ארכיון תגיות: חברה

למידה מרחוק היבט נוסף

 למידה מרחוק מגבירה את הניכור החברתי

אחד הדברים שלמידה מרחוק מביא זה ניכור חברתי , לכן חשוב מפגש ואינטראקציה פיזית בין התלמידים, לכן תהליך הלמידה  חייב לקחת בחשבון  את חשיבות המפגש בין התלמידים בביה"ס . אם נרצה  למידה מרחוק ללא למידה  שמהווה אינטראקציה חברתית פוגעת הו ביחודיות בית הספר, והן בקשר בין התלמידים (למרות שימוש ברשתות חברתיות נמצא שאינן מחליפות את המפגש החברתי בין התלמידים).

 

למידה מרחוק עלולה ליתר את ביה"ס , כי מה חשוב ביה"ס צריך לראות את שידור המורה במודול או בזום..

הסיכונים והחסרונות של סגירת בתי הספר אינם מוגבלים לתלמידים מרקע סוציו אקונומי חלש. לגבי כל הילדים בית הספר הוא אחת משלוש מסגרות בהן הם שוהים במהלך היממה. השתיים האחרות הן בית, ומסגרות בלתי פורמאליות של אחר הצהרים והערב. עצם היכולת לעבור ממסגרת למסגרת חשובה לבריאות הנפשית של כל אחד. כל אחת משתי המסגרות האחרונות  עונה על צרכים חברתיים ונפשיים כגון מפגש עם חברים, משחק עם בני אותו הגיל, וכד' שאינם ניתנים למענה במסגרת הביתית. הנזקים אולי אינם  גדולים כאשר סגירת בתי הספר קצרה יחסית אך הם הולכים ומתעצמים ככל שמשך הסגר גדול יותר.

"חשוב אולי להדגיש שהיקפי ועוצמות ההשפעה של למידה מרחוק על תלמידים ומורים קשורים קשר הדוק לסביבה האידיאולוגית, הארגונית והחברתית בה פועלת מערכת החינוך. תפקיד רב עוצמה במיוחד בהקשר זה יש למשרד החינוך שחייב לשלב  בתבונה את יכולות הפיקוח, ההכוונה, הסיוע התקציבי וההדרכה המקצועית מחד, עם מתן  אוטונומיה גדולה יותר למנהלים ולמורים מאידך. גורמים נוספים וחשובים הם כמובן הרשויות המקומיות, העמותות השונות העוסקות בחינוך, וכמובן ההורים." (מקור)

נשאלת השאלה האם אנו  צריכים להשקיע רק בלמידה  מרחוק או בית הספר חייב להדגיש את יחודו כבית ספר  במיוחד בפאן הרגשי והחברתי.
"השכלה גבוהה איננה רק ענ"ו של דחיטת מטות של ידע, אל תוך ראשיהם של צעירים שואפי השכלה, וגם איו היא רק מקום לחוקר-הנזיר המתבודד בעל 11 הגג, הכותב שם לאור העששית את מטותיו העמוקות. השכלה גבוהה היא מקום מפגש ביו-דורי ,ביו-תרבותי וביו-מעמדי . פרט לשירות הצבאי אצלנו, מוטדות ההשכלה הגבוהה הם מו המקומות היחידים שבהם נפגשים עשירים עם עניים, יהודים וערבים, "צפונים" עם עולים מאתיופיה . מבחינת ההשכלה, זהו כמעט המקום היחיד שבו נפגשים המתלמד עם המומחה, השוליה עם בעל המקצוע, התלמיד והפרופטור . כאו ורק כאו בונים את הידע בצוותא כעניין של תהליך חברתי , זוהי המטגרת שבה יש למגע הבין-אישי ובעיקר למגע הבין-תרבותי משמעות רבה בהיווצרות רשת חברתית , יש למגע החברתי הזה משמעות מיוחדת בכל הנוגע לבלימת תהליכימ של ניכור חברתי ,התהליכים שהלמידה מרחוק של התלמיד הצפון בבדידות ביתו עלולה להגביר," גבריאל סלומון 
והוא ממשיך: "למידה ,כפי שאנו יודעים ,אינה עניין פשוט של "רכישה", קליטה או הפנמה. בניית ידע דורשת
תיווך של אדם היכול להוביל אותנו מן המידע אל הידע. יש הטוענים כי הנחיה כזו חיונית בעיקר בתחומים שבהם יש דגש חזק בפרשנות, במשמע מדעי החברה והרוח. אולם אנו יודעים היום שניסוחו של טיעון, פיתוחה של השערה, מתן פירוש לנתונים במדעי הטבע – כל אלה דורשים עזרת מנחה לא פחות. ייתכן שצורת ההנחיה שהתפתחה במוטדות להשכלה גבוהה, בלימודי תארים גבוהים, היא יותר ממה שדרוש ללימוד היטודות, אך אין לה תחליף במה שנוגע להבניית של ידע וידע-על .למידה מרחוק איננה תחליף ולא יכולה להיות תחליף להנחיה הנדרשת.
יש לכל האמור לעיל פן נוטף. רוב האנשים, רוב הזמן,אינם מטוגלים ללמוד היטב בכוחות עצמם. הם נעדרים
מוטיבציה נמשכת ומשמעת עצמית, שבלעדיה אי-אפשר לרכוש השכלה גבוהה. לא מדובר במוטיבציה, אלא
במוטיבציה נמשכת היכולה לעמוד בפני פיתויי  מתחרים:
איך ימשיך אדם בתרגיל ממוחשב באינטגרלים, כאשר באותו זמן משודרת בטלוויזיה תחרות ה-

Four Final ? הרי זו הייתה הטענה שכולנו שמענו מפי הורינו: "אתה מוכשר אבל אין לך משמעת עצמית!", והם בדרך כלל צדקו זה. אכן, אחוז מסיימי התואר מקרב תלמידי מוטדות של למידה מרחוק הוא קטן ביותר.
ואחרון, העניין החברתי של טיפוח ושמירה על טטנדרטים של מצוינות. זה נשמע אליטיטטי, אך למעשה המדובר הוא בהמשך קיומו של קטר, שימשיך למשוך את הרכבת
הגדלה והולכת של ההשכלה הגבוהה. כל מדינה זקוקה להרוורד שלה, לאוקספורד שלה, למכון וייצמן שלה,
שיקבעו את קנה המידה למצוינות ויטפקו את הרף, שבהיעדרו תהפוך הבינוניות לנורמה. שום חברה לא יכולה
להרשות לעצמה כדבר הזה. אי-אפשר לטפח מצוינות על-ידי שלט רחוק. בקיצור, כאשר מדובר בבניין ידע
אמיתי ,ידע-על וטיפוח מצוינות, למידה מרחוק אולי תהיה מרחוק, אך טפק אם היא תהיה למידה. יש טכנה שהשכלה וירטואלית תייצר תוצרי למידה וירטואליים."  

אז מה הם היתרונות בלמידה מרחוק? יתרונות הלמידה מרחוק  ע"פ האוניברסיטה (בהתאמה לבית הספר):

-מאפשרת ללמד תלמידים בפיזור גיאוגרפי רחב ולחסוך בנסיעות.
– מאפשרת שיתוף פעולה בין מוסדות שונים בארץ ובחו״ל.
– מאפשרת גמישות בזמנים שבהם התלמידים עוברים על חומרי
השיעור.
– מאפשרת, עקרונית, התאמה של תהליך הלימוד לקצב
ולמאפיינים האישיים של כל תלמיד
– מקלה על ריכוז לתלמידים המתקשים להתרכז בכיתה.
– מאפשרת שימוש באמצעי לימוד בזמן השיעור כמו סקרים,
חלוקה לקבוצות עבודה, מענה לשאלות בצ׳אט, וכו׳.

בשלילה נמצא:
"חשש לדרוויניזם אקדמי: למידה מרחוק מעניקה יתרון לתלמידים בעלי יכולת ללמוד באופן
עצמאי, הנהנים על פי רוב מסביבה תומכת, מאפיינים בעל הטיה סוציו-אקונומית ברורה,
בעוד שהיא עלולה לפגוע בסטודנטים מרקע סוציו-אקונומי חלש וסטודנטים שהם דור ראשון
להשכלה גבוהה. ויודגש, קיימת חפיפה משמעותית בין שתי הקבוצות הללו, כאשר שתיהן
מכילות שיעור גבוה יחסית של סטודנטים ערבי ישראל, סטודנטים ממזרח ירושלים,
סטודנטים חרדים, סטודנטים שיצאו מהעולם החרדי, וסטודנטים בני העדה האתיופית.
בנוסף, קיים חשש כי צמצום משמעותי בהוראה פנים אל פנים יפגע במיוחד בסטודנטים על
הרצף האוטיסטי וכן במספר רב של סטודנטים בעלי לקויות למידה, במיוחד אלו הסובלים גם
מהפרעות קשב וריכוז. עם זאת יש לציין כי יש סטודנטים בעלי לקויות למידה שחומרים
אסינכרוניים מאפשרים להם ללמוד בקצב אישי ובזמן מתאים. ביישום רחב, בעלת פוטנציאל
לפגיעה חמורה בחיי החברה האקדמיים בקמפוס ובקהילה האקדמית, של הסטודנטים
והמרצים כאחד. לכך יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת על איכות הלמידה והמחקר. אף
שבהוראה מקוונת מתקיימת אינטראקציה הן בשיעור, הן בקבוצות דיון בתרגול, והן בין
הסטודנטים בפורום מקצועי )קבוצות חברתיות לנושא( הרי כל השיטות הללו, שפועלות
מרחוק, יוצרות למעשה ניכור."

ממשיל הדו"ח ומציין:
אבדן תחושת המסגרת ובעקבות זאת קושי בעמידה בקצב הלימודים.
– מקשה על מרצים "להרגיש" את הכיתה באופן בלתי אמצעי,
ובכך מעלה פוטנציאל לאובדן יכולת בקרה על איכות הלמידה
בזמן אמת. .
– פגיעה באינטראקציה בין סטודנטים בקורס, ובכך פגיעה
ביכולתם להעביר בניהם אינפורמציה ולכסות על פערים שנוצרו
במהלך השיעורים. כפועל יוצא, פגיעה באיכות הלימוד.
– פגיעה בחיי החברה של הסטודנטים שעלולה להיות קשה ככל
שיישום הלמידה המקוונת רחב יותר. כפועל יוצא, פגיעה
בחוסנם הנפשי וביכולתם לעמוד באתגרי הלמידה.
– פגיעה במעורבות חברתית, תרומה לקהילה וחיזוק הקשר בין
האוניברסיטה לקהילות שונות ובכלל זה לירושלים.
הקשיים העלולים לנבוע מהוראה מקוונת מרחוק עלולים לפיכך
להוביל לדרוויניזם אקדמי, וכפועל יוצא לפגוע במאמצי האוניברסיטה למשוך יותר סטודנטים,
לשפר את המגוון הסטודנטיאלי ולצמצם נשירה. החשש הוא כי המאמץ הרב המושקע בשנים
האחרונות בצמצום הנשירה ובצמצום פערים אקדמיים ירד במידה מסוימת לטמיון.

 מבחינת המורים והמרצים נשאלת השאלה האם תרצו ללמד למידה מרחוק הקבוצה הגדולה אומרת לא!

39.8% מהמרצים אמרו לא למידה מרחוק והם מעדיפים את ההוראה הפרונטלית והמעשית…

"על מנת להירתם ללמידה מרחוק ומהבית נדרשת משמעת עצמית, יכולת ללמוד לבד ו"מנוע פנימי". העובדה
שהלימוד האקדמי, המטלות האקדמיות והפנאי מרוכזים כולם במקום אחד מקשה על ההתמדה ועל היכולת
לעבוד ולהתרכז. העדר תמיכה של עמיתים ללימודים, והעדר אווירת לימודים פוגעים בסטודנטים רבים
ומחלישים את יכולתם להתמקד בלמידה ובמיצוי הפוטנציאל האקדמי שלהם. המסגרת הכיתתית היא מרכיב
משמעותי בהנעה ללמידה: השהייה באוניברסיטה ובחדרי הכיתה, המעבר בין שיעורים, השיחה עם עמיתיך
ללימודים. סטודנטים נתמכים על ידי סגל ההוראה, הסגל המנהלי, והעמיתים שלהם בדרכים מגוונות. למידה
עצמית מרחוק מקשה מאד על היכולת של סטודנטים להניע את עצמם ללמידה ולבצוע המטלות." (שם)

 

המחקר מוסיף :"למידה מקוונת דורשת מכלל הסטודנטים יכולת
ריכוז לאורך זמן בישיבה בבית מול מסך, יכולת אשר הופכת מאתגרת ככל שגיל הסטודנטים יורד. למידה
מקוונת אף דורשת תנאים פיזיים נאותים הן מקום למידה שקט והן גישה למחשב ואינטרנט, תעסוקה לילדים
הנמצאים בבית ועוד, וככל שהסטודנט מגיע מרקע כלכלי חלש יותר כך הלמידה המקוונת הופכת מאתגרת
יותר. לצד זאת יש לזכור כי בעוד למידה מקוונת מבוססת על יכולת למידה עצמאית, סטודנטים מרקע
סוציואקונומי חלש לרוב זקוקים ליותר ליווי והכוונה אשר חסרה בלמידה המקוונת. …"

האונ' מדגישה שהלימודים בקמפוס עצמו חשוב מאד לאונ' לאוירת הלימודים ולסטודנטים:
"חווית הלמידה היא חוויה כוללת: מרכיב הכרחי בה הוא האקטיביות. סטודנטים לומדים בעיקר בהיותם
פעילים, הם לומדים מעמיתיהם בשיעור ובהפסקה, משיחות מסדרון ומשיחות עם המרצים. אפילו הקשבה
יכולה להיות פעילה יותר ופחות. דיון בכיתה מאפשר לסטודנטים לשמוע שאלות, מחשבות, נקודות מבט
מגוונות של עמיתיהם לכיתה. הלמידה מרחוק נוטה להיות יותר פסיבית. השיעור מרחוק יכול אמנם לכלול
דיון שמשתף סטודנטים, אלא שבמסגרתה הסטודנטים יכולים בקלות רבה יותר "להעלם" כאשר חבריהם
מדברים או שואלים שאלות. בקורסים רבים ניתן לשמוע את השיעור המוקלט )במהירות מואצת(, והלמידה
אז היא פסיבית במיוחד.
המפגש עם סטודנטים הוא חלק משמעותי מחוויית הלמודים האקדמית. הקמפוס הוא אחת ההזדמנויות
הייחודיות בחברה בישראל לפגוש עמיתים שונים ממך: בין אם אלו סטודנטים בעלי צרכים מיוחדים,
סטודנטים מהחברה הערבית, עולים וותיקים, דתיים, חרדים וחילונים. המפגש עם האחר מתקיים בהפסקות,
בחדרי הכיתה, בספריה, בקפיטריה ובמעונות. זהו חלק מהותי מהחוויה האקדמית ומרכיב חשוב בחינוך
האזרחי והחברתי של הסטודנטים. מפגש בפעילות אקסטרא-קוריקולרית או בשיעור הוא ודאי המשמעותי
ביותר, אבל גם מפגשי מסדרון או ספריה הם מקור עושר. קירות הקמפוס, המודעות, סממני החגים של
הדתות השונות כל אלו מזמנים לסטודנטים עולם מגוון ועשיר.
חיי הקמפוס תורמים לפעילות אקדמית, חברתית, תרבותית ופוליטית. בסמסטר רגיל הקמפוס רוכש
פעילויות: כנסים, הרצאות, סרטים, אירועים חברתיים ואירועי תרבות, הפסקות פעילות, הפגנות וחלוקת
פלאיירים. כל אלו הם מרכיב חיוני בחוויה הסטודנטיאלית והם חלק מהחינוך שהאוניברסיטה מבקשת
להעניק לסטודנטים שלה. בין אם הסטודנט בוחר להשתתף בפעילויות ובין אם הוא "רק" מודע לקיומן, יש
בכך כדי לאתגר את החשיבה שלו, להזיז אותו מאזור הנוחות שלו, ולהניע אותו לפעולה.
אחד מיעדי האוניברסיטה הוא מעורבות חברתית ויצירת קשר עם הקהילה שמחוץ לקמפוס. הקמפוס
מהווה לשם כך מוקד למעורבות חברתית. האוניברסיטה העברית מובילה בתחום זה, כאשר אלפי סטודנטים
מבצעים משתתפים במעורבות חברתית במאות תכניות, חלקן בהתנדבות וחלקן עבור מלגה או נקודות זכות
אקדמיות…"

לסיכום

אם ניקח את מסקנות דו"ח הועדה לבחינת מכלול ההיבטים שקשורים להוראה מקוונת באוניברסיטה,
בעת חירום ובזמן שגרה, נמצא שחשוב הלמידה בחברותא כי זה יחודיות של המוסד, הלמידה היא צורך חברתי , המפגשים הדגיטלים בזום ובחדרים אינם משפרים את המצב החברתי של הלומד, למידה מרחוק מביאה לניכור חברתי, ואף לתהליך נשירה, יש לציין שלא לכל תלמיד יש מחשב או  תשתית אינטרנט יעילה.

למידה מרחוק לא רק ששמרה על מעמדו הפסיבי של התלמיד, אלא החמירה את המצב בכיתות, בכך שהפכה גם את המורה לפסיבי. ילד משועמם ומורה מיותר יכולים להתלהב מהטכנולוגיה החדשנית פעם או פעמיים, עד שהם מבינים שאף אחד לא סופר אותם.(מקור). השימוש בלמידה מרחוק יכול לגרום לניכור חברתי לא רק של התלמידים אלא גם של המורים, לדעתי על מנת להפוך את הלמידה המשמעותי יש להדגיש שהמורה הופך  מבעל המידע  למנהל תהליך הלמידה. הלמידה מרחוק היא כאן להישאר יש לחשוב על הדגשת האינטיראקציה בין התלמידים ובין עצמם ובין התלמידים למורים, רשתות חברתיות יכולות להגביר את הקשר אך מצד שני  נמצא כי רשתות חברתיות מגבירות את הניכור החברתי…. על מנת לשלב את הלמידה מרחוק ורשתותחברתיות יש לחשוב על הפן החברתי של החינוך, הלמידה מרחוק היא כאן והיא תשאר צריך לחיות איתה כי תהפוך לחלק משמעותי ללמידה.                                                                                                                                                                                                                          

.והייתי מוסיף את הערה שנכתבה בדו"ח:
"הניסוי של הוראה מרחוק שנכפה על העולם האקדמי בתקופה זו מלמד שכל אחד יכול למצוא
מגוון רחב של מקורות ללמידה בין קירות ביתו. דווקא בשל כך, ועל מנת שהאוניברסיטה תמשיך להעניק
חוויה אינטלקטואלית, אנושית וחברתית ייחודית, עליה להציע למידה מסוג אחר. אנו זקוקים ליותר למידה
אקטיבית וחווייתית באוניברסיטה: מעבדות, התמחויות, קליניקות, סמינרים, למידה משלבת פעילות
חברתית, ועוד. חיזוק המרכיב של הוראה מרחוק צריך להיעשות לפיכך באופן זהיר ומדוד. אחרת
האוניברסיטה עלולה לאבד את צביונה ולסגת מיעודה. "

שיחה עם תלמידים

שיחה עם תלמידים

היום במקרה בנסעתי מתל אביב נסעתי עם קבוצת תלמידים  באוטובוס לכיוון תל אביב, התלמידים היו מצוידים בטלפונים ניידים והפלגנו בשיחה מעניינת על רשתות חברתיות וחינוך.

השיחה עם תלמידים, נותנת לנו אנשי החינוך לראות מה קורא באינטראקציה החינוכית המבוססת בשימוש ברשתות חברתיות בין התלמידים לבין עצמם ובין התלמידים למורים או מההורים. שיחה עם תלמידים נותנת לכם נקודות מחשבה שונות בשימוש ברשתות חברתיות בחינוך. השיחה עם התלמידים עדיפה להיות לדעתם שיחה בתוך רשת חברתית מאשר שיחת חולין. ברצוני להודות לתלמידים ששיחה זאת נתנה תמונה על מה שקורה במערכת החינוך שלנו.

אחת התלמידות סיפרה שכל הנושא התקשורת הבין כיתתים מתבצעת הווטסאפ , ודרך הטלפון הסוללרי , הווטסאפ אינו יכול בדרך כלל להתנהל דרך הטאבלט או המחשב הנייד הוא תלוי טלפון , לכל תלמיד יש 2 קבוצות אחת שכוללת את המורה העוסקת בעיקר בהודעות מנהליות והשניה מעיינת יותר בה אין כניסה למורה ופה מתרחש התהליך האמיתי.

ואטספ בחינוך

ואטספ בחינוך

התלמידים כבר עייפים מהרשת החברתית פייסבוק ומעדיפים כמה שפחות לא להשתמש בה רבים (במקרה השיחה רבות) אמרו שהם עזבו או לא פתחו חשבון בפייסבוק, אחת התלמידות העירה "לא רוצה שאימא שלי תהיה חברה שלי בפייסבוק" אז שאלתי איך התקשורת נעשית בין התלמידים בפייסבוק , אמרו התלמידים עם יש קבוצה בפייסבוק היא בדרך קבוצה סגורה.

