להסדיר את השימוש באמצעים ממוחשבים בכיתות הלימוד ולאזן שיטות ההוראה בין אמצעים טכנולוגיים לקלאסיים.

משרד החינוך טוען שהחשיבות של רכישת מיומנויות תקשוב חשוב , אך יש גם לעורר מודעות ״לאיזון בין שימוש בכלים מתוקשבים לבין פעילויות אחרות כגון יצירת קשרים חברתיים, פעילות גופנית, קריאת ספרים ועוד״.

באפריל 2015 משרד החינוך הורה לבתי הספר שלא לאפשר שימוש בטלפונים ניידים על ידי תלמידים , ובכל מקרה לא תתאפשר למידה בבזמן השיעור  באמצעות הטלפון הסוללרי.,אך  יש חשש שיאושר והנושא נבחן כעת על ידי המשרד.

2099

המשרד מגביל באופן משמעותי את משך השימוש במחשבים או טאבלטים בבתי הספר – בעיקר בכיתות בתי הספר היסודיים. לפי חוזר המנכ״ל, בכיתות א'-ג' יוגבל משך השימוש באמצעים ממוחשבים לעד 20% מזמן הלמידה באותו יום, ובכיתות ד'-ו' עד 30% מזמן הלמידה באותו היום.

בחלק מהמקרים, בכיתות היסודי הגבוהות יהיה ניתן לקבל אישור מיוחד ללמוד עד 40% באמצעים ממוחשבים באותו היום. בחטיבות הביניים ובתיכונים המשרד לא קבע משך שימוש מירבי באמצעים ממוחשבים אך דרש ממנהלי בתי הספר והמורים ״לשמור על איזון בין למידה מתוקשבת ללמידה בחומרים פיזיים״.

במוסדות החינוך יש להעדיף התקנה של רשת חוטית בלי לייצר מפגע בטיחותי הנובע מהתקנתה ומהשימוש בה.

במקרים רבים ההורים נדרשו לרכוש מחשבים וטאבלטים באלפי שקלים ללא הסכמת כל ההורים, ולעתים גם ללא אישור של משרד החינוך, באלפי שקלים מכיסם, אך לא היה בהם שימוש נכון בכיתות הלימוד בגלל העדר הכשרה וחומרי לימוד מתאימים עד שהציוד התיישן.

במקביל להנחיות החדשות משרד החינוך החל בפיילוט בכמה בתי ספר ברחבי הארץ, שיפעלו בשנת הלימודים הנוכחית כבתי ספר ללא סמארטפונים. מדובר ביוזמות משותפות של בתי ספר והורים לקיים לימודים ללא כניסה לטלפונים ניידים, כך שהתלמידים לא ישתמשו בהם גם בהפסקות.

מטרת הפיילוט היא לאפשר סביבת לימודים נקייה מהפרעות חיצוניות ולשפר את הכישורים החברתיים והמשחק של התלמידים בבתי הספר. עם זאת, לא מדובר באיסור גורף אלא בפיילוט שנערך בהסכמה בבתי ספר שונים.

בחוזר מנכ"ל האחרון אסר משרד החינוך על השימוש בטלפונים הסלולאריים כאמצעי למידה בכתות, בעיקר בשל סיכוני הקרינה.
הורים לילדים בחטיבת ביניים ואימצו את הקו של משרד החינוך ויזמו פרוייקט כוורות איחסון שקופות בכל הכיתות, בהן במהלך השיעורים מניחים הילדים את הטלפונים האישיים כשהם כבויים. ההורים ביקשו להפחית את הסחות הדעת והפיתויים של הטלפונים הסלולארים בשיעורים וכמובן להמנע מהקרינה הסלולארית בכיתות אליה חשופים הילדים כאשר הטלפונים אינם כבויים

הבטחת השוויון והזמינות של אמצעי הקצה בלמידה לכל התלמידים

בהינתן  משימה לימודית עם אמצעי קצה שהתלמידים אמורים לבצע על הצוות החינוכי לוודא טרם התחלת הפעילות שלכל התלמידים יש גישה לאמצעי הקצה, וכן לחיבור לאינטרנט (אם נדרש), בכל סוגי הפעילות הלימודית המתקיימת, לרבות לצורך ביצוע משימות למידה לאחר שעות הלימודים.

יש לוודא כי אמצעי הקצה יהיו זמינים ללמידה באופן שוויוני עבור כלל התלמידים בהתאם לפעילות המתבצעת; לדוגמה: כאשר מתבצעת פעילות בזוגות יהיה אמצעי קצה לכל זוג, כאשר מתבצעת פעילות פרטנית יהיה אמצעי קצה לכל תלמיד וכד'.

בית הספר יוודא כי יש ברשותו כמות מספקת של אמצעי קצה אשר יאפשרו לכל התלמידים השתתפות שווה בפעילות הלימודית המתבצעת בו, בכל צורת הצטיידות שתיבחר: גם במקרה שבו אמצעי הקצה נרכשים ללא השתתפות הורים וגם במקרה שבו יש השתתפות הורים ובית הספר יספק אמצעי קצה לשימוש התלמידים שלא רכשו אותם.
הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) במשרד החינוך פרסמה דוח מחקר אודות השימוש במחשבים, ספרים דיגיטליים ורשת בבתי הספר. נמצא שיש בדוח עדויות לכשלים בתוכנית התקשוב, הם מוסווים תחת משפטי סיכום חיוביים כלליים, שאינם מתיישבים עם הממצאים….

מקורות:

משרד החינוך חוזר מנכ"ל

חיבור קווי ל IPAD של Apple

חיבור קווי ל IPAD של Apple

בנובמבר השנה ביקרתי בארה"ב שם פגשתי בבית ספר כיתה שלמה שמחוברת דרך רשת קווית עם  IPAD של Apple. הייצי מאד מופתע כי בדרך כלל החיבור המתבקש עם מכשרי IPAD היא דרך WIFI.

משרד החינוך מעדיף רשת קווית ולא אלחוטית

משרד החינוך מעדיף רשת קווית ולא אלחוטית

פניתי לחנות של APPLE בשדרה החמישית ורצית לקנות את המחבר שמתאים לחבר את ה IPAD לחיבור קווי ולא להשתמש בחיבור הווי פיי.
תחילה היועץ החליט כי החיבור המעודף על חברת APPLE הוא דווקא החיבור אלטוי ולא ה (ה-WIFI ) הוא ניסה לשכנע אותי לרדת מהרעיון לחבר את ה IPAD דרך חיבור קווי (קטגורי 5 ). הוא אמר שזה לא קיים ואז שהראתיתי לי תצלום הוא הלך לבדוק, בדיקה שלקחה שעתיים שלמות. לבסוף הוא אמר שאין לאפל את הקונקטר שמחבר את IPAD לחיבור הקווי  הראתי לו את המאמר הבא

וגם את הסרטון:

התברר כי APPLE איננה מעוניינת כל כך שאנו נתחבר עם חיבור קווי לרשת, הבנתי כי מדיניות החברה לעודד בשימוש ב – WIFI  ולא בשימוש קווי ,אפילו שהסברתי למוכר- יועץ שאנו רוצים לחבר בבית הספר  רק בשימוש קווי.  (Connecting ipad pro to wired network).

בסוף התברר יש פתרון אבל APPLE לא מספקת אותו ולא מוכרת אלא יש לפנות לחנות כמו בסט ביי.
שם החלק הוא – Lightning to USB 3 Camera Adapter הוא עולה 39$ כמו כן יש להוסיף מתאם USB  לרשת,  15$ ולדאוג  למטען המחובר לחשמל 80 דולר ויש חיבור קווי השאלה האם זה שווה.

 

 

סכנת הקרינה

סכנת הקרינה

השימוש בטכנולוגיית המידע חושף את התלמיד (והמורה) לקרינה, השאלה האם הקרינה מסוכנת לבני הנוער?

אירגון הבריאות העולמי הגדיר WiFi כמסרטן אפשרי WiFi והוא זיהום סביבתי, מכאן אני רואה שיש סכנה מקרינה, הסכנה נובעת הן משימוש בחשמל, והן משימוש בטאבלטים או במכשירי טלפון (DATA).

השימוש שהולך וגדל במכשירים אלקטרוניים וסלולריים בחיינו הגדיל את רמות הקרינה בשנים האחרונות אמנם קרינה נמצאת בכל מקום, גם בתוך הבית ובתוך חדר השינה, והמכשירים האלה הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ואף אחד מאתנו לא יוותר עליהם- לא בעבודה ולא בחיים הפרטיים. אבל ילדים שוהים בתוך כיתה סגורה שיש בה 35 תלמידים בממוצע, כשליש משעות היום. בכיתה יש מחשבים, מסך, מקרן, טאבלטים ו 35 טלפונים סלולריים. בחלק מהקירות של הכיתות והמסדרונות יש ארונות חשמל צמודים, ומחוץ לכל בית ספר יש כבלי חשמל ומתקני מתח גבוה ולפעמים גם אנטנות סלולריות.
שימוש במגוון המכשירים המאפשרים צריכת מדיה הולך וגדל  ולכן סכנת הקרינה וזמן החשיפה אליה רק הולך וגדל השימוש במכשירי מולטי-מדיה הכולל טלוויזיה, טלפונים חכמים, טאבלטים, מחשבים ניידים, וידאו ואינטרנט. בצד הירידה בעליות המכשירים, קיימת עלייה מהירה ומתמדת ברמה הטכנולוגית של המכשירים המאפשרת לדחוס לתוך חוויית המשתמש גירויים במגוון ובקצב גדלים והולכים. בנוסף לכך, גדלים מספר אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות המושכות אל המסכים ילדים, נוער ומתבגרים. כתוצאה מכך, ברבות ממדינות המערב מסתמנת עלייה מתמדת בזמן המסך של ילדים ונוער. אולם יחד עם היתרונות הרבים המצויים בנגישות למידע ולתקשורת מהירה, הרי שבשנים האחרונות מחקרים רבים קושרים בין חשיפה ממושכת למדיה לבין בעיות בריאותיות בקרב ילדים ונוער שעיקרם קרינה הנפלטת.

שימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

שימוש בטכנולוגיית המידע ורשתות חברתיות במערכת החינוך

 ילדים שוהים במוסדות חינוך לפחות שליש משעות היום, לרוב בתוך כיתות סגורות. במבנים של מוסדות חינוך קיים מספר רב של מקורות, חיצוניים ופנימיים, של קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת: רשת החשמל, שנאים, קווי מתח, אנטנות סלולריות, טלפונים סלולריים ונקודות גישה לאינטרנט אלחוטי (Wi-Fi, WLAN).

ביום 29.4.15 דחה בג"צ (בג"ץ 6269/12 ) עתירה שהגישה הנהגת ההורים הארצית בדרישה לבטל את החלטת משרד החינוך המתירה שימוש בתשתית מרשתת אלחוטית בבתי הספר בטענה שחשיפת תלמידים לקרינה בלתי מייננת צפויה לגרום לנזקים קשים לבריאותם. בג"צ קבע שקיומה של קיומה של עמדה מקצועית מנוגדת אינה מספיקה כדי לקבוע כי החלטת המשרד בלתי סבירה במידה המצדיקה התערבות של בית המשפט בהחלטת משרד החינוך. ביום 18.8.15 דחה בית המשפט העליון בקשה של הנהגת ההורים הארצית לקיים דיון נוסף בנושא (דנגץ 3367/15).

ד"ר גדי ליסק טוען:

רשתות אלחוטיות (Wi-Fi) ורשתות סלולאר משדרות גלי רדיו (RF) שהם גלים אלקטרומגנטיים. גלים אלו מהווים קרינה בלתי מייננת, קרינה שלא גורמות לפירוק של מבנה התא בגוף האדם בחשיפה מידית, אך בחשיפה ברמות גבוהות או בחשיפה לאורך זמן עלולה לפגוע בבריאות. . קרינה זו משודרת בעוצמות מזיקות מכל מכשיר המחובר לרשת אלחוטית, כמו מחשב נייד או טאבלט. לכן כיום בבית ממוצע ויותר ויותר בבתי ספר קיימים מספר רב של מקורות קרינה מזיקים סביב הילדים. מספר מקורות קרינה מכפיל את סך עוצמת הקרינה המשודרת.

קרינה אלקטרומגנטית וסיכון לסרטן

הנזק הנגרם לדנ"א מקרינה של טלפון נייד (השווה לקרינה של טאבלט) במשך 24 שעות שווה לנזק הנגרם מקרינה של 1600 צילומי חזה. הקרינה ממחשב נייד הנמצא במרחק חצי מטר מהגוף גדולה מהקרינה המגיעה מאנטנה סלולרית שבמרחק 100 מ' (Mallery-Blythe, 2015). ארגון הבריאות העולמי מקטלג קרינה מרשתות אלחוטיות מטלפונים סלולאריים וממכשירים המתחברים לרשת אלחוטית (מחשבים ניידים וטאבלטים) כשייכת לקבוצת B2, היינו מסרטן אפשרי. לקבוצה B2 שייכים גם חומרים כמו כספית עופרת, כלורופורם, די.די.טי., אדי מנוע דיזל ועוד.

ארגון הבריאות העולמי קבע כי שימוש בטלפונים סלולאריים וטלפונים אלחוטיים ביתיים יוצר סיכון מוגבר לסרטן מוח (Glioma). הסיכון גובר ככל שגיל תחילת השימוש במכשירים אלו נמוך יותר ומשך השימוש ארוך יותר. Acoustic Neuroma הוא סוג גידול סרטני נדיר הפורץ בעצב הקרניאלי השמיני המוביל מהאוזן הפנימית למוח. הסיכון לגידול זה עולה עם השימוש הראשון בטלפונים סלולאריים וטלפונים אלחוטיים ביתיים. ככל שזמן השימוש גדל כן גדל הסיכון להיווצרות הגידול. נפח הגידול עולה כל מאה שעות של שימוש במכשירים אלו. הסיכון לשני סוגי הסרטן אלה גדל עוד יותר אם החשיפה הראשונה לקרינה אלקטרומגנטית מתקיימת לפני גיל 20 Hardell, & Carlberg, 2013)).

לסיכום:

לדעתי יש סכנת קרינה בשימוש בטאבלטים במערכת החינוך, מערכת החינוך מודעת לבעיה זאת ע"פ פירסום חוזר מנכ"ל. לאחר שבשנים האחרונות אמצעי המדיה השתכללו והפכו נגישים, מצטברים מחקרים וגילויי עמדות של גופים רפואיים מרכזיים בצפון אמריקה ,אירופה ואוסטרליה, המציגים המלצות דומות לגבי התייחסות למניעת הנזק של זמן מסך עבור ילדים. והקרינה הנלוות.

נכון להיום בישראל הורים וגורמים רלוונטיים במערכת הבריאות מודעים לסכנות הבריאותיות של זמן המסך, ונחוץ, קודם כול, למלא חלל ידע זה.  אבל הממשלה  ובעיקר משרד הבריאות , ומשרד החינוך מאמצים  עמדות מעורפלות בנושא. אחת העמדות היא- עקרון הזהירות המונעת קובע כי אם פעילות מסוימת מעלה חששות לפגיעה בבריאות או בסביבה, יש לנקוט באמצעי זהירות גם אם יחסי הסיבה והתוצאה טרם הוכחו מדעית. כלומר די בהצבעה על אפשרות של נזק, ולא הוכחת נזק, כדי לחייב את הגורמים האחראים לפעול במטרה למנוע נזק אפשרי, וזאת בשל החובה המוסרית, הערכית והמשפטית להגן על חיי אדם ובריאותו. יש לנקוט בפעולה גם בטרם נמצאה הצדקה מדעית וזאת במטרה למנוע נזק מאשר לפצות על קיומו של אותו נזק לאחר שזה אירע. עקרון הזהירות המונעת קיבל מעמד סטטוטורי מחייב בחקיקה הישראלית המודרנית הקושרת בין בריאות הציבור לבין מקורות סיכון סביבתיים,

  • יש להזהיר מפני הסכנות הטמונות בלמידה מתוקשבת אלחוטית בבתי הספר.
  • אני לא נגד תקשוב. ההיפך הוא הנכון, מבחינתי הכנסת הטאבלטים למערכת החינוך היא הכרחית וומבורכת. אבל יש לבצע את זה בדרך נבונה, עם כלים נכונים, עם מחשבים נייחים, או טאבלטים. עם עדיפות לחיבור קווי, בלי לסכן את הילדים, או את המורים. (כמו בישיבות הממשלה, משתמשים בטאבלטים בחיבור קווי).(חוזר מנכ"ל)
  • אני נגד שימוש בכפיה , אני מעדיף ששימוש במסכים לא יהיה בכפיה, יש ליישם את BYOD כרוחו ולא לכפות על ההורים רכישות של טאבלטים , וספרים דיגיטליים.
    (27/6/2016 – בהמשך לעתירה של מאות הורים , שופטי בג"צ קבעו שמשרד החינוך מפר את חוק תשלומי הורים מרצון בכך שההורים נדרשים לרכוש מכשירי קצה עבור התלמידי בתי הספר … ולכן , הדרישה של בתי הספר מההורים לרכוש טאבלטים / לפטופים עבור התלמידים אינה חוקית !!!)
  • אני נגד מדיניות של אמביוולנטיות. דוּ-עֶרְכִּיּוּת של משרד החינוך מצד אחד יש חוזרי מנכ"ל אבל מצד שני מתעלמים ועושים מה שהם רוצים כל הדרכים כשרות לשימוש בטאבלטים וברשתות חברתיות.
  • השימוש במסכים הוא כלי ולא מטרה על מנת להשיג שיפור בלימודים ,מה שנמצא ברגע זה בספק.

לדעתי יש לגבש כללים ותקנים עדכניים על מנת להשתמש במסכים במערכת החינוך כי לדעתי זה אבן היסוד לשימוש ברשתות חברתיות בחינוך. שימוש ברשתות חברתיות ישפר את תהליך הלמידה והתהליך החינוכי. (כך אני מאמין).

