אודות admin

Amir Luz אמיר לוז בעל תואר שני בחינוך מומחה ברשתות חברתיות ובשימושי מדיה חברתית במערכות חינוך

מיקרוסופט

מיקרוסופט

מיקרוסופט בקרוב תפסיק את האפשרות של שידרוג מערכת ההפעלה שלה מחלונות 7 לחלונות 10. בהודעה מלפני יומיים  מיקרוסופט מזהירה: אם לא תנצלו את ההצעה שלנו לשדרג חינם עד יולי, זה יעלה לכם.

משתמשי חלונות רבים בוחרים לעתים שלא לשדרג ולהישאר עם גרסת מערכת ההפעלה המוכרת. אבל אם עד היום מיקרוסופט רק הייתה ממליצה להוריד את קבצי ההתקנה, בשנה הבאה היא תגרום למחשבים להוריד אותם למחשב אוטומטית. ומיולי זה  גם יעלה כסף.

מר אמיר לוז ב - 15.7.15 התקיימה השתלמות קיץ טכנולוגית והיית שותף כמרצה בנושא: טאבלטים בחינוך ברצוננו להודות לך על השתתפותך והרצאתך המרתקת עד מאוד משתתפי ההשתלמות אף הם מביעים את הערכתם הרבה!! יישר כח ותודה על שיתוף הפעולה עם הרבה הערכה. בברכה, רות שוקרון, רכזת תפעול ותחזוקה מירי בנדיקט, רכזת טכנולוגית ומפתחת סביבות מקוונות צוות מינהלת המחשבים, מנח"י

הם מנסים להפחיד

הם מנסים להפחיד

הם מנסים להפחיד אותנו , הם טוענים שהקרינה מזיקה לנו, אולי כאב ראש אולי סרטן אבל אין להם הוכחות לדבר. מה אתם חושבים? אני לא מפחד.

משרד לאיכות הסביבה:

והאם קרינה בלתי-מייננת מסוכנת לבריאות?
​התשובה לשאלה זו טרם הוכרעה על ידי קהילת המדענים. בד בבד עם העלייה הדרמטית בשימוש בטלפונים סלולריים בסוף המאה שעברה, החל מחקר מקיף במטרה לאמוד את הסיכון הבריאותי הקשור לחשיפה לקרינה בתדרי רדיו. תחום המחקר העיקרי שבו מתמקדים רוב המחקרים הוא הסיכון להתפתחות סרטן.
לגבי קרינת גלי רדיו, בשנת 2011 קבעה קבוצת עבודה של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) כי קיימות ראיות (מוגבלות) לעליה בסיכון לפתח גידולי מוח ממאירים (גליומה) וגידולים שפירים בעצב השמע בקרב אנשים המשתמשים בטלפון סלולרי. מסקנה זו התבססה על מאות מאמרים מדעיים שהתפרסמו בנושא, כאשר משקל רב ניתן למחקר האינטרפון הבינלאומי בו השתתפה גם ישראל. עוד קבעה קבוצת העבודה כי ממצאי המחקרים הנוכחיים אינם מספקים על מנת להסיק מסקנות לגבי סוגים אחרים של סרטן ו/או לגבי חשיפה תעסוקתית וסביבתית. בהסתמך על ידע זה סיווג ארגון הבריאות העולמי את קרינת גלי הרדיו, למשל,  זו שמקורה בטלפונים סלולריים, כמסרטן אפשרי בבני אדם (קטגוריה B2 ברשימת המסרטנים).
גם חשיפה לשדות מגנטיים מרשת החשמל סווגה בקטגורית המסרטנים האפשריים כבר בשנת 2001.  סיווג זה התבסס על מחקרים שהראו שילדים המתגוררים בקרבה לקווי מתח גבוה (ונחשפים לשדה מגנטי בערכים העולים על 3 – 4 מילי גאוס) נמצאים בסיכון עודף (פי 1.5 – 2) מהאוכלוסייה הכללית לפתח לוקמיה.
בדומה לגופים ממשלתיים וציבוריים רבים גם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה בישראל, מסתמכים על החלטות אלה כבסיס לפעולה  ולקביעת מדיניות בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת.
קראו גם על בקרינה במאמרים האחרים
משרד החינוך מעדיף רשת קווית ולא אלחוטית

משרד החינוך מעדיף רשת קווית ולא אלחוטית

שאלה האם יש שימוש במדיה חברתית בחינוך?

שימוש במדיה חברתית בחינוך

בשאלה האם יש שימוש במדיה חברתית בחינוך? נמצאתי בעוד התלמידים טובעים ושולטים ברשת החברתית המורים יש להם בקושי חשבון בפייסבוק או כמו שאחד התלמידים אמר שימוש במדיה חברתית בחינוך  פופולארי בקרבנו אבל לא בקרב מורנו. (אחד התלמידים אף אמר שלמורים יש בורות טכנולוגית) התלמידים נשתמשים ברשת החברתית לא רק לצרכי לימוד אלא ליצירת קהילות וחלקם אף למשחק.

87% מהמורים בארה"ב  אינם מעורים או משלבים את הרשתות החברתיות בתהליך החינוכי.,אך המורים לא יודעים איך להתמודד עם רשתות חברתיות, ואיך להשתמש בטכנולוגיה זאת במערכת החינוך.

המורים גם בארה"ב וגם בארץ חוששים לשלב את הטכנולוגיה הזאת מצד אחד עם אתה ברשת חברתית אתה חשוך ויודעים עליך יותר פרטים ממה שהמורים רוצים לתת המורים אומרים שמעמד המורה נחלש כי הוא בעצם חבר של התלמידים ולא יודע או לא יכול לנהל את תהליך הלמידה.

shutterstock_137092964

משרד החינוך מעודד את המורים לא להשתמש ברשתות חברתיות בעצם מוציא את חבותם לכן אני חושב על 3 טיפים למורים הרוצים להשתמש במדיה חברתית:

1. הפרידו וצרו 2 זהויות אחת מקצועית  והשניה אישית שאותה אינכם חושפים לציבור.

2. לתת שקיפות ולהיות מוכן לומר להורים ולהסביר  למה אתה רוצה שמערכת של הרשתות החברתיות תשמש בתהליך הלימודי ולקבל את אישורם.

3. להיות מתואם ולקבל אישור לפעולה בשימוש במדיה החברתית ממנהלים שלכם.

ההיתי ממליץ לכם לקרוא את המאמר הבא המראה שימוש ברשתות חברתיות החינוך:

האם ידעתם כי 96 אחוזים מתלמידים בדו"ח יש גישה לאינטרנט תוך שימוש בטכנולוגיות רשתות חברתיות, וכי שלושה מתוך חמישה (59 אחוזים)  משתמשים בכלים אלה כדי לדבר על נושאי חינוך באינטרנט?

האם אירופה תגביל את השימוש ברשתות חברתיות לבני הנוער?

מומחי רשת זועקים נגד הצעה אירופית לדרוש מצעירים עד גיל 16 אישור הורים לשימוש ברשתות החברתיות: "ישלול מאנשים צעירים הזדמנויות חינוכיות וחברתיות"

ההצעה, המהווה תיקון לחוק הגנת המידע האירופי, כוללת עדכון שיגביל את השימוש של צעירים מתחת לגיל 16ברשתות חברתיות ויתנה אותו באישור הורים. זאת בניגוד למדיניות הנפוצה בעולם, שהיתה מקובלת עד כה גם באירופה, לפיה מגיל 13 ומעלה ניתן להירשם לרשתות חברתיות באופן חופשי ללא בקרת הורים.

לארי מגיד, מנכ"ל ארגון ConnectSafely העוסק בעידוד תקשורת בטוחה ברשת, כתב בהאפינגטון פוסט: "אני מודאג מההשלכות שעלולות להיות למדיניות הזו על 'הכפר הגלובלי' שלנו, בו אנו זקוקים למעורבותם של צעירים בשיחות חוצות-גבולות לפתרון כמה מהאתגרים הקריטיים ביותר של העולם, כולל הטרור העולמי ושינויי האקלים". לדבריו, שינוי הגיל יגרום לכך שדווקא צעירים שזקוקים ליכולת לבטא את עצמם ברשת יותר מאחרים בשל קשיים אישיים ומשפחתיים, יוגבלו מגישה לרשתות חברתיות בשל אי שיתוף פעולה מצד הוריהם.

לכתבה

האם שימוש בטכנולוגיית המידע גורם לשיפור בתהליך הלמידה?

האם שימוש בטכנולוגיית המידע גורם לשיפור בתהליך הלמידה?

ניתוח ה-OECD ביחס לשימוש במחשבים במערכת החינוך,  96.5% מסך התלמידים בישראל יש מחשב אחד לפחות , הישראלי רוב זמן הגלישה שלו הוא מחוץ לבית הספר  106 דקות בימי השבוע ,בסוף השבוע עולה השימוש במחשב. במהלך השבוע השימוש במחשב בזמן הלימוד עומד על רק 25 שעות.  8.9% מהתלמידים  הישראלים דיווחו ב-2012 כי הם משתמשים יותר מ 6 שעות באינטרנט מחוץ לשעות הלימוד במהלך יום הלימודים.

באמצעות הטאבלט החיבור לרשת נותן שאתה מחובר און ליין לחומר הלימודי

באמצעות הטאבלט החיבור לרשת נותן שאתה מחובר און ליין לחומר הלימודי

מחשוב מערכת החינוך לצרכי לימוד לוקה בחסר על כל 4.7  תלמידים יש מחשב, זהו שיפור אבל עם נשווה את עם מדינות ה-OECD אנו נמצאים התחתית הרשימה. להשוואה באנגליה היחס בין תלמיד למחשב הוא מחשב לכל 1.7 מהתלמידים ובארה"ב יש מחשב לכל 1.8 מהתלמידים.

 

רק  55.2% מהתלמידים ב- 2012  משתמשים במחשב במהלך הלימודים שלהם בבית הספר. עליה של 4% משנת 2009 אבל בנושא גלישה באינטרנט רק 30.6% מהתלמידים גלשו ,בין כותלי בית הספר לפחות פעם בשבוע, פחות מהממוצע של OECD העומד על 41.9% רוב הגלישה של התלמידים נעשית מחוץ לשעות הלימודים כ- 50% מהתלמידים.

האם השימוש במחשבים תורם לתהליך הלמידה?

מבחני פיזה : מבחן פיז"ה )באנגלית: Programme for International Student    Assessment, ר"ת PISA ( הוא מבחן הנערך כחלק ממחקר בינלאומי בתחום החינוך, המתקיים אחת לשלוש שנים, מאז שנת 2000. המחקר נערך על ידי מנהל החינוך של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD). במסגרת המחקר נבחנים תלמידי בתי ספר שגילם 15-16 במבחן במספר נושאים לימודיים (אוריינות קריאה, אוריינות מתמטיקה, אוריינות מדעים, ועוד) ונאסף מידע אודות הרקע שלהם, הסביבה החינוכית ועמדותיהם ותפיסותיהם לגבי נושאי הלימוד הנבחנים במחקר. בנוסף לכך נשאלים מנהלי בתי הספר אודות מדיניות בית הספר והאקלים הבית-ספרי, כמות השעות הנלמדת, ועוד. במחקר מושוות תוצאותיהם של המבחנים ומשתני הרקע והעמדות במדינות שונות בעולם ונעשה ניסיון להבין מה מביא לידי הישגים לימודיים גבוהים, ולהסביר את רמת ההישגים הלימודיים באמצעות משתני רקע ומשתנים אחרים (כגון, המדיניות הבית ספרית, האקלים הבית ספרי, עמדות התלמידים כלפי תחום הדעת, מספר שעות הלימוד ועוד)  ויקיפדיה .  (

יש לציין שבמבחני פיזה PISA נמצאת ישראל בתחתית הרשימה עם ניקוד של 461 לעומת ממוצע הניקוד במדינות ה- OECD  העומד על 497 . ואם אנו משווים אז הניקוד של מבחני פיזה לעומת אירלנד  520  וסינגפור 597.

לטענתי אין מתאם בין שימוש בטכנולוגיית המידע והצלחה במבחן פיזה. כלומר השקעה במחשוב איננה מביאה בהכרח בשיפור  ניכר בציון במבחני פיזה.

אנו עדים כי בחברת הידע של המאה העשרים ואחת. ממצאים מראים, שתוצאות מדיניות המחשוב הם עליה דרמטית במספר המחשבים בבתי הספר ובנגישות לאינטרנט ברחבי העולם . אבל אין הוכחה לכך ששימוש במחשבים משפר ברמה מובהקת את הצלחת התלמיד בלימודים ולמרות ההשקעות אין אנו רואים עליה משמעותי בציוני פיזה. כמו כן אנו מוצאים שבכל שמדינה משתמשת יותר בטכנולוגיית המידע היא נמצאת מעל הממוצע הציונים של בחינת פיזה.

חוקרים הגדירו תהליך זה כשינוי פרדיגמות בין החברה התעשייתית לחברת הידע. מגישה חינוכית הרואה את התלמיד כבעל תפקיד פסיבי לגישה הקונסטרוקטיביסטית, הרואה את התלמיד כאוטונומי המעורב באופן פעיל בלמידה שלו עצמו (Pelgrum, Brummelhuis, Collis, Plomp, & Reinen, 1997)

אם נבדוק  נמצא שהתקשוב הוא מאד יקר אבל האם הוא משפיע על השגים לימודיים?
הממצא המרכזי של מחקר כי הוא שהתקשוב לעיתים רחוקות משמש כזרז כשלעצמו של שינויים רחבי-היקף במערך הבית-ספרי. התקשוב אינו מחולל נסים מעצם קיומו בבית-הספר. עם זאת, יכול התקשוב לשמש כמנוף רב-עוצמה לשינוי במספר תנאים: כאשר מתוכננים היטב כיוונים חדשניים, כאשר מכינים מראש אפשרויות לתמיכה במערכת ובצוות בית-הספר, וכן כאשר קיימים משאבים להטמעה ולתחזוקה לאורך זמן. בניגוד למנופים אחרים הזמינים לבתי-ספר, יש בכוחו של התקשוב לקדם שינוי עצום בדרכי ההוראה, ביחסי בית-הספר עם  הבית והקהילה, וכן בדרכי ניהול בית-הספר.
מחקר פיזה מראה כי ברוב מדינות העולם ניכרת התפתחות משמעותית בשנים האחרונות בתחום המחשוב. ואילו בישראל חלה נסיגה בהליך הכנסת המחשבים למערכת החינוך; בהצטיידות במחשבים בבתי הספר והגנים; ובשדרוג המערכות והמשאבים המושקעים בפיתוח חומרי לימוד מקוונים.

נראה כי התקשוב בכיתה אינו מגדיל פערים הנובעים מגורמים סוציו-אקונומיים. נראה אף כי בחלק מהמקרים התקשוב אף סייע יותר לתלמידים החלשים, בשל נגישות רבה יותר למשאבים חינוכיים והגברת המוטיבציה ללמידה. באופן כללי, התקשוב לא רק שאינו פוגע בהישגים לימודיים, אלא בחלק מהמקרים שילוב התקשוב אף העלה את הסטנדרטים.

למרות זאת מחקרים רבים הראו שהשימוש בטכנולוגיית המידע גרמו לשינויים שונים במערכת החינוך , בתפקיד המורה ובעלי תפקידים וכד' שימוש בשיטות לימוד חדשות , שימוש מושכל בטכנולוגיה אבל מערכת החינוך הוא לא שיפרה מהותית את הישגיה הלימודים.
לפי ממצאי הדוח במדינות שהשקיעו במידה הגבוהה ביותר בטכנולוגיה לא חל שיפור בהשגי התלמידים.

כמו כן במדינות שם השימוש באינטרנט הוא הגבוה ביותר נמצאה הידרדרות ביכולות הקריאה של  התלמידים. במדינות בהן השגי התלמידים גבוהים ביותר יש שימוש נמוך יחסית במחשבים. [1]

"משרד החינוך שופך מאות מיליוני שקלים על טכנולוגיית מידע ותקשורת ללא תוצאות. מחקרים חדשים מעידים שהכיוון שגוי: שימוש במחשבים  ואמצעי קצה אחרים בבתי הספר אינו קשור לשיפור בהישגים."

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

[1] http://www.oecd.org/education/new-approach-needed-to-deliver-on-technologys-potential-in-schools.htm

 

שימוש יעיל בטכנולוגיית המובייל

שימוש  יעיל בטכנולוגיית המובייל במערכת החינוך

שימוש  יעיל בטכנולוגיית המובייל במערכת החינוך , כל הנכתב כאן נעשה על פי צפיות שעשיתי בשימוש אמצעים טכנולוגיים במערכת החינוך.

במערכת החינוך במדינות רבות מכנסים את הלימוד באמצעות מכשירי למקצה כגון מחשבים ,מחשבים ניידים,טאבלטים וטלפונים על מנת לשפר את תהליך הלמידה והפיכתו לחייביתי יותר. המורה הופך מבעל הידע למנהל תהליך הלמידה. הוא מניע את התלמידים להשתמש בכלים טכנולוגים על מנת ללמוד וליצר ידע ממידע שנמצא ברשת.

שימוש  יעיל בטכנולוגיית המובייל במערכת החינוך

שימוש יעיל בטכנולוגיית המובייל במערכת החינוך

השימוש במכשירי קצה מחזק את הקשר בין המורה לתלמיד  והוריו תוך שימוש ברשתות חברתיות דוגמת וואטסאפ פייסבוק ובחול גם טוויטר. שיעורים שלמים התנהלו על ידי תלמידים בספריות ובמוזיאונים בתקשורת בין המורה לתלמיד באיזורים שאי אפשר לדבר בהם . מעניין שהדיון בין המורה לתלמידים אינו מילולי (ורבלי) אלא מבוסס על טקסט ועל ריגשונים על מנת לתת דעה על תוכן.

ריגשונים

ריגשונים כלי להביע דיעה ללא לבטא את המילה

מעניין שהמורה שואל את התלמיד דרך הרשת והתלמיד ,מחפש את המידע וכותב למורה את המידע שמצא, יש מורים רבים שדורשים מידע שמקורו אינו מויקפדיה. במיוחד בשיעורים בספריות ואז מחפשים את המידע הכתוב ,והופכים אותו למידע דיגיטלי.

שימוש  יעיל בטכנולוגיית המובייל במערכת החינוך נעשה לביקורת על נוכחות התלמיד המורה יכול לראות אם התלמיד משתתף בשיעור, מה תרומתו לבניית הידע הכיתתי.

כתבה מענייינת בנושא שימוש ברשתות חברתיות בחינוך. שמספרת איך המורים מתכוננים להשתמש ברשתות חברתיות על מנת ליצוק תבנית לימודית יותר מעניינת לתלמיד.

פייסבוק ממש רואה בעמוד הבית הכיתתי ככלי חשוב בתהליך הלימוד הכיתתי וממליצה למורים לפתוח דף כיתתי לתלמידים:

 

לשימוש טוויטר לכיתה  מעניין לקרוא את המאמר הבא המספר על 50 דרכים להשתמש בטוויטר !

 

 

האם גם בית הספר שלכם ישן?

האם גם בית הספר שלכם ישן?

האם גם בית הספר שלכם ישן? נשאלת האלה, יש בתי ספר עתיקים שנבנו אף בסוף המאה ה19 שמשמשים כבתי ספר. בית הספרתפקיד מכריע  בחברה  בתהליך החיברות – הסוציאליזציה של הפרט,  לא הבלעדי כי גם למשפחה יש תפקיד חשוב. בית הספר הוא כלי ומכשיר להפצת הידע.

כיום בתי הספר הם לא אחראים על הידע (אפילו לא משרד החינוך), ועל מנת לצירוך ידע לא צריך אף מוסד חינוכי, אפשר כיום למצוא את הידע ברשתות החברתיות ובאינטרנט ולא חייבים להשתמש בביה"ס ככלי בו נצרך הידע.

ידע- לא חייב בית ספר

ידע- לא חייב בית ספר

אז איך נצרוך ידע?

אם הגענו שאנו יכולים לצרוך ידע ואין אנו חייבים את בית הספר לשם כך, נשאלת השאלה למה אנו צריכים את בית הספר, לא אפרט פה יותר מדי אבל בית הספר הוא הכלי החשוב ביותר בתהליך הסוציאליזציה של הפרט, על מנת שהתלמיד ימצא את מקומו בחברה. בית הספר יכול להפנות את התלמיד על המידע הידוע על מנת להפוך את התלמיד ללקט את המידע הרלוונטי ללימוד.

shutterstock_137092964

 הכישורים שמערכת החינוך בישראל רוצה להקנות לבוגריה לצורך פיתוח רמת התעסוקתיות ועידוד השתלבות מיטבית בחברה ובעולם העבודה של המאה ה-21 כפי שצריכים להיראות על פי תפיסתם של מנהלי מערכת זו, לאור ההתפתחויות הרבות בטכנולוגיות מידע ותקשורת.
טכנולוגיות המידע והתקשורת הציפו את העולם במידע רב. באמצעות האינטרנט מידע זה נגיש לכול וזמין בכל עת. הוא פתוח, חשוף אך גם פרוץ ובלתי מבוקר‏‏. אחד היעדים שהוגדרו חשובים של מערכת החינוך הוא להכשיר את התלמידים לחיים בחברה תקשורתית ועתירת מידע, כך שיוכלו להפיק תועלת מן המידע הנגיש להם באופן בטוח‏‏. כמו כן, חותרת התוכנית לפתח אצל התלמידים יכולות יזמות, אינטגרצית ידע ויצירתיות באמצעות הכלים הדיגיטליים החדשניים.(ויקיפדיה).

מערכת החנוך הגדירה מהן המיומניות שבהם התלמיד צריך לרכוש במאה ה-21 (משרד החינוך):

מיומנויות המאה ה-21 כפי שהוגדרו בתוכנית להתאמת מערכת החינוך הישראלית למאה ה-21 הנן:

  • למידה שיתופית, יכולת לשתף פעולה בצוות, יכולת תקשורת טובה ויכולת הצגה יעילה.
  • טיפוח לומד עצמאי, יצירתי, סקרן, יוזם.
  • מוסריות, רכישת כללי התנהגות.
  • שימוש בכלי תקשוב.
  • אוריינות מידע.
  • חשיבה ביקורתית ויכולת לפתור בעיות.
  • פתרון בעיות, קבלת החלטות, והתמודדות עם שאלות פתוחות.

לכן כשאנו באים לבחון את בית הספר (ולא רק כמבנה) האם הוא באמת מתאים לרכישת מיומניות כפי שפרסם משרד החינוך או האם  בית הספר שלכם ישן?

אמיר לוז מומחה לשימוש ברשתות חברתיות בחינוך.

אמיר לוז מומחה לשימוש ברשתות חברתיות בחינוך.

אמיר לוז מומחה ברשתות חברתיות בחינוך.

אמיר לוז מומחה לשימוש ברשתות חברתיות בחינוך.

אמיר לוז מומחה לשימוש רשתות חברתיות בחינוך

אמיר לוז מומחה לשימוש רשתות חברתיות בחינוך

מהפכת המחשוב נמצאת באמצע יותר ויותר בתי ספר משתמשים ברשתות חברתיות על מנת לשפר את התהליך הלימודי. על מנת להשתמש ברשתות החברתיות , אנו צריכים כלים "טכנולוגיית הקצה" הכוללת טאבלטים ,מחשבים ניידים ואפילו סמארטפונים,

טכנולוגיית הקצה ברובה דורשת על מנת להתחבר לרשת האינטרנט רשת WIFI , הורים רבים לשימוש ברשת אלחוטית זאת מתנגדים בגלל חשש לקרינה? אבל לא עונים למה הם נותנים לילדיהם את הסמארטפון  שיש בו קרינה לא  פחותה.

אחרי שהסכמנו (או לא) שיש להשתמש בטאבלטים , אנו צריכים לדון באיזה טאבלט יש להשתמש במערכת החינוך לדעתי בגלל המחיר יש לתת להורים לבחור באיזה מכשיר לבחור, יש את המחשבים הניידים, טאבלטים- מחשבי לוח כמו איפד , טאבלטים בעלי מערכת הפעלה אנדרואיד, או טאבלטים עם מערכת הפעלה חלונות 10.

למה יש להשתמש בטאבלטים, כי בעצם יש לנו כבר אותם ואנו משתמשים בהם לא קשור לחינוך.

240_F_75990469_aqoU87dhviw4KWlFdWZiFdIFClGYNFCn

ואיך הטאבלטים יכולים לעזור לנו במערכת החינוכית? לדעתי  הטאבלטים נועדו להשתמש באפליקציות של רשתות חברתיות על מנת ליצור קשר, בין התלמידים בין המורים ואף בין גורמים שונים. הקשרים הללו והיכולות של המדיה החברתית יכולות לעזור בתהליך הלימודים.

לכן , אמיר לוז הוא בעד שימוש בטאבלטים ובאמצעותם ברשתות חברתיות  תוך שימוש ברשת הוי -פי לחיבור באינטרנט. מערכת החינוך שתשכיל לשלב גם את "טכנולוגיית הקצה"  וגם רשתות חברתיות תוכל ליצר את סביבת העבודה של המאה ה-21.

חומר קריאה מומלץ

הכיתה במאה ה-21

למה להשתמש ב BYOD במערכת החינוך

מומלץ לקרוא גם את זה 

חשיבותם של הרשתות החברתיות 1

חשיבותם של הרשתות החברתיות 2

לסיכום

פייסבוק

הרשת החברתית פייסבוק

הרשת החברתית פייסבוק היא הרשת הכי נפוצה כיום באינטרנט בעולם,  1.49 מיליארד איש משתמשים ברשת החברתית פייסבוק . לפייסבוק יש גם עוד שני רשתות חברתיות אינסטגרם וואטסאפ

800 מליון משתמשים בווטסאפ.
300 מליון משתמשים באינסטגרם

700 מיליון משתמשים ב"פייסבוק מסנג'ר " ההופך לכלי תקשורת חשוב.
אנו רואים בפייסבוק ונספחיה כרשת החברתית המובילה בעולם וגם בארצנו.

11817126_10102273327714831_2192599927441555101_n

 

 

 

 

 

מכאן השאלה אם כל כך רבים כבר משתמשים ברשת החברתית פייסבוק לא הגיע הזמן לרתום אותה  למאמץ החינוכי. במיוחד לקבוצות העוסקות בנושא מסויים אירועים בבית הספר וכן גם תקשורת עם ההורים והתלמידים מצד גורמים בבית הספר הנהלה,מורים וכד'.

השימוש ברשתות חברתיות הוא כלי עזר מאד חשוב בתחום ההוראה הלמידה הבנת החומר  וחיזוק הקשר בין התלמיד וביתו למערכת החינוך.

חלק ניכר של פעילויות חינוכיות ניתן להפעיל באמצעות אפליקציות חינוכית Educational Facebook) (Apps.
מרחב הכלים לצרכי למידה בפייסבוק ולהפעלת פעילות חינוכית באמצעות הפייסבוק, שרובם נכונים גם למדיה חברתית אחרת, הם למעשה מרבית הכלים הבסיסיים שמציעה מדיה חברתית. על ידי הכרה של כלים אלה לעומק, המגבלות והאפשרויות, ניתן להתאימן ולשלבן תוך כדי גילוי יזמות ויצירתיות לפעילויות חינוכיות מגוונות, ובכך לשפר את איכותן ותוצאותיהן בקרב הלומדים. שימוש כלים לייצוג אדם או לייצוג נושא תוך צורות ייצוג קיימות בפייסבוק: עמוד אישי, קבוצה, דף אוהדים, שימוש בכלים לשם ארגון מסגרת המשתתפים בקהילה, או בקבוצה פתוחה, סגורה או סמויה. הקמת דיון, עדכון ושיח ב"קיר" קבוצתי ייעודי על פי נושא או מטרה לימודית כמובן ,עם אפשרות יישום אינטראקציה שיתופית הכוללת שיתוף ושרשור הודעות כתגובות ועדכון הודעות, כולל תגובות הלומדים כמשוב אישי בהקשר הלימודי והחברתי. שניהול צ'אט בין חברי קבוצת לימוד לצורך עדכון סינכרוני בתהליך הבניית מידע שיתופי וכד'. שליחה וניהול הודעות ועדכונן השוטף . אפשר להשתמש בפייסבוק לשיווק ופרסום מידע נתון לקבוצת משתמשים נתונה דבר שאני משתמש בו די הרבה הוא  ניהול ושיתוף מסמכים .
אפשר וצריך להשתמש בניהול ופרסום אירועים או אפילו בעריכת עריכת סקרים  העלאת תמונות, תיוגן ופרסומם להקשרים חינוכיים  שימוש בתמונה וידאו או שמע להרחבת הידע הניצבר הקמת  דפים יעודיים לקישורים והפניות וכלי לאסוף תגובות  כלי משוב: תגובות, "לייק", הודעה קבוצתית ואישית.

אפשר לקרוא את עמדת משרד החינוך:
http://bit.ly/1gmVs3z

רשתות חברתיות בחינוך

החינוך והמדיה חברתית

שימוש במדיה החברתית בחינוך.

לסיכום

השימוש ברשת החברתית הוא חיוני בתהליך הלמידה ורוב האנשים משתמשים בו אז למה לא בחינוך?

מכתב שקיבלתי על ההרצאה

מכתב שקיבלתי על ההרצאה

מר אמיר לוז

ב – 15.7.15 התקיימה השתלמות קיץ טכנולוגית

והיית שותף כמרצה בנושא: טאבלטים בחינוך

ברצוננו להודות לך על השתתפותך

והרצאתך המרתקת עד מאוד

משתתפי ההשתלמות אף הם מביעים את הערכתם הרבה!!

יישר כח

ותודה על שיתוף הפעולה

עם הרבה הערכה.

בברכה,

רות שוקרון, רכזת תפעול ותחזוקה

מירי בנדיקט, רכזת טכנולוגית ומפתחת סביבות מקוונות

צוות מינהלת המחשבים, מנח"י

מר אמיר לוז   ב - 15.7.15 התקיימה השתלמות קיץ טכנולוגית והיית שותף כמרצה בנושא: טאבלטים בחינוך ברצוננו להודות לך על השתתפותך והרצאתך המרתקת עד מאוד משתתפי ההשתלמות אף הם מביעים את הערכתם הרבה!!   יישר כח ותודה על שיתוף הפעולה עם הרבה הערכה.   בברכה,   רות שוקרון, רכזת תפעול ותחזוקה מירי בנדיקט, רכזת טכנולוגית ומפתחת סביבות מקוונות צוות מינהלת המחשבים, מנח"י