מסכים

מסכים

מסכים למה אני מתכוון למסכים, מסכים מה זה המסכים מסכים זה קולנוע, טלוויזיה וטלפונים סוללרים (וטאבלטים ומחשבים).. לאחרונה אני עד להורי תלמידים טוענים שמסכים והצפייה בהם, גורמים להפרעת קשב וריכוז.

שימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

שימוש בטכנולוגיית המידע -מסכים ורשתות חברתיות במערכת החינוך

דר ניר ברוש טוען שיש קשר בין מסכים להפרעות קשב וריכוז."הרופאים ואנשי חינוך. איגוד רופאי הילדים האמריקאי למשל, מזהיר מעל לעשור מפני השפעות הטלוויזיה והמחשב על הילדים ובני הנוער. המלצותיהם של הרופאים האמריקאים הן על הגבלה של עד שעתיים ביום לצפייה. עבור קבוצת ילדי הגן ההמלצות לשמירה על מוחותיהם של הילדים הן להגבלה של עד שעה אחת ביום בלבד – מכיוון שככל שהגיל צעיר יותר, מידת הנזק האפשרי גבוהה יותר. וככל שאנו יורדים בגילאים, לעבר גיל צעיר יותר, פוטנציאל הנזק לעתיד עולה- לפעוטות עד גיל שנתיים מזהירים הרופאים, אסור לצפות מעל לשעה ביום בשל הנזק הצפוי מאוחר יותר בחייהם.".

נמצא ע"פ דר בראש שיש קשר גם בין השמוש במשחקי מחשב להפרעת קשב וריכוז. ילדי ישראל חשופים למסכים הרבה מעל הממוצע העולמי החשיפה כוללת גם שימוש ברשתות חברתיות אפילו חלק מהילדים רוצים להיות יוטיברים- משתמשים בוידאו בצורה מקצועית. דר ניר בראש מסכם:

"אם ראינו את הקשר בין צפייה במדיה על סוגיה השונים לבין פגיעה ביכולת הקשב והריכוז, וראינו את הנתונים המדאיגים ביחס לבני הנוער בישראל, נוכל להבין שאנחנו נמצאים על מדרון חלקלק, שאל תוכו אנו גולשים בתקופה הנוכחית מבלי משים. במילים פשוטות- הילדים והנוער בישראל נמצאים בסיכון גבוה ביותר לסבול מהפרעות קשב וריכוז בהווה ובעתיד, בגלל החשיפה האדירה לטלוויזיה ולמחשב.

המציאות היא כזו שאנו עשויים לשאול את עצמנו בעתיד הלא כל כך רחוק מדוע לא עשינו ביחס לכך שום דבר, ולא התערבנו כשעוד היה ניתן לעצור את המגמה הזו בעודה באיבה?

עצירת מגמה זו דורשת את התעוררותם והתערבותם של מספר גורמים משפיעים, שחבירתם תוכל ליצור שינוי אמיתי בנושא זה- הורים, אנשי חינוך, אנשי רפואה ומעצבי דעת קהל- על ידי בניית תכניות אסטרטגיות ונקיטת פעולות לשינוי המצב. הרי מדובר כאן על פגיעה בעתידם של ילדינו- לא פחות מכך.

לצערנו אנו יודעים כי 'טחנות הצדק עובדות לאט', ועד שפעולה גורפת כזו תקרה מומלץ לקחת צעד של אחריות אישית, ולאמץ את המלצתם של הרופאים האמריקאים להורים ולצמצם את הצפייה הכוללת בטלוויזיה ומחשב לשעתיים ביום, ובגילאי גן להגביל עד שעה.

בסיכומו של דבר התערבות הורית היא אחד מהמפתחות החשובים ביותר לטיפול ומניעת הפרעות קשב ריכוז והיפראקטיביות בילדים, כפי שעולה שוב ושוב ממחקרים בתחום. את השורה התחתונה היטיב לנסח ד"ר טיאמאייר, רופא וחוקר שהיה בין מובילי המחקר על הפרעות קשב וריכוז בהולנד לאחרונה: 'ילדים רבים 'מגודלים' כיום על ידי הטלוויזיה, מכיוון שהטלוויזיה שומרת עליהם יותר שקטים ופחות לוחמניים וחסרי מנוח. אך בסופו של דבר, הטלוויזיה אינה מהווה תחליף ראוי ומספק לתפקידם של ההורים בחיי ילדיהם'.

צו השעה אם כן מכוון למהלך הסברתי נרחב, שבו סכנות הצפייה בטלוויזיה והשימוש במדיה יוסברו בצורה בהירה להורים ולדור המחנכים הנוכחי. באופן הזה נוכל להטות את המגמה המדאיגה הנוכחית, ולהבטיח עתיד טוב יותר עבור ילדינו."
"ד”ר דימטרי כריסטקיס, מרצה לרפואת ילדים באוניברסיטה בוושינגטון, ומי שביצע את המחקר, מודה שהמחקר היה מוגבל. הוא ביסס את נתוניו על סקירה קודמת של אימהות שרק נזכרו בהרגלי צפייה של ילדיהם בתקופת ילדותם המוקדמת ולא כאלו שדיווחו על כך ב”שידור חי”. דיווח בדיעבד עלול להטעות משום שלא תמיד תשובות שנשלפות מהזיכרון הן מדוייקות.
מה גם, שהמחקר מתייחס לקשר בין צפייה בטלויזיה לבין קשיי קשב וריכוז באופן כללי ולאו דווקא בקשיים שהם מאובחנים: הנשאלים מעולם לא התבקשו לפרט באם ילדיהם מאובחנים באופן רשמי בהפרעת קשב וריכוז.
בשורה התחתונה: אפשר להפסיק עם רגשי האשם. עובדתית, ילדים שראו מעט טלויזיה – או בכלל לא – מאובחנים כיום עם הפרעות קשב וריכוז (ADD/ADHD), ושפע של ראיות מובילות לכך שהסיבות להפרעה זו הינן גנטיות.
בנוסף, קיימים מחקרים – כמו זה של טרסה סטיבנס פסיכולוגית חינוכית וד”ר מירים מלסו מאונברסיטת לובוק בטקסס – הרואים קשר קלוש בין צפיה בטלויזיה לבין הופעת הסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז. (הקשר בין צפייה בטלויזיה לבין הפרעות קשב וריכוז).

באותו מאמר נאמר "אין קשר ישיר בין הפרעות קשב וריכוז לבין צפיה בטלויזיה אבל לדברי ד”ר קריסטקי, המהירות בה נעים האייטמים על מסך הטלויזיה והמחשב יכולה לפגוע במוחם של ילדים קטנים ולגרום להם לבעיית ריכוז במשימות איטיות שדורשות מחשבה. הוא מסביר שבניגוד לחיים האמיתיים, התמונות בטלויזיה רצות במהירות גבוהה מאוד ומלמדות את התינוק לחשוב שזה קצב נורמלי. כך, חשיפת מוחו המתפתח של הילד לטלויזיה מביאה לגירוי יתר של המוח ולשינוי תמידי בתהליך הריאקציה הכימית שמתרחש בו.
הטלויזיה יוצרת רעש תמידי שיכול להתנגש עם הדיבור הפנימי של הפעוט, באמצעותו הוא לומד לחשוב על פתרון לבעיות ולרסן תגובות אימפולסיביות, אומר ג’אן היילי, פסיכולוג ומומחה למדעי המוח. שתי הסוגיות שלהלן יכולות להביא להחרפת הסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז, בייחוד לאלו שיש סבירות גנטית שההפרעה תופיעה אצלם בשלבים מאוחרים יותר."
גם אני חושב שיש לאפשר שימוש במסכים , אבל יש להגביל למספר שעות יש הממליצים לשעה שעתיים ביום אני חושב יותר.
המסכים כולל את הטלפון החכם שהשימוש בו גדל והולך בידי הילדים " "מה שהיה לפני 10 שנים זה לא מה שיש לנו היום. ילדים בני 5 כבר שואלים את עצמם אם יש להם הפרעות קשב וריכוז. מה שהראנו במחקר זה שלפני 10 שנים היו 7 אחוז בעלי הפרעות קשב והיום יש פי שניים". טוען ד"ר מיכאל דוידוביץ' ממכבי הוביל מחקר שעסק בהפרעות קשב אצל ילדים ובני נוער.