יש לשפר את התכנים ודרכי הלמידה, תוכניות הלימוד וכן להתחיל בשימוש ברשתות חברתיות ,

כמו כן על  פי המידע הקיים חובה לשפר את תהליך הלמידה בעזרת מסכים , ותוכניות לימודיות.

אחרית הדבר:

מלבד סכנת הקרינה , יש מחקרים שטוענים שמסכים גורמים לילדים הפרעות שינה, השמנה ו\או חולשת גופנית, מתח כרוני עד כדי לחץ דם גבוה וכן הפרעות התנהגות, טיקים, ויסות רגשי, שליטה קוגניטיבית ויכולת תקשורת חברתית לקויים, ירידה בלימודים, והפרעות קשב.

הרשתות החברתיות-הקשר

הרשתות החברתיות-הקשר בעתיד

הרשתות החברתיות-הקשר היחידי שיש היום בחברה, למה מתכוון המשורר רוב התקשורת הבינאישית שלנו נעשית היום דרך הרשתות החברתיות , אין כמעט חברה משפחה שאין בה תקשורת בין חבריה שלא נעזרת ברשת חברתית. מי ואטסאפ פייסבוק, כולל תקשורת חזיתית  (וידאו או סטילס).

שימוש ברשתות חברתיות הוא כלי קשר חשוב בין שותפיה

שימוש ברשתות חברתיות הוא כלי קשר חשוב בין שותפיה

אחד הדברים הנפוצים בשימוש ברשתות חברתיות הם שימוש, באימוג'י 😀  ציורונים , ריגשונים המשתמשים בתמונה על להביע רגש או רעיון. לדעתי השימוש בציורונים , הם לבטא דבר שאפשר לבטא במילים ובשימוש ציור אחד רו כמה בלבד, לבטא רעיון . לדעתי אותו סמל מצויר מפורש אחרת על ידי תרבויות אחרות. למשל שימוש בצבר מה זה אומר? ראשי תיבות צוחק בקול רם !

היות והאדם איננו אוהב לכתוב, הוא משתמש בסרטוני וידאו  (חי), תמונות (ממים) על מנת להביע רעיון

ריגשונים

ריגשטנים כלי להביע דיעה ללא לבטא את המילה

היכולת בשימוש ברשתות חברתיות נותן לאדם ככלי על מנת להתקשר עם אנשים אחרים , מי ממשפחה או עובדים , או אפילו אנשים כפופים לו. היום נפוץ לפטר אדם דרך הודעת SMS או שילחת מסרון בוואטסאפ. (קריאה לשימוע).

השימוש ברשתות חברתיות,  נועד להעביר מסרים שלא נעימים לנו בדרך המסורתית, ומצד שני אנו מעבירים מסרים בעזרת רשתות חברתיות שלא היינו מעבירים בדרכים אחרות "יום הולדת שמח" כמשל.

שימוש בתמונות הערכות בפוטושופ היא להביע רעיון בדרך מצולמת  על מנת להעביר מסר. ידוע שעל מנת להעביר מסר ברשתות חברתיות משתמשים בתמונות על מנת להעצים את הרעיונות.

במשפחות רבות השימוש ברשתות חברתיות הוא כלי  משמעותי בהעברת המסרים בין חלקי המשפחה, חיי הכיתה , קהל העובדים,וקבוצות בעל נושא משותף מסויים.
אחד הדברים הם השימוש ברשתות החברתיות בנושא האלימות המילולית וביריונות ברשת. ההשימוש ברשתות חברתיות מטרתו להביע לידי הפעלה של קבוצות חברתיות. לדוגמא קריאה לבוא להפגנה מסוימת או אפילו  קריאה לבוא למופע או מסיבה מסוימת…

הרשתות החברתיות הוא אחד מכלי הקשר החשובים בחברה שלנו , השימוש ברשתות הוא כלי חשוב בתקשורת בין הורים ומורים לבין התלמידים לדוגמא. השימוש ברשת חברתית מעלה את הסיכוי ליצירת קשרעם אדם לא מוכר ולפגישה עמו,

הרשתות החברתיות באינטרנט הוסיפו ממד חדש לכוח שהיה נתון עד כה ברובו בידי התקשורת הכתובה והאלקטרונית.  הרשתות החברתיות אף עוקפות את כלי התקשורת ואינן  כפמושפעות מהחלטת הצנזורה. העוצמה הרבה של הרשתות החברתיות, היכולה לטענת רבים לשנות סדרי עולם, מחייבת אותנו לעורר מודעות בקרב המשתמשים וגם לסכנות הטמונות בשימוש בהן.

השימוש ברשתות חברתיות הוא חלק מימנות התקשורת שכל אחד חייב לדעת לסגל לעצמו. רשתות חברתיות הם כלי שיש בו כלי שבו אתה יכול להביע את עצמך אך סוף מעשה במחשבה תחילה וכל מה שהוא פרטי הופך מהר גם לציבורי.

אמיר לוז

הם מנסים להפחיד

הם מנסים להפחיד

הם מנסים להפחיד אותנו , הם טוענים שהקרינה מזיקה לנו, אולי כאב ראש אולי סרטן אבל אין להם הוכחות לדבר. מה אתם חושבים? אני לא מפחד.

משרד לאיכות הסביבה:

והאם קרינה בלתי-מייננת מסוכנת לבריאות?
​התשובה לשאלה זו טרם הוכרעה על ידי קהילת המדענים. בד בבד עם העלייה הדרמטית בשימוש בטלפונים סלולריים בסוף המאה שעברה, החל מחקר מקיף במטרה לאמוד את הסיכון הבריאותי הקשור לחשיפה לקרינה בתדרי רדיו. תחום המחקר העיקרי שבו מתמקדים רוב המחקרים הוא הסיכון להתפתחות סרטן.
לגבי קרינת גלי רדיו, בשנת 2011 קבעה קבוצת עבודה של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) כי קיימות ראיות (מוגבלות) לעליה בסיכון לפתח גידולי מוח ממאירים (גליומה) וגידולים שפירים בעצב השמע בקרב אנשים המשתמשים בטלפון סלולרי. מסקנה זו התבססה על מאות מאמרים מדעיים שהתפרסמו בנושא, כאשר משקל רב ניתן למחקר האינטרפון הבינלאומי בו השתתפה גם ישראל. עוד קבעה קבוצת העבודה כי ממצאי המחקרים הנוכחיים אינם מספקים על מנת להסיק מסקנות לגבי סוגים אחרים של סרטן ו/או לגבי חשיפה תעסוקתית וסביבתית. בהסתמך על ידע זה סיווג ארגון הבריאות העולמי את קרינת גלי הרדיו, למשל,  זו שמקורה בטלפונים סלולריים, כמסרטן אפשרי בבני אדם (קטגוריה B2 ברשימת המסרטנים).
גם חשיפה לשדות מגנטיים מרשת החשמל סווגה בקטגורית המסרטנים האפשריים כבר בשנת 2001.  סיווג זה התבסס על מחקרים שהראו שילדים המתגוררים בקרבה לקווי מתח גבוה (ונחשפים לשדה מגנטי בערכים העולים על 3 – 4 מילי גאוס) נמצאים בסיכון עודף (פי 1.5 – 2) מהאוכלוסייה הכללית לפתח לוקמיה.
בדומה לגופים ממשלתיים וציבוריים רבים גם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה בישראל, מסתמכים על החלטות אלה כבסיס לפעולה  ולקביעת מדיניות בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת.
קראו גם על בקרינה במאמרים האחרים
משרד החינוך מעדיף רשת קווית ולא אלחוטית

משרד החינוך מעדיף רשת קווית ולא אלחוטית

האם שימוש בטכנולוגיית המידע גורם לשיפור בתהליך הלמידה?

האם שימוש בטכנולוגיית המידע גורם לשיפור בתהליך הלמידה?

ניתוח ה-OECD ביחס לשימוש במחשבים במערכת החינוך,  96.5% מסך התלמידים בישראל יש מחשב אחד לפחות , הישראלי רוב זמן הגלישה שלו הוא מחוץ לבית הספר  106 דקות בימי השבוע ,בסוף השבוע עולה השימוש במחשב. במהלך השבוע השימוש במחשב בזמן הלימוד עומד על רק 25 שעות.  8.9% מהתלמידים  הישראלים דיווחו ב-2012 כי הם משתמשים יותר מ 6 שעות באינטרנט מחוץ לשעות הלימוד במהלך יום הלימודים.

באמצעות הטאבלט החיבור לרשת נותן שאתה מחובר און ליין לחומר הלימודי

באמצעות הטאבלט החיבור לרשת נותן שאתה מחובר און ליין לחומר הלימודי

מחשוב מערכת החינוך לצרכי לימוד לוקה בחסר על כל 4.7  תלמידים יש מחשב, זהו שיפור אבל עם נשווה את עם מדינות ה-OECD אנו נמצאים התחתית הרשימה. להשוואה באנגליה היחס בין תלמיד למחשב הוא מחשב לכל 1.7 מהתלמידים ובארה"ב יש מחשב לכל 1.8 מהתלמידים.

 

רק  55.2% מהתלמידים ב- 2012  משתמשים במחשב במהלך הלימודים שלהם בבית הספר. עליה של 4% משנת 2009 אבל בנושא גלישה באינטרנט רק 30.6% מהתלמידים גלשו ,בין כותלי בית הספר לפחות פעם בשבוע, פחות מהממוצע של OECD העומד על 41.9% רוב הגלישה של התלמידים נעשית מחוץ לשעות הלימודים כ- 50% מהתלמידים.

האם השימוש במחשבים תורם לתהליך הלמידה?

מבחני פיזה : מבחן פיז"ה )באנגלית: Programme for International Student    Assessment, ר"ת PISA ( הוא מבחן הנערך כחלק ממחקר בינלאומי בתחום החינוך, המתקיים אחת לשלוש שנים, מאז שנת 2000. המחקר נערך על ידי מנהל החינוך של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD). במסגרת המחקר נבחנים תלמידי בתי ספר שגילם 15-16 במבחן במספר נושאים לימודיים (אוריינות קריאה, אוריינות מתמטיקה, אוריינות מדעים, ועוד) ונאסף מידע אודות הרקע שלהם, הסביבה החינוכית ועמדותיהם ותפיסותיהם לגבי נושאי הלימוד הנבחנים במחקר. בנוסף לכך נשאלים מנהלי בתי הספר אודות מדיניות בית הספר והאקלים הבית-ספרי, כמות השעות הנלמדת, ועוד. במחקר מושוות תוצאותיהם של המבחנים ומשתני הרקע והעמדות במדינות שונות בעולם ונעשה ניסיון להבין מה מביא לידי הישגים לימודיים גבוהים, ולהסביר את רמת ההישגים הלימודיים באמצעות משתני רקע ומשתנים אחרים (כגון, המדיניות הבית ספרית, האקלים הבית ספרי, עמדות התלמידים כלפי תחום הדעת, מספר שעות הלימוד ועוד)  ויקיפדיה .  (

יש לציין שבמבחני פיזה PISA נמצאת ישראל בתחתית הרשימה עם ניקוד של 461 לעומת ממוצע הניקוד במדינות ה- OECD  העומד על 497 . ואם אנו משווים אז הניקוד של מבחני פיזה לעומת אירלנד  520  וסינגפור 597.

לטענתי אין מתאם בין שימוש בטכנולוגיית המידע והצלחה במבחן פיזה. כלומר השקעה במחשוב איננה מביאה בהכרח בשיפור  ניכר בציון במבחני פיזה.

אנו עדים כי בחברת הידע של המאה העשרים ואחת. ממצאים מראים, שתוצאות מדיניות המחשוב הם עליה דרמטית במספר המחשבים בבתי הספר ובנגישות לאינטרנט ברחבי העולם . אבל אין הוכחה לכך ששימוש במחשבים משפר ברמה מובהקת את הצלחת התלמיד בלימודים ולמרות ההשקעות אין אנו רואים עליה משמעותי בציוני פיזה. כמו כן אנו מוצאים שבכל שמדינה משתמשת יותר בטכנולוגיית המידע היא נמצאת מעל הממוצע הציונים של בחינת פיזה.

חוקרים הגדירו תהליך זה כשינוי פרדיגמות בין החברה התעשייתית לחברת הידע. מגישה חינוכית הרואה את התלמיד כבעל תפקיד פסיבי לגישה הקונסטרוקטיביסטית, הרואה את התלמיד כאוטונומי המעורב באופן פעיל בלמידה שלו עצמו (Pelgrum, Brummelhuis, Collis, Plomp, & Reinen, 1997)

אם נבדוק  נמצא שהתקשוב הוא מאד יקר אבל האם הוא משפיע על השגים לימודיים?
הממצא המרכזי של מחקר כי הוא שהתקשוב לעיתים רחוקות משמש כזרז כשלעצמו של שינויים רחבי-היקף במערך הבית-ספרי. התקשוב אינו מחולל נסים מעצם קיומו בבית-הספר. עם זאת, יכול התקשוב לשמש כמנוף רב-עוצמה לשינוי במספר תנאים: כאשר מתוכננים היטב כיוונים חדשניים, כאשר מכינים מראש אפשרויות לתמיכה במערכת ובצוות בית-הספר, וכן כאשר קיימים משאבים להטמעה ולתחזוקה לאורך זמן. בניגוד למנופים אחרים הזמינים לבתי-ספר, יש בכוחו של התקשוב לקדם שינוי עצום בדרכי ההוראה, ביחסי בית-הספר עם  הבית והקהילה, וכן בדרכי ניהול בית-הספר.
מחקר פיזה מראה כי ברוב מדינות העולם ניכרת התפתחות משמעותית בשנים האחרונות בתחום המחשוב. ואילו בישראל חלה נסיגה בהליך הכנסת המחשבים למערכת החינוך; בהצטיידות במחשבים בבתי הספר והגנים; ובשדרוג המערכות והמשאבים המושקעים בפיתוח חומרי לימוד מקוונים.

נראה כי התקשוב בכיתה אינו מגדיל פערים הנובעים מגורמים סוציו-אקונומיים. נראה אף כי בחלק מהמקרים התקשוב אף סייע יותר לתלמידים החלשים, בשל נגישות רבה יותר למשאבים חינוכיים והגברת המוטיבציה ללמידה. באופן כללי, התקשוב לא רק שאינו פוגע בהישגים לימודיים, אלא בחלק מהמקרים שילוב התקשוב אף העלה את הסטנדרטים.

למרות זאת מחקרים רבים הראו שהשימוש בטכנולוגיית המידע גרמו לשינויים שונים במערכת החינוך , בתפקיד המורה ובעלי תפקידים וכד' שימוש בשיטות לימוד חדשות , שימוש מושכל בטכנולוגיה אבל מערכת החינוך הוא לא שיפרה מהותית את הישגיה הלימודים.
לפי ממצאי הדוח במדינות שהשקיעו במידה הגבוהה ביותר בטכנולוגיה לא חל שיפור בהשגי התלמידים.

כמו כן במדינות שם השימוש באינטרנט הוא הגבוה ביותר נמצאה הידרדרות ביכולות הקריאה של  התלמידים. במדינות בהן השגי התלמידים גבוהים ביותר יש שימוש נמוך יחסית במחשבים. [1]

"משרד החינוך שופך מאות מיליוני שקלים על טכנולוגיית מידע ותקשורת ללא תוצאות. מחקרים חדשים מעידים שהכיוון שגוי: שימוש במחשבים  ואמצעי קצה אחרים בבתי הספר אינו קשור לשיפור בהישגים."

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

[1] http://www.oecd.org/education/new-approach-needed-to-deliver-on-technologys-potential-in-schools.htm

 

שימוש יעיל בטכנולוגיית המובייל

שימוש  יעיל בטכנולוגיית המובייל במערכת החינוך

שימוש  יעיל בטכנולוגיית המובייל במערכת החינוך , כל הנכתב כאן נעשה על פי צפיות שעשיתי בשימוש אמצעים טכנולוגיים במערכת החינוך.

במערכת החינוך במדינות רבות מכנסים את הלימוד באמצעות מכשירי למקצה כגון מחשבים ,מחשבים ניידים,טאבלטים וטלפונים על מנת לשפר את תהליך הלמידה והפיכתו לחייביתי יותר. המורה הופך מבעל הידע למנהל תהליך הלמידה. הוא מניע את התלמידים להשתמש בכלים טכנולוגים על מנת ללמוד וליצר ידע ממידע שנמצא ברשת.

שימוש  יעיל בטכנולוגיית המובייל במערכת החינוך

שימוש יעיל בטכנולוגיית המובייל במערכת החינוך

השימוש במכשירי קצה מחזק את הקשר בין המורה לתלמיד  והוריו תוך שימוש ברשתות חברתיות דוגמת וואטסאפ פייסבוק ובחול גם טוויטר. שיעורים שלמים התנהלו על ידי תלמידים בספריות ובמוזיאונים בתקשורת בין המורה לתלמיד באיזורים שאי אפשר לדבר בהם . מעניין שהדיון בין המורה לתלמידים אינו מילולי (ורבלי) אלא מבוסס על טקסט ועל ריגשונים על מנת לתת דעה על תוכן.

ריגשונים

ריגשונים כלי להביע דיעה ללא לבטא את המילה

מעניין שהמורה שואל את התלמיד דרך הרשת והתלמיד ,מחפש את המידע וכותב למורה את המידע שמצא, יש מורים רבים שדורשים מידע שמקורו אינו מויקפדיה. במיוחד בשיעורים בספריות ואז מחפשים את המידע הכתוב ,והופכים אותו למידע דיגיטלי.

שימוש  יעיל בטכנולוגיית המובייל במערכת החינוך נעשה לביקורת על נוכחות התלמיד המורה יכול לראות אם התלמיד משתתף בשיעור, מה תרומתו לבניית הידע הכיתתי.

כתבה מענייינת בנושא שימוש ברשתות חברתיות בחינוך. שמספרת איך המורים מתכוננים להשתמש ברשתות חברתיות על מנת ליצוק תבנית לימודית יותר מעניינת לתלמיד.

פייסבוק ממש רואה בעמוד הבית הכיתתי ככלי חשוב בתהליך הלימוד הכיתתי וממליצה למורים לפתוח דף כיתתי לתלמידים:

 

לשימוש טוויטר לכיתה  מעניין לקרוא את המאמר הבא המספר על 50 דרכים להשתמש בטוויטר !

 

 

האם גם בית הספר שלכם ישן?

האם גם בית הספר שלכם ישן?

האם גם בית הספר שלכם ישן? נשאלת האלה, יש בתי ספר עתיקים שנבנו אף בסוף המאה ה19 שמשמשים כבתי ספר. בית הספרתפקיד מכריע  בחברה  בתהליך החיברות – הסוציאליזציה של הפרט,  לא הבלעדי כי גם למשפחה יש תפקיד חשוב. בית הספר הוא כלי ומכשיר להפצת הידע.

כיום בתי הספר הם לא אחראים על הידע (אפילו לא משרד החינוך), ועל מנת לצירוך ידע לא צריך אף מוסד חינוכי, אפשר כיום למצוא את הידע ברשתות החברתיות ובאינטרנט ולא חייבים להשתמש בביה"ס ככלי בו נצרך הידע.

ידע- לא חייב בית ספר

ידע- לא חייב בית ספר

אז איך נצרוך ידע?

אם הגענו שאנו יכולים לצרוך ידע ואין אנו חייבים את בית הספר לשם כך, נשאלת השאלה למה אנו צריכים את בית הספר, לא אפרט פה יותר מדי אבל בית הספר הוא הכלי החשוב ביותר בתהליך הסוציאליזציה של הפרט, על מנת שהתלמיד ימצא את מקומו בחברה. בית הספר יכול להפנות את התלמיד על המידע הידוע על מנת להפוך את התלמיד ללקט את המידע הרלוונטי ללימוד.

shutterstock_137092964

 הכישורים שמערכת החינוך בישראל רוצה להקנות לבוגריה לצורך פיתוח רמת התעסוקתיות ועידוד השתלבות מיטבית בחברה ובעולם העבודה של המאה ה-21 כפי שצריכים להיראות על פי תפיסתם של מנהלי מערכת זו, לאור ההתפתחויות הרבות בטכנולוגיות מידע ותקשורת.
טכנולוגיות המידע והתקשורת הציפו את העולם במידע רב. באמצעות האינטרנט מידע זה נגיש לכול וזמין בכל עת. הוא פתוח, חשוף אך גם פרוץ ובלתי מבוקר‏‏. אחד היעדים שהוגדרו חשובים של מערכת החינוך הוא להכשיר את התלמידים לחיים בחברה תקשורתית ועתירת מידע, כך שיוכלו להפיק תועלת מן המידע הנגיש להם באופן בטוח‏‏. כמו כן, חותרת התוכנית לפתח אצל התלמידים יכולות יזמות, אינטגרצית ידע ויצירתיות באמצעות הכלים הדיגיטליים החדשניים.(ויקיפדיה).

מערכת החנוך הגדירה מהן המיומניות שבהם התלמיד צריך לרכוש במאה ה-21 (משרד החינוך):

מיומנויות המאה ה-21 כפי שהוגדרו בתוכנית להתאמת מערכת החינוך הישראלית למאה ה-21 הנן:

  • למידה שיתופית, יכולת לשתף פעולה בצוות, יכולת תקשורת טובה ויכולת הצגה יעילה.
  • טיפוח לומד עצמאי, יצירתי, סקרן, יוזם.
  • מוסריות, רכישת כללי התנהגות.
  • שימוש בכלי תקשוב.
  • אוריינות מידע.
  • חשיבה ביקורתית ויכולת לפתור בעיות.
  • פתרון בעיות, קבלת החלטות, והתמודדות עם שאלות פתוחות.

לכן כשאנו באים לבחון את בית הספר (ולא רק כמבנה) האם הוא באמת מתאים לרכישת מיומניות כפי שפרסם משרד החינוך או האם  בית הספר שלכם ישן?

אמיר לוז מומחה לשימוש ברשתות חברתיות בחינוך.

אמיר לוז מומחה לשימוש ברשתות חברתיות בחינוך.

אמיר לוז מומחה ברשתות חברתיות בחינוך.

אמיר לוז מומחה לשימוש ברשתות חברתיות בחינוך.

אמיר לוז מומחה לשימוש רשתות חברתיות בחינוך

אמיר לוז מומחה לשימוש רשתות חברתיות בחינוך

מהפכת המחשוב נמצאת באמצע יותר ויותר בתי ספר משתמשים ברשתות חברתיות על מנת לשפר את התהליך הלימודי. על מנת להשתמש ברשתות החברתיות , אנו צריכים כלים "טכנולוגיית הקצה" הכוללת טאבלטים ,מחשבים ניידים ואפילו סמארטפונים,

טכנולוגיית הקצה ברובה דורשת על מנת להתחבר לרשת האינטרנט רשת WIFI , הורים רבים לשימוש ברשת אלחוטית זאת מתנגדים בגלל חשש לקרינה? אבל לא עונים למה הם נותנים לילדיהם את הסמארטפון  שיש בו קרינה לא  פחותה.

אחרי שהסכמנו (או לא) שיש להשתמש בטאבלטים , אנו צריכים לדון באיזה טאבלט יש להשתמש במערכת החינוך לדעתי בגלל המחיר יש לתת להורים לבחור באיזה מכשיר לבחור, יש את המחשבים הניידים, טאבלטים- מחשבי לוח כמו איפד , טאבלטים בעלי מערכת הפעלה אנדרואיד, או טאבלטים עם מערכת הפעלה חלונות 10.

למה יש להשתמש בטאבלטים, כי בעצם יש לנו כבר אותם ואנו משתמשים בהם לא קשור לחינוך.

240_F_75990469_aqoU87dhviw4KWlFdWZiFdIFClGYNFCn

ואיך הטאבלטים יכולים לעזור לנו במערכת החינוכית? לדעתי  הטאבלטים נועדו להשתמש באפליקציות של רשתות חברתיות על מנת ליצור קשר, בין התלמידים בין המורים ואף בין גורמים שונים. הקשרים הללו והיכולות של המדיה החברתית יכולות לעזור בתהליך הלימודים.

