בתי ספר מחייבים הורים לרכוש טאבלטים באלפי שקלים

בניגוד להנחיות משרד החינוך ובג"ץ: בתי ספר מחייבים הורים לרכוש טאבלטים באלפי שקלים

ההנחיות מתנות את רכישת המכשירים בהסכמת 70% מההורים ומגבילות את סכום הרכישה, אך חלק מבתי הספר מתעלמים מהן. ההורים מתלוננים על תשלומים מופרזים ופגיעה באווירת הלימוד בכיתות.

שימוש באמצעי קצה הם זה נעשה בכפייה.

שימוש באמצעי קצה הם זה נעשה בכפייה.

שופטי בג"ץ מתחו  ביקורת על משרד החינוך ורמזו כי במסגרת פרויקט התקשוב מחויבים בפועל ההורים לרכוש טאבלטים לילדיהם לצורך לימוד בכיתה, למרות שהתשלומים מוגדרים כתשלומי רשות. המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין והשופטים יצחק דנציגר וצבי זילברטל קבעו כי על משרד החינוך לסיים את הכנת חוזר המנכ"ל בנושא, להגישו לאישור ועדת החינוך של הכנסת ולהגיש תשובה נוספת לעתירה נגד מיזם רכישת הטאבלטים עד אמצע ספטמבר.

את העתירה נגד משרד החינוך, עיריות תל אביב, בת ים, הוד השרון, והמועצות האזוריות גלבוע ועמק חפר הגישו מאות הורים מרחבי הארץ. השופט רובינשטיין תיאר בהחלטתו את טענות ההורים: "הטענה היא כי סעיף 6(ד) לחוק לימוד חובה… מתיר לרשויות מקומיות גביית תשלומים והחזר הוצאות בעד אספקה, בהיתר השר ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, ואילו כאן נגבים בעצם ובמהות תשלומי חובה בכסות של תשלומים מרצון ועל כן מופר הסעיף, בחינת מעין 'כופין אותו עד שיאמר רוצה אני'. עוד נטען, כי מעבר לפגם שבדין אין סבירות בהפעלת תוכנית בדרך זו, וכן מופר השוויון לגבי תלמידים שהוריהם אינם יכולים או רוצים להשתתף בתכנית ובתשלומים".

ישנו חוזר מנכ"ל ובו הנחיות כיצד פרויקט זה יתנהל אל מול ההורים בכלל בתי-הספר  מעט נתונים על העלויות הכספיות שנקראים 'רכישת שירותים מרצון' שיחולו על ההורים, אלא אם כן בית-המשפט העליון יחליט אחרת. עלות רכישת אמצעי הקצה נעה בין הסכומים 1,300-2,500 שקלים לתלמיד (הורה) זאת בהתאם  למכשיר שבית-הספר החליט ללמד עמו: טאבלטים/לפטופים. הלמידה מתבצעת באמצעות ספרים דיגיטליים ולא בהכרח באה בכדי להחליף את מקומם של הספרים. כך שהורים ימצאו עצמם מלבד רכישת מכשיר הקצה, רוכשים גם ספרים, ו/או לחילופין יכנסו לפרויקט השאלת ספרים.

החלטת ועדת החינוך בנושא. אבל משרד החינוך בשלו: (מכתב להורים)
בית ספרכם הצטרף ללמידה בתכנית התקשוב הארצית בדגם מתקדם. דגם זה כולל הגעה של ילדכם אל בית הספר עם אמצעי קצה )טאבלט/מחשב נייד(, אשר יאפשר לו שימוש בספרים ותכנים דיגיטליים, במידע זמין ברשת וכן בסביבת למידה מתוקשבת, המאפשרת חריגה מהגבולות הפיסיים של הכיתה אל מעגלי למידה חברתית וגלובלית. אמצעי הקצה יעמוד לרשות ילדכם לאורך כל שעות הלימוד. לספרים דיגיטאליים יתרונות רבים ביניהם: רלוונטיות ועדכניות, היכולת להרחיב ולהעמיק את הלמידה על ידי קישור לתכנים נוספים, פיתוח אוריינות דיגיטאלית ולמידה שיתופית המהווה חלק מהסטנדרטים הבינלאומיים, הפחתת משקל התיקים של התלמידים, הקלה על תהליך רכישת הספרים בתחילת השנה, מניעת זיהום סביבתי ועוד. בנספח מצורף פירוט היתרונות הפדגוגיים שבהוראה בתוכנית התקשוב בדגם מתקדם.

עקרונות הכניסה לתוכנית הינם:

1 .הלמידה תעשה באמצעות ספרים דיגיטליים )אשר חלקם אף יונגשו בחינם לתלמידים

(. 2 .לכל אחד מהתלמידים המשתתפים בתכנית יהיה אמצעי קצה זמין )הורים שמתקשים כלכלית להעמיד אמצעי קצה יפנו בנפרד להנהלת בית הספר(.

3 .הסכמה בכתב של  אחוז 70  אחוז  ומעלה מהורי שכבת התלמידים שנבחרה להשתתף בתכנית.

לסיכום:

משרד החינוך כופה על ההורים כנגד החוק ואישור ועדת הכנסת על הכנסת טאבלטים למערכת החינוך, לדעתי הכנסת אמצעי קצה למערכת החינוך צריכה להיות בהידברות עם ההורים ולא לכפות עליהם .
מוזמנים לפנות אלי.

אפשר לקרוא גם את הפוסט הזה, ולהרחבה שימוש בטאבלטים במערכת החינוך

משרד החינוך ושימוש בסמארטפון.

משרד החינוך ושימוש בסמארטפון.

לקראת שנת הלימודים ראיתי שתלמידים קונים טלפון נייד לקראת שנת הלימודים מהי עמדת משרד החינוך לגבי שימוש בטלפון נייד. על זה ננסה לענות.

שימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

שימוש בטכנולוגיית המידע ורשתות חברתיות במערכת החינוך

הטלפון הנייד הביא עמו, ללא ספק, יתרונות לחיי הורים וילדים רבים. היום גם הורים וגם ילדים נמצאים שעות ארוכות מחוץ לבית. לכן היכולת שלהם לתקשר אלה עם אלה, להעביר מסרים זה לזה מכל מקום ובכל שעה, הפכה את הטלפון הנייד למכשיר כמעט בעל ערך קיומי בחיי משפחות רבות. הטלפון הנייד נמצא היום ברשותם של יותר מ-60% מן הילדים בני 6–7 ושל יותר מ-95% מבני הנוער בני 12 ומעלה. סקרים שנערכו מלמדים כי כ-85% מההורים מצפים שילדיהם ייקחו עִמם את המכשיר לכל מקום ובכל עת, כולל לבית הספר.

שליש מילדי ישראל גולשים באינטרנט לפחות ארבע שעות ביום. אחד מכל ארבעה בני נוער בישראל, מכור לסלולר ומשתמש בו לפחות חמש שעות ביום. למעלה משליש מבני הנוער, צופים בטלוויזיה מעל ארבע שעות ביממה.

ההשפעות של ההתמכרות גורמות לכך שבני הנוער ישנים שעתיים פחות ביום בממוצע מאשר בני גילם בעבר. סקר של חברת Common Sense Media האמריקנית, שבוצע בקרב 2,600 צעירים , חושף כי כבר מגיל צעיר ילדים הופכים למשתמשים "כבדים" במדיה. זה כולל בין השאר שימוש במחשב, באינטרנט, בטאבלטים ובסמראטפונים, אבל גם צפייה בווידאו והאזנה למוסיקה.

ממצאי הסקר העיקריים הם:

• 70% מהילדים מתחת לגיל 12, משתמשים בטאבלטים.

• ילדים בני 8-12 מבלים בממוצע 6 שעות ביום במדיה.

• בני הנוער, מבלים יותר משליש מהיום בשימוש במדיה. כ-9 שעות בממוצע.

• שימוש במסכים עשוי להיות פאסיבי (39% מהזמן), אך בשאר הזמן הם משמשים למטרות יותר אקטיביות כמו תקשורת (26%), פעילות אינטראקטיבית (25%), קריאה, צפייה ויצירה.

• המדיה הפופולרית ביותר בקרב בני נוער היא, הטלוויזיה והאזנה למוסיקה.

• כמחצית מבני הנוער משלבים הכנת שיעורים עם שימוש במדיה. 51% צופים בטלוויזיה בזמן הכנת השיעורים, ו60% מתכתבים בזמן הזה, בסמראטפון.

• רבע מבני הנוער סיפרו כי, הוריהם יודעים מעט מאוד על מה הם עושים.

• 35% מההורים אינם מגבילים את ילדיהם כלל בשימוש במדיה.

מחקרים בנושא השפעת המדיה על ילדים ובני נוער אינם אחידים בממצאיהם. יש הטוענים כי השימוש במדיה בעיקר באופן אינטראקטיבי, מפתח את הדמיון ואת כישורי האוריינות של הילד. למשל, כאשר מדובר בתכניות ובאפליקציות לימוד והעשרה, ספרים אלקטרוניים ועוד.

מחקרים גם הראו כי, ילדים ששיחקו במשחקי מחשב, פיתחו תשומת לב רבה יותר לפרטים וקואורדינציות עין-יד. (אשנב ).
הילדים דורשים סמארטפון , כך מתחילה לה ידיעה ב YNET אבל השאלה למה דורשים ומה הקשר שלה לתחילת הלימודים? לדעתי אין קשר כזה ואם יש יש להכחיד אותו מהר כל אחד זכאי לקנות סמארטפון , אבל מה הקשר שלו לתהליך הלמידה האם בישראל מתבצע תהליך למידה מבוסס על סמארטפון? האם הטלפון הנייד  משמש את התלמיד כמכשיר לגלישה באמצעות טאבלטים? למה נועד הטלפון הנייד במערכת החינוך?

 

 

משרד החינוך ושימוש בסמארטפון.

כל שימוש בטלפון ניד בזמן השיעור ובזמן בחינות אסור בהחלט. יש להשאיר את המכשיר בתיק כשהוא במצב סגור וכבוי. אין להציבו בשום אופן על השולחן בכיתה. השימוש במכשיר במהלך פעילות מחוץ לבית הספר יעשה בהתאם להוראות הצוות.

צילום בזמן שיעור באמצעות הטלפון הנייד אסור בהחלט. צילום במהלך פעילות מחוץ לביה"ס ייעשה בהתאם להוראות הצוות ובתנאי שלא יפגע בכבודו של המצולם ובצנעת הפרט שלו.

הנהלת בית הספר רשאית לאסור הבאת מכשירים ניידים לביה"ס או להגביל את השימוש בהם בהתאם להחלטות הצוות.

במידה והתלמיד השתמש במכשיר נייד בניגוד להוראות, ניתן לנקוט באחד מהאמצעים הבאים:

  1. שיחת בירור עם התלמיד
  2. הפקדת המכשיר במזכירות ביה"ס או בחדר המנהל, במקום קבוע, נעול ובטוח, והחזרתו בסוף יום הלימודים לידי התלמיד או לידי הוריו.
  3. יידוע/ הזמנת ההורים.
  4. במקרים של שימוש חוזר בטלפון נייד בזמן שיעור ניתן להעניש בהתאם להחלטות בית הספר בנוגע להפרות משמעת, לרבות כתיבת עבודה בנושא.

חוזר מנכ"ל ע' 1(א

ממליץ לקרוא גם:

1. סמארטפון במערכת החינוך.

2. סמארטפון במערכת החינוך 2.

3. BACK to school

4.  back to school 2

סכנת הקרינה

סכנת הקרינה

השימוש בטכנולוגיית המידע חושף את התלמיד (והמורה) לקרינה, השאלה האם הקרינה מסוכנת לבני הנוער?

אירגון הבריאות העולמי הגדיר WiFi כמסרטן אפשרי WiFi והוא זיהום סביבתי, מכאן אני רואה שיש סכנה מקרינה, הסכנה נובעת הן משימוש בחשמל, והן משימוש בטאבלטים או במכשירי טלפון (DATA).