ל 100% מהתלמידים שנשאלו יש ווטסאפ , הם חברים בכ- 30 קבוצות שונות, שרובם קשורות או בנושא לימודי משותף או בקבוצה הבית ספרית רוב הזמן הם מחוברים , הם אמרו מזל שהם ישנים בלילה אחרת גם אז הם היו מחוברים , אחד התלמידים אומרים שדבר ראשון שהם עושים בבוקר זה לראות מה קורה בווטסאפ. ואחת התלמידות אמרה שהיא מקבלת מאות הודעות ביום.

חשיבות מדיניות החינוך בשימוש במדיה חברתית

חשיבות המדיה חברתית בחינוך

התלמידים אומרים שהם אינם בכלל נוהגים לדבר בטלפון , הם אוהבים לדבר דרך האפליקציות אך אין הם משתמשים בדרך כלל בעברית תקנית ואוהבים להשתמש באיקונים על מנת חהביע רעיון או מחשבה  😆

התלמידים מציינים שהם משתמשים ברשתות חברתיות שונות כגון אינסטגרם יוטיוב סנאפצ'אט (אפליקציה ששולחים בה תמונות לאנשים לכמה שניות) התלמידים אוהבים את הרשת הזאת כי זה לא נשאר לנצח על השרת אלא לתקופה קצובה וזה לא פוגע בפרטיות.

הפרטיות הוא נושא מאד רגיש אצל התלמידים הם אינם אוהבים לשתף את מי שהם לא מכירים  בדרך כלל הם לא רוצים שהמורים יהיו חברים שלהם בכל רשת חבתית כי הם לא רוצים פיקוח כלשהו,

חלק מהתלמידים ציונו שהמורים הם "בורים טכנולוגים" ואינם יודעים להשתמש ברשתות החברתיות ,  התלמידים אינם מעוניינים ללמד את המורה או ההורה או כל מבוגר אחראי איך להשתמש ברשתות חברתיות , ההתלמידים אוהבים לשתף דברים בעיקר תמונות אבל גם למשל סיכומי שיעור.התלמידים מתפארים בטלפונים שלהם הם טוענים שלמורים יש טלפונים ישנים.

התלמידים ציינו שהמורים הצעירים משתמשים ברשתות חברתיות יותר מהמורים המבוגרים בחבורה. כמו כן התלמידים ציינו שקל להם להתקשר עם מורים צעירים יותר מאשר   המורים המבוגרים במגוון רשתות חברתיות זולת פייסבוק.

שאלתי תלמידים מה מאפיין מורה צעיר? הם אמרו מורה בן 24- 35 , ורב המורים הצעירים הם מורות.

למרות שיש נטישה לעת התלמידים עדיין לרובם יש חשבון בפייסבוק, יותר לבנות מאשר לבנים. לדעתם האינסטגרם היא הרשת החשובה ביותר. ורק אחר כך יוטיוב שם התלמידים רואים או שומעים את המוזיקה שהם אוהבים. הרשת החברתית השלישית שתלמידים משתמשים היא הסנפצ'אט שמתחילה  לתפוס תאוצה בקרב התלמידים.

הנוער בעיקר איננו מחובר  לטוויטר, ופלטפורמה זאת איננה מענייינת את הנוער שלנו. וכן בשימוש בבלוגים.

לסיכום , לדעת התלמידים יש פער בין ההורים המורים לבין התלמידים , התלמידים קוראים לזה פער טכנולוגי, התלמידים לא אוהבים להיות בקשר עם מבוגר והם ממדרים אותו, התלמידים משתפים גם תוכן לימודי ברשת החברתית כגון סיכומי שיעור, צילומי לוח, ומה יהיה במבחן?, לרשתות החברתיות יש תפקיד חשוב בשיח החברתי של התלמידים ולפעמים נראה לי שזה השיח היחידי בינהם הם מעדיפים להשתמש בשיח טקסטואלי ושימוש באיקונים על מנת להביע רגשות או מחשבות מאשר תוכן מילולי, או שימוש בדיבור בהלכה למעשה. השימוש ברשתות חברתיות שונה משימוש המורים , אבל פייסבוק עדין מהוה את הבסיס. המורים מובחנים בין המורים הצעירים למורים המבוגרים שלתלמידים קל יותר לתקשר  ברשתות החברתיות. כמו כן עיקר התקשורת גם עם המורים ,היא  יותר טקסטואלית ולא מילולית.

manos-cel-1113fg-v-1063