סכנת הקרינה

סכנת הקרינה

השימוש בטכנולוגיית המידע חושף את התלמיד (והמורה) לקרינה, השאלה האם הקרינה מסוכנת לבני הנוער?

אירגון הבריאות העולמי הגדיר WiFi כמסרטן אפשרי WiFi והוא זיהום סביבתי, מכאן אני רואה שיש סכנה מקרינה, הסכנה נובעת הן משימוש בחשמל, והן משימוש בטאבלטים או במכשירי טלפון (DATA).

השימוש שהולך וגדל במכשירים אלקטרוניים וסלולריים בחיינו הגדיל את רמות הקרינה בשנים האחרונות אמנם קרינה נמצאת בכל מקום, גם בתוך הבית ובתוך חדר השינה, והמכשירים האלה הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ואף אחד מאתנו לא יוותר עליהם- לא בעבודה ולא בחיים הפרטיים. אבל ילדים שוהים בתוך כיתה סגורה שיש בה 35 תלמידים בממוצע, כשליש משעות היום. בכיתה יש מחשבים, מסך, מקרן, טאבלטים ו 35 טלפונים סלולריים. בחלק מהקירות של הכיתות והמסדרונות יש ארונות חשמל צמודים, ומחוץ לכל בית ספר יש כבלי חשמל ומתקני מתח גבוה ולפעמים גם אנטנות סלולריות.
שימוש במגוון המכשירים המאפשרים צריכת מדיה הולך וגדל  ולכן סכנת הקרינה וזמן החשיפה אליה רק הולך וגדל השימוש במכשירי מולטי-מדיה הכולל טלוויזיה, טלפונים חכמים, טאבלטים, מחשבים ניידים, וידאו ואינטרנט. בצד הירידה בעליות המכשירים, קיימת עלייה מהירה ומתמדת ברמה הטכנולוגית של המכשירים המאפשרת לדחוס לתוך חוויית המשתמש גירויים במגוון ובקצב גדלים והולכים. בנוסף לכך, גדלים מספר אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות המושכות אל המסכים ילדים, נוער ומתבגרים. כתוצאה מכך, ברבות ממדינות המערב מסתמנת עלייה מתמדת בזמן המסך של ילדים ונוער. אולם יחד עם היתרונות הרבים המצויים בנגישות למידע ולתקשורת מהירה, הרי שבשנים האחרונות מחקרים רבים קושרים בין חשיפה ממושכת למדיה לבין בעיות בריאותיות בקרב ילדים ונוער שעיקרם קרינה הנפלטת.

שימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

שימוש בטכנולוגיית המידע ורשתות חברתיות במערכת החינוך

 ילדים שוהים במוסדות חינוך לפחות שליש משעות היום, לרוב בתוך כיתות סגורות. במבנים של מוסדות חינוך קיים מספר רב של מקורות, חיצוניים ופנימיים, של קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת: רשת החשמל, שנאים, קווי מתח, אנטנות סלולריות, טלפונים סלולריים ונקודות גישה לאינטרנט אלחוטי (Wi-Fi, WLAN).

ביום 29.4.15 דחה בג"צ (בג"ץ 6269/12 ) עתירה שהגישה הנהגת ההורים הארצית בדרישה לבטל את החלטת משרד החינוך המתירה שימוש בתשתית מרשתת אלחוטית בבתי הספר בטענה שחשיפת תלמידים לקרינה בלתי מייננת צפויה לגרום לנזקים קשים לבריאותם. בג"צ קבע שקיומה של קיומה של עמדה מקצועית מנוגדת אינה מספיקה כדי לקבוע כי החלטת המשרד בלתי סבירה במידה המצדיקה התערבות של בית המשפט בהחלטת משרד החינוך. ביום 18.8.15 דחה בית המשפט העליון בקשה של הנהגת ההורים הארצית לקיים דיון נוסף בנושא (דנגץ 3367/15).

ד"ר גדי ליסק טוען:

רשתות אלחוטיות (Wi-Fi) ורשתות סלולאר משדרות גלי רדיו (RF) שהם גלים אלקטרומגנטיים. גלים אלו מהווים קרינה בלתי מייננת, קרינה שלא גורמות לפירוק של מבנה התא בגוף האדם בחשיפה מידית, אך בחשיפה ברמות גבוהות או בחשיפה לאורך זמן עלולה לפגוע בבריאות. . קרינה זו משודרת בעוצמות מזיקות מכל מכשיר המחובר לרשת אלחוטית, כמו מחשב נייד או טאבלט. לכן כיום בבית ממוצע ויותר ויותר בבתי ספר קיימים מספר רב של מקורות קרינה מזיקים סביב הילדים. מספר מקורות קרינה מכפיל את סך עוצמת הקרינה המשודרת.

קרינה אלקטרומגנטית וסיכון לסרטן

הנזק הנגרם לדנ"א מקרינה של טלפון נייד (השווה לקרינה של טאבלט) במשך 24 שעות שווה לנזק הנגרם מקרינה של 1600 צילומי חזה. הקרינה ממחשב נייד הנמצא במרחק חצי מטר מהגוף גדולה מהקרינה המגיעה מאנטנה סלולרית שבמרחק 100 מ' (Mallery-Blythe, 2015). ארגון הבריאות העולמי מקטלג קרינה מרשתות אלחוטיות מטלפונים סלולאריים וממכשירים המתחברים לרשת אלחוטית (מחשבים ניידים וטאבלטים) כשייכת לקבוצת B2, היינו מסרטן אפשרי. לקבוצה B2 שייכים גם חומרים כמו כספית עופרת, כלורופורם, די.די.טי., אדי מנוע דיזל ועוד.

ארגון הבריאות העולמי קבע כי שימוש בטלפונים סלולאריים וטלפונים אלחוטיים ביתיים יוצר סיכון מוגבר לסרטן מוח (Glioma). הסיכון גובר ככל שגיל תחילת השימוש במכשירים אלו נמוך יותר ומשך השימוש ארוך יותר. Acoustic Neuroma הוא סוג גידול סרטני נדיר הפורץ בעצב הקרניאלי השמיני המוביל מהאוזן הפנימית למוח. הסיכון לגידול זה עולה עם השימוש הראשון בטלפונים סלולאריים וטלפונים אלחוטיים ביתיים. ככל שזמן השימוש גדל כן גדל הסיכון להיווצרות הגידול. נפח הגידול עולה כל מאה שעות של שימוש במכשירים אלו. הסיכון לשני סוגי הסרטן אלה גדל עוד יותר אם החשיפה הראשונה לקרינה אלקטרומגנטית מתקיימת לפני גיל 20 Hardell, & Carlberg, 2013)).

לסיכום:

לדעתי יש סכנת קרינה בשימוש בטאבלטים במערכת החינוך, מערכת החינוך מודעת לבעיה זאת ע"פ פירסום חוזר מנכ"ל. לאחר שבשנים האחרונות אמצעי המדיה השתכללו והפכו נגישים, מצטברים מחקרים וגילויי עמדות של גופים רפואיים מרכזיים בצפון אמריקה ,אירופה ואוסטרליה, המציגים המלצות דומות לגבי התייחסות למניעת הנזק של זמן מסך עבור ילדים. והקרינה הנלוות.

נכון להיום בישראל הורים וגורמים רלוונטיים במערכת הבריאות מודעים לסכנות הבריאותיות של זמן המסך, ונחוץ, קודם כול, למלא חלל ידע זה.  אבל הממשלה  ובעיקר משרד הבריאות , ומשרד החינוך מאמצים  עמדות מעורפלות בנושא. אחת העמדות היא- עקרון הזהירות המונעת קובע כי אם פעילות מסוימת מעלה חששות לפגיעה בבריאות או בסביבה, יש לנקוט באמצעי זהירות גם אם יחסי הסיבה והתוצאה טרם הוכחו מדעית. כלומר די בהצבעה על אפשרות של נזק, ולא הוכחת נזק, כדי לחייב את הגורמים האחראים לפעול במטרה למנוע נזק אפשרי, וזאת בשל החובה המוסרית, הערכית והמשפטית להגן על חיי אדם ובריאותו. יש לנקוט בפעולה גם בטרם נמצאה הצדקה מדעית וזאת במטרה למנוע נזק מאשר לפצות על קיומו של אותו נזק לאחר שזה אירע. עקרון הזהירות המונעת קיבל מעמד סטטוטורי מחייב בחקיקה הישראלית המודרנית הקושרת בין בריאות הציבור לבין מקורות סיכון סביבתיים,

  • יש להזהיר מפני הסכנות הטמונות בלמידה מתוקשבת אלחוטית בבתי הספר.
  • אני לא נגד תקשוב. ההיפך הוא הנכון, מבחינתי הכנסת הטאבלטים למערכת החינוך היא הכרחית וומבורכת. אבל יש לבצע את זה בדרך נבונה, עם כלים נכונים, עם מחשבים נייחים, או טאבלטים. עם עדיפות לחיבור קווי, בלי לסכן את הילדים, או את המורים. (כמו בישיבות הממשלה, משתמשים בטאבלטים בחיבור קווי).(חוזר מנכ"ל)
  • אני נגד שימוש בכפיה , אני מעדיף ששימוש במסכים לא יהיה בכפיה, יש ליישם את BYOD כרוחו ולא לכפות על ההורים רכישות של טאבלטים , וספרים דיגיטליים.
    (27/6/2016 – בהמשך לעתירה של מאות הורים , שופטי בג"צ קבעו שמשרד החינוך מפר את חוק תשלומי הורים מרצון בכך שההורים נדרשים לרכוש מכשירי קצה עבור התלמידי בתי הספר … ולכן , הדרישה של בתי הספר מההורים לרכוש טאבלטים / לפטופים עבור התלמידים אינה חוקית !!!)
  • אני נגד מדיניות של אמביוולנטיות. דוּ-עֶרְכִּיּוּת של משרד החינוך מצד אחד יש חוזרי מנכ"ל אבל מצד שני מתעלמים ועושים מה שהם רוצים כל הדרכים כשרות לשימוש בטאבלטים וברשתות חברתיות.
  • השימוש במסכים הוא כלי ולא מטרה על מנת להשיג שיפור בלימודים ,מה שנמצא ברגע זה בספק.

לדעתי יש לגבש כללים ותקנים עדכניים על מנת להשתמש במסכים במערכת החינוך כי לדעתי זה אבן היסוד לשימוש ברשתות חברתיות בחינוך. שימוש ברשתות חברתיות ישפר את תהליך הלמידה והתהליך החינוכי. (כך אני מאמין).

יש לשפר את התכנים ודרכי הלמידה, תוכניות הלימוד וכן להתחיל בשימוש ברשתות חברתיות ,

כמו כן על  פי המידע הקיים חובה לשפר את תהליך הלמידה בעזרת מסכים , ותוכניות לימודיות.

אחרית הדבר:

מלבד סכנת הקרינה , יש מחקרים שטוענים שמסכים גורמים לילדים הפרעות שינה, השמנה ו\או חולשת גופנית, מתח כרוני עד כדי לחץ דם גבוה וכן הפרעות התנהגות, טיקים, ויסות רגשי, שליטה קוגניטיבית ויכולת תקשורת חברתית לקויים, ירידה בלימודים, והפרעות קשב.