המציאות היום זה למידה מרחוק

למידה מקוונת (מרחוק) זה צו השעה

הילדים ובני הנוער הלומדים כיום במערכת החינוך נולדו למציאות טכנולוגית רוויית מסכים, ועושים שימוש תכוף ומגוון ברשת האינטרנט. ניתן לומר כי כמעט כל היבט בחייהם מקבל ביטוי בשימוש במרחבים וירטואליים, ותקשורת בין-אישית המתקיימת בתיווך אמצעים טכנולוגיים היא התקשורת השגרתית עבורם וגם עבור רבים מאיתנו ההורים.
מקור
https://parents.education.gov.il/prhnet/parents/society-family-community/cyber-bullying?utm_source=sms&utm_medium=txmsg_family-community&utm_campaign=learningsafely

השימוש בכלים טכנולוגיים

אנו חיים בעידן של הורות דיגיטלית ולמעורבות ההורים בחיים המקוונים של ילדיהם יש חשיבות יתרה. מדובר באתגר משמעותי ביותר עבור ההורים, אשר חלקם צריך להתגבר תחילה על הפער הדיגיטלי הבין-דורי שקיים בכל הנוגע למרחב הווירטואלי ועל טכנופוביה.

ההורים יש תפקיד חשוב בתפעול  ותחזוקת אמצעי הקצה ,כלומר המחשב להכניס את הילדים ל ZOOM או תוכנה אחרת  (גוגל קלאס), הההורים מעצבים את  פינת המחשב , ההורים חייבים לבדוק עם האינטרנט עובד, הילד יושב ואין תקלה באמצעי קצה. (והסוללה מלאה), רוב התקלות בעיקר הם בבית ולא ברשתות האינטרנט:
 "תמיכה טכנית זה טנגו, אי אפשר בלי שיתוף פעולה. דווקא הלקוחות שהודו כבר בתחילת השיחה שהם בקושי מבדילים בין הלחצן הימני לשמאלי בעכבר והתחננו שאעזור להם – איתם הסתדרתי הכי טוב, והייתי הכי סבלני ואדיב בעולם. הרי גם אני לא הייתי סופר-חנון מחשבים כשהגעתי הנה. אבל לך תתמודד עם לקוחות שמתעקשים ש"זו תקלה אצלכם" ולא מוכנים שנבצע ביחד אף בדיקה לאבחון הבעיה. כמה שהם מתעקשים, ב-99.9 אחוז מהמקרים זו באמת בעיה במחשב שלהם. תקלות כלליות מצד הספק הן הרבה פחות נפוצות".
מקור

היום ההורה הממוצע והתלמיד חייבים שתהיה להם אורינות מחשב, והיכולת להשתמש במחשב בתוכנות על מנת, לתפעל את תכנית הלמידה המקוננת.

סגירת בתי הספר

בתי הספר ייסגרו מחר

שרי הממשלה אישרו הבוקר (רביעי) את סגירת מערכת החינוך כבר ממחר בהתאם להמלצתו של ממונה הקורונה פרופ' רוני גמזו. השרים ניסו למנוע את ההצבעה החפוזה ללא דיון מסודר, אך ראש הממשלה בנימין נתניהו קבע כי לאור הדחיפות יש לערוך את ההצבעה במשאל טלפוני. שר החינוך יואב גלנט, כמו גם שר המים זאב אלקין ושר הרווחה איציק שמולי התנגדו להפסקת הלימודים. נתניהו והשרים גנץ, אדלשטיין, אוחנה, הנגבי ורפי פרץ תמכו.
סגירת מערכת החינוך תכלול את המעונות (גם הפרטיים), גני הילדים ובתי הספר – אך החינוך המיוחד יישאר פתוח.

בירושלים אובחנו בשבעת הימים האחרונים 3,034 נדבקים, בבני ברק 1,549, באשדוד 886, בפתח תקווה 636, במודיעין עילית 622, בבאר שבע 556, בחולון 556, בבית שמש 547, בתל אביב יפו 543, בנתניה 492, באום אל פחם 474, בראשון לציון 470, באשקלון 448, בחיפה 414, באלעד 384, בנתיבות 352, בחדרה 318, ברחובות 295, בנצרת 245, בבת ים 245, בביתר עילית 232, ברמלה 199, השרים וגמזו מסרו שמערכת החינוך יש גורם מרכזי בתחלואה זו.

במכתב לשרי הבריאות והחינוך, טוען פרופ' גמזו כי העלייה בתחלואה (לפי הגרף מ 18% ל-26%) בקורונה נובעת מהדבקת יתר בקרב ילדים בני 10 ומעלה. לפיכך הוא מבקש לחזור לתוכנית המקורית של סגירת בתי הספר, לפחות בכיתות ה' ומעלה, כבר ממחר. "מאחורי ההמלצה עומדים כל גורמי המקצוע"

Distance Learning

מכאן תלמידים כן מדביקים וגורמים לעלייה בתחלואה, נראה לי שהלמידה מרחוק היא צו השעה, ושר החינוך טעה….

חוזרים לבית הספר?

למידה מרחוק בצל הקורונה

שר החינוך יואב גלנט קבע כי שנת הלימודים תיפתח כמתוכנן באחד בספטמבר (נקודה);" משרד החינוך נערך לקיום שנת לימודים בצל נגיף הקורונה, תחת תנאים מיוחדים שמטרתם לצמצם את סיכויי ההדבקה במוסדות הלימוד. גני הילדים ובתי הספר היסודיים יוכנו ללמידה בקבוצות קטנות ומרווחות, תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים ילמדו גם באמצעות למידה דיגיטלית". עלות הקמת המתווה נאמדת בכשני מיליארד שקלים, וכמיליארד שקלים תפעול חודשי. חינוך עולה כסף חייבים אבל להשקיע גם בתשתיות, מערכת החינוך מנוהלת על ידי מפקד ולא איש חינוך, והוא לא מבין כבוד השר שמערכת החינוך  לא עובדת כך (אולי החינוך בספרטה).

על פי המתווה החדש שמשתנה כמה פעמים. תלמידי גני הילדים וכיתות א'-ב', שסכנת ההדבקה אצלם פחותה ילמדו כרגיל. זאת לעומת תלמידי כיתות ג'-ד' שילמדו כל השבוע בקפסולות של עד 18 תלמידים. תלמידי כיתות ה'-יב' ישלבו למידה מרחוק עם לפחות יומיים למידה במוסדות החינוך. עלות המתווה 4.2 מיליארד שקל, כשליש מהעלות שביקש משרד החינוך במקור ועמדה על 12 מיליארד שקל.

המתווה החדש שהציג גלנט שונה ונראה שהושפע הן מהוויכוח התקציבי עם האוצר והן מהנתונים שלפיהם ילדים קטנים מדביקים ונדבקים הרבה פחות. לתלמידים בחינוך המיוחד, נוער בסיכון וכפרי נוער יינתנו פתרונות אחדים, כיוון שהם מחייבים הרבה יותר קשר מקרוב. במסגרת המתווה החדש, שלדברי גלנט מתואם עם האוצר משרד הבריאות וארגוני המורים, גני הילדים וכיתות א'-ב' ילמדו בכיתות הרגילות. כיתות ג'-ד' ילמדו בקפסולות של עד 18 תלמידים וישתמשו בחדרי הלימוד של כיתות ה'-'ו. תלמידי כיתות ה'-ו' ביסודי, ותלמידי חטיבות הביניים והתיכונים ילמדו בשילוב של יומיים בקפסולות של עד 18 תלמידים ושאר השבוע מרחוק. כמו כן, ייעשה מאמץ שתלמידי ה'-ו' יגיעו למוסדות החינוך יותר מיומיים בשבוע. כייוון שתלמידי ג'-ד' ישתמשו בחדרים של כיתות ה'-ו', צפויה מצוקת חדרים בבתי הספר היסודיים. גלנט אמר שיעשה שימוש בחדרים במבני ציבור סמוכים, דוגמת מוסדות חינוך אחרים או מתנ"סים. לדברי גלנט, משרד החינוך הנחה שעד כיתה ב' אין צורך בלימודים בקפסולות. "זה תואם את ההתנסות עם בתי הספר של החופש הגדול", אמר. כן ציין שעדיין מתנהל ויכוח עם משרד הבריאות בנושא גיל חבישת המסכות.

 

גלנט אמר שלוח הזמנים קצר מאוד ומחייב הערכות מהירה בשטח. הסיבה לכך היא הצורך לגייס עשרות אלפי מורים נוספים ובעיקר מורים סייעים. גלנט אמר שהמקור למאגר המורים הזה יהיה הרחבת משרות של מורים קיימים, סטודנטים להוראה, מובטלים שעובדים במקצועות הדרכה דוגמת מדריכי טיולים ובוגרי צבא ששירתו במקצועות הוראה, דוגמת מורות חיילות. כן הדגיש שלמנהלי בתי הספר ולרשויות המקומיות יינתן חופש פעולה למציאת פתרונות בהתאם לצרכים המיוחדים ולאוכלוסיות שונות.

 

התקציב מתחלק בצורה הבאה: סגירת הפער הדיגיטלי, כולל תשתיות מחשוב לבתי הספר ורכישת מחשבים ומכשירי טלפון להשאלה לתלמידים ממשפחות חלשות – 

צוות הוראההורים ומורים רבים חושבים ש "אסטרטגיית היציאה מהמשבר  (הקורונה) היא בעצם אוסף שליפות מהמותן ואינטרסים שלא מסתדרים",אין תכנית מסודרת ליציאה  ממתווה הגל הראשון לעבר למידה בצל קורונה. אחת הסיבות חשש מכך שאנשי הצוותים החינוכיים יידבקו בנגיף הקורונה, מאחר שחלקם בקבוצת סיכון מפאת גילם או עקב מחלות רקע שלהם או של בני משפחתם.

גיוס צוות הוראה שעבר קורס  ב-15 שעות זה לא מעשי. לדעתי  תהליך הלמידה בשנת הלימודים הבאה הוא ניסוי, רק מקווה שלא  יהיו נפגעים בנפש….

מה יקרה בשנת הלימודים הבאה

אם תמשך המגיפה כיצד זה ישפיע על התלמידים?

אם תמשך המגיפה קוביד 19 בשנת הלימודים הבאה, והשימוש בלמידה מרחוק יהיה דומיננטי ,  לדעתי זה יגרום נזק לתהליך הלמידה, אבל הלמידה מרחוק היא  הדרך היחידה ללמוד בזמן אסון. הלמידה מרחוק כפי שדנתי בעבר גורמת נזק ללמידה אבל צריך להבין שתהליך הלמידה השתנה, בעקבות הלמידה מרחוק לא צריך להיות פיזית בבית הספר בדומה לתעשייה הלמידה נעשיית מהבית ולא במשרד, במחקרים שונים בארה"ב הלמידה מרחוק פוגעת בריכשת  השכלה. המיומנות הפכה למהפכה לא צריך מחברות אלא מעבד תמלילים , לא צריך תיקים יש מחשב… (בעצם המחשב צריך  תיק) המורה הוא לא בעל הידע אלא המורה הופך להיות מנהל תהליך הלמידה!


כל המידע נמצא באינטרנט
כל המידע נמצא באינטרנט
luz.co.il

נמצא שהלמידה מרחוק היא לא אפקטיבית בהרבה מדינות, למשל אין משמעת של התלמיד ללמוד, המשמעת היא תלויה תרבות לכן היא חשובה בתהליך הלמידה.

הטענה שהלמידה מרחוק תלויה ,בתשתיות אינטרנט ואמצעי קצה, מורים בעלי אורינות מחשב, ותלמיד שרוצה ללמוד. התברר בארה"ב שלמידה מרחוק לא הגיע או כשלה עם אוכלסיות שונות: תלמידים מהמעמד הנמוך ,אנשים עם מוגבליות, מיעוטים, תלמידים עם בעיות קשב וריכוז.

ממליץ לקרוא מאמרים שונים שכתבתי בנושא:

למידה מרחוק

למידה מרחוק 2

זה לא כל כך נעים לראות בית ספר סגור

נמצא שלבתי  ספר יש תפקיד חשוב בגיבוש זיהות עצמית הלמידה מרחוק גורמת לניכור ואיבוד זמכות וזהות עם בית הספר.  בשנה שעברה שבתי הספר היו סגורים נשאלת השאלה האם אנו צריכים מרחבים אלו ללימודים אם הכל אפשר לעשות מהבית, אבל נמצא שהתלמידים מתגעגעים לבית ספר לחברה, ולהדרכה יותר אישית של התלמידים. וכן למורים. (טקסי הסיום המחתרתיים הראו שהתלמידים זקוקים לקשר חברתי).

השימוש ברשתות חברתיות בחינוך הוא צורך חיוני לתהליך הלמידה בזמן קורונה. יש לפתח כלים ולהשתמש בכלים חדשים וטכנולוגיים על מנת לשפר את תהליך הלמידה.

אין  לשכוח הלימודים בבית הספר בזמן קורונה מסכנים את הצוות הלימודי והפצה של הנגיף מהתלמידים לבני משפחתם, בגלל חשש זה אנו נראה גם בשנה הבאה בתי ספר סגורים.

מאמר חשוב בנושא :השםעת הקורונה על החינוך בארה"ב

 

רשתות חברתיות

 מולטיטסקינג – Multitasking  זו אשליה. מרוקן לנו את המוח. הימנעו מביצוע מספר פעולות קוגניטיביות באותו הזמן כמו צפייה בסרטון למידה ובדיקת הודעות ווטסאפ. מחקרים מראים כי המוח איננו מסוגל לבצע מולטיטסקינג ובמקום זה אנו עייפים יותר וטועים יותר בעת ביצוע פעולות קוגניטיביות יחד. הגדירו בכול רגע במדויק מהו הדבר שאותו אתם עושים עכשיו ולמשך כמה זמן. בזמן זה הרחיקו מאזור הלמידה את הטלפון הנייד והגדירו לעצמכם זמני 'מדיה חברתית' מוגדרים מראש. כך תוכלו להחזיר לעצמכם שליטה על תשומת הלב שלכם.

למידה מרחוק היבט נוסף

 למידה מרחוק מגבירה את הניכור החברתי

אחד הדברים שלמידה מרחוק מביא זה ניכור חברתי , לכן חשוב מפגש ואינטראקציה פיזית בין התלמידים, לכן תהליך הלמידה  חייב לקחת בחשבון  את חשיבות המפגש בין התלמידים בביה"ס . אם נרצה  למידה מרחוק ללא למידה  שמהווה אינטראקציה חברתית פוגעת הו ביחודיות בית הספר, והן בקשר בין התלמידים (למרות שימוש ברשתות חברתיות נמצא שאינן מחליפות את המפגש החברתי בין התלמידים).

 

למידה מרחוק עלולה ליתר את ביה"ס , כי מה חשוב ביה"ס צריך לראות את שידור המורה במודול או בזום..

הסיכונים והחסרונות של סגירת בתי הספר אינם מוגבלים לתלמידים מרקע סוציו אקונומי חלש. לגבי כל הילדים בית הספר הוא אחת משלוש מסגרות בהן הם שוהים במהלך היממה. השתיים האחרות הן בית, ומסגרות בלתי פורמאליות של אחר הצהרים והערב. עצם היכולת לעבור ממסגרת למסגרת חשובה לבריאות הנפשית של כל אחד. כל אחת משתי המסגרות האחרונות  עונה על צרכים חברתיים ונפשיים כגון מפגש עם חברים, משחק עם בני אותו הגיל, וכד' שאינם ניתנים למענה במסגרת הביתית. הנזקים אולי אינם  גדולים כאשר סגירת בתי הספר קצרה יחסית אך הם הולכים ומתעצמים ככל שמשך הסגר גדול יותר.

"חשוב אולי להדגיש שהיקפי ועוצמות ההשפעה של למידה מרחוק על תלמידים ומורים קשורים קשר הדוק לסביבה האידיאולוגית, הארגונית והחברתית בה פועלת מערכת החינוך. תפקיד רב עוצמה במיוחד בהקשר זה יש למשרד החינוך שחייב לשלב  בתבונה את יכולות הפיקוח, ההכוונה, הסיוע התקציבי וההדרכה המקצועית מחד, עם מתן  אוטונומיה גדולה יותר למנהלים ולמורים מאידך. גורמים נוספים וחשובים הם כמובן הרשויות המקומיות, העמותות השונות העוסקות בחינוך, וכמובן ההורים." (מקור)

