לקראת הגל השני של למידה מרחוק

מסמך של מרכז המחקר של הכנסת קובע שהלמידה המקוונת בתקופת הקורונה הייתה נכונה ופעלה טוב, אולם היא טומנת סכנה להגדלת הפער הדיגיטלי בקרב התלמידים.בנק ישראל הוציא מסמך בקשר ללמידה מרחוק נגישות וסביבת עבודה.

אמיר לוז מומחה לשימוש רשתות חברתיות בחינוך

למידה מרחוק כאשר מוסדות החינוך סגורים מאפשרת שמירה על הרצף הלימודי והפחתת הפגיעה בשגרת הלימודים של התלמידים לצד מתן מענה רגשי לתלמידים וקיום מסגרת חברתית-חינוכית תומכת.

 מנגד, היא מעוררת בעיות מהותיות כגון החמרת האי-שוויון בין תלמידים, הן בשל פער דיגיטלי והן בשל פערים בין הורים ביכולת לתמוך בילדיהם ולסייע להם. ארגונים בין-לאומיים העוסקים בחינוך, ובהם ה-OECD ואונסק"ו, המליצו לשקול את הסיכון לפגיעה באוכלוסיות החלשות ביותר ואת האמצעים להתמודד עימו כשבתי ספר סגורים ומופעלת למידה מרחוק בשעת חירום.

הלמידה מרחוק חייבת לדעת רבים להיות כחלק  מתהליך גם בזמן שיגרה.
גם ארגון ה-OECD טוען שלמידה מרחוק טומנת בחובה סיכונים ומגדילה את הפערים הדיגיטליים. שם מתכוונים גם לעשות מעשה: הארגון מתכונן להמליץ על שינויים בשיטות ההוראה המקוונת וקורא לשיתוף פעולה בינלאומי. לדבריו, שותפות בין מדינות והטכנולוגיות המפותחות ומיושמות בהן יביא להעצמת התלמידים ועובדי ההוראה, ובכך עשוי למתן את השפעות המשבר, במיוחד עבור התלמידים החלשים ביותר ובני משפחותיהם. כמדינה מובילה בטכנולוגיות האי-לרנינג, מן הראוי שגם אצלנו יתנו הגורמים הרלוונטיים את הדעת לכך.

המסקנה הכללית היא שההיערכות של מערכת החינוך שלנו ללמידה מרחוק, שנבעה מהחלטת הממשלה מאמצע חודש מרץ לסגור מידית את בתי הספר, הייתה נכונה ובוצעה בלוח זמנים קצר ביותר, אפשר לומר שמהיום למחר. ב-22 במרץ, שבוע בדיוק לאחר קבלת ההחלטה, 718 אלף תלמידים השתתפו בלמידה מקוונת מדי יום. בהמשך, עד סוף מרץ, חלה ירידה גדולה, בין היתר בגלל מאבקים של הסתדרות המורים והאוצר, ומספר התלמידים שלמדו בצורה מקוונת עמד על 318 אלף.

יש ליצור סביבה בבית שבו יוכלו לשלב את הלמידה מרחוק

 מנתוני משרד החינוך לא ברור מה שיעור התלמידים שמשתתפים בלמידה מרחוק בקרב
התלמידים באוכלוסיות ומגזרים שונים, כיצד ניתן להם מענה, לרבות לתלמידים ולעובדי הוראה שאין להם
גישה לאינטרנט ולאמצעים אחרים הנדרשים ללמידה מקוונת מרחוק, וכיצד המשרד פועל למנוע את
התרחבות הפערים במערכת החינוך כאשר בתי הספר סגורים.

נציין כי על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש שיעור רב של תלמידים ללא מחשב, תשתית אינטרנט או כמות מחשבים ראויה על מנת לנהל למידה מכוונת.

 

חוזר מנכ"ל משרד החינוך מינואר 2019 בנושא נוהלי שעת חירום במערכת החינוך עוסק בין השאר בהפעלת בתי
הספר כמרכזי למידה לשעת חירום, לרבות באמצעות למידה מקוונת מרחוק באמצעות האינטרנט. על פי החוזר,
"למידה מקוונת היא אמצעי נוסף המאפשר למערכת החינוך להפעיל את התלמידים מרחוק, כאשר אינם בבתי
הספר, באמצעות אתרי האינטרנט הבית-ספריים". בחוזר צוין כי ההנחיות והמידע הנוגעים ללמידה בשעת חירום
יועלו לאתר משרד החינוך בשעת חירום, לצד חומרי למידה והפגה מטעם המזכירות הפדגוגית, בהלימה לשכבות
הגיל, שיסייעו למורים ולתלמידים בקיום שגרת למידה גם בעיתות חירום. כמו כן הוא מנחה את בתי הספר לפעול
ליצירת תקשורת מקוונת ולמידה במרחב הכיתתי המקוון שיופעלו גם במקרה חירום, ובכלל זה פעולות כגון שיח עם
התלמידים ופעילות הפגה באמצעות קבוצת דיון סגורה או כלי חלופי לתקשורת מקוונת והפניית התלמידים לביצוע
משימה המופיעה במרחב הלמידה הכיתתי. כמו כן נקבעו בחוזר הכנות ללמידה מרחוק, ובכללן הקמת פורטל בית ספרי ושימוש בו בעת הלימודים הסדירים וביצוע תרגילי למידה מרחוק

השורה התחתונה: ההיערכות של משרד החינוך, בסיוע אגף התקשוב, אפשרה מעבר מהיר יחסית מהלימודים הפרונטליים ללמידה מלאה בצורה מקוונת, שבסופו של דבר, היא הפתרון הנכון למצבים כמו הקורונה. עכשיו צריכים ראשי מערכת החינוך לחפש פתרונות יצירתיים כדי לוודא שהטכנולוגיה שמאפשרת את הלימוד מרחוק לא תשאיר בצד את אלה שסובלים מהפער הדיגיטלי.

בתרחיש של גל התפרצות שני שיחזיר את בתי הספר באופן גורף ללמידה מרחוק, להפחית את מספר השעות בהן כיתה שלמה לומדת במקביל ("שעות סינכרוניות"), ולדרג את שעות הלימוד כך ששכבות שונות ילמדו בשעות שונות. כך, לשיטת בנק ישראל בדו"ח שהוציא יצומצם הלחץ בכל משק בית על התשתית ללמידה מרחוק, כלומר על חלל שקט או מחשב בו צריכים האחים להתחלק.
באשר למורים ולמידת המיומנות שלהם בכלי הוראה דיגיטליים, נמצא שרק במחצית מבתי הספר כח ההוראה מיומן דיו, הן מבחינה טכנית והן ברמה הפדגוגית, כדי לעשות שימוש בכלים אלה בהוראה מרחוק. כמו כן, רק במחצית מבתי הספר משאבי התמיכה והסיוע הטכני היו מספקים בהקשר זה. בסקירה של בנק ישראל מציינים כי נתון זה נמוך באופן מובהק מממוצע ה-OECD. עוד מוזכר כי טרום התפרצות הקורונה, רק שליש בבתי הספר קידמו תכניות לשילוב כלים דיגיטליים בהוראה.
כך, בסקר TALIS מ-2018 השיבו 58% מהמורים הנשאלים שהשכלתם הפורמלית או הכשרתם בבית הספר בו הם מועסקים כללה שימוש בתקשוב לצרכי הוראה, כשדווקא כאן הנתון דומה – ואף גבוה – מממוצע ה-OECD שעומד על 57%. 43% מהנשאלים השיבו שהם מרגישים מוכנים במידה בינונית או רבה לעשות שימוש בתקשוב בהוראה, גם פה מעט גבוה מממוצע ה-OECD שהוא 41%.
 

משרד החינוך חייב להטוות את הדרך לקראת שנת הלימודים הבאה במיוחד עם התפרצות הגל השני, לא הכל ZOOM יש מקום לטלביזיה (החינוכית) והרדיו להשתתף  ולקחת חלק פעיל יותר בתהליך הלמידה. על המורים להכין לעצמם לשיעורים הכוללים את הלמידה מרחוק לשנה הבאה.
יש  להגיע להסכם לחישוב הזמן שמוקדש ללימוד מרחוק כחלק מהסכם השכר עם המורים והמנהלים, יש  לתת למנהלים יותר  מרחב על מנת ליישם את שיעורי הלמידה מרחוק. יש לקבוע מהם היעדים של הלמידה מרחוק. הלמידה מרחוק הופכת את התלמיד  להיות אוטודידקט של החומר הנלמד.
יש לדעתי להשתמש ברשתות החברתיות על  לחזק לשפר את הקשר עם התלמיד, יש  לכוון את התלמיד  לתוצר הלימודי המצופה, יש מקום בשימוש ביצירתיות המורה התלמיד על מנת להפיק את תוצר הלימודי . זה הזמן להשקיע בפיתוח  והבנה  של הרשתות החברתיות, שימוש תשתיות לאומיות וידע שהצטבר בלמידה מרחוק.