לכן , אמיר לוז הוא בעד שימוש בטאבלטים ובאמצעותם ברשתות חברתיות  תוך שימוש ברשת הוי -פי לחיבור באינטרנט. מערכת החינוך שתשכיל לשלב גם את "טכנולוגיית הקצה"  וגם רשתות חברתיות תוכל ליצר את סביבת העבודה של המאה ה-21.

חומר קריאה מומלץ

הכיתה במאה ה-21

למה להשתמש ב BYOD במערכת החינוך

מומלץ לקרוא גם את זה 

חשיבותם של הרשתות החברתיות 1

חשיבותם של הרשתות החברתיות 2

לסיכום

פייסבוק

הרשת החברתית פייסבוק

הרשת החברתית פייסבוק היא הרשת הכי נפוצה כיום באינטרנט בעולם,  1.49 מיליארד איש משתמשים ברשת החברתית פייסבוק . לפייסבוק יש גם עוד שני רשתות חברתיות אינסטגרם וואטסאפ

800 מליון משתמשים בווטסאפ.
300 מליון משתמשים באינסטגרם

700 מיליון משתמשים ב"פייסבוק מסנג'ר " ההופך לכלי תקשורת חשוב.
אנו רואים בפייסבוק ונספחיה כרשת החברתית המובילה בעולם וגם בארצנו.

11817126_10102273327714831_2192599927441555101_n

 

 

 

 

 

מכאן השאלה אם כל כך רבים כבר משתמשים ברשת החברתית פייסבוק לא הגיע הזמן לרתום אותה  למאמץ החינוכי. במיוחד לקבוצות העוסקות בנושא מסויים אירועים בבית הספר וכן גם תקשורת עם ההורים והתלמידים מצד גורמים בבית הספר הנהלה,מורים וכד'.

השימוש ברשתות חברתיות הוא כלי עזר מאד חשוב בתחום ההוראה הלמידה הבנת החומר  וחיזוק הקשר בין התלמיד וביתו למערכת החינוך.

חלק ניכר של פעילויות חינוכיות ניתן להפעיל באמצעות אפליקציות חינוכית Educational Facebook) (Apps.
מרחב הכלים לצרכי למידה בפייסבוק ולהפעלת פעילות חינוכית באמצעות הפייסבוק, שרובם נכונים גם למדיה חברתית אחרת, הם למעשה מרבית הכלים הבסיסיים שמציעה מדיה חברתית. על ידי הכרה של כלים אלה לעומק, המגבלות והאפשרויות, ניתן להתאימן ולשלבן תוך כדי גילוי יזמות ויצירתיות לפעילויות חינוכיות מגוונות, ובכך לשפר את איכותן ותוצאותיהן בקרב הלומדים. שימוש כלים לייצוג אדם או לייצוג נושא תוך צורות ייצוג קיימות בפייסבוק: עמוד אישי, קבוצה, דף אוהדים, שימוש בכלים לשם ארגון מסגרת המשתתפים בקהילה, או בקבוצה פתוחה, סגורה או סמויה. הקמת דיון, עדכון ושיח ב"קיר" קבוצתי ייעודי על פי נושא או מטרה לימודית כמובן ,עם אפשרות יישום אינטראקציה שיתופית הכוללת שיתוף ושרשור הודעות כתגובות ועדכון הודעות, כולל תגובות הלומדים כמשוב אישי בהקשר הלימודי והחברתי. שניהול צ'אט בין חברי קבוצת לימוד לצורך עדכון סינכרוני בתהליך הבניית מידע שיתופי וכד'. שליחה וניהול הודעות ועדכונן השוטף . אפשר להשתמש בפייסבוק לשיווק ופרסום מידע נתון לקבוצת משתמשים נתונה דבר שאני משתמש בו די הרבה הוא  ניהול ושיתוף מסמכים .
אפשר וצריך להשתמש בניהול ופרסום אירועים או אפילו בעריכת עריכת סקרים  העלאת תמונות, תיוגן ופרסומם להקשרים חינוכיים  שימוש בתמונה וידאו או שמע להרחבת הידע הניצבר הקמת  דפים יעודיים לקישורים והפניות וכלי לאסוף תגובות  כלי משוב: תגובות, "לייק", הודעה קבוצתית ואישית.

אפשר לקרוא את עמדת משרד החינוך:
http://bit.ly/1gmVs3z

רשתות חברתיות בחינוך

החינוך והמדיה חברתית

שימוש במדיה החברתית בחינוך.

לסיכום

השימוש ברשת החברתית הוא חיוני בתהליך הלמידה ורוב האנשים משתמשים בו אז למה לא בחינוך?

מכתב שקיבלתי על ההרצאה

מכתב שקיבלתי על ההרצאה

מר אמיר לוז

ב – 15.7.15 התקיימה השתלמות קיץ טכנולוגית

והיית שותף כמרצה בנושא: טאבלטים בחינוך

ברצוננו להודות לך על השתתפותך

והרצאתך המרתקת עד מאוד

משתתפי ההשתלמות אף הם מביעים את הערכתם הרבה!!

יישר כח

ותודה על שיתוף הפעולה

עם הרבה הערכה.

בברכה,

רות שוקרון, רכזת תפעול ותחזוקה

מירי בנדיקט, רכזת טכנולוגית ומפתחת סביבות מקוונות

צוות מינהלת המחשבים, מנח"י

מר אמיר לוז   ב - 15.7.15 התקיימה השתלמות קיץ טכנולוגית והיית שותף כמרצה בנושא: טאבלטים בחינוך ברצוננו להודות לך על השתתפותך והרצאתך המרתקת עד מאוד משתתפי ההשתלמות אף הם מביעים את הערכתם הרבה!!   יישר כח ותודה על שיתוף הפעולה עם הרבה הערכה.   בברכה,   רות שוקרון, רכזת תפעול ותחזוקה מירי בנדיקט, רכזת טכנולוגית ומפתחת סביבות מקוונות צוות מינהלת המחשבים, מנח"י