נשאלת השאלה האם אנו  צריכים להשקיע רק בלמידה  מרחוק או בית הספר חייב להדגיש את יחודו כבית ספר  במיוחד בפאן הרגשי והחברתי.
"השכלה גבוהה איננה רק ענ"ו של דחיטת מטות של ידע, אל תוך ראשיהם של צעירים שואפי השכלה, וגם איו היא רק מקום לחוקר-הנזיר המתבודד בעל 11 הגג, הכותב שם לאור העששית את מטותיו העמוקות. השכלה גבוהה היא מקום מפגש ביו-דורי ,ביו-תרבותי וביו-מעמדי . פרט לשירות הצבאי אצלנו, מוטדות ההשכלה הגבוהה הם מו המקומות היחידים שבהם נפגשים עשירים עם עניים, יהודים וערבים, "צפונים" עם עולים מאתיופיה . מבחינת ההשכלה, זהו כמעט המקום היחיד שבו נפגשים המתלמד עם המומחה, השוליה עם בעל המקצוע, התלמיד והפרופטור . כאו ורק כאו בונים את הידע בצוותא כעניין של תהליך חברתי , זוהי המטגרת שבה יש למגע הבין-אישי ובעיקר למגע הבין-תרבותי משמעות רבה בהיווצרות רשת חברתית , יש למגע החברתי הזה משמעות מיוחדת בכל הנוגע לבלימת תהליכימ של ניכור חברתי ,התהליכים שהלמידה מרחוק של התלמיד הצפון בבדידות ביתו עלולה להגביר," גבריאל סלומון 
והוא ממשיך: "למידה ,כפי שאנו יודעים ,אינה עניין פשוט של "רכישה", קליטה או הפנמה. בניית ידע דורשת
תיווך של אדם היכול להוביל אותנו מן המידע אל הידע. יש הטוענים כי הנחיה כזו חיונית בעיקר בתחומים שבהם יש דגש חזק בפרשנות, במשמע מדעי החברה והרוח. אולם אנו יודעים היום שניסוחו של טיעון, פיתוחה של השערה, מתן פירוש לנתונים במדעי הטבע – כל אלה דורשים עזרת מנחה לא פחות. ייתכן שצורת ההנחיה שהתפתחה במוטדות להשכלה גבוהה, בלימודי תארים גבוהים, היא יותר ממה שדרוש ללימוד היטודות, אך אין לה תחליף במה שנוגע להבניית של ידע וידע-על .למידה מרחוק איננה תחליף ולא יכולה להיות תחליף להנחיה הנדרשת.
יש לכל האמור לעיל פן נוטף. רוב האנשים, רוב הזמן,אינם מטוגלים ללמוד היטב בכוחות עצמם. הם נעדרים
מוטיבציה נמשכת ומשמעת עצמית, שבלעדיה אי-אפשר לרכוש השכלה גבוהה. לא מדובר במוטיבציה, אלא
במוטיבציה נמשכת היכולה לעמוד בפני פיתויי  מתחרים:
איך ימשיך אדם בתרגיל ממוחשב באינטגרלים, כאשר באותו זמן משודרת בטלוויזיה תחרות ה-

Four Final ? הרי זו הייתה הטענה שכולנו שמענו מפי הורינו: "אתה מוכשר אבל אין לך משמעת עצמית!", והם בדרך כלל צדקו זה. אכן, אחוז מסיימי התואר מקרב תלמידי מוטדות של למידה מרחוק הוא קטן ביותר.
ואחרון, העניין החברתי של טיפוח ושמירה על טטנדרטים של מצוינות. זה נשמע אליטיטטי, אך למעשה המדובר הוא בהמשך קיומו של קטר, שימשיך למשוך את הרכבת
הגדלה והולכת של ההשכלה הגבוהה. כל מדינה זקוקה להרוורד שלה, לאוקספורד שלה, למכון וייצמן שלה,
שיקבעו את קנה המידה למצוינות ויטפקו את הרף, שבהיעדרו תהפוך הבינוניות לנורמה. שום חברה לא יכולה
להרשות לעצמה כדבר הזה. אי-אפשר לטפח מצוינות על-ידי שלט רחוק. בקיצור, כאשר מדובר בבניין ידע
אמיתי ,ידע-על וטיפוח מצוינות, למידה מרחוק אולי תהיה מרחוק, אך טפק אם היא תהיה למידה. יש טכנה שהשכלה וירטואלית תייצר תוצרי למידה וירטואליים."  

אז מה הם היתרונות בלמידה מרחוק? יתרונות הלמידה מרחוק  ע"פ האוניברסיטה (בהתאמה לבית הספר):

-מאפשרת ללמד תלמידים בפיזור גיאוגרפי רחב ולחסוך בנסיעות.
– מאפשרת שיתוף פעולה בין מוסדות שונים בארץ ובחו״ל.
– מאפשרת גמישות בזמנים שבהם התלמידים עוברים על חומרי
השיעור.
– מאפשרת, עקרונית, התאמה של תהליך הלימוד לקצב
ולמאפיינים האישיים של כל תלמיד
– מקלה על ריכוז לתלמידים המתקשים להתרכז בכיתה.
– מאפשרת שימוש באמצעי לימוד בזמן השיעור כמו סקרים,
חלוקה לקבוצות עבודה, מענה לשאלות בצ׳אט, וכו׳.

בשלילה נמצא:
"חשש לדרוויניזם אקדמי: למידה מרחוק מעניקה יתרון לתלמידים בעלי יכולת ללמוד באופן
עצמאי, הנהנים על פי רוב מסביבה תומכת, מאפיינים בעל הטיה סוציו-אקונומית ברורה,
בעוד שהיא עלולה לפגוע בסטודנטים מרקע סוציו-אקונומי חלש וסטודנטים שהם דור ראשון
להשכלה גבוהה. ויודגש, קיימת חפיפה משמעותית בין שתי הקבוצות הללו, כאשר שתיהן
מכילות שיעור גבוה יחסית של סטודנטים ערבי ישראל, סטודנטים ממזרח ירושלים,
סטודנטים חרדים, סטודנטים שיצאו מהעולם החרדי, וסטודנטים בני העדה האתיופית.
בנוסף, קיים חשש כי צמצום משמעותי בהוראה פנים אל פנים יפגע במיוחד בסטודנטים על
הרצף האוטיסטי וכן במספר רב של סטודנטים בעלי לקויות למידה, במיוחד אלו הסובלים גם
מהפרעות קשב וריכוז. עם זאת יש לציין כי יש סטודנטים בעלי לקויות למידה שחומרים
אסינכרוניים מאפשרים להם ללמוד בקצב אישי ובזמן מתאים. ביישום רחב, בעלת פוטנציאל
לפגיעה חמורה בחיי החברה האקדמיים בקמפוס ובקהילה האקדמית, של הסטודנטים
והמרצים כאחד. לכך יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת על איכות הלמידה והמחקר. אף
שבהוראה מקוונת מתקיימת אינטראקציה הן בשיעור, הן בקבוצות דיון בתרגול, והן בין
הסטודנטים בפורום מקצועי )קבוצות חברתיות לנושא( הרי כל השיטות הללו, שפועלות
מרחוק, יוצרות למעשה ניכור."

ממשיל הדו"ח ומציין:
אבדן תחושת המסגרת ובעקבות זאת קושי בעמידה בקצב הלימודים.
– מקשה על מרצים "להרגיש" את הכיתה באופן בלתי אמצעי,
ובכך מעלה פוטנציאל לאובדן יכולת בקרה על איכות הלמידה
בזמן אמת. .
– פגיעה באינטראקציה בין סטודנטים בקורס, ובכך פגיעה
ביכולתם להעביר בניהם אינפורמציה ולכסות על פערים שנוצרו
במהלך השיעורים. כפועל יוצא, פגיעה באיכות הלימוד.
– פגיעה בחיי החברה של הסטודנטים שעלולה להיות קשה ככל
שיישום הלמידה המקוונת רחב יותר. כפועל יוצא, פגיעה
בחוסנם הנפשי וביכולתם לעמוד באתגרי הלמידה.
– פגיעה במעורבות חברתית, תרומה לקהילה וחיזוק הקשר בין
האוניברסיטה לקהילות שונות ובכלל זה לירושלים.
הקשיים העלולים לנבוע מהוראה מקוונת מרחוק עלולים לפיכך
להוביל לדרוויניזם אקדמי, וכפועל יוצא לפגוע במאמצי האוניברסיטה למשוך יותר סטודנטים,
לשפר את המגוון הסטודנטיאלי ולצמצם נשירה. החשש הוא כי המאמץ הרב המושקע בשנים
האחרונות בצמצום הנשירה ובצמצום פערים אקדמיים ירד במידה מסוימת לטמיון.

 מבחינת המורים והמרצים נשאלת השאלה האם תרצו ללמד למידה מרחוק הקבוצה הגדולה אומרת לא!

