החינוך בעתיד

החינוך בעתיד

החינוך בעתיד חייב להשתנות אני מאמין שבעשר השנים הקרובות ילדים עדיין ילמדו במסגרות הדומות להיום כי מערכת החינוך היא מערכת שמשתנה באיטיות , כו אני חושב על פי מחקרים שאנו נלמד היסטוריה ספרות, תנך. תפקיד המורים בכיתות הנמוכות הוא לא כל כך ללמד אלא להיות שמרטפים.
לפחות עד כיתה ט' יש להקנות לתלמידים כלים (טכנולוגים) על מנת להשתלב בעולם המחר.
על מנת לשפר את תהליך החינוך יש להורים היכולת להתערב בתוכניות הלימוד בבית הספר.
רק שיתוף פעולה בין אנשי חינוך מהעירייה (או המועצה) הורים  מורים ומשרד החינוך יאפשרו לחינוך אפקטיבי בבית הספר.

חינוך ומדיה חברתי

חינוך ומדיה חברתית

לפי העתידני החינוך  למודי קריאה וכתיבה חשבון ושפות ילמדו באופן מושכל ודינמי יותר עם אימוץ המכשור הטכנולוגי כבר בגיל צעיר.

החינוך בעולם עומד להשתנות, וכמעט כולם כבר מסכימים על כך: מורים, מנהיגים חינוכיים, הורים, חוקרי חינוך והוגים בתחום החינוך.

  • כבר היום אנחנו יודעים שבעתיד המורה לא יעמוד בקדמת הכיתה וירצה באופן פרונטאלי לתלמידים, תוך שהוא מלמד בקצב קבוע והתלמידים צריכים לנסות להתאים את עצמם לקצב שלו.
  • כבר היום אנחנו יודעים שהלמידה בעתיד לא תתרחש רק בכיתה ולא תתקיים בישיבה ובטורים, עם ספרים ומחברות.
  • כבר היום אנחנו יודעים שבבית הספר של העתיד, המושג "להעביר את החומר" לא יהיה קיים.
  • כבר היום אנחנו יודעים שבעת הלמידה בעתיד, התלמידים לא יהיו פאסיביים.

(הגיע זמן חינוך)

מערכת החינוך של היום בעצם אם תבדקו שייכת לאתמול, רוב המורים וקובעי המדיניות לא מעודכנים בחדשנות. זה נראה  בתוכני הלימוד והדגש הוא עם מידע רב ושינונו,  לפי פוסטמן יש צורך לדעת איך לטפל במידע ולהפכו לידע . הכלים שיצטרכו תלמידי המחר הוא איך  לסנן את המידע, איתור מידע אמין. והפקת המידע לידע רלוונטי.

אז איך אני רואה את החינוך בעתיד.

בעתיד לא יהיה צורך בבתי ספר במתכונתם הנוכחית, תהליך הלמידה יהיה יותר מהבית  ובתי הספר יהיו מקום שנועד לחנך ולא לתת מידע, לכן יש לקרוא לבתי ספר בתי חינוך.

כבר היום אנחנו יודעים שבעתיד החינוך יהיה מותאם אישית
היתרונות של חינוך מותאם אישית, הנקרא גם חינוך פרסונלי, הנם אדירים. בחינוך פרסונלי המורות והמורים מפסיקים להיות "שוטרים" ומעבירי ידע והופכים להיות מנחים ויועצים הנמצאים בקשר קרוב ונעים עם התלמידים. זמנם של המורות והמורים מוקצה בצורה נכונה יותר והם פחות עמוסים. אסטרטגיות ההוראה של המורה יעילות יותר ומובילות להצלחה רבה של התלמידים. המורה יכולה להגיע לכל תלמיד ותלמידה בצורה הטובה ביותר. בחינוך פרסונלי המורה והתלמידים נהנים ממערכות יחסים משמעותיות זה עם זה, ואף תלמיד אינו נשאר מאחור. בחינוך פרסונלי כל תלמיד ותלמידה נמצאים במרכז הלמידה וממצים את הפוטנציאל שלהם. התלמידים מבינים את החשיבות של הלמידה עבור כל אחד ואחת מהם באופן אישי, מאותגרים מהלמידה ובעלי מוטיבציה רבה ללמוד. הישגי התלמידים משתפרים וסיכוייהם להצליח בהמשך דרכם עולים. מערכת החינוך הפרסונלית נהנית מהתייעלות, משביעות רצון גבוהה של התלמידים, המורים וההורים. וברמה הארצית – הפערים מצטמצמים, וצמצומם מוביל לצמיחה כלכלית וחברה חזקה יותר. (הגיע זמן חינוך).

בשיח החינוכי-חברתי-כלכלי יש למאה ה-21 מעמד לוגי ומוסרי קריטי, שכן כל תכליתו היא להכין את תלמידיו לחברה שבה הם עתידים לחיות ולעבוד. מנקודת המבט חדורת המטרה של השיח הזה, מטרת החינוך היא להקנות לתלמידים כלים חיוניים להשתלבותם בסדר החברתי-כלכלי של המאה ה-21 .
השיח הזה מכונן את המאה ה-21 בעיקר כאתר עבודה גלובלי וטכנולוגי עתיר כוחנות והמצאה. המאה ה-21 היא שוק עולמי שבו יחידים, חברות, תאגידים ומדינות מתחרים על ’נישה' השבה ומאלצת את החינוך לצייד את תלמידיו ב'מיומנויות המאה ה-21 ,'ב'כישורי המאה ה-21 ,'ב'יכולות המאה ה-21 'וכדומה, כדי שיוכלו להתחרות על הנישה הפרטית שלהם בשוק המקומי ולסייע למדינה
להתחרות על הנישה שלה בשוק העולמי.השיח החינוכי-חברתי-כלכלי מכונן או מתאר )אם להיצמד לקו מחשבה ֵראליסטי( את המאה ה-21 כמאה חסרת יציבות ומפחידה. יחידים, חברות, תאגידים ומדינות מאוימים תדיר על ידי הגלובליזציה המחלישה את המדינות ואת יכולתן לספק לאזרחיהן רשתות ביטחון. כיוון שהמאה ה-21 בגרסה זו נחווית היטב על ידי האזרחים-ההורים, הקריאה של החינוך להכין את ילדיהם אל המאה ה-21 נקלטת היטב. האזרחים-ההורים רוצים להבטיח לילדיהם עתיד כלכלי באמצעות החינוך — ִ באמצעות הכלים והתעודות שהוא מספק. קברניטי המדינה המטלטלת בכלכלה
הגלובלית נענים לרחשי הציבור ומאיצים בחינוך להיערך בהתאם. (ענת זוהר).
לדעת רבים "ההתמכרות" למסכים היא צורך חברתי שיש לרתמו לתהליך הלמידה. עם התרחבות השימוש באינטרנט, במכשירים ניידים, ובטכנולוגיות נוספות שרווחות בתחום החינוך,השתנתה התפיסה בנוגע לאוריינות כיכולת לקרוא ולכתוב שינויים אלה קראו תגר על פרדיגמות מסורתיות בחינוך שראו במעשה החינוכי פעולה המתרחשת פנים-אל-פנים. אוריינות הופכת להיות היכולת להעריך משאבים הזמינים ברשת, ופיתוח חשיבה ביקורתית על האופן שבו יש ליישם ולהשתמש במיומנויות שונות לצורך מעורבות חברתית. הגדרות אלה כוללות רכיבים עמוקים של התכוונות, רפלקסיה ויצרניות.תפיסה חדשה זו מעצבת-מחדש את מקומה של האוריינות בתכנית הלימודים ובהתפתחות מקצועית של מורים.(משרד החינוך)

אזרחות דיגיטלית

יש הנחה שגויה במערכת החינוך, על פיה התלמידים מבינים את הניואנסים הדקים
בעיצוב ההוויה האנושית על ידי הטכנולוגיה יש לשלב טכנולוגיה חדשנית בכיתות ולהגביר
בו בעת את המודעות לאפשרויות ולסיכונים הטמונים באינטרנט. כלומר, יש צורך בחינוך
לאזרחות דיגיטלית במערכת החינוך בקרב התלמידים.

תחומי דעת חדשים נוספים
מפציעים בעולם החינוך:
1 .תחומי דעת טרנס-דיסיפלינריים: לפי דוד
פסיג, רצוי שהתכנית העתידית תהיה בנויה
מארבעה אשכולות למידה: נגישות למידע;
חשיבה בהירה ותקשורת יעילה; כישורים
אישיים; הבנת הסביבה, החברה והיחיד.
2 .לימודי המידע: פיתוח תחום דעת חדש
של מדעי המידע, אשר יקנה לבוגרים
כלים לפיתוח תאוריות מדעיות חדשות
)"פרדיגמת הכלים"(.
3 .חיבור בין חינוך לתעסוקה: יש להתגבר על
חסמים הקיימים בין עולמות התעסוקה
והחינוך, כדי להבטיח שהכישורים שאנשים
רוכשים במהלך לימודיהם אכן ראויים לשוק  העבודה.

לסיכום:
הערכה: בני האדם יידרשו לעדכן באופן שוטף את המיומנויות שלהם ולקדם באופן פעיל את העיסוק המקצועי שלהם; למידה מתמדת תהפוך לפרדיגמת למידה מרכזית והיא תשמש מענה לשינויים
דמוגרפיים, למגמת הגלובליזציה ולדינמיקה של שוק העבודה עידן הלמידה המתמדת שונה מעידן בתי הספר. בעידן זה, הלמידה תתבצע במספר ערוצים וייקחו בה חלק קבוצות בגילאים שונים. למידה
זו תתאפיין בגמישות ובמגוון רב יותר.
לכן בעתיד הלמידה בבית ספר תהיה מיותרת, המורים יעזרו לנו לנהל את הידע.והשימוש בטכנולוגיה יגבר.
בתי הספר  וקובעי המדיניות הופכם את ביה"ס לבית חרושת לציונים, בתי ספר והמינהל החינוכי גורמים ללימוד מתוך כפייה  (איליץ') לכן הלימוד הוא לא אפקטיבי .בתי הספר מושתתים על הפרדה מלאכותית בין החינוך לבין החיים לכן יש להתאים את בית הספר למאה ה-21 , או בעצם לבטלו