ארכיון תגיות: מחשב

למידה מרחוק

משרד החינוך: "להיערך לכך ששנה"ל הבאה תתקיים תחת סגר"

 

מנהלי בתיה"ס מתבקשים להיערך לאפשרות שגם שנת הלימודים הבאה תושפע מהתפשטות הקורונה • בין הדרישות: לבדוק מי מהמורים לא יוכל ללמד מרחוק

כחלק מההכנה לשנת הלימודים הבאה, במשרד החינוך הפיצו מכתב בקרב מנהלי ומנהלות בתי ספר, ובו הם מתבקשים להיערך לאפשרות שהלימודים בשנת תשפ"א יתקיימו תחת סגר מלא בשל התפשטות נגיף הקורונה.
 
על פי המסמך, ייתכן כי תידרש סגירה של כלל מוסדות החינוך או של בית ספר בודד. תרחיש זה יכלול מעבר כזה או אחר ללמידה מלאה מהבית. בנוסף, בתי הספר נדרשים להיערך לתרחיש שבו הם יפעלו במודלים המשלבים בין למידה מרחוק ללמידה בבית הספר.
 
התרחיש השלישי, כמו כזה שהופעל בחודשים האחרונים מאז התפרצות הנגיף, הוא של "שגרת קורונה". כלומר, בתי ספר יישארו פתוחים אך יפעלו תחת מגבלות הבריאות הנדרשות שנועדו למנוע את התפשטות הדבקת הנגיף.

במסגרת ההנחיות לתכנון שנת הלימודים, במשרד החינוך קוראים למנהלים להפיק לקחים מתקופת הלימודים האחרונה, ובשל המעבר ללמידה מרחוק הם מבקשים מהמנהלים לבדוק מי מהמורים בקיא מספיק בכלים הדיגיטליים, כמו "זום", ולמי מהם אין ידע או מסוגלות ללמד מרחוק.
 
 
במשרד החינוך מציעים לתת דגש לאבחון יכולות הצוות החינוכי ומסוגלותו וכתבו כי הם ימליצו "לאבחן בקרב הצוות את פערי הידע בנושאים הבאים: בקיאות בכלים דיגיטליים, ידע ומסוגלות בהוראה מרחוק והמעבר התדיר בין המצבים השונים". המנהלים נדרשים לבנות למורים תוכנית הכשרה על מנת לצמצם את הפער.

 

כפי שפורסם ב"ישראל היום", במשרד החינוך בוחנים כמה תרחישים לשילוב בין למידה מרחוק ולימודים בבתי הספר. שנת הלימודים הבאה צפויה לכלול יותר למידה מרחוק לכיתות הגבוהות, כיסאות סטודנט והפרדה מוחלטת בין מבנים.
 
במשרד החינוך מודים כי אירוע הקורונה לא צפוי לחלוף בחודשים הקרובים ולכן טוענים כי הם פועלים על מנת לתת את המענה הטוב ביותר להמשך הפעלת המסגרות החינוכיות.
במערכת החינוך שוקלים בימים אלה כמה צעדים שישפיעו על האופן שבו תיראה שנת הלימודים הבאה. הדגש העיקרי יהיה על הפרדה בין התלמידים עד כמה שניתן. בין היתר, בודקים האם ניתן לשים מחיצות בין התלמידים, או לחלופין מעבר לכיסא סטודנט שמותקן עליו שולחן קטן משל עצמו – מה שיפצל את התלמידים כך שהם לא ישבו עוד בזוגות ולא יחלקו שולחן. למהלך כזה יש השלכות רבות, בעיקר כלכליות. (ישראל היום  נועם דביר  30.6.2020 )

 

הגל השני של הקורונה כבר כאן וייתכן מאוד שב-1 בספטמבר לא ניתן יהיה לפתוח את בתי הספר  ההיערכות חייבת להתחיל כעת – בהתאמת תוכניות הלימודים ובאספקת ציוד קצה לכל תלמיד ומורה.

שימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

מה שהתרחש בחודשים האחרונים בלמידה מרחוק בבתי הספר התיכוניים רחוק מלהעניק תקווה לשנה הבאה. שיעורי הזום היו מפוזרים בשעות ספוראדיות במהלך היום, היו תלויים ברצונו הטוב של המורה, לא לכל התלמידים היו מכשירי קצה ולא הייתה תמיכה מערכתית של בתי הספר במורים מבחינה פדגוגית. העובדה שאנחנו ממשיכים לחשוב ששנת הלימודים הבאה לא תדרוש מאיתנו לימודים מקוונים, והעובדה שאיש לא נערך לאפשרות הזאת באופן משמעותי – היא היבט נוסף של חוסר היכולת הישראלי לתכנן לעתיד ולחשוב על אסטרטגיה, במקום לשלוף פתרונות ולהתעסק עם הטקטיקה. משבר הקורונה מספק לכך דוגמאות אין ספור.

אנחנו נמצאים במשבר הקורונה חודשים ארוכים, ועד היום לא בוצעה עבודת מטה מסודרת – החל ממשרדי הממשלה ועד לאחרון מוסדות החינוך – לצורך מיסוד אפשרות יעילה ומעשית של לימוד מקוון בכיתות שבהן לא נדרשת החזרת התלמידים לבתי הספר. וזה לא שהמשימה בלתי אפשרית; קצת חשיבה מקורית יכולה להוביל לפתרונות יצירתיים, ישימים ובעיקר חיוניים.

מיסוד הלימוד המקוון דורש כמה היערכויות מערכתיות. בראשן – הבנה של צוותי ההוראה שהם חייבים לשנות את מערכי הלימוד שלהם באופן שיותאם ללימוד המקוון. מערכי השיעור צריכים להיות בקצב מהיר ומעורר עניין, תוך שימוש במצגות מלאות, בסרטונים, בקישורים לאתרי אינטרנט. כל זה, על-מנת שניתן יהיה לגשר על הפער שבהעדר המפגש הבלתי אמצעי בכיתה וכדי למשוך את תשומת ליבם של בני הנוער במאה ה-21. זוהי גם הזדמנות מצוינת להכשיר אותם לשימוש נבון ואחראי בטכנולוגיה ובמקורות המידע האינטרנטיים.

היערכות מערכתית חשובה לא פחות היא דאגה של הרשויות – של משרדי הממשלה ושל הרשויות המקומיות – לכך שלא יהיה תלמיד או מורה  ללא מכשיר קצה. לימוד מקוון  בו נגיד שהלימוד באמצעות הטלפון הסלולרי הוא לא נוח ולא יעיל. 

נדרש שלכל תלמיד יהיה מחשב אישי או לכל הפחות טאבלט. רק לאחר שיהיה לכל תלמיד מכשיר קצה – ניתן יהיה לקבוע שעות קבועות ללימודים המקוונים. באופן הזה, כל בני הבית הלומדים במוסדות חינוך יוכלו להתקבץ בסביבת עבודה ביתית אחת – איש איש ומחשבו והאוזניות האישיות שלו – וללמוד לפי מערכת השעות המקוונת היומית. יום הלימודים המקוון צריך להיות בשעות קבועות, על-מנת שמוסדות החינוך יוכלו לקבוע מערכות שעות מסודרות והתלמידים יהיו במסגרת ברורה. את הבחינות יש להחליף בהגשת עבודות או בביצוע מצגות לכל הכיתה באמצעות המערכת המקוונת.

מהיכן יבוא הכסף לרכישת מכשיר קצה לכל תלמיד? אכן, שאלה משמעותית. הרשויות המקומיות החזקות אולי יוכלו לממן זאת, אך רבות אחרות אינן מסוגלות לעמוד בהוצאה כזאת. לצורך גישור על הפער, ניתן להשיק תוכנית ממשלתית לאיסוף מחשבים (נייחים וניידים) וטאבלטים מחברות וארגונים ציבוריים גדולים וחלוקתם לתלמידים. אפשר לחשוב על חברות מדד ת"א-135, משרדי ממשלה, עיריות וחברות ממשלתיות; הללו משתמשים ברבבות מחשבים, מחליפים אותם בצורה שוטפת ועדיין ניתן להפעילם למשך שנה בבתי התלמידים. אפשר גם להטיל על תלמידים במגמות מחשב להשמיש את הציוד, כאשר בתמורה 10% ממנו יישארו באותו בית ספר. ובמקרה הכי "גרוע", המדינה צריכה לממן את רכישת הציוד. זהו אינטרס ראשון במעלה שלה וההשקעה החשובה ביותר בעתיד של כולנו: ששנת הלימודים הבאה לא תתבזבז עוד לפני שהחלה.