39.8% מהמרצים אמרו לא למידה מרחוק והם מעדיפים את ההוראה הפרונטלית והמעשית…

"על מנת להירתם ללמידה מרחוק ומהבית נדרשת משמעת עצמית, יכולת ללמוד לבד ו"מנוע פנימי". העובדה
שהלימוד האקדמי, המטלות האקדמיות והפנאי מרוכזים כולם במקום אחד מקשה על ההתמדה ועל היכולת
לעבוד ולהתרכז. העדר תמיכה של עמיתים ללימודים, והעדר אווירת לימודים פוגעים בסטודנטים רבים
ומחלישים את יכולתם להתמקד בלמידה ובמיצוי הפוטנציאל האקדמי שלהם. המסגרת הכיתתית היא מרכיב
משמעותי בהנעה ללמידה: השהייה באוניברסיטה ובחדרי הכיתה, המעבר בין שיעורים, השיחה עם עמיתיך
ללימודים. סטודנטים נתמכים על ידי סגל ההוראה, הסגל המנהלי, והעמיתים שלהם בדרכים מגוונות. למידה
עצמית מרחוק מקשה מאד על היכולת של סטודנטים להניע את עצמם ללמידה ולבצוע המטלות." (שם)

 

המחקר מוסיף :"למידה מקוונת דורשת מכלל הסטודנטים יכולת
ריכוז לאורך זמן בישיבה בבית מול מסך, יכולת אשר הופכת מאתגרת ככל שגיל הסטודנטים יורד. למידה
מקוונת אף דורשת תנאים פיזיים נאותים הן מקום למידה שקט והן גישה למחשב ואינטרנט, תעסוקה לילדים
הנמצאים בבית ועוד, וככל שהסטודנט מגיע מרקע כלכלי חלש יותר כך הלמידה המקוונת הופכת מאתגרת
יותר. לצד זאת יש לזכור כי בעוד למידה מקוונת מבוססת על יכולת למידה עצמאית, סטודנטים מרקע
סוציואקונומי חלש לרוב זקוקים ליותר ליווי והכוונה אשר חסרה בלמידה המקוונת. …"

האונ' מדגישה שהלימודים בקמפוס עצמו חשוב מאד לאונ' לאוירת הלימודים ולסטודנטים:
"חווית הלמידה היא חוויה כוללת: מרכיב הכרחי בה הוא האקטיביות. סטודנטים לומדים בעיקר בהיותם
פעילים, הם לומדים מעמיתיהם בשיעור ובהפסקה, משיחות מסדרון ומשיחות עם המרצים. אפילו הקשבה
יכולה להיות פעילה יותר ופחות. דיון בכיתה מאפשר לסטודנטים לשמוע שאלות, מחשבות, נקודות מבט
מגוונות של עמיתיהם לכיתה. הלמידה מרחוק נוטה להיות יותר פסיבית. השיעור מרחוק יכול אמנם לכלול
דיון שמשתף סטודנטים, אלא שבמסגרתה הסטודנטים יכולים בקלות רבה יותר "להעלם" כאשר חבריהם
מדברים או שואלים שאלות. בקורסים רבים ניתן לשמוע את השיעור המוקלט )במהירות מואצת(, והלמידה
אז היא פסיבית במיוחד.
המפגש עם סטודנטים הוא חלק משמעותי מחוויית הלמודים האקדמית. הקמפוס הוא אחת ההזדמנויות
הייחודיות בחברה בישראל לפגוש עמיתים שונים ממך: בין אם אלו סטודנטים בעלי צרכים מיוחדים,
סטודנטים מהחברה הערבית, עולים וותיקים, דתיים, חרדים וחילונים. המפגש עם האחר מתקיים בהפסקות,
בחדרי הכיתה, בספריה, בקפיטריה ובמעונות. זהו חלק מהותי מהחוויה האקדמית ומרכיב חשוב בחינוך
האזרחי והחברתי של הסטודנטים. מפגש בפעילות אקסטרא-קוריקולרית או בשיעור הוא ודאי המשמעותי
ביותר, אבל גם מפגשי מסדרון או ספריה הם מקור עושר. קירות הקמפוס, המודעות, סממני החגים של
הדתות השונות כל אלו מזמנים לסטודנטים עולם מגוון ועשיר.
חיי הקמפוס תורמים לפעילות אקדמית, חברתית, תרבותית ופוליטית. בסמסטר רגיל הקמפוס רוכש
פעילויות: כנסים, הרצאות, סרטים, אירועים חברתיים ואירועי תרבות, הפסקות פעילות, הפגנות וחלוקת
פלאיירים. כל אלו הם מרכיב חיוני בחוויה הסטודנטיאלית והם חלק מהחינוך שהאוניברסיטה מבקשת
להעניק לסטודנטים שלה. בין אם הסטודנט בוחר להשתתף בפעילויות ובין אם הוא "רק" מודע לקיומן, יש
בכך כדי לאתגר את החשיבה שלו, להזיז אותו מאזור הנוחות שלו, ולהניע אותו לפעולה.
אחד מיעדי האוניברסיטה הוא מעורבות חברתית ויצירת קשר עם הקהילה שמחוץ לקמפוס. הקמפוס
מהווה לשם כך מוקד למעורבות חברתית. האוניברסיטה העברית מובילה בתחום זה, כאשר אלפי סטודנטים
מבצעים משתתפים במעורבות חברתית במאות תכניות, חלקן בהתנדבות וחלקן עבור מלגה או נקודות זכות
אקדמיות…"

לסיכום

אם ניקח את מסקנות דו"ח הועדה לבחינת מכלול ההיבטים שקשורים להוראה מקוונת באוניברסיטה,
בעת חירום ובזמן שגרה, נמצא שחשוב הלמידה בחברותא כי זה יחודיות של המוסד, הלמידה היא צורך חברתי , המפגשים הדגיטלים בזום ובחדרים אינם משפרים את המצב החברתי של הלומד, למידה מרחוק מביאה לניכור חברתי, ואף לתהליך נשירה, יש לציין שלא לכל תלמיד יש מחשב או  תשתית אינטרנט יעילה.

למידה מרחוק לא רק ששמרה על מעמדו הפסיבי של התלמיד, אלא החמירה את המצב בכיתות, בכך שהפכה גם את המורה לפסיבי. ילד משועמם ומורה מיותר יכולים להתלהב מהטכנולוגיה החדשנית פעם או פעמיים, עד שהם מבינים שאף אחד לא סופר אותם.(מקור). השימוש בלמידה מרחוק יכול לגרום לניכור חברתי לא רק של התלמידים אלא גם של המורים, לדעתי על מנת להפוך את הלמידה המשמעותי יש להדגיש שהמורה הופך  מבעל המידע  למנהל תהליך הלמידה. הלמידה מרחוק היא כאן להישאר יש לחשוב על הדגשת האינטיראקציה בין התלמידים ובין עצמם ובין התלמידים למורים, רשתות חברתיות יכולות להגביר את הקשר אך מצד שני  נמצא כי רשתות חברתיות מגבירות את הניכור החברתי…. על מנת לשלב את הלמידה מרחוק ורשתותחברתיות יש לחשוב על הפן החברתי של החינוך, הלמידה מרחוק היא כאן והיא תשאר צריך לחיות איתה כי תהפוך לחלק משמעותי ללמידה.                                                                                                                                                                                                                          

.והייתי מוסיף את הערה שנכתבה בדו"ח:
"הניסוי של הוראה מרחוק שנכפה על העולם האקדמי בתקופה זו מלמד שכל אחד יכול למצוא
מגוון רחב של מקורות ללמידה בין קירות ביתו. דווקא בשל כך, ועל מנת שהאוניברסיטה תמשיך להעניק
חוויה אינטלקטואלית, אנושית וחברתית ייחודית, עליה להציע למידה מסוג אחר. אנו זקוקים ליותר למידה
אקטיבית וחווייתית באוניברסיטה: מעבדות, התמחויות, קליניקות, סמינרים, למידה משלבת פעילות
חברתית, ועוד. חיזוק המרכיב של הוראה מרחוק צריך להיעשות לפיכך באופן זהיר ומדוד. אחרת
האוניברסיטה עלולה לאבד את צביונה ולסגת מיעודה. "

למידה מרחוק

Distance Learning

 בשנת תשפ"א תהיה למידת מרחוק. גם לפי מתווה משרד החינוך. 

על פי הנחיות המשרד, על בתי הספר להיערך לשלושה תרחישים אפשריים:

האפשרות הראשונה – סגר מלא שכוללת סגירה של כלל בתי הספר או בית ספר בודד – אז תתבצע למידה מהבית.

האפשרות השניה – שילוב של למידה מרחוק ולמידה בבית ספר.

האפשרות השלישית מוגדרת "שגרת קורונה", כלומר: בתי ספר יישארו פתוחים אך יפעלו תחת מגבלות הבריאות.

