ארכיון תגיות: משרד החינוך

למידה מרחוק

משרד החינוך: "להיערך לכך ששנה"ל הבאה תתקיים תחת סגר"

 

מנהלי בתיה"ס מתבקשים להיערך לאפשרות שגם שנת הלימודים הבאה תושפע מהתפשטות הקורונה • בין הדרישות: לבדוק מי מהמורים לא יוכל ללמד מרחוק

כחלק מההכנה לשנת הלימודים הבאה, במשרד החינוך הפיצו מכתב בקרב מנהלי ומנהלות בתי ספר, ובו הם מתבקשים להיערך לאפשרות שהלימודים בשנת תשפ"א יתקיימו תחת סגר מלא בשל התפשטות נגיף הקורונה.
 
על פי המסמך, ייתכן כי תידרש סגירה של כלל מוסדות החינוך או של בית ספר בודד. תרחיש זה יכלול מעבר כזה או אחר ללמידה מלאה מהבית. בנוסף, בתי הספר נדרשים להיערך לתרחיש שבו הם יפעלו במודלים המשלבים בין למידה מרחוק ללמידה בבית הספר.
 
התרחיש השלישי, כמו כזה שהופעל בחודשים האחרונים מאז התפרצות הנגיף, הוא של "שגרת קורונה". כלומר, בתי ספר יישארו פתוחים אך יפעלו תחת מגבלות הבריאות הנדרשות שנועדו למנוע את התפשטות הדבקת הנגיף.

במסגרת ההנחיות לתכנון שנת הלימודים, במשרד החינוך קוראים למנהלים להפיק לקחים מתקופת הלימודים האחרונה, ובשל המעבר ללמידה מרחוק הם מבקשים מהמנהלים לבדוק מי מהמורים בקיא מספיק בכלים הדיגיטליים, כמו "זום", ולמי מהם אין ידע או מסוגלות ללמד מרחוק.
 
 
במשרד החינוך מציעים לתת דגש לאבחון יכולות הצוות החינוכי ומסוגלותו וכתבו כי הם ימליצו "לאבחן בקרב הצוות את פערי הידע בנושאים הבאים: בקיאות בכלים דיגיטליים, ידע ומסוגלות בהוראה מרחוק והמעבר התדיר בין המצבים השונים". המנהלים נדרשים לבנות למורים תוכנית הכשרה על מנת לצמצם את הפער.

 

כפי שפורסם ב"ישראל היום", במשרד החינוך בוחנים כמה תרחישים לשילוב בין למידה מרחוק ולימודים בבתי הספר. שנת הלימודים הבאה צפויה לכלול יותר למידה מרחוק לכיתות הגבוהות, כיסאות סטודנט והפרדה מוחלטת בין מבנים.
 
במשרד החינוך מודים כי אירוע הקורונה לא צפוי לחלוף בחודשים הקרובים ולכן טוענים כי הם פועלים על מנת לתת את המענה הטוב ביותר להמשך הפעלת המסגרות החינוכיות.
במערכת החינוך שוקלים בימים אלה כמה צעדים שישפיעו על האופן שבו תיראה שנת הלימודים הבאה. הדגש העיקרי יהיה על הפרדה בין התלמידים עד כמה שניתן. בין היתר, בודקים האם ניתן לשים מחיצות בין התלמידים, או לחלופין מעבר לכיסא סטודנט שמותקן עליו שולחן קטן משל עצמו – מה שיפצל את התלמידים כך שהם לא ישבו עוד בזוגות ולא יחלקו שולחן. למהלך כזה יש השלכות רבות, בעיקר כלכליות. (ישראל היום  נועם דביר  30.6.2020 )

 

הגל השני של הקורונה כבר כאן וייתכן מאוד שב-1 בספטמבר לא ניתן יהיה לפתוח את בתי הספר  ההיערכות חייבת להתחיל כעת – בהתאמת תוכניות הלימודים ובאספקת ציוד קצה לכל תלמיד ומורה.

שימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

מה שהתרחש בחודשים האחרונים בלמידה מרחוק בבתי הספר התיכוניים רחוק מלהעניק תקווה לשנה הבאה. שיעורי הזום היו מפוזרים בשעות ספוראדיות במהלך היום, היו תלויים ברצונו הטוב של המורה, לא לכל התלמידים היו מכשירי קצה ולא הייתה תמיכה מערכתית של בתי הספר במורים מבחינה פדגוגית. העובדה שאנחנו ממשיכים לחשוב ששנת הלימודים הבאה לא תדרוש מאיתנו לימודים מקוונים, והעובדה שאיש לא נערך לאפשרות הזאת באופן משמעותי – היא היבט נוסף של חוסר היכולת הישראלי לתכנן לעתיד ולחשוב על אסטרטגיה, במקום לשלוף פתרונות ולהתעסק עם הטקטיקה. משבר הקורונה מספק לכך דוגמאות אין ספור.