מספר מחקרים בחנו את הקשר בין צפייה מוגזמת בטלוויזיה בגיל צעיר מאוד לבין התפתחות ADHD מאוחר יותר בילדות.
למרות שעדיין לא ניתן לקבוע בצורה חד משמעית שעודף טלוויזיה גורם ל- ADHD, ניתן להסיק שצפייה של מספר שעות ביום בטלוויזיה, בגילאים 1-3 שנים, עלולה לתרום לבעיות קשב וריכוז בשלב מאוחר יותר בחיים.
כיום, מרבית המתבגרים משתמשים בסמארטפונים וב"מסכים" אחרים כגון: מחשב, אייפד וכו', לשם פעילות ברשתות חברתיות, משחקים ועוד. אמצעי טכנולוגיה אלה הינם מפתים ומהנים, אולם לצד היתרונות שלהם, בשנים האחרונות מתפרסמים מחקרים אודות ההשפעה השלילית שיש לשימוש תדיר באמצעי טכנולוגיה אלו.
מצד שני יש מחקרם שמוכיחה את השםעתם החיובית של משחקי מחשב על אופן קבלת החלטות של ילדים. לכן לומר שהשימוש במסכים פוגע בתלמידים איננו מובהק כמו הטיעון שהשימוש במסכים תורם ליכולות שונות כמו קבלת החלטות אצל הילדים. ד"ר אייל דורון בספרו להמציא מחדש בהוצאת כתר רואה בעין חיובית שימוש במסכים. בתהליך הלמידה מומלץ.
בעוד שזה קשה עד בלתי אפשר למנוע מהילדים לחלוטין לבלות מול המסכים, אפשרי ואף מומלץ להחליט מראש "כמה זמן?" ו"מתי?". החליטו מהו פרק הזמן הסביר בעיניכם לשימוש במחשב/בטלוויזיה ומה הוא הזמן המתאים לכך במהלך היום, שתפו את ילדכם בכך והתמידו !
המסכים חושפים את התלמידים לעולם תוכן רחב ולשלל תכנים שלא תמיד מתאימים להם. חשוב לבקר את התכנים שאליהם הם חשופים ולצמצם את החשיפה לתכנים שעלולים לפגוע בהם. כדאי לצמצם חשיפה לפרסומות (למשל על-ידי צפייה בDVD במקום סרט בטלוויזיה) ולתכנים בעלי אופי אלים או מיני (ניתן להיעזר בסיווג הצפייה). בנוסף, חשוב להשגיח על השימוש באינטרנט והגלישה וכמובן ביקורת על השימוש ברשתות החברתיות. כמו פיסבוק אינסטגראם יוטיוב וכד'. כיום, קיימות אפליקציות אשר תומכות בשימוש בטוח באינטרנט,  ושירותי "גלישה בטוחה" של ספקיות האינטרנט.

יש הטוענים ששימוש במסכים גורם לנזקים בריאותים ולכן יש להגביל את זמן השימוש במסך.

מה דעתכם בנושא?

שימוש בטכנולוגיה בחינוך 2

במאמרים רבים דנים בשימוש טכנולוגיה בחינוך, גילינו גם שרוב המתנגדים לשימוש טכנולוגיה בחינוך הם המורים וההורים כל אחד מסיבותיו שלו.

  • בקרב התלמידים קיים רצון עז לשימוש בשיטות למידה המערבות טכנולוגיה.

נמצא שהתלמידים הם מאד רוצים להשתמש  בטכנולוגיה בבית הספר  תוך שימוש בעיקר בטלפון החכם הנמצא במילא ברשותם. בבתי ספר רבים קיימת מגבלה של שימוש בטכנולוגיה בשל תשתית ומכשירים חסרים ובלתי תקינים.יש בעיה של קליטה או אין WIFI בכלל. לכן השימוש בנייד של התלמיד הוא הכרחי.

בקרב מורים רבים קיימת רתיעה משימוש בטכנולוגיה הנובעת מחוסר ידע, חוסר בטחון בתקינות המערכות, מחסור בזמן להבניית שיעור בו נעשה שימוש בטכנולוגיה ובנוסף דעות קדומות אודות טכנולוגיה ותרומתה לחינוך.

מדוע דווקא בבית הספר לא משתמשים בטכנולוגיה?
השימוש בטכנולוגיה הוא תלוי בנו ,כיוון שהשינוי תמיד מתחיל מאיתנו, כל אחד ואחת מאיתנו יכול לחשוב עם עצמו האם הוא משתמש יותר בטכנולוגיה בהוראה. או בחייו האישיים בעבודתי כמורה מצאתי אצל חלק מהמורים והמורות שפגשתי, קיימת תפיסה בסיסית כי השימוש בטכנולוגיה אינו הדבר הטוב עבור הילדים. חלק מהמורים ציינו כי השימוש בטכנולוגיה הוא קר מנוכר  ואינו נראה כתהליך  חיובי . המורים שרואים את הטכנולוגיה כקרה ומנוכרת נמנעים להשתמש בה, מתוך תחושה שהטכנולוגיה תוביל את ההוראה שלהם להיות פחות אישית וקרובה לתלמידים. (בעיקר בכיתות  של בית הספר היסודי). מורים רבים שאלו אותי האם הטכנולוגייה והבינה המלאכותית יחליפו את המורה,
לדעתי תפקיד המורה הוא הלעבור מניהול ידע לניהול תהליך הלמידה.

אחת הבעיות בשילוב טכנולוגיה בחינוך למרות שמורים מעוניינים לשלב טכנולוגיה בכיתותיהם, נובעת מהבעייה  שהם אינם יכולים להיסמך על המערכות הטכנולוגיות שבית הספר מציע להם. כלומר ציוד קצה תשתיות, ואינטרנט  ומחשבי איטי.חלק והמורים חוששים שהכנסת הטכנולוגיה לכיתה, ובמיוחד שימוש בטלפון החכם, תוביל לאובדן השליטה שלהם בכיתה.בחלק מהמקרים אני יכול להעיד שפשוט מדובר בחוסר ידע ומיומנות או טכנופוביה בלתי מוצדקת שאינה קשורה ליכולת האמיתית של המורה.

החינוך בעתיד

החינוך בעתיד

החינוך בעתיד חייב להשתנות אני מאמין שבעשר השנים הקרובות ילדים עדיין ילמדו במסגרות הדומות להיום כי מערכת החינוך היא מערכת שמשתנה באיטיות , כו אני חושב על פי מחקרים שאנו נלמד היסטוריה ספרות, תנך. תפקיד המורים בכיתות הנמוכות הוא לא כל כך ללמד אלא להיות שמרטפים.
לפחות עד כיתה ט' יש להקנות לתלמידים כלים (טכנולוגים) על מנת להשתלב בעולם המחר.
על מנת לשפר את תהליך החינוך יש להורים היכולת להתערב בתוכניות הלימוד בבית הספר.
רק שיתוף פעולה בין אנשי חינוך מהעירייה (או המועצה) הורים  מורים ומשרד החינוך יאפשרו לחינוך אפקטיבי בבית הספר.

