מסכים

מסכים

מסכים למה אני מתכוון למסכים, מסכים מה זה המסכים מסכים זה קולנוע, טלוויזיה וטלפונים סוללרים (וטאבלטים ומחשבים).. לאחרונה אני עד להורי תלמידים טוענים שמסכים והצפייה בהם, גורמים להפרעת קשב וריכוז.

שימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

שימוש בטכנולוגיית המידע -מסכים ורשתות חברתיות במערכת החינוך

דר ניר ברוש טוען שיש קשר בין מסכים להפרעות קשב וריכוז."הרופאים ואנשי חינוך. איגוד רופאי הילדים האמריקאי למשל, מזהיר מעל לעשור מפני השפעות הטלוויזיה והמחשב על הילדים ובני הנוער. המלצותיהם של הרופאים האמריקאים הן על הגבלה של עד שעתיים ביום לצפייה. עבור קבוצת ילדי הגן ההמלצות לשמירה על מוחותיהם של הילדים הן להגבלה של עד שעה אחת ביום בלבד – מכיוון שככל שהגיל צעיר יותר, מידת הנזק האפשרי גבוהה יותר. וככל שאנו יורדים בגילאים, לעבר גיל צעיר יותר, פוטנציאל הנזק לעתיד עולה- לפעוטות עד גיל שנתיים מזהירים הרופאים, אסור לצפות מעל לשעה ביום בשל הנזק הצפוי מאוחר יותר בחייהם.".

נמצא ע"פ דר בראש שיש קשר גם בין השמוש במשחקי מחשב להפרעת קשב וריכוז. ילדי ישראל חשופים למסכים הרבה מעל הממוצע העולמי החשיפה כוללת גם שימוש ברשתות חברתיות אפילו חלק מהילדים רוצים להיות יוטיברים- משתמשים בוידאו בצורה מקצועית. דר ניר בראש מסכם:

"אם ראינו את הקשר בין צפייה במדיה על סוגיה השונים לבין פגיעה ביכולת הקשב והריכוז, וראינו את הנתונים המדאיגים ביחס לבני הנוער בישראל, נוכל להבין שאנחנו נמצאים על מדרון חלקלק, שאל תוכו אנו גולשים בתקופה הנוכחית מבלי משים. במילים פשוטות- הילדים והנוער בישראל נמצאים בסיכון גבוה ביותר לסבול מהפרעות קשב וריכוז בהווה ובעתיד, בגלל החשיפה האדירה לטלוויזיה ולמחשב.

המציאות היא כזו שאנו עשויים לשאול את עצמנו בעתיד הלא כל כך רחוק מדוע לא עשינו ביחס לכך שום דבר, ולא התערבנו כשעוד היה ניתן לעצור את המגמה הזו בעודה באיבה?

עצירת מגמה זו דורשת את התעוררותם והתערבותם של מספר גורמים משפיעים, שחבירתם תוכל ליצור שינוי אמיתי בנושא זה- הורים, אנשי חינוך, אנשי רפואה ומעצבי דעת קהל- על ידי בניית תכניות אסטרטגיות ונקיטת פעולות לשינוי המצב. הרי מדובר כאן על פגיעה בעתידם של ילדינו- לא פחות מכך.

לצערנו אנו יודעים כי 'טחנות הצדק עובדות לאט', ועד שפעולה גורפת כזו תקרה מומלץ לקחת צעד של אחריות אישית, ולאמץ את המלצתם של הרופאים האמריקאים להורים ולצמצם את הצפייה הכוללת בטלוויזיה ומחשב לשעתיים ביום, ובגילאי גן להגביל עד שעה.

בסיכומו של דבר התערבות הורית היא אחד מהמפתחות החשובים ביותר לטיפול ומניעת הפרעות קשב ריכוז והיפראקטיביות בילדים, כפי שעולה שוב ושוב ממחקרים בתחום. את השורה התחתונה היטיב לנסח ד"ר טיאמאייר, רופא וחוקר שהיה בין מובילי המחקר על הפרעות קשב וריכוז בהולנד לאחרונה: 'ילדים רבים 'מגודלים' כיום על ידי הטלוויזיה, מכיוון שהטלוויזיה שומרת עליהם יותר שקטים ופחות לוחמניים וחסרי מנוח. אך בסופו של דבר, הטלוויזיה אינה מהווה תחליף ראוי ומספק לתפקידם של ההורים בחיי ילדיהם'.

צו השעה אם כן מכוון למהלך הסברתי נרחב, שבו סכנות הצפייה בטלוויזיה והשימוש במדיה יוסברו בצורה בהירה להורים ולדור המחנכים הנוכחי. באופן הזה נוכל להטות את המגמה המדאיגה הנוכחית, ולהבטיח עתיד טוב יותר עבור ילדינו."
"ד”ר דימטרי כריסטקיס, מרצה לרפואת ילדים באוניברסיטה בוושינגטון, ומי שביצע את המחקר, מודה שהמחקר היה מוגבל. הוא ביסס את נתוניו על סקירה קודמת של אימהות שרק נזכרו בהרגלי צפייה של ילדיהם בתקופת ילדותם המוקדמת ולא כאלו שדיווחו על כך ב”שידור חי”. דיווח בדיעבד עלול להטעות משום שלא תמיד תשובות שנשלפות מהזיכרון הן מדוייקות.
מה גם, שהמחקר מתייחס לקשר בין צפייה בטלויזיה לבין קשיי קשב וריכוז באופן כללי ולאו דווקא בקשיים שהם מאובחנים: הנשאלים מעולם לא התבקשו לפרט באם ילדיהם מאובחנים באופן רשמי בהפרעת קשב וריכוז.
בשורה התחתונה: אפשר להפסיק עם רגשי האשם. עובדתית, ילדים שראו מעט טלויזיה – או בכלל לא – מאובחנים כיום עם הפרעות קשב וריכוז (ADD/ADHD), ושפע של ראיות מובילות לכך שהסיבות להפרעה זו הינן גנטיות.
בנוסף, קיימים מחקרים – כמו זה של טרסה סטיבנס פסיכולוגית חינוכית וד”ר מירים מלסו מאונברסיטת לובוק בטקסס – הרואים קשר קלוש בין צפיה בטלויזיה לבין הופעת הסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז. (הקשר בין צפייה בטלויזיה לבין הפרעות קשב וריכוז).

באותו מאמר נאמר "אין קשר ישיר בין הפרעות קשב וריכוז לבין צפיה בטלויזיה אבל לדברי ד”ר קריסטקי, המהירות בה נעים האייטמים על מסך הטלויזיה והמחשב יכולה לפגוע במוחם של ילדים קטנים ולגרום להם לבעיית ריכוז במשימות איטיות שדורשות מחשבה. הוא מסביר שבניגוד לחיים האמיתיים, התמונות בטלויזיה רצות במהירות גבוהה מאוד ומלמדות את התינוק לחשוב שזה קצב נורמלי. כך, חשיפת מוחו המתפתח של הילד לטלויזיה מביאה לגירוי יתר של המוח ולשינוי תמידי בתהליך הריאקציה הכימית שמתרחש בו.
הטלויזיה יוצרת רעש תמידי שיכול להתנגש עם הדיבור הפנימי של הפעוט, באמצעותו הוא לומד לחשוב על פתרון לבעיות ולרסן תגובות אימפולסיביות, אומר ג’אן היילי, פסיכולוג ומומחה למדעי המוח. שתי הסוגיות שלהלן יכולות להביא להחרפת הסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז, בייחוד לאלו שיש סבירות גנטית שההפרעה תופיעה אצלם בשלבים מאוחרים יותר."
גם אני חושב שיש לאפשר שימוש במסכים , אבל יש להגביל למספר שעות יש הממליצים לשעה שעתיים ביום אני חושב יותר.
המסכים כולל את הטלפון החכם שהשימוש בו גדל והולך בידי הילדים " "מה שהיה לפני 10 שנים זה לא מה שיש לנו היום. ילדים בני 5 כבר שואלים את עצמם אם יש להם הפרעות קשב וריכוז. מה שהראנו במחקר זה שלפני 10 שנים היו 7 אחוז בעלי הפרעות קשב והיום יש פי שניים". טוען ד"ר מיכאל דוידוביץ' ממכבי הוביל מחקר שעסק בהפרעות קשב אצל ילדים ובני נוער.

