השימוש בטאבלט במערכת החינוך

השימוש בטאבלט במערכת החינוך

כידוע לאחרונה בעולם ובארץ הוחל להכניס טאבלט למערכת החינוך. בשלב הראשון כל ספרי החינוך עברו תהליך של דיגטליזציה  ואפשר לצפות בספרים על ידי טאבלטים. רב הספרים יכולים להיקרא גם באנדרואיד גם ב- IOS  וגם בקינדל של אמזון. טנו רואים בעיקר שהשימוש בטאבלט במערכת החינוך הוא בעיקר הפיכה של הספר הכתוב לספר דיגיטלי שמטרתו להוריד את מחירי הספרים.

השימוש בטאבלט במערכת החינוך ,לדעתי, כנהוג בחו"ל  בעיקר ,יש בצורך ברשת (wi-fi )  בארץ אין דרישה כזאת, כל הספרים יורדים לטאבלטים ונמצאים שם. אבל יש להשתמש בטאבלט ברשתות חברתיות ובאפליקציות למידה שונות שיביאו ללימוד חוויתי בעל משמעות.

השימוש בטאבלט במערכת החינוך גורם לשינוי בתפקיד המורה . המורה חייב להשתמש באטבלט ולהעביר את החומר הנלמד וזאת על ידי שימוש במולטימדיה דוגמת סרטים, מצגות וסריקה של חומר כתוב. לחלק מהגישה לחומרים היה חובה התחברות לרשת. בחלק מבתי הספר העלאת החומר הכולל מערכי שיעור ותוכן דיגיטלי והם מעלים את זה לטאבלטים תוך שימוש ועזרה של ספק חיצוני.

להורים יש תפקיד חשוב בתהליך, כי עליהם מוטלת לרכוש את הטאבלט את ספרי הלימוד- התוכן הדיגיטאלי.

tablet-pc-and-smart-phone-92313-840

יש שיפור בציוני תלמידים בעיקר החלשים. יש למידה  בחברותא, הקבוצות עושות את הכל תהליך הלמידה דבר עוזר לתלמידים בעיקר החלשים המחוננים הם אלה שבעצם מנהלים את תהליך הלמידה בקבוצות המורים הפכו להיות מנהלי התהליך הלמידה ולא מעבירים את החומר כבעלי הידע, יש תהליך של למידת חקר.

בשימוש בטאבלט במערכת החינוך-תהליך הלמידה לא מוגבל במקום ובזמן הוא יכול להיות בבית ,בספריה במוזאון, ולא רק בכיתה בבית הספר. הלימודים יכולים להיות גם אחר צהרים בשעה שבית הספר סגור.

מתצפיות שנערכו ושאלונים שהועברו בבית הספר נמצא כי שיטת למידה מתוקשבת זו מגבירה את המעורבות של התלמידים ומגבירה אצלם את המוטיבציה. מבחינת ההוראה הפעילה יש כאן שילוב של זמינות מידע , נגישות המחשה ויכולת להשפיע על יצירת התכנים הלימודיים.

המורה מנהל את תהליך הלמידה ואף לעיתים משתלט עלין וזאת על מנת לכוון את התלמידים לידע המצופה מהמורה, הייתי אומר שתפקיד המורה הוא למנוע בירבור ולנתב את התלמידים לידע המצופה מהם על פי מערך השיעור.

שימוש בטאבלט כספר דיגיטאלי

באופן בסיסי אפשר להבחין בין שני מודלים עקרוניים של "ספרי לימוד בפורמט דיגיטלי". המודל הראשון והפשוט ביותר הוא "סריקה" של ספר קיים מפורמט מודפס לפורמט דיגיטלי, ללא כל שינוי בתכנים או באפשרויות הלמידה באמצעות הספר. . המודל השני מאפשר שינויים, אפשרויות נוספות והתאמה ויזואלית ו/או תוכנית של הספר לסביבת העבודה הדיגיטלית. בבסיס הגישה השנייה טמונה הנחה כי יש מקום להתאים את הפורמט לטכנולוגיה ולנצל את יתרונותיה, ולא רק "לשעתק" את הפורמט. כמובן, מרחב האפשרויות של המודל השני הוא כמעט אין-סופי: הערות, קישורים, סרטוני וידיאו, קטעי האזנה, משימות לתלמידים ועוד כהנה וכהנה אפשרויות. ספר כאמור יכול להפוך לבסיס רחב מאוד ללמידה ולמעין סביבת למידה.

 

 

תגובה אחת בנושא “השימוש בטאבלט במערכת החינוך

  1. מעניין אותי לדעת, ברשותך, על בסיס מה אתה קובע את העמדות שאתה מציג לגבי השימוש בטאבלטים?
    1. האם נעשה מחקר הערכה לשימוש בפיילוטים שמתקיים כבר בבתי ספר?
    2. אתה לא מבחין בגילאים – יסודי, חט"ב ותיכונים. האם אין הבדל (פדגוגי? חברתי? פיסיולוגי? ובכלל, באשר למוכנות התלמידים, איום ההתמכרות למסכים – יש על זה לא מעט מחקרים).
    3. אתה בכלל לא מתייחס למוכנות צוות ההוראה הבית ספרי לשינוי הגדול, האם המורות ערכות ללמד עם טאבלטים (ואם כן, באיזה היקף?)
    4. אתה גם לא מתייחס ל(אי)הימצאות תוכניות לימוד לגילאים השונים העומדות בקריטריונים (היפים) שאתה מציג.

    בקיצור – הטענות שלך רחוקות מהמציאות (לפחות במקום בו אני מכיר אותן).

    5. אך בעיקר, אינך מתייחס לטענה מדוע הורים צריכים לממן (בניגוד לחוק) דבר שלטענתך הוא מרכזי ללימוד בבתי ספר. הורים אמורים לממן מסיבה או כיבוד (בסעיף בו המערכת עושה שימוש), לא את החינוך ובטח לא דבר שכזה. ההורים אפילו לא מיודעים שאינם חייבים לרכוש, זא לא מוצג להם כאופציה (מקבלים מכתב מהמנהלת שביום ראשון מתחילים לרכוש טאבלטים…זה לא ממש נותן בחירה, נכון?).
    אז במקום לנפנף בסיסמאות וקידום רכישת סמלי סטטוס (אנחנו במאה ה-21), כדאי לרדת לפרטים ולראות מה עושים במאת עם הטאבלטים.
    אב לתלמיד בן 11

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *