האם שימוש בטכנולוגיית המידע גורם לשיפור בתהליך הלמידה?

האם שימוש בטכנולוגיית המידע גורם לשיפור בתהליך הלמידה?

ניתוח ה-OECD ביחס לשימוש במחשבים במערכת החינוך,  96.5% מסך התלמידים בישראל יש מחשב אחד לפחות , הישראלי רוב זמן הגלישה שלו הוא מחוץ לבית הספר  106 דקות בימי השבוע ,בסוף השבוע עולה השימוש במחשב. במהלך השבוע השימוש במחשב בזמן הלימוד עומד על רק 25 שעות.  8.9% מהתלמידים  הישראלים דיווחו ב-2012 כי הם משתמשים יותר מ 6 שעות באינטרנט מחוץ לשעות הלימוד במהלך יום הלימודים.

באמצעות הטאבלט החיבור לרשת נותן שאתה מחובר און ליין לחומר הלימודי

באמצעות הטאבלט החיבור לרשת נותן שאתה מחובר און ליין לחומר הלימודי

מחשוב מערכת החינוך לצרכי לימוד לוקה בחסר על כל 4.7  תלמידים יש מחשב, זהו שיפור אבל עם נשווה את עם מדינות ה-OECD אנו נמצאים התחתית הרשימה. להשוואה באנגליה היחס בין תלמיד למחשב הוא מחשב לכל 1.7 מהתלמידים ובארה"ב יש מחשב לכל 1.8 מהתלמידים.

 

רק  55.2% מהתלמידים ב- 2012  משתמשים במחשב במהלך הלימודים שלהם בבית הספר. עליה של 4% משנת 2009 אבל בנושא גלישה באינטרנט רק 30.6% מהתלמידים גלשו ,בין כותלי בית הספר לפחות פעם בשבוע, פחות מהממוצע של OECD העומד על 41.9% רוב הגלישה של התלמידים נעשית מחוץ לשעות הלימודים כ- 50% מהתלמידים.

האם השימוש במחשבים תורם לתהליך הלמידה?

מבחני פיזה : מבחן פיז"ה )באנגלית: Programme for International Student    Assessment, ר"ת PISA ( הוא מבחן הנערך כחלק ממחקר בינלאומי בתחום החינוך, המתקיים אחת לשלוש שנים, מאז שנת 2000. המחקר נערך על ידי מנהל החינוך של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD). במסגרת המחקר נבחנים תלמידי בתי ספר שגילם 15-16 במבחן במספר נושאים לימודיים (אוריינות קריאה, אוריינות מתמטיקה, אוריינות מדעים, ועוד) ונאסף מידע אודות הרקע שלהם, הסביבה החינוכית ועמדותיהם ותפיסותיהם לגבי נושאי הלימוד הנבחנים במחקר. בנוסף לכך נשאלים מנהלי בתי הספר אודות מדיניות בית הספר והאקלים הבית-ספרי, כמות השעות הנלמדת, ועוד. במחקר מושוות תוצאותיהם של המבחנים ומשתני הרקע והעמדות במדינות שונות בעולם ונעשה ניסיון להבין מה מביא לידי הישגים לימודיים גבוהים, ולהסביר את רמת ההישגים הלימודיים באמצעות משתני רקע ומשתנים אחרים (כגון, המדיניות הבית ספרית, האקלים הבית ספרי, עמדות התלמידים כלפי תחום הדעת, מספר שעות הלימוד ועוד)  ויקיפדיה .  (

יש לציין שבמבחני פיזה PISA נמצאת ישראל בתחתית הרשימה עם ניקוד של 461 לעומת ממוצע הניקוד במדינות ה- OECD  העומד על 497 . ואם אנו משווים אז הניקוד של מבחני פיזה לעומת אירלנד  520  וסינגפור 597.

לטענתי אין מתאם בין שימוש בטכנולוגיית המידע והצלחה במבחן פיזה. כלומר השקעה במחשוב איננה מביאה בהכרח בשיפור  ניכר בציון במבחני פיזה.

אנו עדים כי בחברת הידע של המאה העשרים ואחת. ממצאים מראים, שתוצאות מדיניות המחשוב הם עליה דרמטית במספר המחשבים בבתי הספר ובנגישות לאינטרנט ברחבי העולם . אבל אין הוכחה לכך ששימוש במחשבים משפר ברמה מובהקת את הצלחת התלמיד בלימודים ולמרות ההשקעות אין אנו רואים עליה משמעותי בציוני פיזה. כמו כן אנו מוצאים שבכל שמדינה משתמשת יותר בטכנולוגיית המידע היא נמצאת מעל הממוצע הציונים של בחינת פיזה.

חוקרים הגדירו תהליך זה כשינוי פרדיגמות בין החברה התעשייתית לחברת הידע. מגישה חינוכית הרואה את התלמיד כבעל תפקיד פסיבי לגישה הקונסטרוקטיביסטית, הרואה את התלמיד כאוטונומי המעורב באופן פעיל בלמידה שלו עצמו (Pelgrum, Brummelhuis, Collis, Plomp, & Reinen, 1997)

אם נבדוק  נמצא שהתקשוב הוא מאד יקר אבל האם הוא משפיע על השגים לימודיים?
הממצא המרכזי של מחקר כי הוא שהתקשוב לעיתים רחוקות משמש כזרז כשלעצמו של שינויים רחבי-היקף במערך הבית-ספרי. התקשוב אינו מחולל נסים מעצם קיומו בבית-הספר. עם זאת, יכול התקשוב לשמש כמנוף רב-עוצמה לשינוי במספר תנאים: כאשר מתוכננים היטב כיוונים חדשניים, כאשר מכינים מראש אפשרויות לתמיכה במערכת ובצוות בית-הספר, וכן כאשר קיימים משאבים להטמעה ולתחזוקה לאורך זמן. בניגוד למנופים אחרים הזמינים לבתי-ספר, יש בכוחו של התקשוב לקדם שינוי עצום בדרכי ההוראה, ביחסי בית-הספר עם  הבית והקהילה, וכן בדרכי ניהול בית-הספר.
מחקר פיזה מראה כי ברוב מדינות העולם ניכרת התפתחות משמעותית בשנים האחרונות בתחום המחשוב. ואילו בישראל חלה נסיגה בהליך הכנסת המחשבים למערכת החינוך; בהצטיידות במחשבים בבתי הספר והגנים; ובשדרוג המערכות והמשאבים המושקעים בפיתוח חומרי לימוד מקוונים.

נראה כי התקשוב בכיתה אינו מגדיל פערים הנובעים מגורמים סוציו-אקונומיים. נראה אף כי בחלק מהמקרים התקשוב אף סייע יותר לתלמידים החלשים, בשל נגישות רבה יותר למשאבים חינוכיים והגברת המוטיבציה ללמידה. באופן כללי, התקשוב לא רק שאינו פוגע בהישגים לימודיים, אלא בחלק מהמקרים שילוב התקשוב אף העלה את הסטנדרטים.

למרות זאת מחקרים רבים הראו שהשימוש בטכנולוגיית המידע גרמו לשינויים שונים במערכת החינוך , בתפקיד המורה ובעלי תפקידים וכד' שימוש בשיטות לימוד חדשות , שימוש מושכל בטכנולוגיה אבל מערכת החינוך הוא לא שיפרה מהותית את הישגיה הלימודים.
לפי ממצאי הדוח במדינות שהשקיעו במידה הגבוהה ביותר בטכנולוגיה לא חל שיפור בהשגי התלמידים.

כמו כן במדינות שם השימוש באינטרנט הוא הגבוה ביותר נמצאה הידרדרות ביכולות הקריאה של  התלמידים. במדינות בהן השגי התלמידים גבוהים ביותר יש שימוש נמוך יחסית במחשבים. [1]

"משרד החינוך שופך מאות מיליוני שקלים על טכנולוגיית מידע ותקשורת ללא תוצאות. מחקרים חדשים מעידים שהכיוון שגוי: שימוש במחשבים  ואמצעי קצה אחרים בבתי הספר אינו קשור לשיפור בהישגים."

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

[1] http://www.oecd.org/education/new-approach-needed-to-deliver-on-technologys-potential-in-schools.htm