אנחנו נמצאים במשבר הקורונה חודשים ארוכים, ועד היום לא בוצעה עבודת מטה מסודרת – החל ממשרדי הממשלה ועד לאחרון מוסדות החינוך – לצורך מיסוד אפשרות יעילה ומעשית של לימוד מקוון בכיתות שבהן לא נדרשת החזרת התלמידים לבתי הספר. וזה לא שהמשימה בלתי אפשרית; קצת חשיבה מקורית יכולה להוביל לפתרונות יצירתיים, ישימים ובעיקר חיוניים.

מיסוד הלימוד המקוון דורש כמה היערכויות מערכתיות. בראשן – הבנה של צוותי ההוראה שהם חייבים לשנות את מערכי הלימוד שלהם באופן שיותאם ללימוד המקוון. מערכי השיעור צריכים להיות בקצב מהיר ומעורר עניין, תוך שימוש במצגות מלאות, בסרטונים, בקישורים לאתרי אינטרנט. כל זה, על-מנת שניתן יהיה לגשר על הפער שבהעדר המפגש הבלתי אמצעי בכיתה וכדי למשוך את תשומת ליבם של בני הנוער במאה ה-21. זוהי גם הזדמנות מצוינת להכשיר אותם לשימוש נבון ואחראי בטכנולוגיה ובמקורות המידע האינטרנטיים.

היערכות מערכתית חשובה לא פחות היא דאגה של הרשויות – של משרדי הממשלה ושל הרשויות המקומיות – לכך שלא יהיה תלמיד או מורה  ללא מכשיר קצה. לימוד מקוון  בו נגיד שהלימוד באמצעות הטלפון הסלולרי הוא לא נוח ולא יעיל. 

נדרש שלכל תלמיד יהיה מחשב אישי או לכל הפחות טאבלט. רק לאחר שיהיה לכל תלמיד מכשיר קצה – ניתן יהיה לקבוע שעות קבועות ללימודים המקוונים. באופן הזה, כל בני הבית הלומדים במוסדות חינוך יוכלו להתקבץ בסביבת עבודה ביתית אחת – איש איש ומחשבו והאוזניות האישיות שלו – וללמוד לפי מערכת השעות המקוונת היומית. יום הלימודים המקוון צריך להיות בשעות קבועות, על-מנת שמוסדות החינוך יוכלו לקבוע מערכות שעות מסודרות והתלמידים יהיו במסגרת ברורה. את הבחינות יש להחליף בהגשת עבודות או בביצוע מצגות לכל הכיתה באמצעות המערכת המקוונת.

מהיכן יבוא הכסף לרכישת מכשיר קצה לכל תלמיד? אכן, שאלה משמעותית. הרשויות המקומיות החזקות אולי יוכלו לממן זאת, אך רבות אחרות אינן מסוגלות לעמוד בהוצאה כזאת. לצורך גישור על הפער, ניתן להשיק תוכנית ממשלתית לאיסוף מחשבים (נייחים וניידים) וטאבלטים מחברות וארגונים ציבוריים גדולים וחלוקתם לתלמידים. אפשר לחשוב על חברות מדד ת"א-135, משרדי ממשלה, עיריות וחברות ממשלתיות; הללו משתמשים ברבבות מחשבים, מחליפים אותם בצורה שוטפת ועדיין ניתן להפעילם למשך שנה בבתי התלמידים. אפשר גם להטיל על תלמידים במגמות מחשב להשמיש את הציוד, כאשר בתמורה 10% ממנו יישארו באותו בית ספר. ובמקרה הכי "גרוע", המדינה צריכה לממן את רכישת הציוד. זהו אינטרס ראשון במעלה שלה וההשקעה החשובה ביותר בעתיד של כולנו: ששנת הלימודים הבאה לא תתבזבז עוד לפני שהחלה.

בממשלה החדשה יש כמה משרדים שמתהדרים בתואר "חברתי" ושצריכים באופן דחוף להכניס תוכן ממשי לפעילותם על-מנת שיצדיקו את קיומם. מספיק יהיה אם אחד מן המשרדים הללו – אולי המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי – יהיה הגורם שירכז את הפעילות של תוכנית ההצטיידות במכשירי הקצה. הוא ירכז את הנתונים ואת הצרכים של התלמידים מהרשויות המקומית, הוא יהיה בקשר עם הגופים הממשלתיים המקבילים ועם החברות הציבוריות והפרטיות הגדולות לצורך אספקת הציוד, והוא זה שידאג להכנת הציוד לשימוש של התלמידים. ( מקור https://www.news1.co.il/Archive/0024-D-142039-00.html

סכנת הקרינה

סכנת הקרינה

השימוש בטכנולוגיית המידע חושף את התלמיד (והמורה) לקרינה, השאלה האם הקרינה מסוכנת לבני הנוער?

אירגון הבריאות העולמי הגדיר WiFi כמסרטן אפשרי WiFi והוא זיהום סביבתי, מכאן אני רואה שיש סכנה מקרינה, הסכנה נובעת הן משימוש בחשמל, והן משימוש בטאבלטים או במכשירי טלפון (DATA).

השימוש שהולך וגדל במכשירים אלקטרוניים וסלולריים בחיינו הגדיל את רמות הקרינה בשנים האחרונות אמנם קרינה נמצאת בכל מקום, גם בתוך הבית ובתוך חדר השינה, והמכשירים האלה הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ואף אחד מאתנו לא יוותר עליהם- לא בעבודה ולא בחיים הפרטיים. אבל ילדים שוהים בתוך כיתה סגורה שיש בה 35 תלמידים בממוצע, כשליש משעות היום. בכיתה יש מחשבים, מסך, מקרן, טאבלטים ו 35 טלפונים סלולריים. בחלק מהקירות של הכיתות והמסדרונות יש ארונות חשמל צמודים, ומחוץ לכל בית ספר יש כבלי חשמל ומתקני מתח גבוה ולפעמים גם אנטנות סלולריות.
שימוש במגוון המכשירים המאפשרים צריכת מדיה הולך וגדל  ולכן סכנת הקרינה וזמן החשיפה אליה רק הולך וגדל השימוש במכשירי מולטי-מדיה הכולל טלוויזיה, טלפונים חכמים, טאבלטים, מחשבים ניידים, וידאו ואינטרנט. בצד הירידה בעליות המכשירים, קיימת עלייה מהירה ומתמדת ברמה הטכנולוגית של המכשירים המאפשרת לדחוס לתוך חוויית המשתמש גירויים במגוון ובקצב גדלים והולכים. בנוסף לכך, גדלים מספר אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות המושכות אל המסכים ילדים, נוער ומתבגרים. כתוצאה מכך, ברבות ממדינות המערב מסתמנת עלייה מתמדת בזמן המסך של ילדים ונוער. אולם יחד עם היתרונות הרבים המצויים בנגישות למידע ולתקשורת מהירה, הרי שבשנים האחרונות מחקרים רבים קושרים בין חשיפה ממושכת למדיה לבין בעיות בריאותיות בקרב ילדים ונוער שעיקרם קרינה הנפלטת.

שימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

שימוש בטכנולוגיית המידע ורשתות חברתיות במערכת החינוך

 ילדים שוהים במוסדות חינוך לפחות שליש משעות היום, לרוב בתוך כיתות סגורות. במבנים של מוסדות חינוך קיים מספר רב של מקורות, חיצוניים ופנימיים, של קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת: רשת החשמל, שנאים, קווי מתח, אנטנות סלולריות, טלפונים סלולריים ונקודות גישה לאינטרנט אלחוטי (Wi-Fi, WLAN).

ביום 29.4.15 דחה בג"צ (בג"ץ 6269/12 ) עתירה שהגישה הנהגת ההורים הארצית בדרישה לבטל את החלטת משרד החינוך המתירה שימוש בתשתית מרשתת אלחוטית בבתי הספר בטענה שחשיפת תלמידים לקרינה בלתי מייננת צפויה לגרום לנזקים קשים לבריאותם. בג"צ קבע שקיומה של קיומה של עמדה מקצועית מנוגדת אינה מספיקה כדי לקבוע כי החלטת המשרד בלתי סבירה במידה המצדיקה התערבות של בית המשפט בהחלטת משרד החינוך. ביום 18.8.15 דחה בית המשפט העליון בקשה של הנהגת ההורים הארצית לקיים דיון נוסף בנושא (דנגץ 3367/15).

ד"ר גדי ליסק טוען:

רשתות אלחוטיות (Wi-Fi) ורשתות סלולאר משדרות גלי רדיו (RF) שהם גלים אלקטרומגנטיים. גלים אלו מהווים קרינה בלתי מייננת, קרינה שלא גורמות לפירוק של מבנה התא בגוף האדם בחשיפה מידית, אך בחשיפה ברמות גבוהות או בחשיפה לאורך זמן עלולה לפגוע בבריאות. . קרינה זו משודרת בעוצמות מזיקות מכל מכשיר המחובר לרשת אלחוטית, כמו מחשב נייד או טאבלט. לכן כיום בבית ממוצע ויותר ויותר בבתי ספר קיימים מספר רב של מקורות קרינה מזיקים סביב הילדים. מספר מקורות קרינה מכפיל את סך עוצמת הקרינה המשודרת.

קרינה אלקטרומגנטית וסיכון לסרטן

הנזק הנגרם לדנ"א מקרינה של טלפון נייד (השווה לקרינה של טאבלט) במשך 24 שעות שווה לנזק הנגרם מקרינה של 1600 צילומי חזה. הקרינה ממחשב נייד הנמצא במרחק חצי מטר מהגוף גדולה מהקרינה המגיעה מאנטנה סלולרית שבמרחק 100 מ' (Mallery-Blythe, 2015). ארגון הבריאות העולמי מקטלג קרינה מרשתות אלחוטיות מטלפונים סלולאריים וממכשירים המתחברים לרשת אלחוטית (מחשבים ניידים וטאבלטים) כשייכת לקבוצת B2, היינו מסרטן אפשרי. לקבוצה B2 שייכים גם חומרים כמו כספית עופרת, כלורופורם, די.די.טי., אדי מנוע דיזל ועוד.

ארגון הבריאות העולמי קבע כי שימוש בטלפונים סלולאריים וטלפונים אלחוטיים ביתיים יוצר סיכון מוגבר לסרטן מוח (Glioma). הסיכון גובר ככל שגיל תחילת השימוש במכשירים אלו נמוך יותר ומשך השימוש ארוך יותר. Acoustic Neuroma הוא סוג גידול סרטני נדיר הפורץ בעצב הקרניאלי השמיני המוביל מהאוזן הפנימית למוח. הסיכון לגידול זה עולה עם השימוש הראשון בטלפונים סלולאריים וטלפונים אלחוטיים ביתיים. ככל שזמן השימוש גדל כן גדל הסיכון להיווצרות הגידול. נפח הגידול עולה כל מאה שעות של שימוש במכשירים אלו. הסיכון לשני סוגי הסרטן אלה גדל עוד יותר אם החשיפה הראשונה לקרינה אלקטרומגנטית מתקיימת לפני גיל 20 Hardell, & Carlberg, 2013)).

לסיכום:

לדעתי יש סכנת קרינה בשימוש בטאבלטים במערכת החינוך, מערכת החינוך מודעת לבעיה זאת ע"פ פירסום חוזר מנכ"ל. לאחר שבשנים האחרונות אמצעי המדיה השתכללו והפכו נגישים, מצטברים מחקרים וגילויי עמדות של גופים רפואיים מרכזיים בצפון אמריקה ,אירופה ואוסטרליה, המציגים המלצות דומות לגבי התייחסות למניעת הנזק של זמן מסך עבור ילדים. והקרינה הנלוות.

נכון להיום בישראל הורים וגורמים רלוונטיים במערכת הבריאות מודעים לסכנות הבריאותיות של זמן המסך, ונחוץ, קודם כול, למלא חלל ידע זה.  אבל הממשלה  ובעיקר משרד הבריאות , ומשרד החינוך מאמצים  עמדות מעורפלות בנושא. אחת העמדות היא- עקרון הזהירות המונעת קובע כי אם פעילות מסוימת מעלה חששות לפגיעה בבריאות או בסביבה, יש לנקוט באמצעי זהירות גם אם יחסי הסיבה והתוצאה טרם הוכחו מדעית. כלומר די בהצבעה על אפשרות של נזק, ולא הוכחת נזק, כדי לחייב את הגורמים האחראים לפעול במטרה למנוע נזק אפשרי, וזאת בשל החובה המוסרית, הערכית והמשפטית להגן על חיי אדם ובריאותו. יש לנקוט בפעולה גם בטרם נמצאה הצדקה מדעית וזאת במטרה למנוע נזק מאשר לפצות על קיומו של אותו נזק לאחר שזה אירע. עקרון הזהירות המונעת קיבל מעמד סטטוטורי מחייב בחקיקה הישראלית המודרנית הקושרת בין בריאות הציבור לבין מקורות סיכון סביבתיים,

  • יש להזהיר מפני הסכנות הטמונות בלמידה מתוקשבת אלחוטית בבתי הספר.
  • אני לא נגד תקשוב. ההיפך הוא הנכון, מבחינתי הכנסת הטאבלטים למערכת החינוך היא הכרחית וומבורכת. אבל יש לבצע את זה בדרך נבונה, עם כלים נכונים, עם מחשבים נייחים, או טאבלטים. עם עדיפות לחיבור קווי, בלי לסכן את הילדים, או את המורים. (כמו בישיבות הממשלה, משתמשים בטאבלטים בחיבור קווי).(חוזר מנכ"ל)
  • אני נגד שימוש בכפיה , אני מעדיף ששימוש במסכים לא יהיה בכפיה, יש ליישם את BYOD כרוחו ולא לכפות על ההורים רכישות של טאבלטים , וספרים דיגיטליים.
    (27/6/2016 – בהמשך לעתירה של מאות הורים , שופטי בג"צ קבעו שמשרד החינוך מפר את חוק תשלומי הורים מרצון בכך שההורים נדרשים לרכוש מכשירי קצה עבור התלמידי בתי הספר … ולכן , הדרישה של בתי הספר מההורים לרכוש טאבלטים / לפטופים עבור התלמידים אינה חוקית !!!)
  • אני נגד מדיניות של אמביוולנטיות. דוּ-עֶרְכִּיּוּת של משרד החינוך מצד אחד יש חוזרי מנכ"ל אבל מצד שני מתעלמים ועושים מה שהם רוצים כל הדרכים כשרות לשימוש בטאבלטים וברשתות חברתיות.
  • השימוש במסכים הוא כלי ולא מטרה על מנת להשיג שיפור בלימודים ,מה שנמצא ברגע זה בספק.

לדעתי יש לגבש כללים ותקנים עדכניים על מנת להשתמש במסכים במערכת החינוך כי לדעתי זה אבן היסוד לשימוש ברשתות חברתיות בחינוך. שימוש ברשתות חברתיות ישפר את תהליך הלמידה והתהליך החינוכי. (כך אני מאמין).

יש לשפר את התכנים ודרכי הלמידה, תוכניות הלימוד וכן להתחיל בשימוש ברשתות חברתיות ,

כמו כן על  פי המידע הקיים חובה לשפר את תהליך הלמידה בעזרת מסכים , ותוכניות לימודיות.

אחרית הדבר:

מלבד סכנת הקרינה , יש מחקרים שטוענים שמסכים גורמים לילדים הפרעות שינה, השמנה ו\או חולשת גופנית, מתח כרוני עד כדי לחץ דם גבוה וכן הפרעות התנהגות, טיקים, ויסות רגשי, שליטה קוגניטיבית ויכולת תקשורת חברתית לקויים, ירידה בלימודים, והפרעות קשב.

טאבלטים במקום ספרי לימוד

טאבלטים במקום ספרי לימוד.

טאבלטים במקום ספרי לימוד פרק א'

ההחלטה להכניס ספרי לימוד דיגיטלים  היא של משרד החינוך , אך גם לעיריות יש שיקול דעת מכריעה בהכנסת טכנולוגיות אלו למערכת החינוך בהרבה עיריות בארץ החליטו על שימוש בטאבלטים במקום ספרי לימוד, מהות ההחלטה היא מהפכה דיגיטלית בבתי הספר : ראשי החינוך בעיריות  החליטו שעל התלמידים ללמוד מטאבלטים שבהם יותקנו ספרים אלקטרונים. המכשירים החדשים ירכשו על ידי ההורים בעלות של כ-850 שקלים ליחידה. ועוד כ 450 ש"ח עלות הספרים הדיגיטלים.

האם הלמידה בעזרת טאבלט משמעותית? טאבלטים במקום ספרי לימוד

האם הלמידה בעזרת טאבלט משמעותית? טאבלטים במקום ספרי לימוד

 

החלטות קורות בעירייהבעירייה החליטו שלא להשאיר מאחור את המרחב הטכנולוגי ואפשר לומר "שזאת הפעם הראשונה בישראל שבבת אחת מאות ואולי אלפי תלמידים ילמדו רק מטאבלטים ולא מספרים", אמר השבוע אחד המנהלים. אלא שלצד ההתלהבות, יש גם לא מעט הורים ואנשי הוראה שלא אוהבים את היוזמה החדשה ובעיקר חוששים מהשינוי.

ההורים צריכים להחליט אם להצטרף לפרויקט השאלת ספרי לימוד – או לחילופין למסגרת למידה באמצעות טאבלט.

 כיום ההורים צריכים להחליט אם להצטרף לפרויקט השאלת ספרי לימוד – או לחילופין למסגרת למידה באמצעות טאבלט.

בשאלה ששאלתי כמה חניות ספרים  נמצא כי עלות רכישת ספרים יד שניה זולה יותר מעלות פורייקט השאלת ספרים (280 ש"ח ). פרויקט השאלת ספרי לימוד , משתלם להורה רק עם הספרים יהיו  חדשים .

באשר ללמידה עם טאבלטים, הורים שניצבים מול הדילמה של מעבר ללימודי תקשוב באמצעות טאבלט, נדרשים בימים אלה לקבל החלטה אם להיפרד מספרי הנייר ולעבור ללמוד דרך מסך, ידידו הטוב ביותר של הילדים בימינו.

אז נשאלת השאלות: איזה טאבלט לקנות האם טאבלט שהעירייה ממליצה או לקנות על פי הכיס של התלמיד. מה לקנות טאבלט עם מערכת הפעלה IOS , אנדרואיד , או מבוסס חלונות. באיזה אפלקציה  של הכותר הדיגטלי להשתמש והם היא מותאמת לשלל סוגי הטאבלטים. ??

הקידמה הטכנולוגית לא יכולה לפסוח על תחום החינוך, בעיקר לנוכח דור המסכים שגדל היום. בתי-הספר יכולים לשלב למידה דיגיטלית בשתי דרכים הנכנסות לתוכנית תקשוב של משרד החינוך: במודל הבסיסי, הדגש הוא על המורה המתוקשב והתלמידים מסתייעים במסך ובמקרן בכיתה, כשהם מצוידים בספרי הלימוד ו/או בספרים דיגיטליים המוצגים על גבי הלוח. עם התוכנית הזו נמנים 1,600 בתי-ספר.

במודל המתקדם, בנוסף למורה המתוקשב, מצוידים התלמידים בטאבלט או בלפטופ שבתוכם מצויים ספרים דיגיטליים לצד תוכניות לימוד ויתר העשרות. התוכנית הזו כוללת כ-250 בתי-ספר, 200 מתוכם מקבלים של 100 אלף שקל. היתר מפעילים את התוכנית עצמאית וללא מימון משרד החינוך.

טאבלטים במקום ספרי לימוד- כל המידע נמצא באינטרנט

טאבלטים במקום ספרי לימוד

מסקנות:

  •  אין להתיחס לשימוש בטאבלים כאל אופנה, אופנה מטיבעה באה והולכת וכנראה גם אופנת הכנסת הטאבלטים תשתנה ב-5 שנים הבאות.
  • כל אמצעי הלמידה צריכים להיות ממומנים על ידי המדינה. כמו במרבית ארצות אירופה. אמצעי למידה אמורים להיות במפעל השאלה לאומי , בו התלמיד לוקח אחריות מלאה על שמירת הציוד. במציאות שלנו זה מתנהל באופן חלקי, לא שיטתי. בתוך ההקשר הרחב של כניסת הלמידה באמצעות טאבלט, נושא מימון הרכישה מעלה קושי המעצים את החששות והלבטים .

  • על מנת להכניס את הטאבלטים יש לחשוב האם זה טוב ונכון לתלמיד , בנתיים המחקרים מראים אחרת. כל טכנולוגייה שנכנסה למערכת החינוך לא גרמה לשינוי מהותי בתהליך הלמידה .

  • מחקרים חדשים מזהים את הקשיים שאיתם מתמודדים בתי הספר שמנסים לעבור להוראה דיגיטלית – החל מבעיה תקציבית של מימון הטאבלטים ועד הקושי של המורים לפקח על הקשב של התלמידים.

  • נושא הקרינה הוא מאד חשוב והוא גורם משמעותי בהכנסת הטאבלט לבית הספר.

לאחרונה רבים ממוסדות החינוך שבהם הייתה לצידה המשולבת טאבלטים, הוחלט על ידי ההורים לא להמשיך את הפרויקט בגלל בעיקר  ירידה ברמת הלימודים.