השימוש שהולך וגדל במכשירים אלקטרוניים וסלולריים בחיינו הגדיל את רמות הקרינה בשנים האחרונות אמנם קרינה נמצאת בכל מקום, גם בתוך הבית ובתוך חדר השינה, והמכשירים האלה הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ואף אחד מאתנו לא יוותר עליהם- לא בעבודה ולא בחיים הפרטיים. אבל ילדים שוהים בתוך כיתה סגורה שיש בה 35 תלמידים בממוצע, כשליש משעות היום. בכיתה יש מחשבים, מסך, מקרן, טאבלטים ו 35 טלפונים סלולריים. בחלק מהקירות של הכיתות והמסדרונות יש ארונות חשמל צמודים, ומחוץ לכל בית ספר יש כבלי חשמל ומתקני מתח גבוה ולפעמים גם אנטנות סלולריות.
שימוש במגוון המכשירים המאפשרים צריכת מדיה הולך וגדל  ולכן סכנת הקרינה וזמן החשיפה אליה רק הולך וגדל השימוש במכשירי מולטי-מדיה הכולל טלוויזיה, טלפונים חכמים, טאבלטים, מחשבים ניידים, וידאו ואינטרנט. בצד הירידה בעליות המכשירים, קיימת עלייה מהירה ומתמדת ברמה הטכנולוגית של המכשירים המאפשרת לדחוס לתוך חוויית המשתמש גירויים במגוון ובקצב גדלים והולכים. בנוסף לכך, גדלים מספר אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות המושכות אל המסכים ילדים, נוער ומתבגרים. כתוצאה מכך, ברבות ממדינות המערב מסתמנת עלייה מתמדת בזמן המסך של ילדים ונוער. אולם יחד עם היתרונות הרבים המצויים בנגישות למידע ולתקשורת מהירה, הרי שבשנים האחרונות מחקרים רבים קושרים בין חשיפה ממושכת למדיה לבין בעיות בריאותיות בקרב ילדים ונוער שעיקרם קרינה הנפלטת.

שימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

שימוש בטכנולוגיית המידע ורשתות חברתיות במערכת החינוך

 ילדים שוהים במוסדות חינוך לפחות שליש משעות היום, לרוב בתוך כיתות סגורות. במבנים של מוסדות חינוך קיים מספר רב של מקורות, חיצוניים ופנימיים, של קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת: רשת החשמל, שנאים, קווי מתח, אנטנות סלולריות, טלפונים סלולריים ונקודות גישה לאינטרנט אלחוטי (Wi-Fi, WLAN).

ביום 29.4.15 דחה בג"צ (בג"ץ 6269/12 ) עתירה שהגישה הנהגת ההורים הארצית בדרישה לבטל את החלטת משרד החינוך המתירה שימוש בתשתית מרשתת אלחוטית בבתי הספר בטענה שחשיפת תלמידים לקרינה בלתי מייננת צפויה לגרום לנזקים קשים לבריאותם. בג"צ קבע שקיומה של קיומה של עמדה מקצועית מנוגדת אינה מספיקה כדי לקבוע כי החלטת המשרד בלתי סבירה במידה המצדיקה התערבות של בית המשפט בהחלטת משרד החינוך. ביום 18.8.15 דחה בית המשפט העליון בקשה של הנהגת ההורים הארצית לקיים דיון נוסף בנושא (דנגץ 3367/15).

ד"ר גדי ליסק טוען:

רשתות אלחוטיות (Wi-Fi) ורשתות סלולאר משדרות גלי רדיו (RF) שהם גלים אלקטרומגנטיים. גלים אלו מהווים קרינה בלתי מייננת, קרינה שלא גורמות לפירוק של מבנה התא בגוף האדם בחשיפה מידית, אך בחשיפה ברמות גבוהות או בחשיפה לאורך זמן עלולה לפגוע בבריאות. . קרינה זו משודרת בעוצמות מזיקות מכל מכשיר המחובר לרשת אלחוטית, כמו מחשב נייד או טאבלט. לכן כיום בבית ממוצע ויותר ויותר בבתי ספר קיימים מספר רב של מקורות קרינה מזיקים סביב הילדים. מספר מקורות קרינה מכפיל את סך עוצמת הקרינה המשודרת.

קרינה אלקטרומגנטית וסיכון לסרטן

הנזק הנגרם לדנ"א מקרינה של טלפון נייד (השווה לקרינה של טאבלט) במשך 24 שעות שווה לנזק הנגרם מקרינה של 1600 צילומי חזה. הקרינה ממחשב נייד הנמצא במרחק חצי מטר מהגוף גדולה מהקרינה המגיעה מאנטנה סלולרית שבמרחק 100 מ' (Mallery-Blythe, 2015). ארגון הבריאות העולמי מקטלג קרינה מרשתות אלחוטיות מטלפונים סלולאריים וממכשירים המתחברים לרשת אלחוטית (מחשבים ניידים וטאבלטים) כשייכת לקבוצת B2, היינו מסרטן אפשרי. לקבוצה B2 שייכים גם חומרים כמו כספית עופרת, כלורופורם, די.די.טי., אדי מנוע דיזל ועוד.

ארגון הבריאות העולמי קבע כי שימוש בטלפונים סלולאריים וטלפונים אלחוטיים ביתיים יוצר סיכון מוגבר לסרטן מוח (Glioma). הסיכון גובר ככל שגיל תחילת השימוש במכשירים אלו נמוך יותר ומשך השימוש ארוך יותר. Acoustic Neuroma הוא סוג גידול סרטני נדיר הפורץ בעצב הקרניאלי השמיני המוביל מהאוזן הפנימית למוח. הסיכון לגידול זה עולה עם השימוש הראשון בטלפונים סלולאריים וטלפונים אלחוטיים ביתיים. ככל שזמן השימוש גדל כן גדל הסיכון להיווצרות הגידול. נפח הגידול עולה כל מאה שעות של שימוש במכשירים אלו. הסיכון לשני סוגי הסרטן אלה גדל עוד יותר אם החשיפה הראשונה לקרינה אלקטרומגנטית מתקיימת לפני גיל 20 Hardell, & Carlberg, 2013)).

לסיכום:

לדעתי יש סכנת קרינה בשימוש בטאבלטים במערכת החינוך, מערכת החינוך מודעת לבעיה זאת ע"פ פירסום חוזר מנכ"ל. לאחר שבשנים האחרונות אמצעי המדיה השתכללו והפכו נגישים, מצטברים מחקרים וגילויי עמדות של גופים רפואיים מרכזיים בצפון אמריקה ,אירופה ואוסטרליה, המציגים המלצות דומות לגבי התייחסות למניעת הנזק של זמן מסך עבור ילדים. והקרינה הנלוות.