ממשרד החינוך נמסר: "התחלנו את ההיערכות שלו לפתיחת שנת הלימודים לפני כחצי שנה (בחודש ינואר). לאור זאת, חלק מהמתווים והנהלים לשנה הבאה פורסמו זה מכבר במסגרת המתנ"ה. כמו-כן, במהלך הימים הקרובים ימשיך המשרד לפרסם  למנהלי מוסדות החינוך חלקים נוספים באופן מאורגן ומסודר, כשבמקביל הוא ימשיך לשקוד על פתיחת השנה יחד עם השותפים שלו לעשייה החינוכית".

נזכיר את דבריה של פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, שהתפטרה בימים האחרונים. בדבריה, אמרה סדצקי כי קיים היעדר התאמה של אופן ההתנהלות בבתי הספר לשגרת הקורונה: "הופכים בתי הספר וגני הילדים כר פורה להדבקה ולהתפשטות הנגיף. ישראל פתחה את מסגרות החינוך בצורה מהירה ובהיקף גדול באופן ניכר מרוב מדינות העולם. ללא תנאים תואמים אין לפתוח את מערכות החינוך".

 

השר גלנט אישר שלושה מתווים עקרוניים להפעלת מערכת החינוך בצל הנגיף, בהתאם לתרחישי תחלואה אפשריים. יישום המתווה עשוי להשתנות בין יישוב ליישוב, בהתאם למצב התחלואה המקומי. התוכנית תתואם עם גורמי השלטון המקומי, ארגוני המורים ומשרדי הממשלה השונים. השר הנחה את מנהלי המחוזות להיערך לשיתוף פעולה עם ראשי הערים, המועצות האזוריות והשלטון המקומי ליישום התוכנית ולהפעלתה בכפוף להערכת מצב.

 

מתווה א'

  1. בחטיבות הבינים ובתיכונים תשולב למידה רגילה יחד עם למידה דיגיטלית מרחוק.

  2. תלמידי בתי הספר היסודיים וילדי הגנים ילמדו במסגרות הקיימות עם אמצעי מיגון משופרים.

  3. משרד החינוך יפעל להצטיידות ולהתקנה של תשתיות דיגיטליות, אמצעי קצה ואמצעי מיגון משופרים במשאבים שיוקצו לנושא.

 

מתווה ב'

  1. תלמידי כיתות ה׳-י״ב ילמדו מרחוק.

  2. תלמידי כיתות א'-ד' יחולקו לקבוצות קטנות ומרווחות בבתי הספר היסודיים, כולל בתוך מרחבי הלימוד של תלמידי ה׳-ו׳. יבוצע תגבור של צוות ההוראה בהתאם.

  3. ילדי הגנים ילמדו במסגרות הקיימות עם אמצעי מיגון משופרים.

 

מתווה ג'

  1. תלמידי כיתות ה׳-י״ב ילמדו מרחוק.

  2. תלמידי כיתות א'-ד' יחולקו לקבוצות קטנות ומרווחות בבתי הספר היסודיים, כולל בתוך מרחבי הלימוד של תלמידי ה׳-ו׳. יבוצע תגבור של צוות ההוראה בהתאם.

  3. כל כיתה בגני הילדים תחולק לשתי קבוצות. משרד החינוך והרשויות המקומיות יכשירו את כיתות הלימוד הפנויות בחטיבות הביניים ובתיכונים – ואלה ישמשו כמרחבי לימוד נוספים עבור ילדי הגן. יבוצע תגבור ל הגננותוהסייעות בהתאם.

 

 

לכן אם הלמידה מרחוק תתפוש חלק יש לחשוב על הכנת הציוד לבית ספר . אולי לא צריך לקנות מכשירי כתיבה ,אלא להשקיע במכשרי קצה כמו מחשבים או טאבלטים וכולל טלפון נייד. השאלה מה כדאי לקנות טאבלט או מחשב.

אני הייתי מעדיף נייד על פני טאבלט!

קניית אמצעי קצה תחליף השנה את השימוש במכשירי כתיבה , תיקים, ואפילו רכישת ספרי לימוד..השאלה מה לקנות  תבוא בפרק הבא…

 

למידה מרחוק

משרד החינוך: "להיערך לכך ששנה"ל הבאה תתקיים תחת סגר"

 

מנהלי בתיה"ס מתבקשים להיערך לאפשרות שגם שנת הלימודים הבאה תושפע מהתפשטות הקורונה • בין הדרישות: לבדוק מי מהמורים לא יוכל ללמד מרחוק

כחלק מההכנה לשנת הלימודים הבאה, במשרד החינוך הפיצו מכתב בקרב מנהלי ומנהלות בתי ספר, ובו הם מתבקשים להיערך לאפשרות שהלימודים בשנת תשפ"א יתקיימו תחת סגר מלא בשל התפשטות נגיף הקורונה.
 
על פי המסמך, ייתכן כי תידרש סגירה של כלל מוסדות החינוך או של בית ספר בודד. תרחיש זה יכלול מעבר כזה או אחר ללמידה מלאה מהבית. בנוסף, בתי הספר נדרשים להיערך לתרחיש שבו הם יפעלו במודלים המשלבים בין למידה מרחוק ללמידה בבית הספר.
 
התרחיש השלישי, כמו כזה שהופעל בחודשים האחרונים מאז התפרצות הנגיף, הוא של "שגרת קורונה". כלומר, בתי ספר יישארו פתוחים אך יפעלו תחת מגבלות הבריאות הנדרשות שנועדו למנוע את התפשטות הדבקת הנגיף.

במסגרת ההנחיות לתכנון שנת הלימודים, במשרד החינוך קוראים למנהלים להפיק לקחים מתקופת הלימודים האחרונה, ובשל המעבר ללמידה מרחוק הם מבקשים מהמנהלים לבדוק מי מהמורים בקיא מספיק בכלים הדיגיטליים, כמו "זום", ולמי מהם אין ידע או מסוגלות ללמד מרחוק.
 
 
במשרד החינוך מציעים לתת דגש לאבחון יכולות הצוות החינוכי ומסוגלותו וכתבו כי הם ימליצו "לאבחן בקרב הצוות את פערי הידע בנושאים הבאים: בקיאות בכלים דיגיטליים, ידע ומסוגלות בהוראה מרחוק והמעבר התדיר בין המצבים השונים". המנהלים נדרשים לבנות למורים תוכנית הכשרה על מנת לצמצם את הפער.

 

כפי שפורסם ב"ישראל היום", במשרד החינוך בוחנים כמה תרחישים לשילוב בין למידה מרחוק ולימודים בבתי הספר. שנת הלימודים הבאה צפויה לכלול יותר למידה מרחוק לכיתות הגבוהות, כיסאות סטודנט והפרדה מוחלטת בין מבנים.
 
במשרד החינוך מודים כי אירוע הקורונה לא צפוי לחלוף בחודשים הקרובים ולכן טוענים כי הם פועלים על מנת לתת את המענה הטוב ביותר להמשך הפעלת המסגרות החינוכיות.
במערכת החינוך שוקלים בימים אלה כמה צעדים שישפיעו על האופן שבו תיראה שנת הלימודים הבאה. הדגש העיקרי יהיה על הפרדה בין התלמידים עד כמה שניתן. בין היתר, בודקים האם ניתן לשים מחיצות בין התלמידים, או לחלופין מעבר לכיסא סטודנט שמותקן עליו שולחן קטן משל עצמו – מה שיפצל את התלמידים כך שהם לא ישבו עוד בזוגות ולא יחלקו שולחן. למהלך כזה יש השלכות רבות, בעיקר כלכליות. (ישראל היום  נועם דביר  30.6.2020 )

 

הגל השני של הקורונה כבר כאן וייתכן מאוד שב-1 בספטמבר לא ניתן יהיה לפתוח את בתי הספר  ההיערכות חייבת להתחיל כעת – בהתאמת תוכניות הלימודים ובאספקת ציוד קצה לכל תלמיד ומורה.

שימוש בטכנולוגיית המידע במערכת החינוך

מה שהתרחש בחודשים האחרונים בלמידה מרחוק בבתי הספר התיכוניים רחוק מלהעניק תקווה לשנה הבאה. שיעורי הזום היו מפוזרים בשעות ספוראדיות במהלך היום, היו תלויים ברצונו הטוב של המורה, לא לכל התלמידים היו מכשירי קצה ולא הייתה תמיכה מערכתית של בתי הספר במורים מבחינה פדגוגית. העובדה שאנחנו ממשיכים לחשוב ששנת הלימודים הבאה לא תדרוש מאיתנו לימודים מקוונים, והעובדה שאיש לא נערך לאפשרות הזאת באופן משמעותי – היא היבט נוסף של חוסר היכולת הישראלי לתכנן לעתיד ולחשוב על אסטרטגיה, במקום לשלוף פתרונות ולהתעסק עם הטקטיקה. משבר הקורונה מספק לכך דוגמאות אין ספור.

אנחנו נמצאים במשבר הקורונה חודשים ארוכים, ועד היום לא בוצעה עבודת מטה מסודרת – החל ממשרדי הממשלה ועד לאחרון מוסדות החינוך – לצורך מיסוד אפשרות יעילה ומעשית של לימוד מקוון בכיתות שבהן לא נדרשת החזרת התלמידים לבתי הספר. וזה לא שהמשימה בלתי אפשרית; קצת חשיבה מקורית יכולה להוביל לפתרונות יצירתיים, ישימים ובעיקר חיוניים.

מיסוד הלימוד המקוון דורש כמה היערכויות מערכתיות. בראשן – הבנה של צוותי ההוראה שהם חייבים לשנות את מערכי הלימוד שלהם באופן שיותאם ללימוד המקוון. מערכי השיעור צריכים להיות בקצב מהיר ומעורר עניין, תוך שימוש במצגות מלאות, בסרטונים, בקישורים לאתרי אינטרנט. כל זה, על-מנת שניתן יהיה לגשר על הפער שבהעדר המפגש הבלתי אמצעי בכיתה וכדי למשוך את תשומת ליבם של בני הנוער במאה ה-21. זוהי גם הזדמנות מצוינת להכשיר אותם לשימוש נבון ואחראי בטכנולוגיה ובמקורות המידע האינטרנטיים.

היערכות מערכתית חשובה לא פחות היא דאגה של הרשויות – של משרדי הממשלה ושל הרשויות המקומיות – לכך שלא יהיה תלמיד או מורה  ללא מכשיר קצה. לימוד מקוון  בו נגיד שהלימוד באמצעות הטלפון הסלולרי הוא לא נוח ולא יעיל. 

נדרש שלכל תלמיד יהיה מחשב אישי או לכל הפחות טאבלט. רק לאחר שיהיה לכל תלמיד מכשיר קצה – ניתן יהיה לקבוע שעות קבועות ללימודים המקוונים. באופן הזה, כל בני הבית הלומדים במוסדות חינוך יוכלו להתקבץ בסביבת עבודה ביתית אחת – איש איש ומחשבו והאוזניות האישיות שלו – וללמוד לפי מערכת השעות המקוונת היומית. יום הלימודים המקוון צריך להיות בשעות קבועות, על-מנת שמוסדות החינוך יוכלו לקבוע מערכות שעות מסודרות והתלמידים יהיו במסגרת ברורה. את הבחינות יש להחליף בהגשת עבודות או בביצוע מצגות לכל הכיתה באמצעות המערכת המקוונת.

מהיכן יבוא הכסף לרכישת מכשיר קצה לכל תלמיד? אכן, שאלה משמעותית. הרשויות המקומיות החזקות אולי יוכלו לממן זאת, אך רבות אחרות אינן מסוגלות לעמוד בהוצאה כזאת. לצורך גישור על הפער, ניתן להשיק תוכנית ממשלתית לאיסוף מחשבים (נייחים וניידים) וטאבלטים מחברות וארגונים ציבוריים גדולים וחלוקתם לתלמידים. אפשר לחשוב על חברות מדד ת"א-135, משרדי ממשלה, עיריות וחברות ממשלתיות; הללו משתמשים ברבבות מחשבים, מחליפים אותם בצורה שוטפת ועדיין ניתן להפעילם למשך שנה בבתי התלמידים. אפשר גם להטיל על תלמידים במגמות מחשב להשמיש את הציוד, כאשר בתמורה 10% ממנו יישארו באותו בית ספר. ובמקרה הכי "גרוע", המדינה צריכה לממן את רכישת הציוד. זהו אינטרס ראשון במעלה שלה וההשקעה החשובה ביותר בעתיד של כולנו: ששנת הלימודים הבאה לא תתבזבז עוד לפני שהחלה.

בממשלה החדשה יש כמה משרדים שמתהדרים בתואר "חברתי" ושצריכים באופן דחוף להכניס תוכן ממשי לפעילותם על-מנת שיצדיקו את קיומם. מספיק יהיה אם אחד מן המשרדים הללו – אולי המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי – יהיה הגורם שירכז את הפעילות של תוכנית ההצטיידות במכשירי הקצה. הוא ירכז את הנתונים ואת הצרכים של התלמידים מהרשויות המקומית, הוא יהיה בקשר עם הגופים הממשלתיים המקבילים ועם החברות הציבוריות והפרטיות הגדולות לצורך אספקת הציוד, והוא זה שידאג להכנת הציוד לשימוש של התלמידים. ( מקור https://www.news1.co.il/Archive/0024-D-142039-00.html

למידה מרחוק ורשתות חברתיות

למידה מרחוק בשנת הלימודים הנוכחית תהווה חלק חשוב בתהליך הלמידה אני קורא  למשרד החינוך להערך ללמידה מרחוק כחלק חשוב בתהליך הלמידה בתשפ"א.
מערכת החינווך חייבת איך לשפר את תהליך הלמידה מרחוק תוך כדי שימוש ברשתות חברתיות.

רשתות חברתיות בחינוך

לקראת הגל השני של למידה מרחוק

מסמך של מרכז המחקר של הכנסת קובע שהלמידה המקוונת בתקופת הקורונה הייתה נכונה ופעלה טוב, אולם היא טומנת סכנה להגדלת הפער הדיגיטלי בקרב התלמידים.בנק ישראל הוציא מסמך בקשר ללמידה מרחוק נגישות וסביבת עבודה.

אמיר לוז מומחה לשימוש רשתות חברתיות בחינוך

למידה מרחוק כאשר מוסדות החינוך סגורים מאפשרת שמירה על הרצף הלימודי והפחתת הפגיעה בשגרת הלימודים של התלמידים לצד מתן מענה רגשי לתלמידים וקיום מסגרת חברתית-חינוכית תומכת.

 מנגד, היא מעוררת בעיות מהותיות כגון החמרת האי-שוויון בין תלמידים, הן בשל פער דיגיטלי והן בשל פערים בין הורים ביכולת לתמוך בילדיהם ולסייע להם. ארגונים בין-לאומיים העוסקים בחינוך, ובהם ה-OECD ואונסק"ו, המליצו לשקול את הסיכון לפגיעה באוכלוסיות החלשות ביותר ואת האמצעים להתמודד עימו כשבתי ספר סגורים ומופעלת למידה מרחוק בשעת חירום.

הלמידה מרחוק חייבת לדעת רבים להיות כחלק  מתהליך גם בזמן שיגרה.
גם ארגון ה-OECD טוען שלמידה מרחוק טומנת בחובה סיכונים ומגדילה את הפערים הדיגיטליים. שם מתכוונים גם לעשות מעשה: הארגון מתכונן להמליץ על שינויים בשיטות ההוראה המקוונת וקורא לשיתוף פעולה בינלאומי. לדבריו, שותפות בין מדינות והטכנולוגיות המפותחות ומיושמות בהן יביא להעצמת התלמידים ועובדי ההוראה, ובכך עשוי למתן את השפעות המשבר, במיוחד עבור התלמידים החלשים ביותר ובני משפחותיהם. כמדינה מובילה בטכנולוגיות האי-לרנינג, מן הראוי שגם אצלנו יתנו הגורמים הרלוונטיים את הדעת לכך.

המסקנה הכללית היא שההיערכות של מערכת החינוך שלנו ללמידה מרחוק, שנבעה מהחלטת הממשלה מאמצע חודש מרץ לסגור מידית את בתי הספר, הייתה נכונה ובוצעה בלוח זמנים קצר ביותר, אפשר לומר שמהיום למחר. ב-22 במרץ, שבוע בדיוק לאחר קבלת ההחלטה, 718 אלף תלמידים השתתפו בלמידה מקוונת מדי יום. בהמשך, עד סוף מרץ, חלה ירידה גדולה, בין היתר בגלל מאבקים של הסתדרות המורים והאוצר, ומספר התלמידים שלמדו בצורה מקוונת עמד על 318 אלף.

יש ליצור סביבה בבית שבו יוכלו לשלב את הלמידה מרחוק

 מנתוני משרד החינוך לא ברור מה שיעור התלמידים שמשתתפים בלמידה מרחוק בקרב
התלמידים באוכלוסיות ומגזרים שונים, כיצד ניתן להם מענה, לרבות לתלמידים ולעובדי הוראה שאין להם
גישה לאינטרנט ולאמצעים אחרים הנדרשים ללמידה מקוונת מרחוק, וכיצד המשרד פועל למנוע את
התרחבות הפערים במערכת החינוך כאשר בתי הספר סגורים.

נציין כי על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש שיעור רב של תלמידים ללא מחשב, תשתית אינטרנט או כמות מחשבים ראויה על מנת לנהל למידה מכוונת.