מספר מחקרים בחנו את הקשר בין צפייה מוגזמת בטלוויזיה בגיל צעיר מאוד לבין התפתחות ADHD מאוחר יותר בילדות.
למרות שעדיין לא ניתן לקבוע בצורה חד משמעית שעודף טלוויזיה גורם ל- ADHD, ניתן להסיק שצפייה של מספר שעות ביום בטלוויזיה, בגילאים 1-3 שנים, עלולה לתרום לבעיות קשב וריכוז בשלב מאוחר יותר בחיים.
כיום, מרבית המתבגרים משתמשים בסמארטפונים וב"מסכים" אחרים כגון: מחשב, אייפד וכו', לשם פעילות ברשתות חברתיות, משחקים ועוד. אמצעי טכנולוגיה אלה הינם מפתים ומהנים, אולם לצד היתרונות שלהם, בשנים האחרונות מתפרסמים מחקרים אודות ההשפעה השלילית שיש לשימוש תדיר באמצעי טכנולוגיה אלו.
מצד שני יש מחקרם שמוכיחה את השםעתם החיובית של משחקי מחשב על אופן קבלת החלטות של ילדים. לכן לומר שהשימוש במסכים פוגע בתלמידים איננו מובהק כמו הטיעון שהשימוש במסכים תורם ליכולות שונות כמו קבלת החלטות אצל הילדים. ד"ר אייל דורון בספרו להמציא מחדש בהוצאת כתר רואה בעין חיובית שימוש במסכים. בתהליך הלמידה מומלץ.
בעוד שזה קשה עד בלתי אפשר למנוע מהילדים לחלוטין לבלות מול המסכים, אפשרי ואף מומלץ להחליט מראש "כמה זמן?" ו"מתי?". החליטו מהו פרק הזמן הסביר בעיניכם לשימוש במחשב/בטלוויזיה ומה הוא הזמן המתאים לכך במהלך היום, שתפו את ילדכם בכך והתמידו !
המסכים חושפים את התלמידים לעולם תוכן רחב ולשלל תכנים שלא תמיד מתאימים להם. חשוב לבקר את התכנים שאליהם הם חשופים ולצמצם את החשיפה לתכנים שעלולים לפגוע בהם. כדאי לצמצם חשיפה לפרסומות (למשל על-ידי צפייה בDVD במקום סרט בטלוויזיה) ולתכנים בעלי אופי אלים או מיני (ניתן להיעזר בסיווג הצפייה). בנוסף, חשוב להשגיח על השימוש באינטרנט והגלישה וכמובן ביקורת על השימוש ברשתות החברתיות. כמו פיסבוק אינסטגראם יוטיוב וכד'. כיום, קיימות אפליקציות אשר תומכות בשימוש בטוח באינטרנט,  ושירותי "גלישה בטוחה" של ספקיות האינטרנט.

יש הטוענים ששימוש במסכים גורם לנזקים בריאותים ולכן יש להגביל את זמן השימוש במסך.

מה דעתכם בנושא?

שימוש בטכנולוגיה בחינוך 2

במאמרים רבים דנים בשימוש טכנולוגיה בחינוך, גילינו גם שרוב המתנגדים לשימוש טכנולוגיה בחינוך הם המורים וההורים כל אחד מסיבותיו שלו.

  • בקרב התלמידים קיים רצון עז לשימוש בשיטות למידה המערבות טכנולוגיה.

נמצא שהתלמידים הם מאד רוצים להשתמש  בטכנולוגיה בבית הספר  תוך שימוש בעיקר בטלפון החכם הנמצא במילא ברשותם. בבתי ספר רבים קיימת מגבלה של שימוש בטכנולוגיה בשל תשתית ומכשירים חסרים ובלתי תקינים.יש בעיה של קליטה או אין WIFI בכלל. לכן השימוש בנייד של התלמיד הוא הכרחי.

בקרב מורים רבים קיימת רתיעה משימוש בטכנולוגיה הנובעת מחוסר ידע, חוסר בטחון בתקינות המערכות, מחסור בזמן להבניית שיעור בו נעשה שימוש בטכנולוגיה ובנוסף דעות קדומות אודות טכנולוגיה ותרומתה לחינוך.

מדוע דווקא בבית הספר לא משתמשים בטכנולוגיה?
השימוש בטכנולוגיה הוא תלוי בנו ,כיוון שהשינוי תמיד מתחיל מאיתנו, כל אחד ואחת מאיתנו יכול לחשוב עם עצמו האם הוא משתמש יותר בטכנולוגיה בהוראה. או בחייו האישיים בעבודתי כמורה מצאתי אצל חלק מהמורים והמורות שפגשתי, קיימת תפיסה בסיסית כי השימוש בטכנולוגיה אינו הדבר הטוב עבור הילדים. חלק מהמורים ציינו כי השימוש בטכנולוגיה הוא קר מנוכר  ואינו נראה כתהליך  חיובי . המורים שרואים את הטכנולוגיה כקרה ומנוכרת נמנעים להשתמש בה, מתוך תחושה שהטכנולוגיה תוביל את ההוראה שלהם להיות פחות אישית וקרובה לתלמידים. (בעיקר בכיתות  של בית הספר היסודי). מורים רבים שאלו אותי האם הטכנולוגייה והבינה המלאכותית יחליפו את המורה,
לדעתי תפקיד המורה הוא הלעבור מניהול ידע לניהול תהליך הלמידה.

אחת הבעיות בשילוב טכנולוגיה בחינוך למרות שמורים מעוניינים לשלב טכנולוגיה בכיתותיהם, נובעת מהבעייה  שהם אינם יכולים להיסמך על המערכות הטכנולוגיות שבית הספר מציע להם. כלומר ציוד קצה תשתיות, ואינטרנט  ומחשבי איטי.חלק והמורים חוששים שהכנסת הטכנולוגיה לכיתה, ובמיוחד שימוש בטלפון החכם, תוביל לאובדן השליטה שלהם בכיתה.בחלק מהמקרים אני יכול להעיד שפשוט מדובר בחוסר ידע ומיומנות או טכנופוביה בלתי מוצדקת שאינה קשורה ליכולת האמיתית של המורה.

השינויים שחייבים להיות במערכת החינוך

השינויים שחייבים להיות במערכת החינוך

בעקבות השינויים במערכת הכלכלית בשוק העבודה יש צורך להכין את התלמיד  למערכת הכלכלית של המאה ה-21. כל שינוי במערכת החינוך נובע משינוי  תפקידי העבודה התקשורת החברתית שמאפיינת את החברה התעשייתית המשתנה, תפקיד בית הספר תפקידו לכוון את התלמיד למקצוע של שוק העבודה העתידי והכישורים שידרשו ממנו. שינוי מבנה בית הספר  הוא צורך קיומי .

מערכת החינוך צריכה  לחשוב על על יצירתיות ופתרון בעיות ולא על שינון.

השינויים שחייבים להיות במערכת החינוך הם כורח המציאות של המשק  הכלכלי של המאה העשרים. מערכת החינוך בישראל מתבסס היום על  שינון החומר כלומר חשוב לדעת  מי היה בר כוכבא ובאיזה שנים פעל אבל אין  מערכת החינוך חושבת על יצירתיות ופתרון בעיות.
השינויים שחייבים להיות במערכת החינוך חייבים לקחת בחשבון את תפקיד המורים, שימוש בטכנולוגיה, חשיבות השימוש ברשתות חברתיות. שינויים בתפיסת הזמן והמרחב!
מערכת החינוך מצריכה  להקנות לתלמידים חשיבה יצירתית וביקורתית ,ולתת להם כלים לרכישת כישורים חברתיים ורגשיים. התלמידים צריכים ללמוד איך לעבוד עם אנשים שונים מהם, שחושבים אחרת. צריך לתת להם לחשוב מחוץ לקופסה. (פרופ' אנדראס שלייכר) .

מערכת החינוך עוברת שינויים בתפקיד המורים דרך הלמידה ובתוצר הלימודי

מערכת החינוך עוברת שינויים בתפקיד המורים דרך הלמידה ובתוצר הלימודי

שלייכר ממשיך ואומר  "אי־אפשר פשוט להלביש מודל של למידה דיגיטלית או מודרנית מעל המודל הקיים. השינוי צריך להיות עמוק יותר — והוא חייב להתבצע בשיתוף פעולה עם המורים. בעבר, במפעלים התעשייתיים, מישהו מלמעלה אמר לכולם מה לעשות — והם עשו. בעולם המודרני צריך לוודא שהעובדים עצמם יהיו מעורבים גם בפתרון. אם לא תערבו את המורים והמנהלים בעיצוב הרפורמה — לא תצליחו לחולל שינוי משמעותי במערכת, כי הם פשוט לא יירתמו אליו. תדמיין שאתה מורה, ומדי כמה שנים מגיע שר חינוך חדש שנותן הוראות חדשות. בסופו של דבר, מרוב שינויים אתה כבר לא מאמין בשום דבר — ופשוט ממשיך לעשות את מה שעשית תמיד.

המורים בישראל עובדים על אוטומט, יש את תכנית הלימודים, יש את מדיניות השר אבל זה שייך לעולם הכלכלי הישן ,"המורים והמנהלים צריכים לקבל יותר אחריות, צריך לתת להם להצליח ולהכיר בהצלחה שלהם, ולאפשר להם לבנות קריירה מגוונת ומורכבת יותר. כיום, כל מה שמורה בישראל צריך לעשות כדי לקבל העלאת שכר זה לצבור ותק. במערכות חינוך אחרות בעולם, מורים יכולים להתמקצע במסלולים ובתחומים שונים. יש דרכים שונות לקידום ויש המון מקום לצמוח ולצבור חוויות וניסיונות. בשנחאי, למשל, מורה מבלה את השנה הראשונה בתפקיד עם ליווי של מורים אחרים, והוא יכול לראות איך הם מתנהלים בכיתות. זה מאוד נדיר בישראל".

לכן בתהליך של שימוש בטכנולוגיה במערכת החינוך למורים יש תפקיד חשוב, המורים צריכים להיות אחראים על תהליך הלמיד ולכן אם אנו רוצים להתמקד במורים יש לתת למורים את הכלים להצליח.

""להתמקד במורים. לתת להם מקום יותר משמעותי במערכת ויותר אפשרויות לבטא את עצמם. במדינות עם מערכת חינוך איכותית, המורים לא רק מלמדים תכנים אלא גם מעצבים אותם ואת דרכי ההוראה ומרחב הלמידה. המורים לוקחים בעלות ואחריות על מה שמתרחש בכיתות — זאת נקודת הפתיחה. אם לא תשנו את היחס למורים, יהיה קשה מאוד לשנות את יתר הדברים".(שלייכר)

אז מה צריכה  מערכת החינוך לעשות?

ישראל צריכה לחשוב ולשנות גישה  והתפישה של תפקיד מערכת החינוך הישראלית, היא  חייבת ללמד כפי שנהוג בשוק העבודה של המאה ה-21 , השינוי בפדגוגיה צריך לבוא לידי ביטוי בכך שהתלמידים יקבלו יותר זמן על חשבון הזמן שהיה פעם של המורה. חשוב לשלב בכיתות למידה מבוססת פרויקטים ולמידה בקבוצות. התלמידים צריכים לקחת יותר אחריות על הלמידה שלהם והמורים צריכים להפוך למאמנים, מנהיגים ומנטורים — לא רק מנחים שעומדים מול הלוח".
"למידה היא פעילות ולא מקום, אז אני מניח שנראה סביבות למידה מגוונות יותר ומבוססות על טכנולוגיה — והמבנה הפיזי יהיה רק מקום נוסף שבו מתרחשת למידה. כיום בית הספר מוגדר על ידי התכנים שנלמדים בו, האספקה שלהם וקבלת התעודה בסוף. בעתיד, כל אחד מהמרכיבים האלה יכול להשתנות. לכן אנחנו לא צריכים רק להסתפק בהתאמה של בתי הספר לעתיד — אלא ליצור את העתיד.

מכאן אנו מסיקים

 

מסקנות העתיד החינוך:

1. אין תחליף טכנולוגי לתפקיד המורה.  המורה הוא מנהל את תפקיד הלמידה, על מנת  להשוות את תהליך הלמידה בשיעור לתהליך הקורה בשוק העבודה יש להשתמש בטכנולוגיה.
2. השימוש בטכנולוגיית המידע תפקידו להעצים את תפקיד ההוראה.
השימוש בטכנולוגית המיידע שהיא כיום זולה יותר , מהווה חלק משמעותי בתהליך הלמידה.
השימוש בטכנולוגייה הוא צורך קיומי, הוא אחד הדרישות הנדרשות (מיומניות יסוד) בחברה התעשייתית של המאה ה 21.

3.  השימוש בעבודת צוות בחקר ומחקר מהווה את החינוך האמיתי לנורמות של עבודת הכיתה. חשוב לשלב בכיתות למידה מבוססת פרויקטים ולמידה בקבוצות.  שבהם המורה מתווה את הכללים ואת תוצר הלימודי יוצרים התלמידים (עבודת חקר). לכן…

4.אחד מהאתגרים הכי גדולים של מורה הוא ליצור מעורבות של תלמידים במהלך השיעור. בית הספר מעבד שתי תכונות חשובות אחת זה המיקום הפיזי והשני הזמן ללמוד, בית הספר מהווה מסגרת על אבל הלימודים באמצעות הטכנולוגיה  משנים את הזמן והמקום. השימוש בטכנולוגיית המידע הוא כלי חיוני שבו התלמיד יכול לקלוט את החומר הנלמד בשיעור במיוחד התלמיד חייב להשתמש באוריניות אינטרנטית וכן התלמיד חייב להשתמש ברשתות חברתיות על מנת ליצור קשר בין התלמידים המהווים את קבוצת הלימוד שהן מייצרות תוצר לימודי .רוב התקשורת הבינאישית שלנו נעשית היום דרך הרשתות החברתיות , אין כמעט חברה משפחה שאין בה תקשורת בין חבריה שלא נעזרת ברשת חברתית. מי ואטסאפ פייסבוק, כולל תקשורת חזיתית.

5.שימוש במצגות  סרטונים או כל דבר אחר על מנת ליצר ולהציג את החומר הנלמד שבו בעצם אנו הופכים את הידע למידע הוא תהליך הנדרש להציג רעיונות בתעשייה. כלומר המידע איננו רק טקסט אלא גם אלמנט חזותי.

מטרת החינוך היום : היכולת לשתף פעולה, חשיבה ביקורתית, יכולת השימוש בכלים ממוחשבים כדי לאתר מידע, תקשורת ויצירתיות.

לכן לדעתי שימוש בטכנולוגיית המידע,כבר יוצרת דפוסי הוראה חדשים. החיוניות בשימוש ברשתות חברתיות נותנת מימד חדש, הרשתות החברתיות באינטרנט הוסיפו ממד חדש לכוח שהיה נתון עד כה ברובו בידי התקשורת הכתובה והאלקטרונית.  הרשתות החברתיות אף עוקפות את כלי התקשורת ואינן  מושפעות מהחלטת הצנזורה. העוצמה הרבה של הרשתות החברתיות, היכולה לטענת רבים לשנות סדרי עולם, מחייבת אותנו לעורר מודעות בקרב המשתמשים וגם לסכנות הטמונות בשימוש בהן.

למידה דיגיטאלית היא התשתית הפדגוגיה העדכנית במאה ה- 21, הכוללת שיטות הוראה-למידה משולבי טכנולוגית מידע ותקשורת בסביבה למידה מקוונת, ויישום אופני התנהלות הולמים במרחב המקוון לצרכי חינוך. למידה זו מושתתת על נגישות ושימוש ביחידות וחומרי הוראה-למידה דיגיטאליים, לצד מקורות מידע ברשת, העומדים לרשות המורה והלומדים לשם הבניית ידע מבוססת חקר, שיתוף, הרחבה והעמקה.השפעת הטכנולגיה על החינוך!

ראה שעוד שנים מספר, גם במערכת החינוך, רוב רובה של הנגישות למידע לימודי תהיה באמצעות טקסט דיגיטאלי. גישה עדכנית ללמידה מחייבת יישום למידה דיגיטלית, לא כמותרות, אלא כהתנהלות שגרתית בה הלמידה מתקיימת ומסתמכת על מידע המונגש בטקסט דיגיטאלי.

לשם הלימה ללמידה העדכנית של היום, הלמידה הדיגיטאלי, יש לעדכן גם את ההגדרה של "ספר לימוד" בפרט, ו"חומרי לימוד" בכלל, לכל סוג ופורמט.

הייתי רוצה לראות בתי ספר שיעצבו את החברות והכלכלות של המחר. לבתי ספר ולמורים יש תפקיד מאוד חשוב בשינוי החיים שלנו!
שימוש במדיה חברתית בחינוך הוא חלק חיוני לדעתי  בתהליך החינוכי, אנו רואים שיש רתיעה מלעסוק בנושא  עקב בורות של משרד החינוך וחלק גדול מהמורים, השימוש ברשתות חברתיות נועד קודם ביצירת קשר בין חברי הקבוצה . העברת אינפורמציה לימודית הכוללת גם טקסט וגם סרטונים ותמונות. הרשתות החברתיות יתפסו בעתיד מקום יותר חשוב בתהליך החינוכי .

 

 

WhatsAPP

WhatsAPP  ומסנג'ר  -איך ליצור קשר

פייסבוק משתמשת בשני תוכנות על מנת לשלוח מסרים מיידים ,התברר שבארה"ב משתמשים במסנג'ר  יותר מאשר ב-  WhatsAPP  מעניין שבארץ זה ההיפך. הייתי אומר שהשימוש בתוכנות המסרים המייידים תופץ תאוצה במיוחד בפרסום ההודעות בפייסבוק. באחרונה אנו עדים לשינויים רבים באפלקציות וכן יש להדגיש שיש שינויים בין האפלקציה בנייד לבין הימוש במחשבי PC.

ואטסאפ

תוכנת המסרים המיידים הכי נפוצה בארץ

WhatsAPP

לאחר חודשים של המתנה, אפליקציית וואטסאפ (WhatsApp) מוסיפה תמיכה בשיחות קבוצתיות לעד 4 משתתפים בו זמנית.

קישור  WhatsAPP ממליץ להוריד את האפליקציה למחשב או לגלוש לאתר https://web.whatsapp.com/
רוצים לשלוח לי הודעה לוואטסאפ?
נא ללחוץ על התמונה :

תתקשר לוואטסאפ שלי

תתקשר לוואטספ שלי

תנסו להיכנס ולעבוד עם WhatsAPP במחשב.


המסנג'ר

לפני כמה חודשים, פייסבוק הודיעו על האפשרות להטמיע את המסנג'ר של פייסבוק באתרים בתור פלאג-אין (תוסף).

ממליץ לכם לקרוא את המאמר הזה

במסנג'ר ניתן להוריד תמונה כגון זאת ולהוסיף  לאתר על מנת ליצור קשר אם הלקוחות.

 

המסנג'ר שלי

המסנג'ר שלי

אני ממליץ לכם לבנות בוט דרך המסנג'ר אפשר לקרוא את זה פה ,

המדריך המלא לבניית בוט המסנג'ר הראשון שלכם.

 

רשתות חברתיות בחינוך – הצלחתם לעודד אותי

 רשתות חברתיות בחינוך -הצלחתם לעודד אותי

הצלחתם לעודד אותי לאחרונה אני כותב הרבה, ומביא הרבה חומר על שימוש ברשתות חברתיות , במערכת החינוך. לאחרונה יש הרבה פניות במייל על מידע בנושא , אני אשמח לעזור אבל אם משהו רוצה להשתמש בחומר באתר אשמח אם ייתן לי קצת קרדיט.

שימוש ברשתות חברתיות בחינוך

אמיר לוז מומחה לשימוש רשתות חברתיות בחינוך

רשתות חברתיות בחינוך המלצות

הרבה חומרים תוכלו למצוא בדף הפייסבוק שלי :
https://www.facebook.com/socialmediaeducation2014/

בנושא קרינה אני רואה  שקיים חשש מוצדק לדעתי מנושא הקרינה ואני ממליץ על קבוצת הפייסבוק: קרינה לא בבית ספרנו

הכנסת טכנולוגיית המידע היא צורך של החברה המודרנית על בית הספר להיות ערוף לכך אבל יש המון ביקורת על נושא זה: הוא בקבוצה הבא : ניסויי לא מבוקר – מחשוב בתי הספר.

אני יוצא מנקודת הנחה שמאז 2009 אני טוען  שהרשת והמדיה החברתית בפרט הן חלק בלתי נפרד מחינוך ולמידה משמעותית. על המהפכה הדיגיטלית והשפעתה על תהליכי הוראה ולמידה  – יחסי מורה תלמיד, קבוצות פייסבוק וווטסאפ ייעודיות, אפליקציות למובייל, סרטוני יוטיוב וכמובן מאגרי מידע.

מה מטרת האתר:

  • לאפיין רשתות חברתיות אלו רשתות חברתיות יש ?האם הכל זה רק פייסבוק?
  • לנתח את ההשפעה של רשתות חברתיות בתחומים שונים . (במיוחד בהושא שפה)
  • לתכנן פדגוגיה מבוססת רשת חברתית .
  • להשתמש בתיאוריות למידה כדי לנתח למידה בסביבת רשת חברתית בקונטקסטים שונים
  • להבין את האתגרים של שימוש ברשת חברתית בחינוך .
אמיר לוז מומחה בשימוש ברשתות חברתיות בחינוך

אמיר לוז מומחה בשימוש ברשתות חברתיות בחינוך

 הרשת החברתית מלווה בהווה, וודאי בעתיד הנראה לעין, את שגרת חיי התלמידים ומשפיעה על עיצוב זהותם האישית והחברתית. כמעט כל תלמיד יש בידו מכשיר טלפון נייד שמשמש בעיקר בתקשורת בין אישית  באמצעות הרשתות החברתיות. למה  משתמשים ברשתות חברתיות בעיקר  לשם השפעה על השינויים בתרבות ובחברה, ולשם שמירה על הסדר החברתי והאינטרסים הציבוריים החיוניים, על מערכת החינוך לתת לתלמידים כלים להתנהל בה בנורמות התנהגות ראויות לחברה אתית, הקשובה לצרכי הפרט כמו גם לצרכי הציבור.
השימוש ברשתות חברתיות מהווה את מערכת החינוך איך להשתמש בכלי של המדיה החברתית , איך לפעול כנגד "עברייני מקלדת"  מה איתי בשימוש ברשתות חברתיות. ובעיקר במאמר שכתבתי רשתות חברתיות מבטאות את ביטול הזמן והמקום.
אני רואה ברשתות החברתיות ככלי של שינוי בתפיסה חינוכית שיש לגבש בהתאמה למהות הפעילות החינוכית–חברתית ולהזדמנויות יישומה במאפשרים הטכנולוגיים שמזמנת הרשת החברתית. מאחר ומעל הכל עומדת תפיסת הרשת כאמצעי אישי וחברתי לתקשורת ויחסים בין אנשים, האתגר החינוכי הוא יישום פעילות חינוכית ברשת חברתית, תוך ניצול מרבי של המאפשרים הטכנולוגיים לשם הבניית מידע שיתופי, מכאן רשתות החברתיות מאפשרות להפיץ ולשתף את המידע החינוכי. וכן על  ניהול קשרים ואינטראקציה חברתיים בין הלומדים, והשתתפות אקטיבית של כל אחד מהם התהליך הלמידה!

שימוש בטכנולוגיית המידע בחינוך.

שימוש בטכנולוגיית המידע בחינוך. (2017)

כשנתחיל לדבר על שימוש בטכנולוגיית המידע בחינוך, אנו נדבר על שימוש באמצעי קצה הכוללים כל כלי אלקטרוני העשוי לשפר את תהליך הלמידה.

כיום שראיתי שיעור באוניברסיטה , שיעור פרונטלי המרצה השתמש בלוח וטוש (אין כבר גיר) ובכתב ידו הבלתי מובן, מצד שני התלמידים רובם היו שקועים בסמרטפון או בטאבלט שהם לוחצים לייק לאיזו הערה מבריקה שלו קשורה בשיעור. ואז ששאלתי את עצמי האם שימוש בטכנולוגיית המידע בחינוך הוא יעיל או גורם מפריע בתהליך הלמידה.

אני יוצא  מכמה נקודות הנחה בסיסיות

1. אין תחליף טכנולוגי לתפקיד המורה.
2. השימוש בטכנולוגיית המידע תפקידו להעצים את תפקיד ההוראה.
3. השימוש בטכנולוגית המיידע שהיא כיום זולה יותר , מהווה חלק משמעותי בתהליך הלמידה.
4. השימוש בטכנולוגייה הוא צורך קיומי, הוא אחד הדרישות הנדרשות (מיומניות יסוד) בחברה התעשייתית של המאה ה 21.

5.  השימוש בעבודת צוות בחקר ומחקר מהווה את החינוך האמיתי לנורמות של עבודת הכיתה.