חינוך ומדיה חברתי

חינוך ומדיה חברתית

לפי העתידני החינוך  למודי קריאה וכתיבה חשבון ושפות ילמדו באופן מושכל ודינמי יותר עם אימוץ המכשור הטכנולוגי כבר בגיל צעיר.

החינוך בעולם עומד להשתנות, וכמעט כולם כבר מסכימים על כך: מורים, מנהיגים חינוכיים, הורים, חוקרי חינוך והוגים בתחום החינוך.

  • כבר היום אנחנו יודעים שבעתיד המורה לא יעמוד בקדמת הכיתה וירצה באופן פרונטאלי לתלמידים, תוך שהוא מלמד בקצב קבוע והתלמידים צריכים לנסות להתאים את עצמם לקצב שלו.
  • כבר היום אנחנו יודעים שהלמידה בעתיד לא תתרחש רק בכיתה ולא תתקיים בישיבה ובטורים, עם ספרים ומחברות.
  • כבר היום אנחנו יודעים שבבית הספר של העתיד, המושג "להעביר את החומר" לא יהיה קיים.
  • כבר היום אנחנו יודעים שבעת הלמידה בעתיד, התלמידים לא יהיו פאסיביים.

(הגיע זמן חינוך)

מערכת החינוך של היום בעצם אם תבדקו שייכת לאתמול, רוב המורים וקובעי המדיניות לא מעודכנים בחדשנות. זה נראה  בתוכני הלימוד והדגש הוא עם מידע רב ושינונו,  לפי פוסטמן יש צורך לדעת איך לטפל במידע ולהפכו לידע . הכלים שיצטרכו תלמידי המחר הוא איך  לסנן את המידע, איתור מידע אמין. והפקת המידע לידע רלוונטי.

אז איך אני רואה את החינוך בעתיד.

בעתיד לא יהיה צורך בבתי ספר במתכונתם הנוכחית, תהליך הלמידה יהיה יותר מהבית  ובתי הספר יהיו מקום שנועד לחנך ולא לתת מידע, לכן יש לקרוא לבתי ספר בתי חינוך.

כבר היום אנחנו יודעים שבעתיד החינוך יהיה מותאם אישית
היתרונות של חינוך מותאם אישית, הנקרא גם חינוך פרסונלי, הנם אדירים. בחינוך פרסונלי המורות והמורים מפסיקים להיות "שוטרים" ומעבירי ידע והופכים להיות מנחים ויועצים הנמצאים בקשר קרוב ונעים עם התלמידים. זמנם של המורות והמורים מוקצה בצורה נכונה יותר והם פחות עמוסים. אסטרטגיות ההוראה של המורה יעילות יותר ומובילות להצלחה רבה של התלמידים. המורה יכולה להגיע לכל תלמיד ותלמידה בצורה הטובה ביותר. בחינוך פרסונלי המורה והתלמידים נהנים ממערכות יחסים משמעותיות זה עם זה, ואף תלמיד אינו נשאר מאחור. בחינוך פרסונלי כל תלמיד ותלמידה נמצאים במרכז הלמידה וממצים את הפוטנציאל שלהם. התלמידים מבינים את החשיבות של הלמידה עבור כל אחד ואחת מהם באופן אישי, מאותגרים מהלמידה ובעלי מוטיבציה רבה ללמוד. הישגי התלמידים משתפרים וסיכוייהם להצליח בהמשך דרכם עולים. מערכת החינוך הפרסונלית נהנית מהתייעלות, משביעות רצון גבוהה של התלמידים, המורים וההורים. וברמה הארצית – הפערים מצטמצמים, וצמצומם מוביל לצמיחה כלכלית וחברה חזקה יותר. (הגיע זמן חינוך).

בשיח החינוכי-חברתי-כלכלי יש למאה ה-21 מעמד לוגי ומוסרי קריטי, שכן כל תכליתו היא להכין את תלמידיו לחברה שבה הם עתידים לחיות ולעבוד. מנקודת המבט חדורת המטרה של השיח הזה, מטרת החינוך היא להקנות לתלמידים כלים חיוניים להשתלבותם בסדר החברתי-כלכלי של המאה ה-21 .
השיח הזה מכונן את המאה ה-21 בעיקר כאתר עבודה גלובלי וטכנולוגי עתיר כוחנות והמצאה. המאה ה-21 היא שוק עולמי שבו יחידים, חברות, תאגידים ומדינות מתחרים על ’נישה' השבה ומאלצת את החינוך לצייד את תלמידיו ב'מיומנויות המאה ה-21 ,'ב'כישורי המאה ה-21 ,'ב'יכולות המאה ה-21 'וכדומה, כדי שיוכלו להתחרות על הנישה הפרטית שלהם בשוק המקומי ולסייע למדינה
להתחרות על הנישה שלה בשוק העולמי.השיח החינוכי-חברתי-כלכלי מכונן או מתאר )אם להיצמד לקו מחשבה ֵראליסטי( את המאה ה-21 כמאה חסרת יציבות ומפחידה. יחידים, חברות, תאגידים ומדינות מאוימים תדיר על ידי הגלובליזציה המחלישה את המדינות ואת יכולתן לספק לאזרחיהן רשתות ביטחון. כיוון שהמאה ה-21 בגרסה זו נחווית היטב על ידי האזרחים-ההורים, הקריאה של החינוך להכין את ילדיהם אל המאה ה-21 נקלטת היטב. האזרחים-ההורים רוצים להבטיח לילדיהם עתיד כלכלי באמצעות החינוך — ִ באמצעות הכלים והתעודות שהוא מספק. קברניטי המדינה המטלטלת בכלכלה
הגלובלית נענים לרחשי הציבור ומאיצים בחינוך להיערך בהתאם. (ענת זוהר).
לדעת רבים "ההתמכרות" למסכים היא צורך חברתי שיש לרתמו לתהליך הלמידה. עם התרחבות השימוש באינטרנט, במכשירים ניידים, ובטכנולוגיות נוספות שרווחות בתחום החינוך,השתנתה התפיסה בנוגע לאוריינות כיכולת לקרוא ולכתוב שינויים אלה קראו תגר על פרדיגמות מסורתיות בחינוך שראו במעשה החינוכי פעולה המתרחשת פנים-אל-פנים. אוריינות הופכת להיות היכולת להעריך משאבים הזמינים ברשת, ופיתוח חשיבה ביקורתית על האופן שבו יש ליישם ולהשתמש במיומנויות שונות לצורך מעורבות חברתית. הגדרות אלה כוללות רכיבים עמוקים של התכוונות, רפלקסיה ויצרניות.תפיסה חדשה זו מעצבת-מחדש את מקומה של האוריינות בתכנית הלימודים ובהתפתחות מקצועית של מורים.(משרד החינוך)

אזרחות דיגיטלית

יש הנחה שגויה במערכת החינוך, על פיה התלמידים מבינים את הניואנסים הדקים
בעיצוב ההוויה האנושית על ידי הטכנולוגיה יש לשלב טכנולוגיה חדשנית בכיתות ולהגביר
בו בעת את המודעות לאפשרויות ולסיכונים הטמונים באינטרנט. כלומר, יש צורך בחינוך
לאזרחות דיגיטלית במערכת החינוך בקרב התלמידים.