 

חוזר מנכ"ל משרד החינוך מינואר 2019 בנושא נוהלי שעת חירום במערכת החינוך עוסק בין השאר בהפעלת בתי
הספר כמרכזי למידה לשעת חירום, לרבות באמצעות למידה מקוונת מרחוק באמצעות האינטרנט. על פי החוזר,
"למידה מקוונת היא אמצעי נוסף המאפשר למערכת החינוך להפעיל את התלמידים מרחוק, כאשר אינם בבתי
הספר, באמצעות אתרי האינטרנט הבית-ספריים". בחוזר צוין כי ההנחיות והמידע הנוגעים ללמידה בשעת חירום
יועלו לאתר משרד החינוך בשעת חירום, לצד חומרי למידה והפגה מטעם המזכירות הפדגוגית, בהלימה לשכבות
הגיל, שיסייעו למורים ולתלמידים בקיום שגרת למידה גם בעיתות חירום. כמו כן הוא מנחה את בתי הספר לפעול
ליצירת תקשורת מקוונת ולמידה במרחב הכיתתי המקוון שיופעלו גם במקרה חירום, ובכלל זה פעולות כגון שיח עם
התלמידים ופעילות הפגה באמצעות קבוצת דיון סגורה או כלי חלופי לתקשורת מקוונת והפניית התלמידים לביצוע
משימה המופיעה במרחב הלמידה הכיתתי. כמו כן נקבעו בחוזר הכנות ללמידה מרחוק, ובכללן הקמת פורטל בית ספרי ושימוש בו בעת הלימודים הסדירים וביצוע תרגילי למידה מרחוק

השורה התחתונה: ההיערכות של משרד החינוך, בסיוע אגף התקשוב, אפשרה מעבר מהיר יחסית מהלימודים הפרונטליים ללמידה מלאה בצורה מקוונת, שבסופו של דבר, היא הפתרון הנכון למצבים כמו הקורונה. עכשיו צריכים ראשי מערכת החינוך לחפש פתרונות יצירתיים כדי לוודא שהטכנולוגיה שמאפשרת את הלימוד מרחוק לא תשאיר בצד את אלה שסובלים מהפער הדיגיטלי.

בתרחיש של גל התפרצות שני שיחזיר את בתי הספר באופן גורף ללמידה מרחוק, להפחית את מספר השעות בהן כיתה שלמה לומדת במקביל ("שעות סינכרוניות"), ולדרג את שעות הלימוד כך ששכבות שונות ילמדו בשעות שונות. כך, לשיטת בנק ישראל בדו"ח שהוציא יצומצם הלחץ בכל משק בית על התשתית ללמידה מרחוק, כלומר על חלל שקט או מחשב בו צריכים האחים להתחלק.
באשר למורים ולמידת המיומנות שלהם בכלי הוראה דיגיטליים, נמצא שרק במחצית מבתי הספר כח ההוראה מיומן דיו, הן מבחינה טכנית והן ברמה הפדגוגית, כדי לעשות שימוש בכלים אלה בהוראה מרחוק. כמו כן, רק במחצית מבתי הספר משאבי התמיכה והסיוע הטכני היו מספקים בהקשר זה. בסקירה של בנק ישראל מציינים כי נתון זה נמוך באופן מובהק מממוצע ה-OECD. עוד מוזכר כי טרום התפרצות הקורונה, רק שליש בבתי הספר קידמו תכניות לשילוב כלים דיגיטליים בהוראה.
כך, בסקר TALIS מ-2018 השיבו 58% מהמורים הנשאלים שהשכלתם הפורמלית או הכשרתם בבית הספר בו הם מועסקים כללה שימוש בתקשוב לצרכי הוראה, כשדווקא כאן הנתון דומה – ואף גבוה – מממוצע ה-OECD שעומד על 57%. 43% מהנשאלים השיבו שהם מרגישים מוכנים במידה בינונית או רבה לעשות שימוש בתקשוב בהוראה, גם פה מעט גבוה מממוצע ה-OECD שהוא 41%.
 

משרד החינוך חייב להטוות את הדרך לקראת שנת הלימודים הבאה במיוחד עם התפרצות הגל השני, לא הכל ZOOM יש מקום לטלביזיה (החינוכית) והרדיו להשתתף  ולקחת חלק פעיל יותר בתהליך הלמידה. על המורים להכין לעצמם לשיעורים הכוללים את הלמידה מרחוק לשנה הבאה.
יש  להגיע להסכם לחישוב הזמן שמוקדש ללימוד מרחוק כחלק מהסכם השכר עם המורים והמנהלים, יש  לתת למנהלים יותר  מרחב על מנת ליישם את שיעורי הלמידה מרחוק. יש לקבוע מהם היעדים של הלמידה מרחוק. הלמידה מרחוק הופכת את התלמיד  להיות אוטודידקט של החומר הנלמד.
יש לדעתי להשתמש ברשתות החברתיות על  לחזק לשפר את הקשר עם התלמיד, יש  לכוון את התלמיד  לתוצר הלימודי המצופה, יש מקום בשימוש ביצירתיות המורה התלמיד על מנת להפיק את תוצר הלימודי . זה הזמן להשקיע בפיתוח  והבנה  של הרשתות החברתיות, שימוש תשתיות לאומיות וידע שהצטבר בלמידה מרחוק.

נראות

תמיד על מנת לחדד את המסר יש לצד הטקסט  להכניס לפוסט הנכתב איזו תמונה מעניינת שתיצור עניין בטקסט. אנו צריכים לזכור שהאינטרנט הוא מדיום ויזואלי, וגם באתר שלכם תרצו מן הסתם לכלול תמונות ולהטמיע סרטונים. הדרך הנוחה יותר והמומלצת בחום היא להעלות תמונות ישירות בתוך העמוד שבו הן מיועדות להופיע או בפוסטים הרלוונטיים.

תמונה

תמונה היא חלק בלתי נפרד מהפוסט ללא תמונה טובה ,שמושכת תשומת לב

ושמתחברת באופן ישיר לטקסט שלך אי אפשר להצליח במילים אחרות לא מעלים שום פוסט ללא תמונה!

לכתוב בלוג זו עבודה קשה. לפני כמה שנים היה מספיק לכתוב תוכן טוב, לפזר כמה לינקים ברשתות חברתיות, לשלוח כמה מיילים, והתנועה כבר הייתה מגיעה. בטח שמתם לב שזה כבר לא ממש עובד…הסיבה? אנחנו מוצפים בתוכן.
"תמונה ראשית” היא התמונה שתלווה את הפוסט שלכם בפייסבוק ובעמוד הפוסטים בבלוג שלכם.וכשמדברים על בלוג ישראלי, אתם חייבים לקחת את פייסבוק בחשבון כערוץ ההפצה חזק לתכנים שלכם.

הוספת תמונה או סירטון זה חובה

הצורך באתר

כמובן שאנו עוסקים בתוכן אנו צריכים שהתוכן יהיה אצלנו, תnד שמענו שצוקי, או טוויטר הסירו או מחקו פוסטים כי זה לא נראה להם ,ברגע שיש לנו אתר אף אחד לא יכול למחוק את המידע שאנו מפרסמים באתר בלי רשותנו.

על מנת להשתמש ברשתות חברתיות מומלץ להשתמש באתר חיצוני ברשת

בעולם של היום, אתר אינטרנט זה דבר הכרחי כמו כתובת דואר, טלפון, פקס או כפי שהיה נדרש להיות רשום בדפי הזהב בעבר.אתר מאפשר לנישה שלך להיות פתוחה 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה. הנישה שלך נגיש ללקוחות, המעוניינים בתחום החינוכי שלך. האתר שלך יחנך, יעדכן, ימשוך לקוחות חדשים ואפילו יספק לך הכנסה בזמן שאתה ישן.

אתר זה דבר שקל, זול ומהיר יותר לעדכון להבדיל מחומר מודפס. היכולות שלו כמעט בלי מגבלות, ומאפשרות לך לספק למשתמשים מידע מקיף יותר. הדבר יחסוך לך כסף רב על הדפסה ודיוור.

דרך תשובות לשאלות באתר שלך, אתה יכול לענות על החומר הלימודי או השיווקי ,אתה יכול לרשום את כל המידע הלימודי שניתן לתלמיד או ההורה באופו אוטומטי ובאופן מיידי, גם כשאף אחד לא נמצא בבית הספר.. טפסים מקוונים יכולים לאפשר ללקוחות לשאול שאלות ולבקש מידע נוסף. תחסוך עלויות וזמן  ע"י נתינת אפשרות לתלמיד להוריד חומר לימודי  ומסמכים חשובים.