6.אחד מהאתגרים הכי גדולים של מורה הוא ליצור מעורבות של תלמידים במהלך השיעור. לדעתי

שימוש בטכנולוגיית המידע הוא כלי חיוני שבו התלמיד יכול לקלוט את החומר הנלמד בשיעור במיוחד אם הוא משתמש ברשתות חברתיות שמסיבירות את הנושא הנלמד, או מאפשרות לתלמיד לצייץ ולהגיב על החומר הנלמד.

7.שימוש במצגות להצגת החומר הנלמד שבו בעצם אנו הופכים את הידע למידע הוא תהליך הנדרש להציג רעיונות בתעשייה.

ומה מטרת החינוך היום : היכולת לשתף פעולה, חשיבה ביקורתית, יכולת השימוש בכלים ממוחשבים כדי לאתר מידע, תקשורת ויצירתיות.

לכן לדעתי שימוש בטכנולוגיית המידע,כבר יוצרת דפוסי הוראה חדשים.

עליה בשימוש ברשת האינטרנט

עליה בשימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

 

מהפכת הטאץ' והמכשירים הניידים; היא מחייבת אותנו ליצור תוכן דיגיטלי אינטראקטיבי חדש בשני היבטים משמעותיים: ממשק משתמש (User Interface) וחוויית משתמש (User Experience) שיאפשרו לתלמידים ללמוד ב'מנות קטנות' כל הזמן. התוכן הדיגיטלי שמפתחים עכשיו למכשירים האלה יתאים מאוד לחוויית הלמידה של דור ה־Y.

יש הרבה תחומי למידה ,אמנם  נקודה אחת מתאימה לכל מקצועות הלימוד – ה"לב"… המשמעות של הלימוד. לא רק כמה שיננתי  כי החינוך במאה ה21 איננו מבוסס על שינון , החינוך לא נבחן כמה אני יודע יותר, אלא שעם הידיעה תגיע גם הבנה של "מה קרה לי" בעקבות תהליך  הלמידה. לְמה נפתחתי? על מה אני חושב בעקבות הלמידה? האם אמשיך לעסוק בלמידה? איך אשנה את התנהגותי אחרי השיעור? מה יצר בעולמי המפגש עם הטקסט כפי שהציג המורה? לאן הוליכה אותי הסקרנות שגיליתי בשיעור? והם השימוש בטכנולודית המידע באמת עוזרת לי?

למידה עשויה להפוך למשמעותית כאשר יש התאמה בין תוכני הלמידה לעולמו הפנימי של הלומד. כאשר גוף הידע נוגע בתחום קיומי המעסיק את הלומד, וכאשר הידע רלוונטי לחייו ומשמעותי לסוגיות עמוקות המעסיקות אותו. כאשר התלמיד שמנצל את הטכנולוגיה שכבר יש ברשותו.

לכן

למידה דיגיטאלית היא התשתית הפדגוגיה העדכנית במאה ה- 21, הכוללת שיטות הוראה-למידה משולבי טכנולוגית מידע ותקשורת בסביבה למידה מקוונת, ויישום אופני התנהלות הולמים במרחב המקוון לצרכי חינוך. למידה זו מושתתת על נגישות ושימוש ביחידות וחומרי הוראה-למידה דיגיטאליים, לצד מקורות מידע ברשת, העומדים לרשות המורה והלומדים לשם הבניית ידע מבוססת חקר, שיתוף, הרחבה והעמקה.השפעת הטכנולגיה על החינוך אני ממליץ לקרוא את המאמר של RED .

בהקדמה נכתב : " פרויקט RED הוא לא פחות מתכנית האב לבנייה מחדש של החינוך האמריקני….שינוי מהותי לא יתרחש באמצעות מבחנים רבים או טובים יותר, או הקמת בתי ספר חדשים,או ימי לימודים ארוכים יותר, או יותר מורים או אפילו מורים טובים יותר, אלא באמצעות שינוי מהותי של הדרך שבה אנו מחנכים ומלמדים, זה יהיה למעשה השינוי המהותי הראשון בתהליך החינוך מזה אלף שנים."
דוח פרויקט RED מפרט איך תשעת גורמי המפתח ליישום התוכנית קשורים לשיפור תוצאות מבחנים ולשיעור הבוגרים, ולהפחתת פעולות הקשורות למשמעת ושיעור הנשירה. גורמי המפתח בהטמעה שזוהו על ידי הפרויקט כוללים שימוש בטכנולוגיה בכל רמת התערבות, שינוי מושכל של המנהיגות הניהולית על-ידי מנהלי בתי הספר, יחס גבוה של מחשב/ תלמיד ושילוב טכנולוגיה במקצועות הליבה לפחות אחת לשבוע.

נראה שעוד שנים מספר, גם במערכת החינוך, רוב רובה של הנגישות למידע לימודי תהיה באמצעות טקסט דיגיטאלי. גישה עדכנית ללמידה מחייבת יישום למידה דיגיטלית, לא כמותרות, אלא כהתנהלות שגרתית בה הלמידה מתקיימת ומסתמכת על מידע המונגש בטקסט דיגיטאלי.

לשם הלימה ללמידה העדכנית של היום, הלמידה הדיגיטאלי, יש לעדכן גם את ההגדרה של "ספר לימוד" בפרט, ו"חומרי לימוד" בכלל, לכל סוג ופורמט.

שימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

שימוש בטכנולוגיית המידע ורשתות חברתיות במערכת החינוך

לסיכום:

התפקיד של טכנולוגיה בחינוך הוא להעצים את ההוראה והלמידה ולא להחליף את המורה. הטענה שלי היא שבשילובים מתאימים של טכנולוגיה, שהיום היא גם ממש לא יקרה, אפשר להעצים את ההוראה והלמידה ולגרום לשיעור להיות משהו אחר לגמרי. השימוש בטכנולוגיית המידע תעזור לנו  להשתמש ברשתות חברתיות שלדעתי יש להם חלק חשוב בתהליך הלימודי המכשיר את התלמיד במאה ה-21.
אני טוען  שלא מרגשת אותנו אבולוציה של טכנולוגיה בחינוך, למשל המעבר מספרים מודפסים לספרים דיגיטליים, או הכנסת אייפדים לכיתות במקום מחשבים. אני מחפשים את הרבולוציה, כלים שישנו מהותית את הדרך בה לומדים (בבית הספר, בבית ובארגונים). באמצעות הכלים הטכנולוגיים .

ליצירת קשר :amir.luz@gmail.com

 

 

 

משרד החינוך נכנע

משרד החינוך נכנע

משרד החינוך נכנע והוא מגביל את השימוש בטאבלטים ובמחשבים בכיתות הלימוד. בשנים האחרונות בתי ספר רבים דרשו מהורי התלמידים לרכוש עבור ילדיהם טאבלטים או מחשבים ניידים כדי לבצע בהם שימוש במהלך הלימודים – כעת, משרד החינוך מסדיר את התחום וקובע כי הלימודים בבתי הספר היסודיים יתבצעו ללא מחשבים וטאבלטים, אלא על ידי קריאה וכתיבה בספרי לימוד ומחברות, או באמצעות מצגות ממחושבות שיוצגו על ידי המורים.

שימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

שימוש בטכנולוגיית המידע ורשתות חברתיות במערכת החינוך כנראה לא יהיה בשנים הקרובות

על בתי הספר ייאסר להנחות רכישה של מחשבים או טאבלטים ללא הסכמה בכתב  של 70%-100% מהורי התלמידים, וללא אישור מממשרד החינוך!

כפי שנאמר משרד החינוך, בעצם , אוסר על בתי הספר להנחות רכישה של מחשבים או טאבלטים ללא הסכמת 70%-100% מהורי התלמידים, וללא אישור מראש ממשרד החינוך והרשות המקומית, וקבע כי יש להגביל את גובה עלות רכישת הציוד. בנוסף, המשרד הורה לבתי הספר להגביל את השימוש ברשתות אלחוטיות בתוך בתי הספר ולהעדיף על פניו חיבור קווי לאינטרנט, מחשש לחשיפה לקרינה אלחוטית של התלמידים. מטרת המשרד היא להסדיר את השימוש באמצעים ממוחשבים בכיתות הלימוד ולאזן שיטות ההוראה בין אמצעים טכנולוגיים לקלאסיים.

משרד החינוך טוען שהחשיבות של רכישת מיומנויות תקשוב חשוב , אך יש גם לעורר מודעות ״לאיזון בין שימוש בכלים מתוקשבים לבין פעילויות אחרות כגון יצירת קשרים חברתיים, פעילות גופנית, קריאת ספרים ועוד״.

באפריל 2015 משרד החינוך הורה לבתי הספר שלא לאפשר שימוש בטלפונים ניידים על ידי תלמידים , ובכל מקרה לא תתאפשר למידה בבזמן השיעור  באמצעות הטלפון הסוללרי.,אך  יש חשש שיאושר והנושא נבחן כעת על ידי המשרד.

2099

המשרד מגביל באופן משמעותי את משך השימוש במחשבים או טאבלטים בבתי הספר – בעיקר בכיתות בתי הספר היסודיים. לפי חוזר המנכ״ל, בכיתות א'-ג' יוגבל משך השימוש באמצעים ממוחשבים לעד 20% מזמן הלמידה באותו יום, ובכיתות ד'-ו' עד 30% מזמן הלמידה באותו היום.

בחלק מהמקרים, בכיתות היסודי הגבוהות יהיה ניתן לקבל אישור מיוחד ללמוד עד 40% באמצעים ממוחשבים באותו היום. בחטיבות הביניים ובתיכונים המשרד לא קבע משך שימוש מירבי באמצעים ממוחשבים אך דרש ממנהלי בתי הספר והמורים ״לשמור על איזון בין למידה מתוקשבת ללמידה בחומרים פיזיים״.

במוסדות החינוך יש להעדיף התקנה של רשת חוטית בלי לייצר מפגע בטיחותי הנובע מהתקנתה ומהשימוש בה.

במקרים רבים ההורים נדרשו לרכוש מחשבים וטאבלטים באלפי שקלים ללא הסכמת כל ההורים, ולעתים גם ללא אישור של משרד החינוך, באלפי שקלים מכיסם, אך לא היה בהם שימוש נכון בכיתות הלימוד בגלל העדר הכשרה וחומרי לימוד מתאימים עד שהציוד התיישן.

במקביל להנחיות החדשות משרד החינוך החל בפיילוט בכמה בתי ספר ברחבי הארץ, שיפעלו בשנת הלימודים הנוכחית כבתי ספר ללא סמארטפונים. מדובר ביוזמות משותפות של בתי ספר והורים לקיים לימודים ללא כניסה לטלפונים ניידים, כך שהתלמידים לא ישתמשו בהם גם בהפסקות.

מטרת הפיילוט היא לאפשר סביבת לימודים נקייה מהפרעות חיצוניות ולשפר את הכישורים החברתיים והמשחק של התלמידים בבתי הספר. עם זאת, לא מדובר באיסור גורף אלא בפיילוט שנערך בהסכמה בבתי ספר שונים.

בחוזר מנכ"ל האחרון אסר משרד החינוך על השימוש בטלפונים הסלולאריים כאמצעי למידה בכתות, בעיקר בשל סיכוני הקרינה.
הורים לילדים בחטיבת ביניים ואימצו את הקו של משרד החינוך ויזמו פרוייקט כוורות איחסון שקופות בכל הכיתות, בהן במהלך השיעורים מניחים הילדים את הטלפונים האישיים כשהם כבויים. ההורים ביקשו להפחית את הסחות הדעת והפיתויים של הטלפונים הסלולארים בשיעורים וכמובן להמנע מהקרינה הסלולארית בכיתות אליה חשופים הילדים כאשר הטלפונים אינם כבויים

הבטחת השוויון והזמינות של אמצעי הקצה בלמידה לכל התלמידים

בהינתן  משימה לימודית עם אמצעי קצה שהתלמידים אמורים לבצע על הצוות החינוכי לוודא טרם התחלת הפעילות שלכל התלמידים יש גישה לאמצעי הקצה, וכן לחיבור לאינטרנט (אם נדרש), בכל סוגי הפעילות הלימודית המתקיימת, לרבות לצורך ביצוע משימות למידה לאחר שעות הלימודים.

יש לוודא כי אמצעי הקצה יהיו זמינים ללמידה באופן שוויוני עבור כלל התלמידים בהתאם לפעילות המתבצעת; לדוגמה: כאשר מתבצעת פעילות בזוגות יהיה אמצעי קצה לכל זוג, כאשר מתבצעת פעילות פרטנית יהיה אמצעי קצה לכל תלמיד וכד'.

בית הספר יוודא כי יש ברשותו כמות מספקת של אמצעי קצה אשר יאפשרו לכל התלמידים השתתפות שווה בפעילות הלימודית המתבצעת בו, בכל צורת הצטיידות שתיבחר: גם במקרה שבו אמצעי הקצה נרכשים ללא השתתפות הורים וגם במקרה שבו יש השתתפות הורים ובית הספר יספק אמצעי קצה לשימוש התלמידים שלא רכשו אותם.
הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) במשרד החינוך פרסמה דוח מחקר אודות השימוש במחשבים, ספרים דיגיטליים ורשת בבתי הספר. נמצא שיש בדוח עדויות לכשלים בתוכנית התקשוב, הם מוסווים תחת משפטי סיכום חיוביים כלליים, שאינם מתיישבים עם הממצאים….

מקורות:

משרד החינוך חוזר מנכ"ל

חיבור קווי ל IPAD של Apple

חיבור קווי ל IPAD של Apple

בנובמבר השנה ביקרתי בארה"ב שם פגשתי בבית ספר כיתה שלמה שמחוברת דרך רשת קווית עם  IPAD של Apple. הייצי מאד מופתע כי בדרך כלל החיבור המתבקש עם מכשרי IPAD היא דרך WIFI.

משרד החינוך מעדיף רשת קווית ולא אלחוטית

משרד החינוך מעדיף רשת קווית ולא אלחוטית

פניתי לחנות של APPLE בשדרה החמישית ורצית לקנות את המחבר שמתאים לחבר את ה IPAD לחיבור קווי ולא להשתמש בחיבור הווי פיי.
תחילה היועץ החליט כי החיבור המעודף על חברת APPLE הוא דווקא החיבור אלטוי ולא ה (ה-WIFI ) הוא ניסה לשכנע אותי לרדת מהרעיון לחבר את ה IPAD דרך חיבור קווי (קטגורי 5 ). הוא אמר שזה לא קיים ואז שהראתיתי לי תצלום הוא הלך לבדוק, בדיקה שלקחה שעתיים שלמות. לבסוף הוא אמר שאין לאפל את הקונקטר שמחבר את IPAD לחיבור הקווי  הראתי לו את המאמר הבא

וגם את הסרטון:

התברר כי APPLE איננה מעוניינת כל כך שאנו נתחבר עם חיבור קווי לרשת, הבנתי כי מדיניות החברה לעודד בשימוש ב – WIFI  ולא בשימוש קווי ,אפילו שהסברתי למוכר- יועץ שאנו רוצים לחבר בבית הספר  רק בשימוש קווי.  (Connecting ipad pro to wired network).

בסוף התברר יש פתרון אבל APPLE לא מספקת אותו ולא מוכרת אלא יש לפנות לחנות כמו בסט ביי.
שם החלק הוא – Lightning to USB 3 Camera Adapter הוא עולה 39$ כמו כן יש להוסיף מתאם USB  לרשת,  15$ ולדאוג  למטען המחובר לחשמל 80 דולר ויש חיבור קווי השאלה האם זה שווה.

 

 

סכנת הקרינה

סכנת הקרינה

השימוש בטכנולוגיית המידע חושף את התלמיד (והמורה) לקרינה, השאלה האם הקרינה מסוכנת לבני הנוער?

אירגון הבריאות העולמי הגדיר WiFi כמסרטן אפשרי WiFi והוא זיהום סביבתי, מכאן אני רואה שיש סכנה מקרינה, הסכנה נובעת הן משימוש בחשמל, והן משימוש בטאבלטים או במכשירי טלפון (DATA).

השימוש שהולך וגדל במכשירים אלקטרוניים וסלולריים בחיינו הגדיל את רמות הקרינה בשנים האחרונות אמנם קרינה נמצאת בכל מקום, גם בתוך הבית ובתוך חדר השינה, והמכשירים האלה הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ואף אחד מאתנו לא יוותר עליהם- לא בעבודה ולא בחיים הפרטיים. אבל ילדים שוהים בתוך כיתה סגורה שיש בה 35 תלמידים בממוצע, כשליש משעות היום. בכיתה יש מחשבים, מסך, מקרן, טאבלטים ו 35 טלפונים סלולריים. בחלק מהקירות של הכיתות והמסדרונות יש ארונות חשמל צמודים, ומחוץ לכל בית ספר יש כבלי חשמל ומתקני מתח גבוה ולפעמים גם אנטנות סלולריות.
שימוש במגוון המכשירים המאפשרים צריכת מדיה הולך וגדל  ולכן סכנת הקרינה וזמן החשיפה אליה רק הולך וגדל השימוש במכשירי מולטי-מדיה הכולל טלוויזיה, טלפונים חכמים, טאבלטים, מחשבים ניידים, וידאו ואינטרנט. בצד הירידה בעליות המכשירים, קיימת עלייה מהירה ומתמדת ברמה הטכנולוגית של המכשירים המאפשרת לדחוס לתוך חוויית המשתמש גירויים במגוון ובקצב גדלים והולכים. בנוסף לכך, גדלים מספר אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות המושכות אל המסכים ילדים, נוער ומתבגרים. כתוצאה מכך, ברבות ממדינות המערב מסתמנת עלייה מתמדת בזמן המסך של ילדים ונוער. אולם יחד עם היתרונות הרבים המצויים בנגישות למידע ולתקשורת מהירה, הרי שבשנים האחרונות מחקרים רבים קושרים בין חשיפה ממושכת למדיה לבין בעיות בריאותיות בקרב ילדים ונוער שעיקרם קרינה הנפלטת.

שימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

שימוש בטכנולוגיית המידע ורשתות חברתיות במערכת החינוך

 ילדים שוהים במוסדות חינוך לפחות שליש משעות היום, לרוב בתוך כיתות סגורות. במבנים של מוסדות חינוך קיים מספר רב של מקורות, חיצוניים ופנימיים, של קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת: רשת החשמל, שנאים, קווי מתח, אנטנות סלולריות, טלפונים סלולריים ונקודות גישה לאינטרנט אלחוטי (Wi-Fi, WLAN).

ביום 29.4.15 דחה בג"צ (בג"ץ 6269/12 ) עתירה שהגישה הנהגת ההורים הארצית בדרישה לבטל את החלטת משרד החינוך המתירה שימוש בתשתית מרשתת אלחוטית בבתי הספר בטענה שחשיפת תלמידים לקרינה בלתי מייננת צפויה לגרום לנזקים קשים לבריאותם. בג"צ קבע שקיומה של קיומה של עמדה מקצועית מנוגדת אינה מספיקה כדי לקבוע כי החלטת המשרד בלתי סבירה במידה המצדיקה התערבות של בית המשפט בהחלטת משרד החינוך. ביום 18.8.15 דחה בית המשפט העליון בקשה של הנהגת ההורים הארצית לקיים דיון נוסף בנושא (דנגץ 3367/15).

ד"ר גדי ליסק טוען:

רשתות אלחוטיות (Wi-Fi) ורשתות סלולאר משדרות גלי רדיו (RF) שהם גלים אלקטרומגנטיים. גלים אלו מהווים קרינה בלתי מייננת, קרינה שלא גורמות לפירוק של מבנה התא בגוף האדם בחשיפה מידית, אך בחשיפה ברמות גבוהות או בחשיפה לאורך זמן עלולה לפגוע בבריאות. . קרינה זו משודרת בעוצמות מזיקות מכל מכשיר המחובר לרשת אלחוטית, כמו מחשב נייד או טאבלט. לכן כיום בבית ממוצע ויותר ויותר בבתי ספר קיימים מספר רב של מקורות קרינה מזיקים סביב הילדים. מספר מקורות קרינה מכפיל את סך עוצמת הקרינה המשודרת.

קרינה אלקטרומגנטית וסיכון לסרטן

הנזק הנגרם לדנ"א מקרינה של טלפון נייד (השווה לקרינה של טאבלט) במשך 24 שעות שווה לנזק הנגרם מקרינה של 1600 צילומי חזה. הקרינה ממחשב נייד הנמצא במרחק חצי מטר מהגוף גדולה מהקרינה המגיעה מאנטנה סלולרית שבמרחק 100 מ' (Mallery-Blythe, 2015). ארגון הבריאות העולמי מקטלג קרינה מרשתות אלחוטיות מטלפונים סלולאריים וממכשירים המתחברים לרשת אלחוטית (מחשבים ניידים וטאבלטים) כשייכת לקבוצת B2, היינו מסרטן אפשרי. לקבוצה B2 שייכים גם חומרים כמו כספית עופרת, כלורופורם, די.די.טי., אדי מנוע דיזל ועוד.

ארגון הבריאות העולמי קבע כי שימוש בטלפונים סלולאריים וטלפונים אלחוטיים ביתיים יוצר סיכון מוגבר לסרטן מוח (Glioma). הסיכון גובר ככל שגיל תחילת השימוש במכשירים אלו נמוך יותר ומשך השימוש ארוך יותר. Acoustic Neuroma הוא סוג גידול סרטני נדיר הפורץ בעצב הקרניאלי השמיני המוביל מהאוזן הפנימית למוח. הסיכון לגידול זה עולה עם השימוש הראשון בטלפונים סלולאריים וטלפונים אלחוטיים ביתיים. ככל שזמן השימוש גדל כן גדל הסיכון להיווצרות הגידול. נפח הגידול עולה כל מאה שעות של שימוש במכשירים אלו. הסיכון לשני סוגי הסרטן אלה גדל עוד יותר אם החשיפה הראשונה לקרינה אלקטרומגנטית מתקיימת לפני גיל 20 Hardell, & Carlberg, 2013)).

לסיכום:

לדעתי יש סכנת קרינה בשימוש בטאבלטים במערכת החינוך, מערכת החינוך מודעת לבעיה זאת ע"פ פירסום חוזר מנכ"ל. לאחר שבשנים האחרונות אמצעי המדיה השתכללו והפכו נגישים, מצטברים מחקרים וגילויי עמדות של גופים רפואיים מרכזיים בצפון אמריקה ,אירופה ואוסטרליה, המציגים המלצות דומות לגבי התייחסות למניעת הנזק של זמן מסך עבור ילדים. והקרינה הנלוות.

נכון להיום בישראל הורים וגורמים רלוונטיים במערכת הבריאות מודעים לסכנות הבריאותיות של זמן המסך, ונחוץ, קודם כול, למלא חלל ידע זה.  אבל הממשלה  ובעיקר משרד הבריאות , ומשרד החינוך מאמצים  עמדות מעורפלות בנושא. אחת העמדות היא- עקרון הזהירות המונעת קובע כי אם פעילות מסוימת מעלה חששות לפגיעה בבריאות או בסביבה, יש לנקוט באמצעי זהירות גם אם יחסי הסיבה והתוצאה טרם הוכחו מדעית. כלומר די בהצבעה על אפשרות של נזק, ולא הוכחת נזק, כדי לחייב את הגורמים האחראים לפעול במטרה למנוע נזק אפשרי, וזאת בשל החובה המוסרית, הערכית והמשפטית להגן על חיי אדם ובריאותו. יש לנקוט בפעולה גם בטרם נמצאה הצדקה מדעית וזאת במטרה למנוע נזק מאשר לפצות על קיומו של אותו נזק לאחר שזה אירע. עקרון הזהירות המונעת קיבל מעמד סטטוטורי מחייב בחקיקה הישראלית המודרנית הקושרת בין בריאות הציבור לבין מקורות סיכון סביבתיים,

  • יש להזהיר מפני הסכנות הטמונות בלמידה מתוקשבת אלחוטית בבתי הספר.
  • אני לא נגד תקשוב. ההיפך הוא הנכון, מבחינתי הכנסת הטאבלטים למערכת החינוך היא הכרחית וומבורכת. אבל יש לבצע את זה בדרך נבונה, עם כלים נכונים, עם מחשבים נייחים, או טאבלטים. עם עדיפות לחיבור קווי, בלי לסכן את הילדים, או את המורים. (כמו בישיבות הממשלה, משתמשים בטאבלטים בחיבור קווי).(חוזר מנכ"ל)
  • אני נגד שימוש בכפיה , אני מעדיף ששימוש במסכים לא יהיה בכפיה, יש ליישם את BYOD כרוחו ולא לכפות על ההורים רכישות של טאבלטים , וספרים דיגיטליים.
    (27/6/2016 – בהמשך לעתירה של מאות הורים , שופטי בג"צ קבעו שמשרד החינוך מפר את חוק תשלומי הורים מרצון בכך שההורים נדרשים לרכוש מכשירי קצה עבור התלמידי בתי הספר … ולכן , הדרישה של בתי הספר מההורים לרכוש טאבלטים / לפטופים עבור התלמידים אינה חוקית !!!)
  • אני נגד מדיניות של אמביוולנטיות. דוּ-עֶרְכִּיּוּת של משרד החינוך מצד אחד יש חוזרי מנכ"ל אבל מצד שני מתעלמים ועושים מה שהם רוצים כל הדרכים כשרות לשימוש בטאבלטים וברשתות חברתיות.
  • השימוש במסכים הוא כלי ולא מטרה על מנת להשיג שיפור בלימודים ,מה שנמצא ברגע זה בספק.

לדעתי יש לגבש כללים ותקנים עדכניים על מנת להשתמש במסכים במערכת החינוך כי לדעתי זה אבן היסוד לשימוש ברשתות חברתיות בחינוך. שימוש ברשתות חברתיות ישפר את תהליך הלמידה והתהליך החינוכי. (כך אני מאמין).

יש לשפר את התכנים ודרכי הלמידה, תוכניות הלימוד וכן להתחיל בשימוש ברשתות חברתיות ,

כמו כן על  פי המידע הקיים חובה לשפר את תהליך הלמידה בעזרת מסכים , ותוכניות לימודיות.

אחרית הדבר:

מלבד סכנת הקרינה , יש מחקרים שטוענים שמסכים גורמים לילדים הפרעות שינה, השמנה ו\או חולשת גופנית, מתח כרוני עד כדי לחץ דם גבוה וכן הפרעות התנהגות, טיקים, ויסות רגשי, שליטה קוגניטיבית ויכולת תקשורת חברתית לקויים, ירידה בלימודים, והפרעות קשב.

הרשתות החברתיות-הקשר

הרשתות החברתיות-הקשר בעתיד

הרשתות החברתיות-הקשר היחידי שיש היום בחברה, למה מתכוון המשורר רוב התקשורת הבינאישית שלנו נעשית היום דרך הרשתות החברתיות , אין כמעט חברה משפחה שאין בה תקשורת בין חבריה שלא נעזרת ברשת חברתית. מי ואטסאפ פייסבוק, כולל תקשורת חזיתית  (וידאו או סטילס).

שימוש ברשתות חברתיות הוא כלי קשר חשוב בין שותפיה

שימוש ברשתות חברתיות הוא כלי קשר חשוב בין שותפיה

אחד הדברים הנפוצים בשימוש ברשתות חברתיות הם שימוש, באימוג'י 😀  ציורונים , ריגשונים המשתמשים בתמונה על להביע רגש או רעיון. לדעתי השימוש בציורונים , הם לבטא דבר שאפשר לבטא במילים ובשימוש ציור אחד רו כמה בלבד, לבטא רעיון . לדעתי אותו סמל מצויר מפורש אחרת על ידי תרבויות אחרות. למשל שימוש בצבר מה זה אומר? ראשי תיבות צוחק בקול רם !

היות והאדם איננו אוהב לכתוב, הוא משתמש בסרטוני וידאו  (חי), תמונות (ממים) על מנת להביע רעיון

ריגשונים

ריגשטנים כלי להביע דיעה ללא לבטא את המילה

היכולת בשימוש ברשתות חברתיות נותן לאדם ככלי על מנת להתקשר עם אנשים אחרים , מי ממשפחה או עובדים , או אפילו אנשים כפופים לו. היום נפוץ לפטר אדם דרך הודעת SMS או שילחת מסרון בוואטסאפ. (קריאה לשימוע).

השימוש ברשתות חברתיות,  נועד להעביר מסרים שלא נעימים לנו בדרך המסורתית, ומצד שני אנו מעבירים מסרים בעזרת רשתות חברתיות שלא היינו מעבירים בדרכים אחרות "יום הולדת שמח" כמשל.

שימוש בתמונות הערכות בפוטושופ היא להביע רעיון בדרך מצולמת  על מנת להעביר מסר. ידוע שעל מנת להעביר מסר ברשתות חברתיות משתמשים בתמונות על מנת להעצים את הרעיונות.

במשפחות רבות השימוש ברשתות חברתיות הוא כלי  משמעותי בהעברת המסרים בין חלקי המשפחה, חיי הכיתה , קהל העובדים,וקבוצות בעל נושא משותף מסויים.
אחד הדברים הם השימוש ברשתות החברתיות בנושא האלימות המילולית וביריונות ברשת. ההשימוש ברשתות חברתיות מטרתו להביע לידי הפעלה של קבוצות חברתיות. לדוגמא קריאה לבוא להפגנה מסוימת או אפילו  קריאה לבוא למופע או מסיבה מסוימת…

הרשתות החברתיות הוא אחד מכלי הקשר החשובים בחברה שלנו , השימוש ברשתות הוא כלי חשוב בתקשורת בין הורים ומורים לבין התלמידים לדוגמא. השימוש ברשת חברתית מעלה את הסיכוי ליצירת קשרעם אדם לא מוכר ולפגישה עמו,

הרשתות החברתיות באינטרנט הוסיפו ממד חדש לכוח שהיה נתון עד כה ברובו בידי התקשורת הכתובה והאלקטרונית.  הרשתות החברתיות אף עוקפות את כלי התקשורת ואינן  כפמושפעות מהחלטת הצנזורה. העוצמה הרבה של הרשתות החברתיות, היכולה לטענת רבים לשנות סדרי עולם, מחייבת אותנו לעורר מודעות בקרב המשתמשים וגם לסכנות הטמונות בשימוש בהן.

השימוש ברשתות חברתיות הוא חלק מימנות התקשורת שכל אחד חייב לדעת לסגל לעצמו. רשתות חברתיות הם כלי שיש בו כלי שבו אתה יכול להביע את עצמך אך סוף מעשה במחשבה תחילה וכל מה שהוא פרטי הופך מהר גם לציבורי.

אמיר לוז

הם מנסים להפחיד

הם מנסים להפחיד

הם מנסים להפחיד אותנו , הם טוענים שהקרינה מזיקה לנו, אולי כאב ראש אולי סרטן אבל אין להם הוכחות לדבר. מה אתם חושבים? אני לא מפחד.

משרד לאיכות הסביבה:

והאם קרינה בלתי-מייננת מסוכנת לבריאות?
​התשובה לשאלה זו טרם הוכרעה על ידי קהילת המדענים. בד בבד עם העלייה הדרמטית בשימוש בטלפונים סלולריים בסוף המאה שעברה, החל מחקר מקיף במטרה לאמוד את הסיכון הבריאותי הקשור לחשיפה לקרינה בתדרי רדיו. תחום המחקר העיקרי שבו מתמקדים רוב המחקרים הוא הסיכון להתפתחות סרטן.
לגבי קרינת גלי רדיו, בשנת 2011 קבעה קבוצת עבודה של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) כי קיימות ראיות (מוגבלות) לעליה בסיכון לפתח גידולי מוח ממאירים (גליומה) וגידולים שפירים בעצב השמע בקרב אנשים המשתמשים בטלפון סלולרי. מסקנה זו התבססה על מאות מאמרים מדעיים שהתפרסמו בנושא, כאשר משקל רב ניתן למחקר האינטרפון הבינלאומי בו השתתפה גם ישראל. עוד קבעה קבוצת העבודה כי ממצאי המחקרים הנוכחיים אינם מספקים על מנת להסיק מסקנות לגבי סוגים אחרים של סרטן ו/או לגבי חשיפה תעסוקתית וסביבתית. בהסתמך על ידע זה סיווג ארגון הבריאות העולמי את קרינת גלי הרדיו, למשל,  זו שמקורה בטלפונים סלולריים, כמסרטן אפשרי בבני אדם (קטגוריה B2 ברשימת המסרטנים).
גם חשיפה לשדות מגנטיים מרשת החשמל סווגה בקטגורית המסרטנים האפשריים כבר בשנת 2001.  סיווג זה התבסס על מחקרים שהראו שילדים המתגוררים בקרבה לקווי מתח גבוה (ונחשפים לשדה מגנטי בערכים העולים על 3 – 4 מילי גאוס) נמצאים בסיכון עודף (פי 1.5 – 2) מהאוכלוסייה הכללית לפתח לוקמיה.
בדומה לגופים ממשלתיים וציבוריים רבים גם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה בישראל, מסתמכים על החלטות אלה כבסיס לפעולה  ולקביעת מדיניות בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת.
קראו גם על בקרינה במאמרים האחרים
משרד החינוך מעדיף רשת קווית ולא אלחוטית

משרד החינוך מעדיף רשת קווית ולא אלחוטית