תחומי דעת חדשים נוספים
מפציעים בעולם החינוך:
1 .תחומי דעת טרנס-דיסיפלינריים: לפי דוד
פסיג, רצוי שהתכנית העתידית תהיה בנויה
מארבעה אשכולות למידה: נגישות למידע;
חשיבה בהירה ותקשורת יעילה; כישורים
אישיים; הבנת הסביבה, החברה והיחיד.
2 .לימודי המידע: פיתוח תחום דעת חדש
של מדעי המידע, אשר יקנה לבוגרים
כלים לפיתוח תאוריות מדעיות חדשות
)"פרדיגמת הכלים"(.
3 .חיבור בין חינוך לתעסוקה: יש להתגבר על
חסמים הקיימים בין עולמות התעסוקה
והחינוך, כדי להבטיח שהכישורים שאנשים
רוכשים במהלך לימודיהם אכן ראויים לשוק  העבודה.

לסיכום:
הערכה: בני האדם יידרשו לעדכן באופן שוטף את המיומנויות שלהם ולקדם באופן פעיל את העיסוק המקצועי שלהם; למידה מתמדת תהפוך לפרדיגמת למידה מרכזית והיא תשמש מענה לשינויים
דמוגרפיים, למגמת הגלובליזציה ולדינמיקה של שוק העבודה עידן הלמידה המתמדת שונה מעידן בתי הספר. בעידן זה, הלמידה תתבצע במספר ערוצים וייקחו בה חלק קבוצות בגילאים שונים. למידה
זו תתאפיין בגמישות ובמגוון רב יותר.
לכן בעתיד הלמידה בבית ספר תהיה מיותרת, המורים יעזרו לנו לנהל את הידע.והשימוש בטכנולוגיה יגבר.
בתי הספר  וקובעי המדיניות הופכם את ביה"ס לבית חרושת לציונים, בתי ספר והמינהל החינוכי גורמים ללימוד מתוך כפייה  (איליץ') לכן הלימוד הוא לא אפקטיבי .בתי הספר מושתתים על הפרדה מלאכותית בין החינוך לבין החיים לכן יש להתאים את בית הספר למאה ה-21 , או בעצם לבטלו

לא לבריונות רשת

לא לבריונות רשת

לקראת השנה החדשה  ברצוני לבקש ממכם לא לבריונות רשת ,זה פוגע ומכוער מה זה בריונות רשת?
בריונות רשת  לפי איגוד האינטרנט מוסבר:

בריונות ברשת היא התנהגות פוגענית, שמבצעיה משתמשים באמצעים טכנולוגיים כמו האינטרנט או הטלפון הנייד על מנת להשמיץ, להטריד, להביך, להפחיד או לתקוף מישהו. בריונות מקוונת יכולה להתרחש בכל אחת מהמדיות הדיגיטליות ,פייסבוק, וואטס-אפ, טוויטר בלוגים, צ'טים, פורומים, דואר אלקטרוני, אתרי אינטרנט ועוד. היא יכולה להיות מילולית, והיא יכולה להתבטא גם בפרסום של תמונות או סרטונים.

לא לבריונות רשת

לא לבריונות רשת

משרד החינוך:
"רשת האינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בפרט יצרו מרחב נוסף בו אנו מנהלים את חיינו ואת היחסים שלנו עם הסביבה. ילדים ובני נוער רבים מבלים שעות רבות מהיום ברשת בשיחות, שיתופים, החלפת דעות, חוויות ועוד. אך יחד עם פעילויות אלו, הרשתות החברתיות יצרו זירה נוספת המאפשרת תופעות אלימות העלולות לסכן חיים. בשנים האחרונות אנו נתקלים יותר ויותר במקרים של חרמות, הצקות וסחיטות בקרב ילדים וצעירים, המתרחשות ברשת ובמספר מקרים הביאו גם להתאבדויות ולמוות."

כיצד מתרחשת בריונות מקוונת?

בריונות מקוונת/ אלימות ברשת/ Cyber-bullying – כל אלו שמות של אותה תופעה, אשר העתיקה את האלימות והבריונות מהרחוב על המרחב הוירטואלי.

היא יכולה להופיע בכמה וכמה צורות ובכל אחת מהמדיות הדיגיטליות הקיימות, למשל:

  • התלהמות- דיבור בשפה קשה ובוטה.
  • הטרדה- פניה חוזרת וטורדנית לאדם מסוים, למרות שביקש להפסיק.
  • השמצה- או הוצאת לשון הרע.
  • התחזות- נטילת זהות של אדם אחר והפצת תכנים או פעילות בשמו.
  • חרם- החרמת יחיד או קבוצה ע"י קבוצה אחרת.
  • הולכת שולל- גרימה לאדם להיחשף או למסור דבר מה מבלי לדעת למי.
  • הפצת תמונות- הפצת תמונה פרטית ללא הסכמה במטרה לפגוע.
  • טוקבקים פוגעניים- השארת תגובות בעלות תוכן פוגעני.
  • הדרת חברים- מניעה מאדם להשתתף בקבוצה, ארגון חרם נגד אדם כדי לפגוע בו.
  • פגיעה בפרטיות- פרסום פרטים אישיים על אדם, חדירה ו/או פריצה למרחבים האישיים של האדם.

כיצד ניתן כהורים לגלות מעורבות ולמנוע בריונות ברשת?

לכם ההורים תפקיד מרכזי ביותר במניעת התופעה, על ידי כך שתסבירו לילדיכם את ההשלכות החמורות של בריונות ברשת, בין אם הם התוקף ובין אם הם משתתפים עדים. הסבירו את המשמעות הפלילית של התנהגות זאת, כמו גם את הנזק הנפשי והרגשי שחווה הקורבן במצב זה. מכיוון שלתוקפן קשה לגלות אמפתיה או להבין את תחושותיו של הקורבן, עליכם להסביר לילדיכם מה חווה הילד המותקף.

חשוב מאוד להסביר לילדים שלא לשתוק אל מול תופעות של בריונות ברשת ולעודד אותם לא לשתף פעולה, לא לסייע בהעברת מסרים, והכי חשוב לפנות למבוגרים, בין אם להורים או למורים, וליידע אותם על המקרה. הסבירו להם כי הדיווח שלהם הוא חשוב ואף עלול להציל חיים ושאין מדובר בהלשנה. חשוב להבהיר להם כי הבריונים הם המיעוט ולכן ככל שמעגל המתנגדים לתופעה יתרחב ויסייע כך ניתן יהיה למנוע את התופעה.

חשוב לגלות ערנות לשינויים בהתנהגות הילד ולסימני סכנה או מצוקה:

  • שינוי בהרגלים של הילד – סדר יום, דפוסי תקשורת, חברים וכד'.
  • גלישה מרובה או המנעות המעידה על כך שהוא חושש להתעמת שוב.
  • הילד מקבל שיחות טלפון לא מזוהות ואינו מוכן לספר על כך.
  • אם הגיעו הביתה חבילות או דברי דואר לא מזוהים או משולח שאיננו מוכר להורים.
  • כל התנהגות חריגה אחרת המעידה על כך שמשהו מסעיר את הילד.

במידה וקיים חשש על ההורים לפעול על מנת לספק סיוע לילד.

