חינוך

חינוך פוסט קורונה הגל הראשון

אני יוצא מנקודת הנחה שלהוראה מרחוק, יש פוטנציאל גדול להבנה מחודשת של מהי כיתה או למידה. המציאות משתנה, ואיתה נולדה גם הזדמנות לעדכן חלקים מרכזיים במוסד הנקרא בית ספר. 

ככה יראה שולחן המורה בתהליך הלמידה מרחוק

מערכת החינוך פעלה בשבועות האחרונים בשני מישורים מקבילים : מצד אחד המציאות בשטח עם יוזמות מורים ואוטנומיה פדגוגית מלאה, ומצד שני תפיסת העולם המעוות והישנה של מקבלי ההחלטות במשרד החינוך ובמשרד האוצר שניסו לקבוע מהו שיעור וניהולו.


בזכות האוטנומיה הפדגוגית המלאה (שחרור מכבלי הפיקוח , ממנהלי החינוך בעיריות , ומהנחיות משרד החינוך) מפקחים רבים יצאו לחל"ת מצב שאחריות הלמידה נפלה על ציבור המורים שנרתמו בכל כוחם ומרצם ללמד מרחוק , השקיעו בלמידה עצמית , עשו לילות כימים בפיתוח השיעורים המקוונים והתאמתם לתלמידים בבית .
מנשה לוי יו"ר מנהלי בית הספר :" האמינו במנהלים ובצוותי החינוך! הם יודעים טוב מכולם מה מתאים לתלמידים שלהם. תנו להם את האוטונומיה הפדגוגית להחליט מה עושים. לראשונה בתולדות מערכת החינוך תנו למנהלים ולמורים לנהל את ההוראה והלמידה. סמכו על היכולות המנהיגותיות, הפדגוגיות והמקצועיות שלהם. השתדלו לא להתערב ולא להפריע עם דרישות בירוקרטיות מיותרות. "

מצאנו שמצב החינוך וניהול המדיניות החינוכית, על ידי שר החינוך שנעלם כמעט כליל מקבלת החלטות , והחלטות שמר אבואב קיבל באופן לא רציונלי והגיוני , במידה שהממשלה היודעת לקבל החלטות באופן מושכל, להסביר אותן לעצמה ולאחרים, ולדבוק בהן יותר מחמש דקות, אז אולי אפשר למשל אם תהליך החזרה ללימודים יכנסו אנשי השלטון המקומי שיודעים טוב יותר מאנשי המשרד החינוך את מאפייני החינוך בישובם. ואז ראינו שחלק מראשי הערים נכנסו אל תוך הריק השלטוני, והודיעו כי לא יאפשרו את חידוש הלימודים . לא מדובר רק בהיערכות הלקויה במקרה של תלמידי כיתות א'-ג', אלא גם בחוסר מוכנות גמורה לגבי כיתות י"א-י"ב. "רק אנשים מנותקים יכולים להעלות על דעתם לחלק במוצאי שבת את תלמידי התיכון לקבוצות ושהלימודים יתחדשו למחרת, בלי לדבר על ציוד מגן וכוח האדם הנדרש", אמר בכיר באחת הרשויות.

רון חולדאי אמר:" על מנת שנוכל להחזיר את מערכת החינוך לפעילות ראויה, בכפוף לכללי הבטיחות והמגבלות הרפואיות ההכרחיות בתקופה זו, ולאפשר לכלל העיריות ללא יוצא מהכלל לחדש את פעילותה, אנו קוראים לממשלה לדחות את הפעלת מערכת החינוך במספר ימים", נכתב. "כמו כן, נבקש כי הממשלה תנחה את משרד החינוך, משרד הבריאות ומשרד האוצר להיכנס עמנו לדיון מקצועי מואץ להיערכות משותפת, סדורה וקוהרנטית להפעלת מערכת החינוך, מתוך הבנה שעליהם לעשות הכל כדי לסייע לנו, הגורמים האמונים על הפעלת מערכת החינוך לאורכה ולרוחבה של ישראל, לבצע את המוטל עלינו באופן תקין ובטוח לטובת ילדי ישראל ומשפחותיהם".

מכאן אני מניח שלמידה מרחוק אינה צריכה להיות תחת משרד החינוך יש לתת לעיריות בשיתוף המנהלים והמורים את הדרור לנהל את תהליך הלמידה.
"החודש האחרון היה חגיגה פדגוגית אמיתית בבתי הספר. מנהלים ומורים יזכרו עוד שנים רבות את החופש הפדגוגי שניתן להם לנהל בעצמם את ההוראה והלמידה מול התלמידים וההורים, ללא שום בירוקרטיות."

למידה מקוונת דורשת פיתוח של פדגוגיה אחרת. מי שחושב שלימודים אונליין זה לקחת את השיעור שהיית מעביר עם לוח וגיר מול הכיתה, ולעשות אותו במשך שעה מול הזום, טועה בגדול. זה ממש לא אמור לעבוד ככה. פרקי הזמן של הוראה מרחוק הם עד 15 דקות כי אין קשב, ולכן צריך לשלב בה מטלות ודברים אחרים. ניהול הזמן פה מורכב יותר. ברור שהמורים יצטרכו לעבור תהליך של למידה. זה קשה אבל אפשרי ( פרופ׳ מנואל טרכטנברג).

ההוראה והלמידה מרחוק במערכת החינוך הישראלית היא כרוניקה של כישלון ידוע מראש. משרד החינוך ניסה להטמיע את הלמידה מרחוק, אך לא ברצינות, כיוון שלא הושקעו בכך מספיק משאבים", אומר מנשה לוי, יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל יסודיים. לוי סבור כי "צריך להכין את המורים ללימוד מרחוק, וכיוון שלא הייתה הכנה מספקת בתשתיות ובתכניות שהן באחריות בתי הספר, מהפך כזה הוא לא עניין של ימים או שבועות, אלא של שנה".

לדבריו, חוסר היכולת של מערכת החינוך להתכונן למצב, נובעת משיטות לימוד מיושנות הנהוגות במערכות החינוך בישראל כיום: "הכישלון של משרד החינוך בהטמעת הלמידה מרחוק גם בעבר וגם בהווה, נובע ממודל בחינות הבגרות המיושן. מודל בחינות הבגרות מבוסס על מודל הוראה פרונטלית של מורים, ודחיסה של תוכניות לימוד והחומרים במוחות התלמידים על ידי המורים. משרד החינוך נהנה להתהדר בכך שלמנהלים ולמורים יש אוטונומיה פדגוגית מלאה אך בשטח זה לא נכון ותכניות הלימוד מוכתבות מירושלים".

לדבריו, "כיוון שהכל מוכוון לכיוון של בחינת בגרות קלאסית, גם כשהמורים מכינים לימוד מרחוק, המורים מקליטים את עצמם מלמדים שיעור של עצמם, והתלמידים צופים בשיעור. כלומר, שאין כאן למידה והוראה מרחוק אמיתית. אני לא רואה שום סיכוי שכרגע מערכת החינוך שהתרגלה כבר מאה שנה ללמד וללמוד בצורה מסויימת תצליח – בתוך יומיים-שלושה או שבוע-שבועיים, לעשות את המהפך הזה "

נתונים שנאספו על כ־50 אלף תלמידי תיכון מראים כי רק 28% מהם עשו שימוש באתר האינטרנט של בית הספר או במערכות ממוחשבות לצורכי למידה. במהלך הלמידה מרחוק התלמידים נדרשים גם להשתתף בקבוצות דיון (פורומים), ועל פי הנתונים, רק 11.5% מהתיכוניסטים עשו זאת. גם במשרד החינוך יודעים כי המפתח להצלחה הוא תרגול, אלא שרק 43% מתלמידי התיכון העידו כי הם פותרים תרגילים במתמטיקה או באנגלית באמצעות המחשב. גם בכיתות הנמוכות יותר, בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים, התלמידים אינם מנוסים דיים בלמידה מרחוק. על פי הנתונים, רק 32% מתלמידי חטיבות הביניים עושים שימוש באתר האינטרנט של בית הספר או במערכות ממוחשבות לצורכי למידה, ורק 36% מתלמידי היסודי. רק 15% מתלמידי חטיבות הביניים משתתפים בקבוצות דיון לימודיות באתר בית הספר או במערכת הממוחשבת – דבר שמצופה מהם לעשות כעת במסגרת הלמידה מרחוק, ורק 27% מתלמידי היסודי עושים זאת. ובכלל, חצי מתלמידי חטיבות הביניים (50%) העידו כי אינם עושים שימוש בטכנולוגיה לצורכי למידה, ורק 57% מתלמידי היסודי עושים שימוש בטכנולוגיה לצורכי למידה  .(מקור)

יקח עוד זמן עד שמנהלים, מורים וצוותים חינוכיים, יעשו את ההתאמות הנדרשות בהתנהלות מול תלמידים והורים, להחלפת תפקידם ממעבירי ידע לתומכי למידה, אבל הכיוון ברור.

משרד החינוך נערך לתקופה שבה הקורונה תמוגר ואז גם תמוגר האוטונומיה הפדגוגית, ומערכת החינוך תחזור לחשכת המאה התשע עשרה.

בחמש השנים האחרונות משרד החינוך מתרגל כל שנה את מערכת ההוראה והלמידה מרחוק במסגרת תרגיל ביטחון ארצי, וכל שנה המערכת של משרד החינוך קורסת.

חבל שמשרד החינוך לא הסיק את המסקנות האופרטיביות הנדרשות מהקריסות החוזרות ונשנות, ולא נערך בהתאם.

אולם, אני מאמין וחושב ,שביום שלאחר מיגור הקורונה, מערכת החינוך *לא תוכל* לחזור ליום שלפני, ותהיה חייבת לעבור שינוי עמוק שתכליתו הקפצת מערכת החינוך מהמאה התשע עשרה למאה העשרים ואחת.