נכון להיום בישראל הורים וגורמים רלוונטיים במערכת הבריאות מודעים לסכנות הבריאותיות של זמן המסך, ונחוץ, קודם כול, למלא חלל ידע זה.  אבל הממשלה  ובעיקר משרד הבריאות , ומשרד החינוך מאמצים  עמדות מעורפלות בנושא. אחת העמדות היא- עקרון הזהירות המונעת קובע כי אם פעילות מסוימת מעלה חששות לפגיעה בבריאות או בסביבה, יש לנקוט באמצעי זהירות גם אם יחסי הסיבה והתוצאה טרם הוכחו מדעית. כלומר די בהצבעה על אפשרות של נזק, ולא הוכחת נזק, כדי לחייב את הגורמים האחראים לפעול במטרה למנוע נזק אפשרי, וזאת בשל החובה המוסרית, הערכית והמשפטית להגן על חיי אדם ובריאותו. יש לנקוט בפעולה גם בטרם נמצאה הצדקה מדעית וזאת במטרה למנוע נזק מאשר לפצות על קיומו של אותו נזק לאחר שזה אירע. עקרון הזהירות המונעת קיבל מעמד סטטוטורי מחייב בחקיקה הישראלית המודרנית הקושרת בין בריאות הציבור לבין מקורות סיכון סביבתיים,

  • יש להזהיר מפני הסכנות הטמונות בלמידה מתוקשבת אלחוטית בבתי הספר.
  • אני לא נגד תקשוב. ההיפך הוא הנכון, מבחינתי הכנסת הטאבלטים למערכת החינוך היא הכרחית וומבורכת. אבל יש לבצע את זה בדרך נבונה, עם כלים נכונים, עם מחשבים נייחים, או טאבלטים. עם עדיפות לחיבור קווי, בלי לסכן את הילדים, או את המורים. (כמו בישיבות הממשלה, משתמשים בטאבלטים בחיבור קווי).(חוזר מנכ"ל)
  • אני נגד שימוש בכפיה , אני מעדיף ששימוש במסכים לא יהיה בכפיה, יש ליישם את BYOD כרוחו ולא לכפות על ההורים רכישות של טאבלטים , וספרים דיגיטליים.
    (27/6/2016 – בהמשך לעתירה של מאות הורים , שופטי בג"צ קבעו שמשרד החינוך מפר את חוק תשלומי הורים מרצון בכך שההורים נדרשים לרכוש מכשירי קצה עבור התלמידי בתי הספר … ולכן , הדרישה של בתי הספר מההורים לרכוש טאבלטים / לפטופים עבור התלמידים אינה חוקית !!!)
  • אני נגד מדיניות של אמביוולנטיות. דוּ-עֶרְכִּיּוּת של משרד החינוך מצד אחד יש חוזרי מנכ"ל אבל מצד שני מתעלמים ועושים מה שהם רוצים כל הדרכים כשרות לשימוש בטאבלטים וברשתות חברתיות.
  • השימוש במסכים הוא כלי ולא מטרה על מנת להשיג שיפור בלימודים ,מה שנמצא ברגע זה בספק.

לדעתי יש לגבש כללים ותקנים עדכניים על מנת להשתמש במסכים במערכת החינוך כי לדעתי זה אבן היסוד לשימוש ברשתות חברתיות בחינוך. שימוש ברשתות חברתיות ישפר את תהליך הלמידה והתהליך החינוכי. (כך אני מאמין).

יש לשפר את התכנים ודרכי הלמידה, תוכניות הלימוד וכן להתחיל בשימוש ברשתות חברתיות ,

כמו כן על  פי המידע הקיים חובה לשפר את תהליך הלמידה בעזרת מסכים , ותוכניות לימודיות.

אחרית הדבר:

מלבד סכנת הקרינה , יש מחקרים שטוענים שמסכים גורמים לילדים הפרעות שינה, השמנה ו\או חולשת גופנית, מתח כרוני עד כדי לחץ דם גבוה וכן הפרעות התנהגות, טיקים, ויסות רגשי, שליטה קוגניטיבית ויכולת תקשורת חברתית לקויים, ירידה בלימודים, והפרעות קשב.

הרשתות החברתיות-הקשר

הרשתות החברתיות-הקשר בעתיד

הרשתות החברתיות-הקשר היחידי שיש היום בחברה, למה מתכוון המשורר רוב התקשורת הבינאישית שלנו נעשית היום דרך הרשתות החברתיות , אין כמעט חברה משפחה שאין בה תקשורת בין חבריה שלא נעזרת ברשת חברתית. מי ואטסאפ פייסבוק, כולל תקשורת חזיתית  (וידאו או סטילס).

שימוש ברשתות חברתיות הוא כלי קשר חשוב בין שותפיה

שימוש ברשתות חברתיות הוא כלי קשר חשוב בין שותפיה

אחד הדברים הנפוצים בשימוש ברשתות חברתיות הם שימוש, באימוג'י 😀  ציורונים , ריגשונים המשתמשים בתמונה על להביע רגש או רעיון. לדעתי השימוש בציורונים , הם לבטא דבר שאפשר לבטא במילים ובשימוש ציור אחד רו כמה בלבד, לבטא רעיון . לדעתי אותו סמל מצויר מפורש אחרת על ידי תרבויות אחרות. למשל שימוש בצבר מה זה אומר? ראשי תיבות צוחק בקול רם !

היות והאדם איננו אוהב לכתוב, הוא משתמש בסרטוני וידאו  (חי), תמונות (ממים) על מנת להביע רעיון

ריגשונים

ריגשטנים כלי להביע דיעה ללא לבטא את המילה

היכולת בשימוש ברשתות חברתיות נותן לאדם ככלי על מנת להתקשר עם אנשים אחרים , מי ממשפחה או עובדים , או אפילו אנשים כפופים לו. היום נפוץ לפטר אדם דרך הודעת SMS או שילחת מסרון בוואטסאפ. (קריאה לשימוע).

השימוש ברשתות חברתיות,  נועד להעביר מסרים שלא נעימים לנו בדרך המסורתית, ומצד שני אנו מעבירים מסרים בעזרת רשתות חברתיות שלא היינו מעבירים בדרכים אחרות "יום הולדת שמח" כמשל.

שימוש בתמונות הערכות בפוטושופ היא להביע רעיון בדרך מצולמת  על מנת להעביר מסר. ידוע שעל מנת להעביר מסר ברשתות חברתיות משתמשים בתמונות על מנת להעצים את הרעיונות.

במשפחות רבות השימוש ברשתות חברתיות הוא כלי  משמעותי בהעברת המסרים בין חלקי המשפחה, חיי הכיתה , קהל העובדים,וקבוצות בעל נושא משותף מסויים.
אחד הדברים הם השימוש ברשתות החברתיות בנושא האלימות המילולית וביריונות ברשת. ההשימוש ברשתות חברתיות מטרתו להביע לידי הפעלה של קבוצות חברתיות. לדוגמא קריאה לבוא להפגנה מסוימת או אפילו  קריאה לבוא למופע או מסיבה מסוימת…

הרשתות החברתיות הוא אחד מכלי הקשר החשובים בחברה שלנו , השימוש ברשתות הוא כלי חשוב בתקשורת בין הורים ומורים לבין התלמידים לדוגמא. השימוש ברשת חברתית מעלה את הסיכוי ליצירת קשרעם אדם לא מוכר ולפגישה עמו,

הרשתות החברתיות באינטרנט הוסיפו ממד חדש לכוח שהיה נתון עד כה ברובו בידי התקשורת הכתובה והאלקטרונית.  הרשתות החברתיות אף עוקפות את כלי התקשורת ואינן  כפמושפעות מהחלטת הצנזורה. העוצמה הרבה של הרשתות החברתיות, היכולה לטענת רבים לשנות סדרי עולם, מחייבת אותנו לעורר מודעות בקרב המשתמשים וגם לסכנות הטמונות בשימוש בהן.

השימוש ברשתות חברתיות הוא חלק מימנות התקשורת שכל אחד חייב לדעת לסגל לעצמו. רשתות חברתיות הם כלי שיש בו כלי שבו אתה יכול להביע את עצמך אך סוף מעשה במחשבה תחילה וכל מה שהוא פרטי הופך מהר גם לציבורי.

אמיר לוז

מיקרוסופט

מיקרוסופט

מיקרוסופט בקרוב תפסיק את האפשרות של שידרוג מערכת ההפעלה שלה מחלונות 7 לחלונות 10. בהודעה מלפני יומיים  מיקרוסופט מזהירה: אם לא תנצלו את ההצעה שלנו לשדרג חינם עד יולי, זה יעלה לכם.

משתמשי חלונות רבים בוחרים לעתים שלא לשדרג ולהישאר עם גרסת מערכת ההפעלה המוכרת. אבל אם עד היום מיקרוסופט רק הייתה ממליצה להוריד את קבצי ההתקנה, בשנה הבאה היא תגרום למחשבים להוריד אותם למחשב אוטומטית. ומיולי זה  גם יעלה כסף.

מר אמיר לוז ב - 15.7.15 התקיימה השתלמות קיץ טכנולוגית והיית שותף כמרצה בנושא: טאבלטים בחינוך ברצוננו להודות לך על השתתפותך והרצאתך המרתקת עד מאוד משתתפי ההשתלמות אף הם מביעים את הערכתם הרבה!! יישר כח ותודה על שיתוף הפעולה עם הרבה הערכה. בברכה, רות שוקרון, רכזת תפעול ותחזוקה מירי בנדיקט, רכזת טכנולוגית ומפתחת סביבות מקוונות צוות מינהלת המחשבים, מנח"י

הם מנסים להפחיד

הם מנסים להפחיד

הם מנסים להפחיד אותנו , הם טוענים שהקרינה מזיקה לנו, אולי כאב ראש אולי סרטן אבל אין להם הוכחות לדבר. מה אתם חושבים? אני לא מפחד.

משרד לאיכות הסביבה:

והאם קרינה בלתי-מייננת מסוכנת לבריאות?
​התשובה לשאלה זו טרם הוכרעה על ידי קהילת המדענים. בד בבד עם העלייה הדרמטית בשימוש בטלפונים סלולריים בסוף המאה שעברה, החל מחקר מקיף במטרה לאמוד את הסיכון הבריאותי הקשור לחשיפה לקרינה בתדרי רדיו. תחום המחקר העיקרי שבו מתמקדים רוב המחקרים הוא הסיכון להתפתחות סרטן.
לגבי קרינת גלי רדיו, בשנת 2011 קבעה קבוצת עבודה של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) כי קיימות ראיות (מוגבלות) לעליה בסיכון לפתח גידולי מוח ממאירים (גליומה) וגידולים שפירים בעצב השמע בקרב אנשים המשתמשים בטלפון סלולרי. מסקנה זו התבססה על מאות מאמרים מדעיים שהתפרסמו בנושא, כאשר משקל רב ניתן למחקר האינטרפון הבינלאומי בו השתתפה גם ישראל. עוד קבעה קבוצת העבודה כי ממצאי המחקרים הנוכחיים אינם מספקים על מנת להסיק מסקנות לגבי סוגים אחרים של סרטן ו/או לגבי חשיפה תעסוקתית וסביבתית. בהסתמך על ידע זה סיווג ארגון הבריאות העולמי את קרינת גלי הרדיו, למשל,  זו שמקורה בטלפונים סלולריים, כמסרטן אפשרי בבני אדם (קטגוריה B2 ברשימת המסרטנים).
גם חשיפה לשדות מגנטיים מרשת החשמל סווגה בקטגורית המסרטנים האפשריים כבר בשנת 2001.  סיווג זה התבסס על מחקרים שהראו שילדים המתגוררים בקרבה לקווי מתח גבוה (ונחשפים לשדה מגנטי בערכים העולים על 3 – 4 מילי גאוס) נמצאים בסיכון עודף (פי 1.5 – 2) מהאוכלוסייה הכללית לפתח לוקמיה.
בדומה לגופים ממשלתיים וציבוריים רבים גם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה בישראל, מסתמכים על החלטות אלה כבסיס לפעולה  ולקביעת מדיניות בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת.
קראו גם על בקרינה במאמרים האחרים
משרד החינוך מעדיף רשת קווית ולא אלחוטית

משרד החינוך מעדיף רשת קווית ולא אלחוטית

שאלה האם יש שימוש במדיה חברתית בחינוך?

שימוש במדיה חברתית בחינוך

בשאלה האם יש שימוש במדיה חברתית בחינוך? נמצאתי בעוד התלמידים טובעים ושולטים ברשת החברתית המורים יש להם בקושי חשבון בפייסבוק או כמו שאחד התלמידים אמר שימוש במדיה חברתית בחינוך  פופולארי בקרבנו אבל לא בקרב מורנו. (אחד התלמידים אף אמר שלמורים יש בורות טכנולוגית) התלמידים נשתמשים ברשת החברתית לא רק לצרכי לימוד אלא ליצירת קהילות וחלקם אף למשחק.

87% מהמורים בארה"ב  אינם מעורים או משלבים את הרשתות החברתיות בתהליך החינוכי.,אך המורים לא יודעים איך להתמודד עם רשתות חברתיות, ואיך להשתמש בטכנולוגיה זאת במערכת החינוך.

המורים גם בארה"ב וגם בארץ חוששים לשלב את הטכנולוגיה הזאת מצד אחד עם אתה ברשת חברתית אתה חשוך ויודעים עליך יותר פרטים ממה שהמורים רוצים לתת המורים אומרים שמעמד המורה נחלש כי הוא בעצם חבר של התלמידים ולא יודע או לא יכול לנהל את תהליך הלמידה.

shutterstock_137092964

משרד החינוך מעודד את המורים לא להשתמש ברשתות חברתיות בעצם מוציא את חבותם לכן אני חושב על 3 טיפים למורים הרוצים להשתמש במדיה חברתית:

1. הפרידו וצרו 2 זהויות אחת מקצועית  והשניה אישית שאותה אינכם חושפים לציבור.

2. לתת שקיפות ולהיות מוכן לומר להורים ולהסביר  למה אתה רוצה שמערכת של הרשתות החברתיות תשמש בתהליך הלימודי ולקבל את אישורם.

3. להיות מתואם ולקבל אישור לפעולה בשימוש במדיה החברתית ממנהלים שלכם.

ההיתי ממליץ לכם לקרוא את המאמר הבא המראה שימוש ברשתות חברתיות החינוך:

האם ידעתם כי 96 אחוזים מתלמידים בדו"ח יש גישה לאינטרנט תוך שימוש בטכנולוגיות רשתות חברתיות, וכי שלושה מתוך חמישה (59 אחוזים)  משתמשים בכלים אלה כדי לדבר על נושאי חינוך באינטרנט?

האם אירופה תגביל את השימוש ברשתות חברתיות לבני הנוער?

מומחי רשת זועקים נגד הצעה אירופית לדרוש מצעירים עד גיל 16 אישור הורים לשימוש ברשתות החברתיות: "ישלול מאנשים צעירים הזדמנויות חינוכיות וחברתיות"

ההצעה, המהווה תיקון לחוק הגנת המידע האירופי, כוללת עדכון שיגביל את השימוש של צעירים מתחת לגיל 16ברשתות חברתיות ויתנה אותו באישור הורים. זאת בניגוד למדיניות הנפוצה בעולם, שהיתה מקובלת עד כה גם באירופה, לפיה מגיל 13 ומעלה ניתן להירשם לרשתות חברתיות באופן חופשי ללא בקרת הורים.

לארי מגיד, מנכ"ל ארגון ConnectSafely העוסק בעידוד תקשורת בטוחה ברשת, כתב בהאפינגטון פוסט: "אני מודאג מההשלכות שעלולות להיות למדיניות הזו על 'הכפר הגלובלי' שלנו, בו אנו זקוקים למעורבותם של צעירים בשיחות חוצות-גבולות לפתרון כמה מהאתגרים הקריטיים ביותר של העולם, כולל הטרור העולמי ושינויי האקלים". לדבריו, שינוי הגיל יגרום לכך שדווקא צעירים שזקוקים ליכולת לבטא את עצמם ברשת יותר מאחרים בשל קשיים אישיים ומשפחתיים, יוגבלו מגישה לרשתות חברתיות בשל אי שיתוף פעולה מצד הוריהם.

לכתבה

האם שימוש בטכנולוגיית המידע גורם לשיפור בתהליך הלמידה?

האם שימוש בטכנולוגיית המידע גורם לשיפור בתהליך הלמידה?

ניתוח ה-OECD ביחס לשימוש במחשבים במערכת החינוך,  96.5% מסך התלמידים בישראל יש מחשב אחד לפחות , הישראלי רוב זמן הגלישה שלו הוא מחוץ לבית הספר  106 דקות בימי השבוע ,בסוף השבוע עולה השימוש במחשב. במהלך השבוע השימוש במחשב בזמן הלימוד עומד על רק 25 שעות.  8.9% מהתלמידים  הישראלים דיווחו ב-2012 כי הם משתמשים יותר מ 6 שעות באינטרנט מחוץ לשעות הלימוד במהלך יום הלימודים.

באמצעות הטאבלט החיבור לרשת נותן שאתה מחובר און ליין לחומר הלימודי

באמצעות הטאבלט החיבור לרשת נותן שאתה מחובר און ליין לחומר הלימודי

מחשוב מערכת החינוך לצרכי לימוד לוקה בחסר על כל 4.7  תלמידים יש מחשב, זהו שיפור אבל עם נשווה את עם מדינות ה-OECD אנו נמצאים התחתית הרשימה. להשוואה באנגליה היחס בין תלמיד למחשב הוא מחשב לכל 1.7 מהתלמידים ובארה"ב יש מחשב לכל 1.8 מהתלמידים.

 

רק  55.2% מהתלמידים ב- 2012  משתמשים במחשב במהלך הלימודים שלהם בבית הספר. עליה של 4% משנת 2009 אבל בנושא גלישה באינטרנט רק 30.6% מהתלמידים גלשו ,בין כותלי בית הספר לפחות פעם בשבוע, פחות מהממוצע של OECD העומד על 41.9% רוב הגלישה של התלמידים נעשית מחוץ לשעות הלימודים כ- 50% מהתלמידים.

האם השימוש במחשבים תורם לתהליך הלמידה?