                                       

מאמר מסכם למה צריך אתר אינטרנט  לבית ספר אפשר לקרוא  פה .

לסיכום : על מנת להשתמש ברשתות חברתיות בחינוך צריך אתר ברשת האינטרנט, אתר זה דבר יעיל, ומשלים  לפעילות שלך ברשתות חברתיות .

 

 

 

 

 

 

השימוש במצלמה

היום אם כניסת הרשתות החברתיות, חלה עליה בשימוש בתמונות ובצילומי סירטונים או סרטים. לכן למה צריך להביא תוצריפ לימודיים רק בטקסט, למה אי אפשר להביר בצורת צלילים, תמונות וסירטונים.

השימוש המצלמת סטילס או וידאו או אפילו שימוש במצלמה של טלפון הנייד שלך…

השימוש במצלמה

השימוש ברשתות לברתיות מחייב לדעתי להשתמש בתמונות או בסירטונים בערוצים השונים כמו TIK TOK YOUTUBE INSTAGRAM ו PINTEREST

פוסטים בבלוג הופכים לסטטוסים בפייסבוק, מתכווצים להודעות טוויטר קצרות, ובסופו של דבר מוצאות את הדרך לתמונה   או סרט באינסגטרם  יוטיוב או  גם תמונה בפינטרסט.  המדיה החזותית מתחזקת בקצב מהיר.

רשתות חברתיות כדוגמת פייסבוק, אינסטגרם ופינטרסט חשפו אותנו ליכולות השיווק החזותי לפחות כ-8 שנים האחרונות .  זה הזמן למנהלי מותגים להבין את העוצמה הקיימת בתקשורת חזותית, ליכולת להעברת מסרים באמצעות תמונה ועיצוב אמוציונאלי.  עד לפני זמן לא רב, דגלנו באמירה ברורה שהתוכן הוא המלך.  אולם, לאחרונה אנחנו מקבלים חיזוקים רבים לעובדה שתמונה  או סרט שווה יותר מאלף  מילים, וזו לא קלישאה.  יותר ויותר אנחנו עדים לכך שגולשים באינטרנט מגיבים טוב יותר לתמונות ולמרכיבים וויזואליים, לעומת לתוכן כתוב. 

תמונות או סירטונים מאפשרות לגולש להבין את המסר באמצעות משהו מעט יותר מוחשי ממילים, כך שלמעשה הגולש רואה שומע וכמעט ומרגיש את המוצר.
למשל מה הבדל בו אינסטגרם ליוטיוב חברתי  גב' מורן זר קטרשטיין מסבירה את זה בצורה מעולה !

לסיכום השימוש החזותי בתמונות תוסף נפח גדול והולך ברשתות, לדעתי יש להכשיר את התלמידים באורינות מסוימת על מנת להשתמש ביעילות על מנת לשווק ולפרסם את המסר.

 

TIKTOK

טיקטוק יצאה לשוק ב-2016, אבל נדמה ש-2019 תזכר לעד כשנה שבה היא נכנסה לתודעה הציבורית ברחבי העולם. האפליקציה הסינית המדוברת צברה את מספר ההורדות הגדול ביותר בארצות הבאית והגיעה למיליארד הורדות ברחבי העולם בפברואר השנה. צמיחתה המטאורית אף העלתה את החשד שכלי כל כך פופולארי בידי חברה סינית, המחויבת לפי חוק למסור מידע לממשלה בביג'ינג מהווה סכנה לביטחון הלאומי בארצות הברית.

כמחצית ממשתמשי טיקטוק הם בין גילאי 16 ו-24 ורובם המוחלט של אלה משתמשים באפליקציה מדי יום,
כך שאין זה מפתיע שהיא הוכרזה כרשת החברתית החדשה של דור ה-Z. עבור מי מאתנו שכבר עבר את גיל 25, היה נדמה בתחילה שמדובר בעוד מושג אופנתי שייעלם מהאופק כאשר יגיע טרנד חדש. אבל נראה שטיקטוק לא הולכת לשום משום והגיע הזמן שמשווקים יכירו את ההזדמנויות שהאפליקציה טומנת בחובה עבורם.TikTok היא אחת האפלקציות המורדות בעולם רוב המורידים הם צעירות עד גיל 35 (ארה"ב).ם למעלה מ-800 מיליון הורדות ועשרות מיליוני משתמשים פעילים, נראה שטיקטוק כאן כדי להישאר, לפחות לתקופה הקרובה. לפי נתוני החברה, כ-90% מהמשתמשים פעילים בה יותר מפעם אחת ביום, מה שהופך אותה לרשת "דביקה" ויעילה במיוחד בהפצה של תכנים לקהל היעד הרלוונטי.


https://www.oberlo.com/blog/tiktok-statistics


טיקטוק היא רשת חברתית ויזואלית,רואים סירטונים עמו יוטיוב אבל מודבלים לדקה האפליקציה מזכירה במידה רבה את אינסטגרם, עם שינוי אחד משמעותי: אפשר לפרסם בה אך ורק סרטוני וידאו . העובדה שהרשת מבוססת על וידאו, מציבה חסם כניסה בפני המשתתפים. אם בפייסבוק אפשר להסתפק במילים, ובאינסטגרם בתמונות, טיקטוק דורשת מהמשתתפים הרבה יותר השקעה ביצירת התכנים. נמצא שמשתמשי טיקטוק הכנסתם גדולה יותר מאשר משתמשי רשת חברתית אחרת. יש בה מגוון כלים מובנים ליצירה של סרטוני הווידאו והוספת מוזיקה ואפקטים שונים, והמשתמשים יכולים ליצור קטעי וידאו קצרים (3-60 שניות) שחוזרים על עצמם בריפיט. הסרטונים המוצלחים והאהודים ביותר הם אלו שכוללים תוכן מסקרן ובעל ערך (גם אם "רק" בידורי), אלו שערוכים ומוגשים בצורה טובה, ומנצלים היטב את הפלטפורמה והשפה הוויזואלית והתוכנית שלה.



(טל נברו) מוסיפה,טיקטוק היא זרם אינסופי של סרטונים המועלים על ידי המשתמשים. כל אחד שמוריד את האפליקציה יכול להשתמש בה כדי להקליט, לערוך ולשתף סרטונים קצרים בני 15 או 60 שניות עם רקע מוזיקלי ואפקטים. הרבה מהסרטונים שזוכים לפופולריות עוסקים במוזיקה ושירה בסגנון קריוקי. זה לא מפתיע לאור העובדה שטיקטוק היא למעשה התפתחות של גרסא מוקדמת יותר בשם musical.ly. טרנדים מרכזיים נוספים הם הומור משונה, בדיחות פיזיות ואתגרים שהמשתמשים חוזרים עליהם בגרסאות שונות. הסרטונים עצמם נעים בין בדיחות קצרצרות לפוסטים מתוכננים וערוכים המעבירים סיפור.
משתמשי האפלקיציה טיקטוק שוהים בה 52 דקות מדי יום
כדי לראות מה אפשר לראות ב 60 שניות ואלו סרטים הכי ויראלים ברשת ממליץ לקרוא את הכתבה הזאת בניוזוויק:
https://www.newsweek.com/most-viewed-tiktok-videos-2019-vir…
השימוש בטיקטוק בהוראה הוא ידש יחסית אך נמצא מאד מעניין לדוגמא:
https://www.calcalist.co.il/…/arti…/0,7340,L-3825593,00.html
מורים צעירים רבים (עד 35) משתמשים בטיקטוק ככלי קל ומהיר שנועד לשפר את ההבנה של הילד:
https://youtu.be/t56Vd0eMVbE

10 האפליקציות שהורדו ב 10 שנים האחרונות

שימוש TIKTOK על פי גיל והכנסה

שימוש על פי גיל טיקטוק מראה שהאפליקציה שייכת לצעירים

טיקטוק היא אפלקציה של צעירים יותר נכון של צעירות עד גיל 25

לסיכום אנו רואים שמספר המשתשמשים באפליקציית TIKTOK גדל כל הזמן ושנת 2020 היא שנת הפריצה של האפליקציה, אנו רואים שהצעירים משתמשים בה ויש לחשוב על קהל היעד הזה בנושאי חינוך, כפי הנראה מורים שמשתמשים באפליקצית טיקטוק הם מורים צעירים עד גיל 35. עם התרחבות השימוש בטיקטוק כרשת חברתית נמצא שיש לה מקום חשוב בתהליך הלמידה בבתי הספר .https://www.learningliftoff.com/tiktok-in-the-classroom/

סרטוני וידאו וריאלים בטיקטוק

טיקטוק בביהס

10 המדינות שמשתמשות הכי הרבה באיק טוק