במידה וגיליתם כי ילדכם או ילד אחר בסביבתו הוא קורבן של בריונות ברשת עליכם לפנות לגורמים הבאים:

  • פנו למורה, המחנך, יועצת בית הספר או למנהל בית הספר
  • בימים א-ה בין השעות 8:00-15:00 ניתן לפנות:
    לקו פתוח לתלמידים 1800-222003.
    מוקד שירות חינוך 1800-250025.
    שפ"י – שירות פסיכולוגי ייעוצי: 02-5603249/51.
  • משטרת ישראל
    במקרים דחופים ובכל מקרה סכנת חיים חייגו 100.
    להגשת תלונה יש לגשת לתחנת המשטרה המקומית.
  • איגוד האינטרנט
    הקו הפתוח: 03-9700911.
  • ער"ן
    עזרה ראשונה נפשית: 09-8891333 או 1201.

חוזר מנכ"ל

בחוזר מנכ"ל "קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות חינוך" תש"ע 1(א) יש התייחסות לפגיעה באמצעות האינטרנט, לצילום במהלך שיעור ולשימוש לרעה בתצלומים של תלמידים או מורים שנעשו בשטח בית הספר כמעשה אלימות ומוזכר הטיפול בהתאם. אחד הקריטריונים להערכת החומרה של האירוע הוא האם הפגיעה נעשתה בנוכחות רבים או בהפצה המונית באמצעים טכנולוגיים כגון האינטרנט.

אירועים חמורים הקשורים לאינטרנט נכללים בחובת הדיווח:

פגיעה חמורה באמצעות האינטרנט (התחזות, הפצת תכנים פרטיים   מביכים, איומים וכו').

שימוש בטלפון נייד לצילום בזמן שיעור, צילום ללא ידיעתו של המצולם, וכן שימוש לרעה בתצלומים של תלמידים או מורים שנעשו בשטח בית-הספר (איום בהפצה, חשיפה, עיוות ולעג, הפצה בטלפון נייד או באינטרנט).

אנו נגד בריונות ברשת !

שינוי מסגרת

שינוי מסגרת בפייסבוק

אם אתה רוצה לשנות או להוסיף מסגרת בפייסבוק בחשבון האישי שלך.

חשיבות מדיניות החינוך בשימוש במדיה חברתית

חשיבות המדיה חברתית בחינוך

ניתן להוסיף מסגרת לתמונת הפרופיל כדי להפגין תמיכה במטרות, אירועים שסימנת שאתה משתתף בהם ושיש להם מסגרות, את החגים המועדפים שלך ועוד.

כדי להוסיף מסגרת לתמונת הפרופיל שלך:
  1. עבור אל www.facebook.com/profilepicframes
  2. בחר מסגרת מהתפריט או חפש את המסגרת שבה תרצה להשתמש
  3. לחץ על השתמש כתמונת פרופיל כדי לשמור
ניתן גם להתאים אישית תמונות וסרטונים שצילמת בעזרת המצלמה של פייסבוק.
כדי להוסיף מסגרת לתמונת הפרופיל בדף שלך:
  1. עבור אל www.facebook.com/profilepicframes
  2. לחץ על תמונת הפרופיל שלך בפינה הימנית התחתונה ובחר בדף שלך
  3. חפש מסגרת על ידי הזנת שם המסגרת, שם היוצר או מילה רלוונטית
  4. בחר מהתוצאות את המסגרת שבה תרצה להשתמש
  5. לחץ על השתמש כתמונת פרופיל
הערה: ניתן גם לשתף מסגרת בדף אם היא נוצרה על ידי דף זה.
(פורסם ע"י פייסבוק)
הסבר:

תשלומי הורים ומערכת החינוך.


Facebook


Twitter


Google-plus

תשלומי הורים ומערכת החינוך.

תשלומי הורים ומערכת החינוך. מערכת החינוך קובעת ע"פ חוק חינוך חובה חינם את תשלומי ההורים,

התשלומים נחלקים לתשלומים עבור שירותי חובה ולתשלומים עבור שירותי רשות. שירותי חובה הם

שירותים שחייבים לשלם בעבורם גם אם אין צורכים אותם.

שירות החובה היחיד הוא ביטוח תאונות אישיות לתלמידים. כל יתר השירותים הניתנים הם שירותי רשות,

והורה רשאי להחליט שילדו לא יצרוך שירות מסוים

ובמקרה זה לא ישלם עבורו.
מה קורה אם אין להורים יכולת כלכלית לשלם?
אין למנוע מתלמידים להשתתף בפעילויות בשל אי־תשלום

עקב קשיים כלכליים,

ויש למצוא פתרונות  לשיתופם באמצעות הרשות המקומית והנהלת בית הספר.
אין להתנות מתן שירות אחד בתשלום עבור שירות אחר.

מה זה תל"ן?

תוכנית לימודים נוספת (תל"ן) מותנית בהסכמה אישית בכתב של כל אחד ואחד מן ההורים לתוכנית

 ולתשלום עבורה.

אין די בהסכמה של נציגות ההורים המוסדית.

יש לשבץ תל"ן בסופו של יום הלימודים,

ולאפשר לתלמידים שהוריהם מבקשים שלא ילמדו בתוכנית להשתחרר לביתם.

אם תוכנית לימודים נוספת שובצה באמצעו של יום הלימודים,

 יש לאפשר לכל התלמידים להשתתף בה, גם אם הוריהם לא שילמו בעבורה,

או להציע לתלמידים שהוריהם מבקשים שלא ישתתפו בה, פעילות חינוכית אחרת.

את התל"ן יש לאשר באמצעות מנהל המחוז או מורשה מטעמו.

גבייה עבור רכישת שירותים מרצון מותנית בהסכמה אישית בכתב של כל אחד ואחד מן ההורים

לתשלום ולשירות.

ועד ההורים לא קובע לך מה הילדים שלך ילמדו!

אין די בהסכמה של נציגות ההורים המוסדית. אם הוחלט לקיים את השירות במהלכו של יום הלימודים,  ישותפו בו כלל התלמידים.

שעת לימודים במסגרת תל"ן היא שעה המאריכה את יום הלימודים ואיננה משמשת לפיצול כיתות אֵם לקבוצות לימוד.

"תשביתו את מערכת החינוך על התל"נים – זה הגזל האמיתי". (יו"ר ועדת החינוך מרגי ש"ס)

אני בעד ההורים במאבקם לביטול תשלומי הרשות והתל"ן ,
( "אנחנו דורשים את ביטול תשלומי ההורים שמהווים מס ופגיעה בשוויון הזדמנויות בחינוך."  נציג פורום ועדי ההורים היישובים זאב גולדבלט)  מאידך לדעתי זה גם עלול לפגוע בתלמיד ובהשכלתו. לכן הורים יקרים עליכם לדרוש שתשלומי התל"ן  ישולמו על ידי משרד החינוך!

לפי חוזר מנכ"ל והחלטת בגץ יש קשר בין אמצעי קצה  טכנולוגיים לתשלומי ההורים.

בהנחיית שופטי בג"ץ אוחדו העתירות בענייני אמצעי קצה (בג"ץ הטאבלטים) ובנוגע לגביית תשלומי הרשות בניגוד לחוק חינוך חובה חינם.

בג"ץ בביקורת על משרד החינוך: גובים תשלומי חובה בכסות של תשלומים מרצון :שופטי בג"ץ מתחו ביקורת על משרד החינוך ורמזו כי במסגרת פרויקט התקשוב מחויבים בפועל ההורים לרכוש טאבלטים לילדיהם לצורך לימוד בכיתה, למרות שהתשלומים מוגדרים כתשלומי רשות. המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין והשופטים יצחק דנציגר וצבי זילברטל קבעו כי על משרד החינוך לסיים את הכנת חוזר המנכ"ל בנושא, להגישו לאישור ועדת החינוך של הכנסת ולהגיש תשובה נוספת לעתירה נגד מיזם רכישת הטאבלטים (הארץ 27/6/16).

בהמשך להנחיות בסעיף 3.6-12 בחוזר הוראות הקבע עז/1, "שימוש תלמידים באמצעי קצה לצורכי למידה", בבתי ספר שבהם מתקיימת למידה באמצעות אמצעי קצה טכנולוגיים הנרכשים במרוכז אפשר לגבות עד סך של 677 ש"ח בשנה עבור אמצעי הקצה הטכנולוגי שיהיה בבעלות התלמיד ויעמוד לשימושו. לחלופין, אפשר יהיה לגבות עד סך של 300 ש"ח להשאלת אמצעי קצה טכנולוגי שיעמוד לשימושו של התלמיד. התשלומים האמורים יכללו ביטוח, עלות השימוש בפלטפורמה אם יש כזו וכן מע"ם. הסעיך הבא מעוד מקומם רכישה מרצון נהיית חיוב!

רכישת שירותים מרצון,

גבייה זו מוגדרת רכישת שירותים מרצון, והיא ייעודית למטרה זו ונעשית בהתאם להוראות המפורטות שנקבעו בסעיף 3.6-12 בחוזר הוראות הקבע עז/1(א), "שימוש תלמידים באמצעי קצה לצורכי למידה", ובאה נוסף על הגבייה עבור רכישת שירותים מרצון עבור כלל המטרות שלהן משמשת גבייה זו ומפורטות בסעיף זה.
בתום כל שנת לימודים ידווח בית הספר להורים על ניהול הכספים שנגבו במסגרת  תשלומי ההורים על פי המתחייב מסעיף 3.7-50 בחוזר הוראות הקבע סה/4(א),  "ניהול הגבייה והכספים במוסד החינוכי".

 הדיווח יימסר לנציגות ההורים המוסדית, ועותק שלו יישמר במזכירות בית הספר  לעיונם של ההורים המבקשים זאת.

אני נגד עליית תשלומי ההורים לבתי הספר בשבע השנים האחרונות ב-350%. ההכנסות מהתשלומים עלו מ-1.3 מיליארד שקלים ל-4.6 מיליארד שקלים.

בתי ספר רבים ורשויות מקומיות מנסים לגבות תשלומים של תוכניות העשרה באופן שנוגד את הנהלים וההנחיות:

ח"כ קארין אלהרר: " העובדה כי בתי ספר רבים ורשויות מקומיות מנסים לגבות תשלומים של תוכניות העשרה באופן שנוגד את הנהלים וההנחיות היא בעיה שאנו נתקלים בה מידי שנה בשנה. אולם אתמול פרסם עמרי מניב בחדשות ערוץ 10, כי לא רק שהרשויות מנסות לגבות תשלומי רשות שלא בהכרח מגיעים להם, אלא גם שהן משתמשות בחברות גביה ובמשרדי עורכי דין הנוקטים בפרקטיקות פסולות, שספק האם הן חוקיות, תוך הפחדה ואיום על הורים, שחלקם, כפי שעולה מהכתבה, נמנעו מהתשלום בצדק רב.

תשלומי התל"ן כבר מהווים הפרטה של מערכת החינוך, מנציחים ואף מגדילים את הפערים בין תלמידות ותלמידים לפי המצב הסוציואקונומי שלהם ולכן ראוי היה שלא ייגבו כלל. אולם הוספת חטא על פשע בשימוש של העיריות בגביה חיצונית המנסות לאיים ולהפחיד הורים לטובת גבית תשלומים מעלה חשש לעבירה על החוק ויש להפסיק אותה לאלתר".

מקור הוא חוזר מנכ"ל  המעודכן לשת הלימודים התשע"ט

 

להלן מה ההורים צריכים לשלם במערכת החינוך הישראלית.  כפי שפרסמתי אשמח לתגובתכם:
.

 

השינויים שחייבים להיות במערכת החינוך

השינויים שחייבים להיות במערכת החינוך

בעקבות השינויים במערכת הכלכלית בשוק העבודה יש צורך להכין את התלמיד  למערכת הכלכלית של המאה ה-21. כל שינוי במערכת החינוך נובע משינוי  תפקידי העבודה התקשורת החברתית שמאפיינת את החברה התעשייתית המשתנה, תפקיד בית הספר תפקידו לכוון את התלמיד למקצוע של שוק העבודה העתידי והכישורים שידרשו ממנו. שינוי מבנה בית הספר  הוא צורך קיומי .

מערכת החינוך צריכה  לחשוב על על יצירתיות ופתרון בעיות ולא על שינון.

השינויים שחייבים להיות במערכת החינוך הם כורח המציאות של המשק  הכלכלי של המאה העשרים. מערכת החינוך בישראל מתבסס היום על  שינון החומר כלומר חשוב לדעת  מי היה בר כוכבא ובאיזה שנים פעל אבל אין  מערכת החינוך חושבת על יצירתיות ופתרון בעיות.
השינויים שחייבים להיות במערכת החינוך חייבים לקחת בחשבון את תפקיד המורים, שימוש בטכנולוגיה, חשיבות השימוש ברשתות חברתיות. שינויים בתפיסת הזמן והמרחב!
מערכת החינוך מצריכה  להקנות לתלמידים חשיבה יצירתית וביקורתית ,ולתת להם כלים לרכישת כישורים חברתיים ורגשיים. התלמידים צריכים ללמוד איך לעבוד עם אנשים שונים מהם, שחושבים אחרת. צריך לתת להם לחשוב מחוץ לקופסה. (פרופ' אנדראס שלייכר) .

מערכת החינוך עוברת שינויים בתפקיד המורים דרך הלמידה ובתוצר הלימודי

מערכת החינוך עוברת שינויים בתפקיד המורים דרך הלמידה ובתוצר הלימודי

שלייכר ממשיך ואומר  "אי־אפשר פשוט להלביש מודל של למידה דיגיטלית או מודרנית מעל המודל הקיים. השינוי צריך להיות עמוק יותר — והוא חייב להתבצע בשיתוף פעולה עם המורים. בעבר, במפעלים התעשייתיים, מישהו מלמעלה אמר לכולם מה לעשות — והם עשו. בעולם המודרני צריך לוודא שהעובדים עצמם יהיו מעורבים גם בפתרון. אם לא תערבו את המורים והמנהלים בעיצוב הרפורמה — לא תצליחו לחולל שינוי משמעותי במערכת, כי הם פשוט לא יירתמו אליו. תדמיין שאתה מורה, ומדי כמה שנים מגיע שר חינוך חדש שנותן הוראות חדשות. בסופו של דבר, מרוב שינויים אתה כבר לא מאמין בשום דבר — ופשוט ממשיך לעשות את מה שעשית תמיד.

המורים בישראל עובדים על אוטומט, יש את תכנית הלימודים, יש את מדיניות השר אבל זה שייך לעולם הכלכלי הישן ,"המורים והמנהלים צריכים לקבל יותר אחריות, צריך לתת להם להצליח ולהכיר בהצלחה שלהם, ולאפשר להם לבנות קריירה מגוונת ומורכבת יותר. כיום, כל מה שמורה בישראל צריך לעשות כדי לקבל העלאת שכר זה לצבור ותק. במערכות חינוך אחרות בעולם, מורים יכולים להתמקצע במסלולים ובתחומים שונים. יש דרכים שונות לקידום ויש המון מקום לצמוח ולצבור חוויות וניסיונות. בשנחאי, למשל, מורה מבלה את השנה הראשונה בתפקיד עם ליווי של מורים אחרים, והוא יכול לראות איך הם מתנהלים בכיתות. זה מאוד נדיר בישראל".