בממשלה החדשה יש כמה משרדים שמתהדרים בתואר "חברתי" ושצריכים באופן דחוף להכניס תוכן ממשי לפעילותם על-מנת שיצדיקו את קיומם. מספיק יהיה אם אחד מן המשרדים הללו – אולי המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי – יהיה הגורם שירכז את הפעילות של תוכנית ההצטיידות במכשירי הקצה. הוא ירכז את הנתונים ואת הצרכים של התלמידים מהרשויות המקומית, הוא יהיה בקשר עם הגופים הממשלתיים המקבילים ועם החברות הציבוריות והפרטיות הגדולות לצורך אספקת הציוד, והוא זה שידאג להכנת הציוד לשימוש של התלמידים. ( מקור https://www.news1.co.il/Archive/0024-D-142039-00.html

מסכים

מסכים

מסכים למה אני מתכוון למסכים, מסכים מה זה המסכים מסכים זה קולנוע, טלוויזיה וטלפונים סוללרים (וטאבלטים ומחשבים).. לאחרונה אני עד להורי תלמידים טוענים שמסכים והצפייה בהם, גורמים להפרעת קשב וריכוז.

שימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

שימוש בטכנולוגיית המידע -מסכים ורשתות חברתיות במערכת החינוך

דר ניר ברוש טוען שיש קשר בין מסכים להפרעות קשב וריכוז."הרופאים ואנשי חינוך. איגוד רופאי הילדים האמריקאי למשל, מזהיר מעל לעשור מפני השפעות הטלוויזיה והמחשב על הילדים ובני הנוער. המלצותיהם של הרופאים האמריקאים הן על הגבלה של עד שעתיים ביום לצפייה. עבור קבוצת ילדי הגן ההמלצות לשמירה על מוחותיהם של הילדים הן להגבלה של עד שעה אחת ביום בלבד – מכיוון שככל שהגיל צעיר יותר, מידת הנזק האפשרי גבוהה יותר. וככל שאנו יורדים בגילאים, לעבר גיל צעיר יותר, פוטנציאל הנזק לעתיד עולה- לפעוטות עד גיל שנתיים מזהירים הרופאים, אסור לצפות מעל לשעה ביום בשל הנזק הצפוי מאוחר יותר בחייהם.".

נמצא ע"פ דר בראש שיש קשר גם בין השמוש במשחקי מחשב להפרעת קשב וריכוז. ילדי ישראל חשופים למסכים הרבה מעל הממוצע העולמי החשיפה כוללת גם שימוש ברשתות חברתיות אפילו חלק מהילדים רוצים להיות יוטיברים- משתמשים בוידאו בצורה מקצועית. דר ניר בראש מסכם:

"אם ראינו את הקשר בין צפייה במדיה על סוגיה השונים לבין פגיעה ביכולת הקשב והריכוז, וראינו את הנתונים המדאיגים ביחס לבני הנוער בישראל, נוכל להבין שאנחנו נמצאים על מדרון חלקלק, שאל תוכו אנו גולשים בתקופה הנוכחית מבלי משים. במילים פשוטות- הילדים והנוער בישראל נמצאים בסיכון גבוה ביותר לסבול מהפרעות קשב וריכוז בהווה ובעתיד, בגלל החשיפה האדירה לטלוויזיה ולמחשב.

המציאות היא כזו שאנו עשויים לשאול את עצמנו בעתיד הלא כל כך רחוק מדוע לא עשינו ביחס לכך שום דבר, ולא התערבנו כשעוד היה ניתן לעצור את המגמה הזו בעודה באיבה?

עצירת מגמה זו דורשת את התעוררותם והתערבותם של מספר גורמים משפיעים, שחבירתם תוכל ליצור שינוי אמיתי בנושא זה- הורים, אנשי חינוך, אנשי רפואה ומעצבי דעת קהל- על ידי בניית תכניות אסטרטגיות ונקיטת פעולות לשינוי המצב. הרי מדובר כאן על פגיעה בעתידם של ילדינו- לא פחות מכך.

לצערנו אנו יודעים כי 'טחנות הצדק עובדות לאט', ועד שפעולה גורפת כזו תקרה מומלץ לקחת צעד של אחריות אישית, ולאמץ את המלצתם של הרופאים האמריקאים להורים ולצמצם את הצפייה הכוללת בטלוויזיה ומחשב לשעתיים ביום, ובגילאי גן להגביל עד שעה.

בסיכומו של דבר התערבות הורית היא אחד מהמפתחות החשובים ביותר לטיפול ומניעת הפרעות קשב ריכוז והיפראקטיביות בילדים, כפי שעולה שוב ושוב ממחקרים בתחום. את השורה התחתונה היטיב לנסח ד"ר טיאמאייר, רופא וחוקר שהיה בין מובילי המחקר על הפרעות קשב וריכוז בהולנד לאחרונה: 'ילדים רבים 'מגודלים' כיום על ידי הטלוויזיה, מכיוון שהטלוויזיה שומרת עליהם יותר שקטים ופחות לוחמניים וחסרי מנוח. אך בסופו של דבר, הטלוויזיה אינה מהווה תחליף ראוי ומספק לתפקידם של ההורים בחיי ילדיהם'.

צו השעה אם כן מכוון למהלך הסברתי נרחב, שבו סכנות הצפייה בטלוויזיה והשימוש במדיה יוסברו בצורה בהירה להורים ולדור המחנכים הנוכחי. באופן הזה נוכל להטות את המגמה המדאיגה הנוכחית, ולהבטיח עתיד טוב יותר עבור ילדינו."
"ד”ר דימטרי כריסטקיס, מרצה לרפואת ילדים באוניברסיטה בוושינגטון, ומי שביצע את המחקר, מודה שהמחקר היה מוגבל. הוא ביסס את נתוניו על סקירה קודמת של אימהות שרק נזכרו בהרגלי צפייה של ילדיהם בתקופת ילדותם המוקדמת ולא כאלו שדיווחו על כך ב”שידור חי”. דיווח בדיעבד עלול להטעות משום שלא תמיד תשובות שנשלפות מהזיכרון הן מדוייקות.
מה גם, שהמחקר מתייחס לקשר בין צפייה בטלויזיה לבין קשיי קשב וריכוז באופן כללי ולאו דווקא בקשיים שהם מאובחנים: הנשאלים מעולם לא התבקשו לפרט באם ילדיהם מאובחנים באופן רשמי בהפרעת קשב וריכוז.
בשורה התחתונה: אפשר להפסיק עם רגשי האשם. עובדתית, ילדים שראו מעט טלויזיה – או בכלל לא – מאובחנים כיום עם הפרעות קשב וריכוז (ADD/ADHD), ושפע של ראיות מובילות לכך שהסיבות להפרעה זו הינן גנטיות.
בנוסף, קיימים מחקרים – כמו זה של טרסה סטיבנס פסיכולוגית חינוכית וד”ר מירים מלסו מאונברסיטת לובוק בטקסס – הרואים קשר קלוש בין צפיה בטלויזיה לבין הופעת הסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז. (הקשר בין צפייה בטלויזיה לבין הפרעות קשב וריכוז).

באותו מאמר נאמר "אין קשר ישיר בין הפרעות קשב וריכוז לבין צפיה בטלויזיה אבל לדברי ד”ר קריסטקי, המהירות בה נעים האייטמים על מסך הטלויזיה והמחשב יכולה לפגוע במוחם של ילדים קטנים ולגרום להם לבעיית ריכוז במשימות איטיות שדורשות מחשבה. הוא מסביר שבניגוד לחיים האמיתיים, התמונות בטלויזיה רצות במהירות גבוהה מאוד ומלמדות את התינוק לחשוב שזה קצב נורמלי. כך, חשיפת מוחו המתפתח של הילד לטלויזיה מביאה לגירוי יתר של המוח ולשינוי תמידי בתהליך הריאקציה הכימית שמתרחש בו.
הטלויזיה יוצרת רעש תמידי שיכול להתנגש עם הדיבור הפנימי של הפעוט, באמצעותו הוא לומד לחשוב על פתרון לבעיות ולרסן תגובות אימפולסיביות, אומר ג’אן היילי, פסיכולוג ומומחה למדעי המוח. שתי הסוגיות שלהלן יכולות להביא להחרפת הסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז, בייחוד לאלו שיש סבירות גנטית שההפרעה תופיעה אצלם בשלבים מאוחרים יותר."
גם אני חושב שיש לאפשר שימוש במסכים , אבל יש להגביל למספר שעות יש הממליצים לשעה שעתיים ביום אני חושב יותר.
המסכים כולל את הטלפון החכם שהשימוש בו גדל והולך בידי הילדים " "מה שהיה לפני 10 שנים זה לא מה שיש לנו היום. ילדים בני 5 כבר שואלים את עצמם אם יש להם הפרעות קשב וריכוז. מה שהראנו במחקר זה שלפני 10 שנים היו 7 אחוז בעלי הפרעות קשב והיום יש פי שניים". טוען ד"ר מיכאל דוידוביץ' ממכבי הוביל מחקר שעסק בהפרעות קשב אצל ילדים ובני נוער.

מספר מחקרים בחנו את הקשר בין צפייה מוגזמת בטלוויזיה בגיל צעיר מאוד לבין התפתחות ADHD מאוחר יותר בילדות.
למרות שעדיין לא ניתן לקבוע בצורה חד משמעית שעודף טלוויזיה גורם ל- ADHD, ניתן להסיק שצפייה של מספר שעות ביום בטלוויזיה, בגילאים 1-3 שנים, עלולה לתרום לבעיות קשב וריכוז בשלב מאוחר יותר בחיים.
כיום, מרבית המתבגרים משתמשים בסמארטפונים וב"מסכים" אחרים כגון: מחשב, אייפד וכו', לשם פעילות ברשתות חברתיות, משחקים ועוד. אמצעי טכנולוגיה אלה הינם מפתים ומהנים, אולם לצד היתרונות שלהם, בשנים האחרונות מתפרסמים מחקרים אודות ההשפעה השלילית שיש לשימוש תדיר באמצעי טכנולוגיה אלו.
מצד שני יש מחקרם שמוכיחה את השםעתם החיובית של משחקי מחשב על אופן קבלת החלטות של ילדים. לכן לומר שהשימוש במסכים פוגע בתלמידים איננו מובהק כמו הטיעון שהשימוש במסכים תורם ליכולות שונות כמו קבלת החלטות אצל הילדים. ד"ר אייל דורון בספרו להמציא מחדש בהוצאת כתר רואה בעין חיובית שימוש במסכים. בתהליך הלמידה מומלץ.
בעוד שזה קשה עד בלתי אפשר למנוע מהילדים לחלוטין לבלות מול המסכים, אפשרי ואף מומלץ להחליט מראש "כמה זמן?" ו"מתי?". החליטו מהו פרק הזמן הסביר בעיניכם לשימוש במחשב/בטלוויזיה ומה הוא הזמן המתאים לכך במהלך היום, שתפו את ילדכם בכך והתמידו !
המסכים חושפים את התלמידים לעולם תוכן רחב ולשלל תכנים שלא תמיד מתאימים להם. חשוב לבקר את התכנים שאליהם הם חשופים ולצמצם את החשיפה לתכנים שעלולים לפגוע בהם. כדאי לצמצם חשיפה לפרסומות (למשל על-ידי צפייה בDVD במקום סרט בטלוויזיה) ולתכנים בעלי אופי אלים או מיני (ניתן להיעזר בסיווג הצפייה). בנוסף, חשוב להשגיח על השימוש באינטרנט והגלישה וכמובן ביקורת על השימוש ברשתות החברתיות. כמו פיסבוק אינסטגראם יוטיוב וכד'. כיום, קיימות אפליקציות אשר תומכות בשימוש בטוח באינטרנט,  ושירותי "גלישה בטוחה" של ספקיות האינטרנט.

יש הטוענים ששימוש במסכים גורם לנזקים בריאותים ולכן יש להגביל את זמן השימוש במסך.

מה דעתכם בנושא?