מבחני פיזה : מבחן פיז"ה )באנגלית: Programme for International Student    Assessment, ר"ת PISA ( הוא מבחן הנערך כחלק ממחקר בינלאומי בתחום החינוך, המתקיים אחת לשלוש שנים, מאז שנת 2000. המחקר נערך על ידי מנהל החינוך של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD). במסגרת המחקר נבחנים תלמידי בתי ספר שגילם 15-16 במבחן במספר נושאים לימודיים (אוריינות קריאה, אוריינות מתמטיקה, אוריינות מדעים, ועוד) ונאסף מידע אודות הרקע שלהם, הסביבה החינוכית ועמדותיהם ותפיסותיהם לגבי נושאי הלימוד הנבחנים במחקר. בנוסף לכך נשאלים מנהלי בתי הספר אודות מדיניות בית הספר והאקלים הבית-ספרי, כמות השעות הנלמדת, ועוד. במחקר מושוות תוצאותיהם של המבחנים ומשתני הרקע והעמדות במדינות שונות בעולם ונעשה ניסיון להבין מה מביא לידי הישגים לימודיים גבוהים, ולהסביר את רמת ההישגים הלימודיים באמצעות משתני רקע ומשתנים אחרים (כגון, המדיניות הבית ספרית, האקלים הבית ספרי, עמדות התלמידים כלפי תחום הדעת, מספר שעות הלימוד ועוד)  ויקיפדיה .  (

יש לציין שבמבחני פיזה PISA נמצאת ישראל בתחתית הרשימה עם ניקוד של 461 לעומת ממוצע הניקוד במדינות ה- OECD  העומד על 497 . ואם אנו משווים אז הניקוד של מבחני פיזה לעומת אירלנד  520  וסינגפור 597.

לטענתי אין מתאם בין שימוש בטכנולוגיית המידע והצלחה במבחן פיזה. כלומר השקעה במחשוב איננה מביאה בהכרח בשיפור  ניכר בציון במבחני פיזה.

אנו עדים כי בחברת הידע של המאה העשרים ואחת. ממצאים מראים, שתוצאות מדיניות המחשוב הם עליה דרמטית במספר המחשבים בבתי הספר ובנגישות לאינטרנט ברחבי העולם . אבל אין הוכחה לכך ששימוש במחשבים משפר ברמה מובהקת את הצלחת התלמיד בלימודים ולמרות ההשקעות אין אנו רואים עליה משמעותי בציוני פיזה. כמו כן אנו מוצאים שבכל שמדינה משתמשת יותר בטכנולוגיית המידע היא נמצאת מעל הממוצע הציונים של בחינת פיזה.

חוקרים הגדירו תהליך זה כשינוי פרדיגמות בין החברה התעשייתית לחברת הידע. מגישה חינוכית הרואה את התלמיד כבעל תפקיד פסיבי לגישה הקונסטרוקטיביסטית, הרואה את התלמיד כאוטונומי המעורב באופן פעיל בלמידה שלו עצמו (Pelgrum, Brummelhuis, Collis, Plomp, & Reinen, 1997)

אם נבדוק  נמצא שהתקשוב הוא מאד יקר אבל האם הוא משפיע על השגים לימודיים?
הממצא המרכזי של מחקר כי הוא שהתקשוב לעיתים רחוקות משמש כזרז כשלעצמו של שינויים רחבי-היקף במערך הבית-ספרי. התקשוב אינו מחולל נסים מעצם קיומו בבית-הספר. עם זאת, יכול התקשוב לשמש כמנוף רב-עוצמה לשינוי במספר תנאים: כאשר מתוכננים היטב כיוונים חדשניים, כאשר מכינים מראש אפשרויות לתמיכה במערכת ובצוות בית-הספר, וכן כאשר קיימים משאבים להטמעה ולתחזוקה לאורך זמן. בניגוד למנופים אחרים הזמינים לבתי-ספר, יש בכוחו של התקשוב לקדם שינוי עצום בדרכי ההוראה, ביחסי בית-הספר עם  הבית והקהילה, וכן בדרכי ניהול בית-הספר.
מחקר פיזה מראה כי ברוב מדינות העולם ניכרת התפתחות משמעותית בשנים האחרונות בתחום המחשוב. ואילו בישראל חלה נסיגה בהליך הכנסת המחשבים למערכת החינוך; בהצטיידות במחשבים בבתי הספר והגנים; ובשדרוג המערכות והמשאבים המושקעים בפיתוח חומרי לימוד מקוונים.

נראה כי התקשוב בכיתה אינו מגדיל פערים הנובעים מגורמים סוציו-אקונומיים. נראה אף כי בחלק מהמקרים התקשוב אף סייע יותר לתלמידים החלשים, בשל נגישות רבה יותר למשאבים חינוכיים והגברת המוטיבציה ללמידה. באופן כללי, התקשוב לא רק שאינו פוגע בהישגים לימודיים, אלא בחלק מהמקרים שילוב התקשוב אף העלה את הסטנדרטים.

למרות זאת מחקרים רבים הראו שהשימוש בטכנולוגיית המידע גרמו לשינויים שונים במערכת החינוך , בתפקיד המורה ובעלי תפקידים וכד' שימוש בשיטות לימוד חדשות , שימוש מושכל בטכנולוגיה אבל מערכת החינוך הוא לא שיפרה מהותית את הישגיה הלימודים.
לפי ממצאי הדוח במדינות שהשקיעו במידה הגבוהה ביותר בטכנולוגיה לא חל שיפור בהשגי התלמידים.

כמו כן במדינות שם השימוש באינטרנט הוא הגבוה ביותר נמצאה הידרדרות ביכולות הקריאה של  התלמידים. במדינות בהן השגי התלמידים גבוהים ביותר יש שימוש נמוך יחסית במחשבים. [1]

"משרד החינוך שופך מאות מיליוני שקלים על טכנולוגיית מידע ותקשורת ללא תוצאות. מחקרים חדשים מעידים שהכיוון שגוי: שימוש במחשבים  ואמצעי קצה אחרים בבתי הספר אינו קשור לשיפור בהישגים."

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

[1] http://www.oecd.org/education/new-approach-needed-to-deliver-on-technologys-potential-in-schools.htm

 

שימוש יעיל בטכנולוגיית המובייל

שימוש  יעיל בטכנולוגיית המובייל במערכת החינוך

שימוש  יעיל בטכנולוגיית המובייל במערכת החינוך , כל הנכתב כאן נעשה על פי צפיות שעשיתי בשימוש אמצעים טכנולוגיים במערכת החינוך.

במערכת החינוך במדינות רבות מכנסים את הלימוד באמצעות מכשירי למקצה כגון מחשבים ,מחשבים ניידים,טאבלטים וטלפונים על מנת לשפר את תהליך הלמידה והפיכתו לחייביתי יותר. המורה הופך מבעל הידע למנהל תהליך הלמידה. הוא מניע את התלמידים להשתמש בכלים טכנולוגים על מנת ללמוד וליצר ידע ממידע שנמצא ברשת.

שימוש  יעיל בטכנולוגיית המובייל במערכת החינוך

שימוש יעיל בטכנולוגיית המובייל במערכת החינוך

השימוש במכשירי קצה מחזק את הקשר בין המורה לתלמיד  והוריו תוך שימוש ברשתות חברתיות דוגמת וואטסאפ פייסבוק ובחול גם טוויטר. שיעורים שלמים התנהלו על ידי תלמידים בספריות ובמוזיאונים בתקשורת בין המורה לתלמיד באיזורים שאי אפשר לדבר בהם . מעניין שהדיון בין המורה לתלמידים אינו מילולי (ורבלי) אלא מבוסס על טקסט ועל ריגשונים על מנת לתת דעה על תוכן.

ריגשונים

ריגשונים כלי להביע דיעה ללא לבטא את המילה

מעניין שהמורה שואל את התלמיד דרך הרשת והתלמיד ,מחפש את המידע וכותב למורה את המידע שמצא, יש מורים רבים שדורשים מידע שמקורו אינו מויקפדיה. במיוחד בשיעורים בספריות ואז מחפשים את המידע הכתוב ,והופכים אותו למידע דיגיטלי.

שימוש  יעיל בטכנולוגיית המובייל במערכת החינוך נעשה לביקורת על נוכחות התלמיד המורה יכול לראות אם התלמיד משתתף בשיעור, מה תרומתו לבניית הידע הכיתתי.

כתבה מענייינת בנושא שימוש ברשתות חברתיות בחינוך. שמספרת איך המורים מתכוננים להשתמש ברשתות חברתיות על מנת ליצוק תבנית לימודית יותר מעניינת לתלמיד.

פייסבוק ממש רואה בעמוד הבית הכיתתי ככלי חשוב בתהליך הלימוד הכיתתי וממליצה למורים לפתוח דף כיתתי לתלמידים:

 

לשימוש טוויטר לכיתה  מעניין לקרוא את המאמר הבא המספר על 50 דרכים להשתמש בטוויטר !

 

 

האם גם בית הספר שלכם ישן?

האם גם בית הספר שלכם ישן?

האם גם בית הספר שלכם ישן? נשאלת האלה, יש בתי ספר עתיקים שנבנו אף בסוף המאה ה19 שמשמשים כבתי ספר. בית הספרתפקיד מכריע  בחברה  בתהליך החיברות – הסוציאליזציה של הפרט,  לא הבלעדי כי גם למשפחה יש תפקיד חשוב. בית הספר הוא כלי ומכשיר להפצת הידע.

כיום בתי הספר הם לא אחראים על הידע (אפילו לא משרד החינוך), ועל מנת לצירוך ידע לא צריך אף מוסד חינוכי, אפשר כיום למצוא את הידע ברשתות החברתיות ובאינטרנט ולא חייבים להשתמש בביה"ס ככלי בו נצרך הידע.

ידע- לא חייב בית ספר

ידע- לא חייב בית ספר

אז איך נצרוך ידע?

אם הגענו שאנו יכולים לצרוך ידע ואין אנו חייבים את בית הספר לשם כך, נשאלת השאלה למה אנו צריכים את בית הספר, לא אפרט פה יותר מדי אבל בית הספר הוא הכלי החשוב ביותר בתהליך הסוציאליזציה של הפרט, על מנת שהתלמיד ימצא את מקומו בחברה. בית הספר יכול להפנות את התלמיד על המידע הידוע על מנת להפוך את התלמיד ללקט את המידע הרלוונטי ללימוד.

shutterstock_137092964

 הכישורים שמערכת החינוך בישראל רוצה להקנות לבוגריה לצורך פיתוח רמת התעסוקתיות ועידוד השתלבות מיטבית בחברה ובעולם העבודה של המאה ה-21 כפי שצריכים להיראות על פי תפיסתם של מנהלי מערכת זו, לאור ההתפתחויות הרבות בטכנולוגיות מידע ותקשורת.
טכנולוגיות המידע והתקשורת הציפו את העולם במידע רב. באמצעות האינטרנט מידע זה נגיש לכול וזמין בכל עת. הוא פתוח, חשוף אך גם פרוץ ובלתי מבוקר‏‏. אחד היעדים שהוגדרו חשובים של מערכת החינוך הוא להכשיר את התלמידים לחיים בחברה תקשורתית ועתירת מידע, כך שיוכלו להפיק תועלת מן המידע הנגיש להם באופן בטוח‏‏. כמו כן, חותרת התוכנית לפתח אצל התלמידים יכולות יזמות, אינטגרצית ידע ויצירתיות באמצעות הכלים הדיגיטליים החדשניים.(ויקיפדיה).

מערכת החנוך הגדירה מהן המיומניות שבהם התלמיד צריך לרכוש במאה ה-21 (משרד החינוך):

מיומנויות המאה ה-21 כפי שהוגדרו בתוכנית להתאמת מערכת החינוך הישראלית למאה ה-21 הנן:

  • למידה שיתופית, יכולת לשתף פעולה בצוות, יכולת תקשורת טובה ויכולת הצגה יעילה.
  • טיפוח לומד עצמאי, יצירתי, סקרן, יוזם.
  • מוסריות, רכישת כללי התנהגות.
  • שימוש בכלי תקשוב.
  • אוריינות מידע.
  • חשיבה ביקורתית ויכולת לפתור בעיות.
  • פתרון בעיות, קבלת החלטות, והתמודדות עם שאלות פתוחות.

לכן כשאנו באים לבחון את בית הספר (ולא רק כמבנה) האם הוא באמת מתאים לרכישת מיומניות כפי שפרסם משרד החינוך או האם  בית הספר שלכם ישן?