לכן בתהליך של שימוש בטכנולוגיה במערכת החינוך למורים יש תפקיד חשוב, המורים צריכים להיות אחראים על תהליך הלמיד ולכן אם אנו רוצים להתמקד במורים יש לתת למורים את הכלים להצליח.

""להתמקד במורים. לתת להם מקום יותר משמעותי במערכת ויותר אפשרויות לבטא את עצמם. במדינות עם מערכת חינוך איכותית, המורים לא רק מלמדים תכנים אלא גם מעצבים אותם ואת דרכי ההוראה ומרחב הלמידה. המורים לוקחים בעלות ואחריות על מה שמתרחש בכיתות — זאת נקודת הפתיחה. אם לא תשנו את היחס למורים, יהיה קשה מאוד לשנות את יתר הדברים".(שלייכר)

אז מה צריכה  מערכת החינוך לעשות?

ישראל צריכה לחשוב ולשנות גישה  והתפישה של תפקיד מערכת החינוך הישראלית, היא  חייבת ללמד כפי שנהוג בשוק העבודה של המאה ה-21 , השינוי בפדגוגיה צריך לבוא לידי ביטוי בכך שהתלמידים יקבלו יותר זמן על חשבון הזמן שהיה פעם של המורה. חשוב לשלב בכיתות למידה מבוססת פרויקטים ולמידה בקבוצות. התלמידים צריכים לקחת יותר אחריות על הלמידה שלהם והמורים צריכים להפוך למאמנים, מנהיגים ומנטורים — לא רק מנחים שעומדים מול הלוח".
"למידה היא פעילות ולא מקום, אז אני מניח שנראה סביבות למידה מגוונות יותר ומבוססות על טכנולוגיה — והמבנה הפיזי יהיה רק מקום נוסף שבו מתרחשת למידה. כיום בית הספר מוגדר על ידי התכנים שנלמדים בו, האספקה שלהם וקבלת התעודה בסוף. בעתיד, כל אחד מהמרכיבים האלה יכול להשתנות. לכן אנחנו לא צריכים רק להסתפק בהתאמה של בתי הספר לעתיד — אלא ליצור את העתיד.

מכאן אנו מסיקים

 

מסקנות העתיד החינוך:

1. אין תחליף טכנולוגי לתפקיד המורה.  המורה הוא מנהל את תפקיד הלמידה, על מנת  להשוות את תהליך הלמידה בשיעור לתהליך הקורה בשוק העבודה יש להשתמש בטכנולוגיה.
2. השימוש בטכנולוגיית המידע תפקידו להעצים את תפקיד ההוראה.
השימוש בטכנולוגית המיידע שהיא כיום זולה יותר , מהווה חלק משמעותי בתהליך הלמידה.
השימוש בטכנולוגייה הוא צורך קיומי, הוא אחד הדרישות הנדרשות (מיומניות יסוד) בחברה התעשייתית של המאה ה 21.

3.  השימוש בעבודת צוות בחקר ומחקר מהווה את החינוך האמיתי לנורמות של עבודת הכיתה. חשוב לשלב בכיתות למידה מבוססת פרויקטים ולמידה בקבוצות.  שבהם המורה מתווה את הכללים ואת תוצר הלימודי יוצרים התלמידים (עבודת חקר). לכן…

4.אחד מהאתגרים הכי גדולים של מורה הוא ליצור מעורבות של תלמידים במהלך השיעור. בית הספר מעבד שתי תכונות חשובות אחת זה המיקום הפיזי והשני הזמן ללמוד, בית הספר מהווה מסגרת על אבל הלימודים באמצעות הטכנולוגיה  משנים את הזמן והמקום. השימוש בטכנולוגיית המידע הוא כלי חיוני שבו התלמיד יכול לקלוט את החומר הנלמד בשיעור במיוחד התלמיד חייב להשתמש באוריניות אינטרנטית וכן התלמיד חייב להשתמש ברשתות חברתיות על מנת ליצור קשר בין התלמידים המהווים את קבוצת הלימוד שהן מייצרות תוצר לימודי .רוב התקשורת הבינאישית שלנו נעשית היום דרך הרשתות החברתיות , אין כמעט חברה משפחה שאין בה תקשורת בין חבריה שלא נעזרת ברשת חברתית. מי ואטסאפ פייסבוק, כולל תקשורת חזיתית.

5.שימוש במצגות  סרטונים או כל דבר אחר על מנת ליצר ולהציג את החומר הנלמד שבו בעצם אנו הופכים את הידע למידע הוא תהליך הנדרש להציג רעיונות בתעשייה. כלומר המידע איננו רק טקסט אלא גם אלמנט חזותי.

מטרת החינוך היום : היכולת לשתף פעולה, חשיבה ביקורתית, יכולת השימוש בכלים ממוחשבים כדי לאתר מידע, תקשורת ויצירתיות.

לכן לדעתי שימוש בטכנולוגיית המידע,כבר יוצרת דפוסי הוראה חדשים. החיוניות בשימוש ברשתות חברתיות נותנת מימד חדש, הרשתות החברתיות באינטרנט הוסיפו ממד חדש לכוח שהיה נתון עד כה ברובו בידי התקשורת הכתובה והאלקטרונית.  הרשתות החברתיות אף עוקפות את כלי התקשורת ואינן  מושפעות מהחלטת הצנזורה. העוצמה הרבה של הרשתות החברתיות, היכולה לטענת רבים לשנות סדרי עולם, מחייבת אותנו לעורר מודעות בקרב המשתמשים וגם לסכנות הטמונות בשימוש בהן.

למידה דיגיטאלית היא התשתית הפדגוגיה העדכנית במאה ה- 21, הכוללת שיטות הוראה-למידה משולבי טכנולוגית מידע ותקשורת בסביבה למידה מקוונת, ויישום אופני התנהלות הולמים במרחב המקוון לצרכי חינוך. למידה זו מושתתת על נגישות ושימוש ביחידות וחומרי הוראה-למידה דיגיטאליים, לצד מקורות מידע ברשת, העומדים לרשות המורה והלומדים לשם הבניית ידע מבוססת חקר, שיתוף, הרחבה והעמקה.השפעת הטכנולגיה על החינוך!

ראה שעוד שנים מספר, גם במערכת החינוך, רוב רובה של הנגישות למידע לימודי תהיה באמצעות טקסט דיגיטאלי. גישה עדכנית ללמידה מחייבת יישום למידה דיגיטלית, לא כמותרות, אלא כהתנהלות שגרתית בה הלמידה מתקיימת ומסתמכת על מידע המונגש בטקסט דיגיטאלי.

לשם הלימה ללמידה העדכנית של היום, הלמידה הדיגיטאלי, יש לעדכן גם את ההגדרה של "ספר לימוד" בפרט, ו"חומרי לימוד" בכלל, לכל סוג ופורמט.

הייתי רוצה לראות בתי ספר שיעצבו את החברות והכלכלות של המחר. לבתי ספר ולמורים יש תפקיד מאוד חשוב בשינוי החיים שלנו!
שימוש במדיה חברתית בחינוך הוא חלק חיוני לדעתי  בתהליך החינוכי, אנו רואים שיש רתיעה מלעסוק בנושא  עקב בורות של משרד החינוך וחלק גדול מהמורים, השימוש ברשתות חברתיות נועד קודם ביצירת קשר בין חברי הקבוצה . העברת אינפורמציה לימודית הכוללת גם טקסט וגם סרטונים ותמונות. הרשתות החברתיות יתפסו בעתיד מקום יותר חשוב בתהליך החינוכי .

 

 

WhatsAPP

WhatsAPP  ומסנג'ר  -איך ליצור קשר

פייסבוק משתמשת בשני תוכנות על מנת לשלוח מסרים מיידים ,התברר שבארה"ב משתמשים במסנג'ר  יותר מאשר ב-  WhatsAPP  מעניין שבארץ זה ההיפך. הייתי אומר שהשימוש בתוכנות המסרים המייידים תופץ תאוצה במיוחד בפרסום ההודעות בפייסבוק. באחרונה אנו עדים לשינויים רבים באפלקציות וכן יש להדגיש שיש שינויים בין האפלקציה בנייד לבין הימוש במחשבי PC.

ואטסאפ

תוכנת המסרים המיידים הכי נפוצה בארץ

WhatsAPP

לאחר חודשים של המתנה, אפליקציית וואטסאפ (WhatsApp) מוסיפה תמיכה בשיחות קבוצתיות לעד 4 משתתפים בו זמנית.

קישור  WhatsAPP ממליץ להוריד את האפליקציה למחשב או לגלוש לאתר https://web.whatsapp.com/
רוצים לשלוח לי הודעה לוואטסאפ?
נא ללחוץ על התמונה :

תתקשר לוואטסאפ שלי

תתקשר לוואטספ שלי

תנסו להיכנס ולעבוד עם WhatsAPP במחשב.


המסנג'ר

לפני כמה חודשים, פייסבוק הודיעו על האפשרות להטמיע את המסנג'ר של פייסבוק באתרים בתור פלאג-אין (תוסף).

ממליץ לכם לקרוא את המאמר הזה

במסנג'ר ניתן להוריד תמונה כגון זאת ולהוסיף  לאתר על מנת ליצור קשר אם הלקוחות.

 

המסנג'ר שלי

המסנג'ר שלי

אני ממליץ לכם לבנות בוט דרך המסנג'ר אפשר לקרוא את זה פה ,

המדריך המלא לבניית בוט המסנג'ר הראשון שלכם.

 

TELEGRAM- טלגרם

טלגרם Telegram 

טלגרם Telegram  היא מערכת מסרים מידיים שמדגישה פרטיות וזמינות במערכות הפעלה שונות. יישומי לקוח של טלגרם זמינים במכשירים ניידים ומערכות שולחניות. (ויקיפדיה)
היישום "מברק לשולחן העבודה" (Telegram for Desktop) נשאר תקוע בשלביו המוקדמים, והיבטים חשובים רבים עדיין אינם ידועים. לדוגמא, המפתחים הרוסים לא אמרו דבר על השיטות שהתוכנה משתמשת כדי להצפין את השיחות של המשתמשים שלה. משמעות הדבר היא כי, בעוד שיחות שמתקיימות בתוכנה עשויות להיות מאובטחת, אף אחד לא יכול להיות בטוח היכן הם. היבט נוסף מתמקד במהירות שלו. למרות שיוצריו טוענים שהתכנה מהירה במיוחד ועושה את תפקידה היטב, נראה שאין הבדל משמעותי בינה (Telegram ) לבין יישומי צ'אט אחרים.

אף על פי כן, מי שמשתמש בתכנה ל-iOS או אנדרואיד עשוי לאהוב את האפשרות להשתמש בשירות ההודעות הנייד החביב עליהם  Telegram למחשבים שלהם. בעוד מעמדו כגרסת שולחן העבודה של התוכנה למכשירים ניידים הוא לא רשמי, המראה שלה משתלב יפה עימם. בעת התקנת התוכנה, משתמשים יצטרכו להזין את המספר שהם משויכים בחשבון ה-Telegram. אחרי שלב ראשוני זה, פונקציות האפליקציה זהות לאופן בו היו עובדות בטלפון נייד. בעוד המשתמשים במכשירים ניידים צפויים להעריך את זה, תוספת חדשה זו אינה מציעה כנראה למשתמשי WhatsApp סיבה מספיק טובה כדי לעבור ל-Telegram.

טלגרם למחשב

יישום שולחן עבודה מהיר ומאובטח, מסונכרן באופן מושלם עם הטלפון הנייד שלך

עידן חדש של הודעות

פרטי

הודעות טלגרם מוצפנים באבטחה מוגברת ויכולים להרוס את עצמם בטווח זמן שאתה בוחר.

מבוסס ענן

טלגרם מאפשרת לך לגשת להודעות שלך ממכשירים מרובים.

מהיר

טלגרם מספקת הודעות

מהר יותר מכל יישום אחר.

מופץ

שרתי טלגרם מפוזרים ברחבי העולם עבור אבטחה ומהירות.

חינמי

טלגרם  Telegram 

חינמי לנצח. ללא פרסומות. וללא תשלום.

בטוח

טלגרם  Telegram שומר את ההודעות שלך מפני התקפות האקרים .

חזק

בטלגרם Telegram  ניתן לשלוח קבצים בנפח גבוה (עד 1.50 GB)

שיתוף

 

ב Telegram  אפשר להכין קבוצות של עד 100,000 משתמשים.

סנכרון

הצ'אטים שלך בכל המכשירים שלך.

שליחה

מסמכים מכל סוג שהוא.

רובוטים

ניתן לבנות ולהנות מרובוטים בטלגרם Telegram

תמיכה
תמיכה בכל נושא ממנהלי טלגרם Telegram .

הדרכות:

הטלגרם גרסה ניידת מגיעה בעברית מובנת..
הורדת הגרסה למחשב:
https://desktop.telegram.org/

למה טלגרם כתבה מעניינת!

 

 

TELEGRAM מערכת למסרים מיידים

TELEGRAM מערכת למסרים מיידים

Telegram is an instant messaging app with a focus on speed and security and a good alternative to WhatsApp. Telegram supports group chats with up to 100 contacts, puts a strong emphasis on security and provides generous multimedia support.

High level of privacy and security

One of Telegram's main focus is security and privacy compared to WhatsApp. For example, Telegram features something called "Secret Chats" – an encrypted chat connection that self-destructs messages similar to SnapChat and prevents others intercepting them. In fact, security is one of the things that started attracting users to Telegram in the first place and now that WhatsApp has been bought by Facebook, this looks set to increase. The developers also claim that they do not sell or share user data with third-parties, there is no in-app advertising and yet it's completely free to use.

Send up to 1GB of video

Telegram also features a good level of multimedia support with up to 100 people and allows sharing of all file types up to 1.5GB although you may find uploading and downloading quite slow. You can send batches of photos rather than just one at a time and you can store pretty much as many images as you want because Telegram allows unlimited online storage.

Like WhatsApp, Telegram also supports leaving brief voice messages although unlike applications such as Skype, you can't actually make voice calls.

An excellent secure alternative to WhatsApp

If you want an instant messaging client that offers more security than WhatsApp, Telegram is a very interesting alternative.

Personalized stickers arrive!

Telegram already offered celebrity stickers, but they were rather limited. Now you can create your own stickers by preparing images and following the instructions. You can

.

share your work with other people as well as use stickers created by them.

ערוץ הטלגרם שלי נא להצטרף
https://t.me/luzamir