אינטרנטחינוך

למידה מרחוק

משרד החינוך: "להיערך לכך ששנה"ל הבאה תתקיים תחת סגר"

 

מנהלי בתיה"ס מתבקשים להיערך לאפשרות שגם שנת הלימודים הבאה תושפע מהתפשטות הקורונה • בין הדרישות: לבדוק מי מהמורים לא יוכל ללמד מרחוק

כחלק מההכנה לשנת הלימודים הבאה, במשרד החינוך הפיצו מכתב בקרב מנהלי ומנהלות בתי ספר, ובו הם מתבקשים להיערך לאפשרות שהלימודים בשנת תשפ"א יתקיימו תחת סגר מלא בשל התפשטות נגיף הקורונה.
 
על פי המסמך, ייתכן כי תידרש סגירה של כלל מוסדות החינוך או של בית ספר בודד. תרחיש זה יכלול מעבר כזה או אחר ללמידה מלאה מהבית. בנוסף, בתי הספר נדרשים להיערך לתרחיש שבו הם יפעלו במודלים המשלבים בין למידה מרחוק ללמידה בבית הספר.
 
התרחיש השלישי, כמו כזה שהופעל בחודשים האחרונים מאז התפרצות הנגיף, הוא של "שגרת קורונה". כלומר, בתי ספר יישארו פתוחים אך יפעלו תחת מגבלות הבריאות הנדרשות שנועדו למנוע את התפשטות הדבקת הנגיף.

במסגרת ההנחיות לתכנון שנת הלימודים, במשרד החינוך קוראים למנהלים להפיק לקחים מתקופת הלימודים האחרונה, ובשל המעבר ללמידה מרחוק הם מבקשים מהמנהלים לבדוק מי מהמורים בקיא מספיק בכלים הדיגיטליים, כמו "זום", ולמי מהם אין ידע או מסוגלות ללמד מרחוק.
 
 
במשרד החינוך מציעים לתת דגש לאבחון יכולות הצוות החינוכי ומסוגלותו וכתבו כי הם ימליצו "לאבחן בקרב הצוות את פערי הידע בנושאים הבאים: בקיאות בכלים דיגיטליים, ידע ומסוגלות בהוראה מרחוק והמעבר התדיר בין המצבים השונים". המנהלים נדרשים לבנות למורים תוכנית הכשרה על מנת לצמצם את הפער.

 

כפי שפורסם ב"ישראל היום", במשרד החינוך בוחנים כמה תרחישים לשילוב בין למידה מרחוק ולימודים בבתי הספר. שנת הלימודים הבאה צפויה לכלול יותר למידה מרחוק לכיתות הגבוהות, כיסאות סטודנט והפרדה מוחלטת בין מבנים.
 
במשרד החינוך מודים כי אירוע הקורונה לא צפוי לחלוף בחודשים הקרובים ולכן טוענים כי הם פועלים על מנת לתת את המענה הטוב ביותר להמשך הפעלת המסגרות החינוכיות.
במערכת החינוך שוקלים בימים אלה כמה צעדים שישפיעו על האופן שבו תיראה שנת הלימודים הבאה. הדגש העיקרי יהיה על הפרדה בין התלמידים עד כמה שניתן. בין היתר, בודקים האם ניתן לשים מחיצות בין התלמידים, או לחלופין מעבר לכיסא סטודנט שמותקן עליו שולחן קטן משל עצמו – מה שיפצל את התלמידים כך שהם לא ישבו עוד בזוגות ולא יחלקו שולחן. למהלך כזה יש השלכות רבות, בעיקר כלכליות. (ישראל היום  נועם דביר  30.6.2020 )

 

הגל השני של הקורונה כבר כאן וייתכן מאוד שב-1 בספטמבר לא ניתן יהיה לפתוח את בתי הספר  ההיערכות חייבת להתחיל כעת – בהתאמת תוכניות הלימודים ובאספקת ציוד קצה לכל תלמיד ומורה.

שימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

מה שהתרחש בחודשים האחרונים בלמידה מרחוק בבתי הספר התיכוניים רחוק מלהעניק תקווה לשנה הבאה. שיעורי הזום היו מפוזרים בשעות ספוראדיות במהלך היום, היו תלויים ברצונו הטוב של המורה, לא לכל התלמידים היו מכשירי קצה ולא הייתה תמיכה מערכתית של בתי הספר במורים מבחינה פדגוגית. העובדה שאנחנו ממשיכים לחשוב ששנת הלימודים הבאה לא תדרוש מאיתנו לימודים מקוונים, והעובדה שאיש לא נערך לאפשרות הזאת באופן משמעותי – היא היבט נוסף של חוסר היכולת הישראלי לתכנן לעתיד ולחשוב על אסטרטגיה, במקום לשלוף פתרונות ולהתעסק עם הטקטיקה. משבר הקורונה מספק לכך דוגמאות אין ספור.

אנחנו נמצאים במשבר הקורונה חודשים ארוכים, ועד היום לא בוצעה עבודת מטה מסודרת – החל ממשרדי הממשלה ועד לאחרון מוסדות החינוך – לצורך מיסוד אפשרות יעילה ומעשית של לימוד מקוון בכיתות שבהן לא נדרשת החזרת התלמידים לבתי הספר. וזה לא שהמשימה בלתי אפשרית; קצת חשיבה מקורית יכולה להוביל לפתרונות יצירתיים, ישימים ובעיקר חיוניים.

מיסוד הלימוד המקוון דורש כמה היערכויות מערכתיות. בראשן – הבנה של צוותי ההוראה שהם חייבים לשנות את מערכי הלימוד שלהם באופן שיותאם ללימוד המקוון. מערכי השיעור צריכים להיות בקצב מהיר ומעורר עניין, תוך שימוש במצגות מלאות, בסרטונים, בקישורים לאתרי אינטרנט. כל זה, על-מנת שניתן יהיה לגשר על הפער שבהעדר המפגש הבלתי אמצעי בכיתה וכדי למשוך את תשומת ליבם של בני הנוער במאה ה-21. זוהי גם הזדמנות מצוינת להכשיר אותם לשימוש נבון ואחראי בטכנולוגיה ובמקורות המידע האינטרנטיים.

היערכות מערכתית חשובה לא פחות היא דאגה של הרשויות – של משרדי הממשלה ושל הרשויות המקומיות – לכך שלא יהיה תלמיד או מורה  ללא מכשיר קצה. לימוד מקוון  בו נגיד שהלימוד באמצעות הטלפון הסלולרי הוא לא נוח ולא יעיל. 

נדרש שלכל תלמיד יהיה מחשב אישי או לכל הפחות טאבלט. רק לאחר שיהיה לכל תלמיד מכשיר קצה – ניתן יהיה לקבוע שעות קבועות ללימודים המקוונים. באופן הזה, כל בני הבית הלומדים במוסדות חינוך יוכלו להתקבץ בסביבת עבודה ביתית אחת – איש איש ומחשבו והאוזניות האישיות שלו – וללמוד לפי מערכת השעות המקוונת היומית. יום הלימודים המקוון צריך להיות בשעות קבועות, על-מנת שמוסדות החינוך יוכלו לקבוע מערכות שעות מסודרות והתלמידים יהיו במסגרת ברורה. את הבחינות יש להחליף בהגשת עבודות או בביצוע מצגות לכל הכיתה באמצעות המערכת המקוונת.

מהיכן יבוא הכסף לרכישת מכשיר קצה לכל תלמיד? אכן, שאלה משמעותית. הרשויות המקומיות החזקות אולי יוכלו לממן זאת, אך רבות אחרות אינן מסוגלות לעמוד בהוצאה כזאת. לצורך גישור על הפער, ניתן להשיק תוכנית ממשלתית לאיסוף מחשבים (נייחים וניידים) וטאבלטים מחברות וארגונים ציבוריים גדולים וחלוקתם לתלמידים. אפשר לחשוב על חברות מדד ת"א-135, משרדי ממשלה, עיריות וחברות ממשלתיות; הללו משתמשים ברבבות מחשבים, מחליפים אותם בצורה שוטפת ועדיין ניתן להפעילם למשך שנה בבתי התלמידים. אפשר גם להטיל על תלמידים במגמות מחשב להשמיש את הציוד, כאשר בתמורה 10% ממנו יישארו באותו בית ספר. ובמקרה הכי "גרוע", המדינה צריכה לממן את רכישת הציוד. זהו אינטרס ראשון במעלה שלה וההשקעה החשובה ביותר בעתיד של כולנו: ששנת הלימודים הבאה לא תתבזבז עוד לפני שהחלה.

בממשלה החדשה יש כמה משרדים שמתהדרים בתואר "חברתי" ושצריכים באופן דחוף להכניס תוכן ממשי לפעילותם על-מנת שיצדיקו את קיומם. מספיק יהיה אם אחד מן המשרדים הללו – אולי המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי – יהיה הגורם שירכז את הפעילות של תוכנית ההצטיידות במכשירי הקצה. הוא ירכז את הנתונים ואת הצרכים של התלמידים מהרשויות המקומית, הוא יהיה בקשר עם הגופים הממשלתיים המקבילים ועם החברות הציבוריות והפרטיות הגדולות לצורך אספקת הציוד, והוא זה שידאג להכנת הציוד לשימוש של התלמידים. ( מקור https://www.news1.co.il/Archive/0024-D-142039-00.html

One thought on “למידה מרחוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *